איך לפצח קונספט למוצר מנצח?

אמה בוטין עם טיפ אחד מרכזי וחשוב שיעזור להם לייצר קונספט מוצלח למוצר שלכם

shutterstock idea

תודה רבה לאילן דראי, מייסד וקריאייטיב אינקוד הייפרה ואלון עיני, ראש צוות חווית משתמש באינקוד הייפרה על ההשתתפות בכתיבת פוסט זה.

אם כבר הסכמנו שצריך לתפוס בעלות על קונספט עוד בתחילת הדרך (לפחות לא היו לי מתנגדים בפומבי לפוסט הקודם – תודה), שאלת מיליארד הדולר היא: איך מייצרים קונספט מנצח?

קונספט הוא אופן ההגשה של המוצר לקהל המשתמשים שלכם. הוא מושתת על סיפור ייחודי, שמבדל את המוצר שלכם ממוצרים אחרים, ומספק למשתמש את ה-סיבה לשימוש במוצר. כדי לגבש קונספט מנצח, עליכם לבנות אותו כרובד סביב ה-DNA של המוצר.

ה-DNA הוא בעצם הגנטיקה של המוצר, והגנטיקה של המוצר היא החשובה מכל. ה-DNA הוא בעצם אותו שורש מרכזי, אשר מגדיר באופן מדויק מה המוצר בא לשרת, ועליו נשענים אחר כך המודל העסקי ואסטרטגיית החברה. בהעדר DNA ברור של מוצר, יכולה החברה למצוא את עצמה ב”pivot”, בקבלת החלטות על פיצ’רים על בסיס “נראה לי נכון” וברוב המקרים, יזמים יתקלו בתגובות כגון: “וואו! יש כל כך הרבה כיוונים אליהם אפשר לקחת את המוצר הזה. אני למשל הייתי לוקח אותו ל…”(השלימו את החסר).

לכן התשובה לשאלה “איך מייצרים קונספט מנצח?” מתחילה בפיצוח ה-DNA של המוצר. כי כאשר הגנטיקה של המוצר מזוקקת, ניתן להסביר בקלות ובמשפט אחד פשוט מה המוצר עושה.

לזקק את ה-DNA שלכם

הנה כמה דוגמאות: ב-Pinterest, ה-DNA הוא כפתור ה-pin אשר מאפשר למשתמש לשמור תמונות הקשורות לתחומי העניין שלו. נכון להיום Pinterest היא מאגר התמונות הגדול בעולם. כדי להגיע לכך, כפתור ה-pin שפיתחה החברה מושתת על שמירה עם שיתוף מובנה. כל Pinterest בנוייה על כך שהמשתמשים יוכלו להוסיף תמונות למאגר בקלות.

בתחילת הדרך החברה אפילו מיקמה את כפתור ה-Pin שהותקן בדפדפן ממש ליד כפתור ה-bookmark. בהעדר כפתור קטן זה, עמוד השידרה של החברה לא יכול היה להתקיים ולכן הוא מזוהה כל כך עם ה-DNA של החברה. כל פיצ’ר שנוסף בדרך מושתת על הבנה זו.

Moves למשל, היא אפליקציה אשר סופרת לנו צעדים באופן אוטומטי ומעניקה תגמול סמלי כלשהו לכל ה-couch potatoes, שרוצים להרגיש איזשהו סוג של סיפוק על כך שעשו פעילות. ה-DNA הוא האוטומציה של האפליקציה ובשל כך, אפס המאמץ הנדרש מהמשתמש. בהעדר האוטומציה, בכלל לא היה ברור לאיזה כיוון לקחת את המוצר.

עוד סיפור מעניין הוא על טוויטר. ה-DNA ההתחלתי של טוויטר היה עדות של האחר למה שאני עושה עכשיו. הם נתנו מענה לשאלה השכיחה בטלפון “מה אתה עושה עכשיו?” ניתן לראות זאת בסרטון הראשון שפרסמו.

הנה קצת נוסטלגיה טובה:

מה שמעניין בטוויטר, הוא שהחברה למדה את המוצר שלה לאורך תקופה ממושכת, גם הרבה אחרי עשרות מיליוני משתמשים פעילים. החברה ראיינה את משתמשיה דרך קבע כדי להבין ולזקק את המוצר, כך סיפר ג’וש אלמן, מנהל מוצר בתחילת דרכה של טוויטר והיום שותף בגריילוק ארה”ב, בהרצאה על הרגלי השימוש בטוויטר ב-Habit Summit שנערך במרץ האחרון בסיליקון ואלי. (למי שמעוניין, הרצאה טובה על השתלשלות החברה להבנת המוצר).

מאז המענה למשפט המקורי “מה אתה עושה עכשיו?”, החברה התפתחה למקומות כגון: דע מה קורה סביבך, עדכונים וחדשות מהשטח, ועוד, אבל תמיד נשארה נאמנה ל-real time סביב כל דבר שעשתה, שהוא למעשה ה-DNA שלה.

חזרו לשורשים שלכם

כדי לפצח את ה-DNA של המוצר שלכם, היזכרו בסיפור הרגשי שגרם לכם לזרוק הכל ולבנות מוצר שישנה את העולם, וספציפית בנקודת הכאב האחת שהמוצר בא לפתור. זו נקודה קטנה ומדוייקת, ה “אהה” מומנט, המתארת בבירור את הכאב שחוויתם ושלשם כך התכנסתם לשנות את חייכם ולבנות מיזם חדש. מה בדיוק גרם לסיפור לקבל טוויסט בעלילה? בנקודה זו עשו זום אין ושקפו את נקודת המפנה בצורה אותנטית ורגשית.

כאשר גיליתם את הנקודה, עצרו. זאת מכיוון שבנקודת כאב זו מתקיימת חוויה אחת ריגשית. בדרך כלל של תסכול. תסכול של אי יכולת לפתור בעיה טריוויאלית בצורה טריוויאלית. את החוויה הזו, המוח שלנו מפנים כחוויה ריגשית סובייקטיבית. אבל כאן בדיוק עלינו לבודד את סיבת התסכול האמיתית: האם התסכול נובע מחוסר יכולת לבצע פעולה מסויימת בשל מחסום טכנולוגי או מחסום רגשי.

מכיוון שאת הפתרון לתסכול אנחנו נוטים להציג בצורה פונקציונאלית, השאלה המהותית היא האם הפתרון הפונקציונאלי של המוצר הוא הערך האמיתי לבעיית התסכול שחשנו? או שמה ישנו פתרון נוסף? זה שעונה על חווית התסכול הספציפית ואומר לנו “קודם כל תרגעי.”

להתמקד בערך האמיתי: האם הוא טכני או רגשי?

קחו למשל את סיפור Dropbox, האם הפתרון של המוצר היה לתת מענה לשמירת התכנים שלנו בענן (כאשר היו הרבה מתחרים באותו זמן), או שהערך האמיתי היה הקלות שבה היה אפשר לבצע זאת? נכון שבסיכומו של דבר המוצר פותר את שניהם, רק שהקלות היא הערך האמיתי וה-DNA.

גם בטינדר ניתן היה לטעון כי הסינון הקל והפשוט הוא הערך המרכזי. אולם, הוא רק הכלי הנותן מענה לתסכול האמיתי הרווח באפליקציות הכרויות – הפחד מדחייה. דהיינו, כמעט בכל המקרים בהם נולד מוצר חדש, הוא יפתור מספר בעיות. המטרה היא לזהות מה הוא התסכול המרכזי, הטכני או הרגשי, אשר המוצר נותן לו מענה ומהם את הערכים הנלווים לו.

“ביצירת מוצר חדש, יזמים נוטים להציג את המוצר באופן טכני ולקפוץ לפירוט הפתרון, אך לעיתים שוכחים להתעכב על ה-DNA. ניתן לזהות זאת בעיקר כאשר היזם מציג מוצר שמעניק מגוון פתרונות לקשת של בעיות (וכולן חשובות באותה המידה) מבלי להצביע על הערך הדומיננטי שהמשתמש ירוויח משימוש במוצר. התסכול האמיתי, זה שעלינו לספק עליו מענה למשתמש, הולך לאיבוד בתהליך התרגום, מה שיקשה עלינו לתכנן חוויית משתמש מצויינת” אומר אלון עיני, ראש צוות חווית משתמש בחברת אינקוד הייפרה.

ויש לכך הסבר: בהצגת הרעיון או המוצר אנחנו מפוקסים על הפתרון (ולא על הבעיה מן הסתם). אנחנו כמהים לתת את תשובת התכל’ס של המוצר החדש. כתוצאה מכך, המוח שלנו רץ לתרגם את אותה נקודת כאב שחווינו – לחוויה אובייקטיבית, מכיוון שאנחנו רוצים לשתף את האחר וכמהים להזדהות. לכן, אינטואיטיבית אנחנו מתארים את המוצר כמשהו פרקטי ויותר גנרי. אבל דוקא החוויה הריגשית הסובייקטיבית יכולה להעצים את המוצר. זה כמו לקנות מתנה יפה, יקרה ושימושית, למישהו אהוב, ולתת לו אותה ביום ההולדת, אבל ללא עטיפה. קצת מאכזב, לא? נכון שהמתנה עצמה היא חשובה, אבל לפעמים האריזה חשובה לא פחות. לפעמים פעולת הסקרנות ופתיחת האריזה היא החוויה (רף הדופמין הופך לגבוה יותר כאשר מקבלים מתנה באריזה מחנות אהובה). אתם תחליטו.

בחוויה שלכם, אשר תורגמה למוצר, תחזרו רגע לאותה נקודת כאב שחוויתם ואל הפתרון שהצעתם. תמיד בפתרון יהיה “גם וגם”. תחשבו על הערך האחד שאותו אתם רוצים להעביר למשתמשים שלכם ותעשו בחירה אחת מכיוון ש-DNA עוטף את אותה נקודת כאב אחת. על זה נלביש את הקונספט.

הקונספט הוא אותו טריגר פנימי קטן אשר יכול להיטמע בתודעת המשתמשים ואשר ישרת בצורה ישירה את ה-DNA של המוצר. ועל כך, בפוסט הבא.

* * *

בתחילת חודש מאי תעביר כותבת הפוסט, אמה בוטין, קורס בשם “מאסטרטגית מוצר ועד גיוס כספים” אשר יתמקד במוצרי צריכה. הקורס יינתן ללא עלות (פרט לדמי רישום סמליים), אך מוגבל במקום. הקורס מונה 8 מפגשי ערב, אחת לשבוע, שעתיים כל מפגש. במסגרת הקורס, יזמים יוכלו להציג מוצרים ומיזמים שלהם ולקבל פידבק מיזמים אחרים, מאנשי מקצוע ומהקהל.

להרשמה מוקדמת ולפרטים נוספים

קרדיט תמונה: idea via shutterstock.

אמה בוטין

אמה בוטין, יזמית, מנטורית ומרצה ליזמות בבינתחומי, הרצליה. בעברה ייסדה את חברת Kryon Systems ומלווה בשנים האחרונות יזמים רבים בדרכם להקמת, ניהול ומכירת המיזמים שהקימו. בוטין היא גם מחברת רב המכר "על אהבה וכלכלה", המציג מנסיונה ומתייחס לעשרה שיעורים שלמדה כסטארטאפיסטית. למידע נוסף כנסו אל: http://www.emmabutin.com/ אתם מוזמנים גם לעקוב אחרי הפייסבוק של אמה בלינק המצורף

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: