סיפורם המדהים של שני חרדים צעירים מניו ג’רזי שהקימו ממרתף ביתם חברה השווה 40 מיליון דולר

לפני 6 שנים, עלו אליוט בוהם ומרק אקרמן על טריק פשוט ומבריק: הם קונים במחיר מוזל כרטיסי מתנה מאנשים שלא חפצים בהם, ומוכרים אותם מחדש ברווח. כיום הם כבר מעסיקים 100 עובדים ומצפים לרווח של 120 מיליון דולר בסוף השנה.

נכתב על-ידי קרסטן שטראוס.

במשרד חשוך, מאובטח על ידי חיישנים, יושבים שמונה צעירים עטויי כיפות מול מסכי מחשב ומסננים כרטיסי מתנות (Gift cards שטעונים בסכומי כסף ומאפשרים רכישות בחנויות שונות) בשווי מאות אלפי דולרים. כל אחד מהבחורים הצעירים, חלקם אפילו לא בני 20, עמלים על רכישה של כרטיסים באינטרנט, וקטלוגם לתוך הכספת הענקית של המשרד בה מחכים כרטיסי מתנה בשווי 3 מיליון דולר, לבעליהם החדשים.

לאחר מכן, יוצאות הוראות לחדר הקבלה וההפצה הממוקם מתחת לתא הכספת, שם חבורה נוספת של חובשי כיפות שולחים את הכרטיסים אל יעדם. כרטיסי המתנה החדשים שנקנו, נסרקים על מנת להעריך את ערכם, מקוטלגים ומוענק להם ברקוד על מנת שניתן יהיה לחפש אותם בקלות בהמשך. “אתה חייב למצוא את הכרטיס המדויק ואתה חייב למצוא אותו מהר”, אומר אליוט בוהם, מנכ”ל ומייסד CardCash.com, חברה מניו ג’רזי, שהרוויחה 56 מיליון דולר בשנה שעברה מקניה ומכירה מחדש של גיפט קארדס שאף אחד לא רצה בהם.

“כרטיסי מתנה הם הזהב החדש”, אומר בוהם בן ה-33. “זה יותר מזהב”, מתעקש שותפו וחברו הטוב, מרק אקרמן בן ה-31. אבל כמו כל זהב, חייבים לכרות אותו ולעבד אותו. המערכת האלקטרונית הגדולה הזו עדיין דורש עבודת שיוף רבה, כפי שעושה אמזון.

Baum-and-Eckerman

בוהם (מימין) ואקרמן (משמאל) | קרדיט: בלוג CardCash

מצייד דילים ידני לאופרציה של 120 מיליון דולר

שני החרדים הצעירים מברוקלין השיקו את המיזם שלהם ב-2008, בעיצומו של המיתון בארה”ב, קנו כרטיסים של אנשים אחרים דרך האינטרנט, בכמה דולרים פחות מערכם, בהנחה כי אנשים יעדיפו לקבל 89 דולר ביד מאשר להחזיק בכרטיס שמאפשר להם לקנות מוצרים בשווי 100 דולר מחנות שכלל אינה מעניינת אותם. לאחר מכן הם מכרו אותם בכמה דולרים יותר מהמחיר בו קנו, אך עדיין נמוך מהשווי שלהם. היום עם 8% רווח, החברה מצפה לגרוף 120 מיליון דולר עד סוף השנה.

נראה כי יש להם הרבה מאוד מרחב לגדול בו. השנה צפויים הצרכנים בארה”ב להוציא כ-79 מיליארד דולר על כרטיסי מתנות. השימוש בכרטיסים דיגיטלים ומתנות דיגיטליות, אמור להכפיל עצמו במהלך שלוש השנים הקרובות, אך הם עדיין מפגרים אחרי המקבילים הפיזיים שדורשים עובדים, מיון, מכירה והפצה.

לפני כניסתו אל עסקי הכרטיסים, השתכר בוהם ממכירה של מכרישי חשמל מוזלים. “אני צייד דילים מטבעי”, הוא אומר. אקרמן עבד בסוכנות נדל”ן בברוקלין וסחר במניות מהצד. ניסיונו עם השווקים ועם שינויי מחירים היה בעל ערך רב ל-CardCash. “אלגוריתם התמחור הוא שילוב של טכנולוגיה והמוח של מרק”, מסביר בוהם.

פעם אחת, באחד החגים, מצאו עצמם שני חברי הילדות עם כמויות של כרטיסי מתנות לא נחוצים. כשניסו למכור אותם, מצאו רק מספר זעום ולא אמין של שווקים אונליין שעסקו בתחום, והחליטו לבנות את שוק משל עצמם. “המשפחות שלנו אמרו, מה? אתם תצטרכו למכור כרטיסים בשווי של 60 אלף דולר כדי להרוויח בסך הכל 3,000 או 4,000 דולר”, משחזר אקרמן. היום הם יכולים למכור את הכמות הזו בדקות.

בוהם הוסיף את הכסף שקיבל מחתונתו, לחסכונותיו של אקרמן – בסכ”ה 24 אלף דולר. השניים בנו אתר ואת שאר הכסף הוציאו על קניית כרטיסים ועבדו 18 שעות ביום מהמרתף של בוהם. אך הכסף היה כאב ראש מידי. הם לא יכלו לקנות כרטיסים חדשים ללא הכנסות. “היינו צריכים למכור לפעמים ללא רווח רק כדי להזרים את המזומנים כדי שנוכל לקנות סחורה חדשה, אומר בוהם. כדי להשאיר את העסק עובד, הם מכרו שם דומיין לחברת השכרת רכב אירופית והכניסו 110 אלף דולר. אחרי שזה לא הספיק, פנו למשפחה וחברים וגייסו בסכ”ה 3 מיליון דולר.

יש גם מתחרים

על מנת להראות גדולים יותר ממה היו, CardCash הסיטה את הדואר שלה לכתובת נפרדת ושכרה מרכזיה עם 40 טלפנים שפנו ללקוחות. בשנה הראשונה הם הרוויחו מיליון דולר. בשנה השנייה הרווח שילש עצמו וכיום מעסיקה החברה 100 עובדים, כולל כמה בתל אביב. במאי האחרון השתמשה החברה בחלק מהסכומים שצברה על מנת לרכוש את אחת מיריבותיה, Plastic Jungle. “זה היה מאוד מספק”, אומר בוהם. “הם היו הפחד הכי גדול שלנו בימינו הראשונים”.

קיר כרטיסי המתנה במשרד של CardCash | קרדיט תמונה: עמוד הפייסבוק של החברה

קיר כרטיסי המתנה במשרד של CardCash | קרדיט תמונה: עמוד הפייסבוק של החברה

Plastic Jungle שפועלת מעמק הסיליקון גייסה כבר בשלב הראשון 26 מיליון דולר וזכתה לחשיפה משמעותית בתקשורת. אז כיצד שני הבחורים מג’רזי הצליחו להשתלט על חברת הענק? התשובה היא שהיה להם מודל עסקי טוב יותר ואבטחה טובה בהרבה. Plastic Jungle פעלה כמו איביי, ומעולם לא העבירה דרכה את הכרטיסים. CardCash לעומת זאת פעלה כמו מתווך אמיתי, קנתה מלאים ובחנה בעצמה את ערך הכרטיסים. החברה מפעילה תוכניות לזיהוי הונאות והצוות של אקרמן עובר על נתוני העסקאות בכל יום ובוחן חריגות. אם מזוהה בעיה הכרטיס אשראי, כרטיס המתנה עובר דה-אקטיבציה והופך לחסר ערך.

כיום שווה החברה יותר מ-40 מיליון דולר, אך בוהם ואקרמן לא מתכננים להחזיק בה לנצח. בוהם משווה את המודל שלהם לזה של זירת המסחר האינטרנטית StubHub שנרכשה על ידי איביי ב-2007 תמורת 310 מיליון דולר. “אנחנו בהחלט נשמח לאקזיט מהסוג הזה”, הוא מסכם.

הפוסט פורסם במקור באתר פורבס ישראל

עוד מפורבס ישראל:

כך יראו קניוני העתיד: הצצה ראשונה לדור הבא של מרכזי הקניות

שופינג בטוח מהממ”ד: הכירו את ההייטקיסטיות שהכניסו את עולם האופנה אל האינטרנט

פורבס ישראל

הגב

רוצה להיות הראשון להגיב?

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: