בלוקצ׳יין: תמונת מצב מעודכנת בארץ ובעולם [דו׳׳ח גיקטיים]

משתתפי האירוע ?Blockchain: The future of everything, שערכה גיקטיים ברביעי האחרון, קיבלו את הדו”ח המלא של מחלקת המודיעין העסקי של גיקטיים. לטובת מי שלא הספיק להירשם בזמן ולהגיע, סיכמנו את המסקנות והתחזיות העיקריות. וגם, הדו”ח המלא ניתן להורדה בפנים

ביום שלישי ערכנו בגיקטיים את האירוע ?Blockchain: The future of everything בו חילקנו ל-500 המשתתפים את הדו”ח המקיף על התחום, שערכה מחלקת המודיעין העסקי של גיקטיים. הדו”ח מפרט את הנתונים העדכניים מהארץ ומהעולם ואת המגמות השולטות, וכן מציע ניתוחים מעמיקים ותחזיות לשנים הבאות. הוא נוצר בשיתוף פעולה עם חברת היח”צ בלונד 2.0; קרן ההון סיכון Singulariteam, אשר השיקה לאחרונה את חממת הבלוקצ’יין Alignment; חברת עורכי הדין שבולת בע”מ; לאומיטק; ומתחם העבודה המשותף Spaces בו התקיים האירוע.

עבור מי שלא הצליח להירשם בזמן ולהגיע לאירוע, קיבצנו כאן כמה מהנתונים והמסקנות העיקריים בדו”ח, שנסקרו על ידי בני חקק, מנהל יחידת המודיעין העסקי בגיקטיים. יתר התובנות מופיעות בדו”ח המלא, וניתן להורידו בתחתית העמודאירועים נוספים בנושא יתקיימו בקרוב.

בלוקצ’יין להמונים

הכותרות בתקשורת מלאות לאחרונה במונחים כמו “בלוקצ’יין”, “ICO”, “פיצול” ועוד. רוב הציבור עוד לא יודע מה המשמעות שלהם, אך גם בקרב אנשים שמעורים בתחום הדעות חלוקות בין הונאת פונזי אחת גדולה ובין טכנולוגיה מהפכנית שעתידה לשנות את העולם. לאחר בדיקות מעמיקות, אנו בגיקטיים החלטנו להצטרף למהפכה ויצרנו את מתחם CryptoTree, שמטרתו לספק את כל החדשות, המידע, האנליזות וההסברים שיסייעו להנגיש את הנושא המורכב הזה.

המסקנה העיקרית שלנו היא שטכנולוגיית הבלוקצ’יין בהחלט הולכת לשנות את העולם. היא מציעה תשתית טכנולוגית שמאפשרת פעילות עסקית מאובטחת, תוך אימות נתוני העסקה בין הצדדים ושימוש בבסיס נתונים מבוזר במספר רב של מוקדים מסונכרנים זה עם זה, כך שהמידע אינו תלוי בגורם אחד. על אף שכיום השימוש העיקרי בטכנולוגיה הוא עבור מטבעות מבוזרים (cryptocurrencies), בפועל האפשרויות המגולמות בה הן אינסופיות, והיא יכולה להשפיע על תעשיות רבות ומגוונות כגון תעשיות השירותים הפיננסיים, הרכוש והנכסים, ממשלה, IoT, אבטחת מידע, שרשראות אספקה, בריאות, תחבורה ואפילו מוסיקה.

נישאר לרגע בתעשיית המוסיקה. כיום על מנת לשמוע שיר של ריהאנה למשל, אנחנו משלמים לאתר כלשהו כמו ספוטיפיי, שמשלם לריהאנה על מנת לקבל את הזכות למכור את שיריה. בתרחיש עתידי שבו התעשייה תעבור להיות מבוססת על טכנולוגיות בלוקצ’יין, לריהאנה יהיה ארנק דיגיטלי שאליו ניתן להעביר סכום מסוים של כסף ולקבל ישירות את השיר. כך מייתרים את המתווכים, ריהאנה מקבלת יותר כסף מהמעריצים והמעריצים משלמים פחות. אמנם כבר היום קיימות אופציות כאלו, אבל טכנולוגיית הבלוקצ’יין תאפשר אוטומציה ורמת אבטחת מידע גבוהות יותר.

צמיחה חסרת תקדים

שוק הבלוקצ’יין חווה צמיחה חסרת תקדים בשנתיים האחרונות: אם ב-2016 היו 1,242 סטארטאפים שעסקו בתחום ב-2017 המספר קפץ ל-2,700, וגודל השוק עלה מ-386 מיליון דולר ל-512 מיליון בין 2016 ל-2017. מה לגבי משקיעי הון סיכון? הם דווקא לא נוהרים לתחום הנוצץ החדש, ומאז 2013 סטארטאפי הבלוקצ’יין גייסו 2 מיליארד דולר באמצעות סבבי הון סיכון. הסיבה לחוסר ההתלהבות הזאת היא חששות בדבר היציבות והרווחיות של השוק בטווח הארוך. בנוסף, משקיעי הון סיכון צריכים להתחשב בדרישות המשקיעים שלהם, שהם לרוב גופים שמרניים יותר, כגון קרנות פנסיה וחברות ביטוח.

אבל סטארטאפי הבלוקצ’יין לא מחכים לקרנות ולא ששים לעבור את התהליך הממושך של השגת השקעה מ-VC. בעולם של היום יש להם דרך קלה יותר לגייס המון כסף גם בשלבים מאוד מוקדמים – הנפקת מטבעות ראשונית (ICO). ה-ICO הגדולים של שנת 2017 שברו שיאים כאשר גייסו סכומים של מאות מיליוני דולרים תוך זמן קצר.

מדובר אמנם במסלול קל יחסית ורווחי מאוד, אבל הוא דורש השקעה רצינית של מאמץ והון. על מנת לפתוח ב-ICO צריך להשקיע כסף בכתיבת White Paper מושקע ומפורט, שמסביר למשקיעים הפוטנציאליים מדוע עליהם להשקיע בחברה, וצריך לשלם לחברות יח”צ, עורכי דין וכדומה. בנוסף, לא מעט מדינות הטילו איסורים והגבלות על ICOs, למשל סין, שבספטמבר השנה החליטה לאסור על ICOs וגרמה לנפילה חדה בערך המטבעות המבוזרים.

אך מדינות רבות עדיין מתנדנדות בנוגע לדרך הנכונה להתייחס למטבעות מבוזרים. הוועדה לניירות ערך ובורסות של ארצות הברית טרם סיפקה עמדה החלטית בנושא; יפן לעומתה הכירה בביטקוין כמטבע חוקי שבו ניתן להשתמש לתשלומים מאפריל; רוסיה מחפשת דרך למנף את המטבעות המבוזרים כדי לקדם את כלכלתה; ודובאי השיקה מטבע מבוזר רשמי המכונה emCash ושואפת להפוך לעיר שמושתתת כולה על בלוקצ’יין עד 2020.

ומה קורה אצלנו? ישראל, שידועה בכמות גדולה של מומחי קריפטוגרפיה, סייבר סקיוריטי ופינטק, הופכת בהדרגה לכוח משמעותי בתעשיית הבלוקצ’יין העולמי. יש בה כבר 47 סטארטאפים, כמה מהם, Bancor למשל, גייסו סכומי כסף מרשימים ב-ICOs, ואחרים כמו Colu ו-Simplex גייסו הון באמצעות משקיעי הון סיכון. אך מבחינת רגולציה המצב בישראל עדיין לא ברור. הרשות לניירות ערך הכריזה על הקמת ועדה מיוחדת לבדיקת סוגיית ה-ICO, עדיין לא ניתן להפקיד סכומי כסף שמקורם ממסחר במטבעות מבוזרים בבנקים וכבר הוגשה תביעה אחת בנידון שהסתיימה בניצחון לבנק ובהפסד לסטארטאפ הישראלי, שמציע מסחר מקוון במטבעות מבוזרים. בישראל גם פועלים מספר אקסלרטורים וארגונים שמטרתם לסייע לקהילת היזמים והמתעניינים המקומית, ובהם איגוד הביטקוין הישראלי ושגרירות הביטקוין.

לא הכל אופטימי

עד כאן הצגנו חזון אופטימי מאוד בנוגע לתעשיית הבלוקצ’יין, אבל צריך לזכור שישנם אתגרים רבים בדרך להגשמת החזון הזה. טכנולוגיית הבלוקצ’יין כיום נאבקת עם סוגיית ה-Scalibility. כלומר, כמות התעבורה והטרנזאקציות שיכולות לזרום על גבי בלוקים בזמן נתון עדיין מוגבלת ולא יכולה לשרת מסה של משתמשים. ישנם גם מאבקים בתוך קהילות הבלוקצ’יין והביטקוין ואידיאולוגיות שונות על הדרך הנכונה לפתור את הבעיות הללו. בנוסף, על אף שאחד מהפיצ’רים המשכנעים ביותר של בלוקצ’יין הוא היותו מאובטח מאוד ובלתי ניתן לשינוי לאחר סיום הטרנזאקציה, עדיין אנחנו עדים ללא מעט פריצות אבטחה, גניבת כסף במהלך ICOs ועד בעיות אבטחה.

אתגר נוסף הוא גישת המדינות השונות –  כל עוד הן לא יחליטו על גישה מאפשרת, מוגדרת ואחידה בנוגע לבלוקצ’יין ולמטבעות המבוזרים, התעשייה לא תוכל להתקדם הרבה ולהגשים את הפוטנציאל שלה. אמנם הטכנולוגיה אמורה להיות משוחררת מהשפעות של צדדים שלישיים כמו ממשלות ובנקים, אבל בפועל הרבה תלוי בהם וארגונים בעלי אינטרסים עלולים לשים רגליים ליוזמות שמטרתן לקדם את כניסת הטכנולוגיה למיינסטרים. אפרופו מיינסטרים, גם הציבור עצמו צריך לעבור תהליך של הבנה מעמיקה יותר בנושא, לפני שירגיש בטוח דיו לסחור ולהשתמש במטבעות מבוזרים ובמוצרים מבוססי בלוקצ’יין.

התחזית לעתיד

כל זה קורה היום, אבל מה לגבי העתיד? כרגע ICOs מצליחים לגייס סכומים עצומים, אך אנחנו צופים התאזנות ונורמליזציה בתחום. כיום גם חברות עם רעיון עסקי שאינו מגובש ובסיס לא איתן יכולות לגייס הרבה כסף, אך עם הזמן כמה כשלונות מתועדים היטב יעשו את שלהם, במקביל לכניסתם של אנליסטים ומומחים מוכרים שיוכלו להמליץ או להזהיר מהשקעות בתחום. בעתיד נראה יותר תאגידים משקיעים בטכנולוגיות בלוקצ’יין לצרכים פנימיים או עבור לקוחותיהם; ה-market cap של השוק יצמח לממדים מרשימים יותר, ואפילו עד 820 מיליארד דולר ב-2025; וקרוב לוודאי שנראה עלייה של טכנולוגיות מבוזרות אחרות שאינן מבוססות בלוקצ’יין כדוגמת IOTA.

Geektime Business Intelligence

יחידת המודיעין העסקי שלנו מורכבת שלנו מתמקדת בניתוח תעשיות ההייטק והסטארטאפים בארץ ובעולם. צוות המומחים שלנו כולל אנליסטים, כלכלנים, מהנדסים ועורכי דין בעלי היכרות
והבנה עמוקים עם תעשיית ההון-סיכון.

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: