לסדוק את תקרת הזכוכית: גרסת בתי הספר

׳סודקות את תקרת הזכוכית׳ הוא מיזם שמפגיש נערות מהפריפריה עם נשות הייטק ישראליות כדי לעודד אותן ולהראות להן שהגשמת החלום לגמרי אפשרית

קרדיט צלם\תמונה: Flashpop, Getty Images Israel

ביום חמישי האחרון הגיעו 550 נערות מ-25 בת ספר ברחבי הארץ למכללת אפקה לתחרות של “סודקות את תקרת הזכוכית” אשר מיועדת לנערות בעלות פוטנציאל או הישגים בלימודי מדעים מן הפריפריה החברתית אשר אינן זוכות לתמיכת הסביבה, וכתוצאה מכך, פעמים רבות אינן מעזות לחלום, לשאוף, ובהכרח לא מממשות את מלוא הפוטנציאל הגלום בהן.

חשוב להבין שבתי-ספר באזורים המוגדרים כפריפריה החברתית, ניצבים בפני קשיים רבים הנובעים ממחסור בתקציבים, מרמת מודעות נמוכה של ההורים לחשיבות ההשכלה, ממיעוט במודלים של קריירה בסביבה ולעיתים גם מקשיים בהשגת כוח האדם החינוכי המתאים, בייחוד לרמות הגבוהות של הלמידה. נערות באזורים אלה נתונות לאפליה כפולה: הן שייכות לקבוצה מודרת בחברה הכללית, ובנוסף מוחלשות בסביבתן המידית, שכן חברות מסורתיות לא תמיד מעודדות נערות להגיע להישגים אקדמאים ומקצועיים.

במשך השנה, הנערות המשתתפות בתכנית “סודקות את תקרת הזכוכית” נפגשו עם מתנדבות מעולם ההיי-טק שעזרו להן ליצור ולעצב אתרים המוקדשים לנשים פורצות דרך לאורך ההיסטוריה.

ובמקום הראשון? קירה רדינסקי

מלבד המטרה הברורה של הנגשת העולם הטכנולוגי לנערות, לפעילות בניית האתרים יש כוח כפול באלמנט המודלים לחיקוי – הנערות עובדות עם נשים מעצימות ומעוררות השראה מעולם ההיי-טק ומתרכזות בדמות נשית היסטורית שפעלה למען האנושות בצורה כזו או אחרת. בין הנשים ניתן למצוא מדעניות כגון רייצ’ל, רבקה כרמי ועדה יונת, אושיות פוליטיות כגון מישל אובמה והילארי קלינטון ואפילו דמויות פמיניסטיות בולטות בנות זמנינו כמו ביונסה ואחת הנשים הצעירות מעולם הסטארטאפים הישראלי, קירה רדינסקי, שהאתר שהוקם כדי לספר את דרכה, זכה במקום הראשון. את האתר הקימו מרינה ריבק ומיכאלה פרישמן מבית הספר חשמונאים בבת ים. במסגרת המחקר שעשו הנערות על עבודתה, קירה אף נפגשה איתן וסיפרה להן על הדרך שלה.

התכנית פועלת בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ועיריות בבחירת בתי-הספר, כדי לאתר נערות בעלות פוטנציאל ללימודי מדעים. במסגרת הגישה ההוליסטית של כי”ח, התכנית יוצרת תהליך מקיף, שמשכו עולה על חמש שנים, מהחטיבה ועד לתיכון, ומתמקד בשלושה היבטים עיקריים הפועלים בו-זמנית בהתאם לשכבת הגיל: העלאת ההישגים של הנערות בחטיבת הביניים במטרה להגיע למקצוע מדעי מוגבר בתיכון בצד 4 או 5 יחידות לימוד במתמטיקה, העלאת תחושת המסוגלות העצמית של הנערות ומודלים לחיקוי והעלאת רף השאיפות של הנערות מעצמן בתחומי השכלה וקריירה.

זו אינה הפעם הראשונה שאני כותבת על התכנית המעולה הזו, המיועדת לפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל. והפעם היה לי הכבוד לשפוט בתחרות, משמע, לדבר עם הנערות, לשמוע על הבחירות שלהן בדמויות שעליהן בחרו להקים את האתרים ולראות כיצד הכריזמה הטבעית יוצאת מהן ותחושת ההעצמה מקיפה אותן.

הנה ההזדמנות שלכם לעזור

בשלב הזה אתם בטח מהנהנים ואומרים שיופי, כתבת על התכנית, אבל למה זה מעניין אותנו? אז הנה הדרך שלכם לעזור. בכל שנה רינת כהן, מי שמנהלת את מערך המתנדבות, מחפשת נשים וגם גברים שמזדהים עם האג’נדה. השנה, הקרדיט מגיע לענת בנימין, אילת ליברמן, ליאור קרנגל, גילת פרלסמן, יעל רוזנברג, מיכל צרפתי – אפרת, נטע גורן, סמדר הר נבו, מירית מונדני, טליה תורג’מן, אנה לזרוביץ, מירי גלבוע, נועה בזק, סיגל קרב, רונית אברזדל, סיון מיכאל רוימי ועיינה קובלסקי, אשר בחרו לעבוד עם הנערות הללו במסגרת התכנית. אתם מוזמנים לפנות לרינת במייל ולעזור לסדוק עוד קצת את תקרת הזכוכית.

המתנדבות בתוכנית (צילום: אבי מזרחי)

מורן בר

מייסדת ומנהלת החברה, יזמית בעלת נסיון רב שנים בתעשיית ההיי-טק עם רקע נרחב בתחום האחסון והתקשורת ובעולם המדיה החברתית. היתה שותפה למיזמי אינטרנט גדולים וביניהם אתר 2eat הישראלי. בוגרת ממר"מ ועו"ד העוסקת בתחום דיני הפרטיות וטכנולוגיה.

הגב

5 Comments on "לסדוק את תקרת הזכוכית: גרסת בתי הספר"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
אריה
Guest

אין שום קשר לפריפריה/לא פריפריה… איך מקום גאוגרפי של בנאדם קשור למיצוי היכולות שלו? זה לא רלוונטי, בטח שלא במדינה קטנה כמו שלנו… מה שכן זה אומר דבר אחד, שלממשלה אכפת רק מהמרכז ורק שם הם משקיעים… במקום לעשות תוכניות כאלו חד פעמיות, תכניסו את זה לשגרה בבתי הספר בכל הארץ… בתי הספר הפכו ללא פחות מפנימיות לעבריינים צעירים… שום חינוך, רק להעביר את הזמן שלא יעשו בעיות מעבר למה שהם כבר עושים… רוצים באמת לעשות שינוי? תתחילו חזק מהבית ספר היסודי, אולי עוד 20 שנה יהיה טוב יותר…

כיח
Guest

היי אריה,

עמותת כל ישראל חברים מפעילה את התכנית. כשאנו מדברים על פריפריה, אנו מתכוונים לפריפריה חברתית וגיאוגרפית. כלומר, מיקום גיאוגרפי אכן חסר משמעות, אלא שמלווה במצב חברתי וכלכלי. מקומות שבהם ישנם חוסרים תקציביים וקשיים כלכליים, בין אם בנגב, בגליל או בגוש דן, הינם חלק מן הפריפריה לה אנו דואגים.

אנו תקווה כי משרד החינוך, המכיר בחשיבות ויעילות התכנית, גם יאמץ את התכנית הזו, וירחיב אותה לחטיבות ותיכונים בכל רחבי הארץ.

תודה לך על תמיכתך!

בנצי נחמן
Guest

אשמח ליצור קשר עם רכזת התוכנית.
ד”ר בנצי נחמן
Ben4innovation@gmail.com

שלום
Guest

השאלה האמיתית היא, למה אין תוכניות כאלה גם לזכרים?

מתנדבת בתכנית
Guest
מתנדבת בתכנית

לגברים אין תקרת זכוכית, לכן הם לא צריכים לשבור תקרה כזו

wpDiscuz

תגיות לכתבה: