קורקינטים ותאונות: מחקר חדש חושף את המספרים המעודדים ואלו שפחות

האם קורקינטים באמת גורמים לנו להשתמש פחות ברכב? כמה הולכי רגל נפגעים מהם? והאם הם בטוחים יותר מאופניים? מחקר חדש של Bird שנערך בארה”ב חושף את הנתונים

תמונה: Bird

אי אפשר להתחמק מהעובדה שהקורקינטים השיתופיים משתלטים על העולם. מניסוי קטן במספר ערים קטן באמריקה, חברות הקורקינטים מתרחבות על גבי כל הגלובוס, ואפילו תל אביב הפכה לזירת פעולה עבור לא פחות מ-4 חברות שונות, 3 מהן בינלאומיות. ההשתלטות המהירה הזאת על המדרכות והכבישים מעוררת לא מעט דאגה בקרב המחוקקים, העיריות וגם התושבים. אך במקביל ליעילות ולחיסכון אפשרי בזיהום, צריכת דלק וכסף, מרחפות תמיד סוגיות כמו הבטיחות והאם אכן המשתמשים מוותרים על נסיעות ברכב. מחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה, מנסה לשפוך אור על השאלות הללו.

האם אופניים בטוחים יותר מקורקינטים חשמליים?

הנתונים שהתפרסמו במחקר חדש של חברת הקורקינטים השיתופיים Bird (בירד) תקפים בעיקר לארצות הברית, אך הם חושפים לא מעט על הרגלי השימוש של הרוכבים ועל ההשפעה של השירות על האיזורים בהם הוא נפוץ. רבים מהמלינים על קורקינטים חשמליים ככלל וקורקינטים שיתופיים בפרט טוענים כי אותם רוכבים צריכים להשתמש באמצעי תחבורה יותר מקובלים כמו אופניים, בטענה כי הם בטוחים יותר. הממצאים של בירד בארצות הברית מעידים אחרת.

כדי למדוד את כמות התאונות של כלי תחבורה שונים, נהוג לעיתים לעשות זאת בהשוואה דווקא למרחק הנסיעה המצטבר, כלומר, כמות תאונות בהשוואה למיילים או קילומטרים. לפי ממצאי הדו״ח, על כל מיליון מיילים מצטברים של נסיעה על אופניים רגילים לחלוטין, תועדו 58.9 ביקורים בחדר המיון בעקבות תאונה. לעומת הנתונים של בירד שטוענים כי על כל מיליון מיילים של נסיעה מצטברת בשירות, ישנן 37.2 נסיעות שהסתיימו בפציעה בדרגה כלשהי (קלה ועד חמורה) ואפילו לאו דווקא בביקור בחדר המיון. הנתונים של בירד מבוססים על דיווחי משתמשים וגם על נתונים שנאספים ממקורות אחרים וכוללים תאונות שלא דווחו על ידי המשתמשים.

מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם מעכשיו גיקטיים גם בטלגרם להצטרפות לערוץ הטלגרם שלנו לחץ כאן

הדו״ח עושה שימוש בדירוגי בטיחות הערים של People For Bikes, שמודד אילו תשתיות של ערים יותר מותאמות לרכיבה על אופניים, ומדרג אותן בציון בהתאם. הדו״ח מצא קורלציה מעניינת בין דירוג הערים, לבין היקפי הפציעות של משתמשי בירד, וטוען כי ערים שמשקיעות בתשתיות כמו סן דייגו מונעות רבע מהתאונות בהשוואה לערים עם ציונים נמוכים כמו סן אנטוניו. מאותה בדיקה עולה כי קורקינטים חשמליים מעורבים בפחות תאונות מאשר אופניים, לפחות על פי כמות הביקורים בחדרי המיון בפורטלנד וסנטה מוניקה.

כמה הולכי רגל נפגעו מקורקינטים חשמליים?

תמונה: Bird

בנוגע לפגיעה בהולכי רגל, שהיא אולי הטענה מספר 1 של מבקרי הקורקינטים, טוענים בבירד כי בפורטלנד בוצעו 700,000 נסיעות, מתוכן הצטברו רק 2 דיווחים על פגיעה בהולכי רגל, ובסנטה מוניקה דווחו רק 11 פגיעות שכאלו, שאף אחת מהן לא הסתיימה בפציעה חמורה. בישראל, לצערנו, אין עדיין כל מחקר מקיף בנושא.

בירד טוענת כי ערים יכולות לשפר באופן מיידי את יחס התאונות הזה על ידי חינוך של נהגי רכבים פרטיים לחלוקת הכביש עם רוכבי האופניים הקורקינטים, ובמקביל, לחנך רוכבי אופניים וקורקינטיים לרכיבה באחריות ועם קסדה על הראש. שתי ההצעות הללו רלוונטיות גם בישראל, כאשר לא קשה לראות על הכביש נהגי מכוניות, מוניות ואוטובוסים שמצפצפים לרוכבי אופניים וקורקינטיים שנאלצים לרכוב על הכביש בהיעדר שבילים ייעודיים, ודוחקים אותם לשולי הכביש תוך סיכונים. ובמקביל, גם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יצאה בשנים האחרונות בקמפיין רחב יחסית להעלאת המודעות לחבישת קסדה.

מה צריך לעשות כדי לצמצם את התאונות הקיימות?

בנוסף, הדו״ח מפרט מספר צעדים שערים יכולות ליישם במסגרת חזון ״אפס-תאונות״ הנפוץ: עיצוב של רחובות וכבישים בצורה בטיחותית יותר להולכי רגל ורוכבים על דו-גלגלי יכולים לצמצם את התאונות בעשרות אחוזים, וכך לדוגמה ברחובות במנהטן בהם נבנו שבילי אופניים ו״איים״ להולכי רגל בצמתים, צומצמו התאונות ב-37%-58%; שיפור פיזי של התשתיות יכול למנוע לא מעט תאונות של רוכבי דו-גלגלי שנתקלים בבורות או שבילים עקומים למשל; האטת מהירות כלי הרכב ל-30 קמ״ש בכל איזור בו ישנם הולכי רגל או רוכבי אופניים/קורקינטים; צמצום נסיעות בכלי רכב (ובנסיעות לטווח קצר, רכיבה על קורקינטים יכולה לענות על חלק מהצורך).

תמונה: Bird

בנוסף לדוח של בירד, פורסם בחודש ינואר דוח מקיף במיוחד של מחלקת התחבורה של פורטלנד, שהציג נתונים מעניינים שתואמים את חלק מטענות בירד: 34% מתושבי המטרופולין ו-48% מהמבקרים בפוטרלנד העדיפו להשתמש בקורקינט חשמלי שיתופי על פני מכונית פרטית, שירות מכוניות כמו Uber, Lyft או מונית רגילה. בבירד טוענים כי קורקינטים חשמליים מצמצמים נסיעות ברכב פרטי בלפחות 10% בממוצע,  ושימוש בשירותי רכב שונים בשיעור דומה. מתוך הנסיעות בשירות, כ-30% מהן החליפו נסיעה שהייתה מתבצעת ברכב.

חברות הקורקינטים עצמן מגלגלות לפחות חלק מהאחריות לבטיחות של המשתמשים אל המשתמשים עצמם, כשבין היתר הן מקפידות על גיל מינימום לרכיבה על כלים; הגבלת מהירות הקורקינטים בהתאם לחוק העירוני; ואפשרות דיווח על חניה בניגוד לכללי השימוש בשירות. בירד אגב מגדילה לעשות וטוענת כי היא בוחרת לסיים את פעילות השירות ב-12 בלילה ולחזור לפעילות רק בשעות הבוקר, מאחר ששעות הלילה, מועדות לתאונות, ו-3 מתוך 4 התאונות הקטלניות בארצות הברית שעירבו רוכבי קורקינט התרחשו בשעות הלילה.

פנינו ל-Bird ישראל כדי לנסות ולהבין את תמונת המצב בישראל, ומנכ”ל החברה בישראל, יניב ריבלין מסר: “נתוני השימוש בשירות בישראל הם מהגבוהים בטריטוריות בהן פועלת החברה ברחבי העולם. אנו בעיצומו של תהליך תירבות המתרכז בכללי הנסיעה, בטיחות ושימוש נכון בכלי התחבורה. אנו שמחים לומר שמספר התאונות קטן ושולי, כאשר ככל שחולף הזמן הרגלי הנסיעה של הרוכבים משתפרים ומשתדרגים”.

פרשנות: האחריות היא גם של חברות הקורקינטים

דיסקליימר קצר: חשוב לזכור שהעומדת מאחורי הדוח היא חברה שיש לה אינטרס ברור להציג כמה שיותר נתונים חיוביים עבורה. בנוסף, אלו הם נתונים שתקפים לגבי ארצות הברית, ולא לישראל בשלב הזה. עם זאת, בארצות הברית הפופולאריות של השירותים הללו הביאה את החברות להתרחבות למספר לא מבוטל של ערים, בעוד בישראל, בינתיים, החברות מתמקדות באיזור תל אביב וחוששות להתרחב בצורה שתפחיד את העיריות.

בירד מעבירה את רוב האחריות למדינות ולעיריות בהן היא פועלת, והיא לא טועה בכך שיש להן אחריות, אבל בירד לא מפרטת מה למשל היא עושה כדי לקדם את אחת הבעיות החמורות של השירות שלה, הקסדות.

בחברת LEO הישראלית למשל ניסו לפתור את הבעיה עם קסדות מצורפות לקורקינטים. חלק מהקסדות הללו נגנבו, כך שהפתרון ככל הנראה עוד לא אופטימלי. בשביל שאנשים באמת יוכלו להשתמש בשירות בכל עת, החברות צריכות לדאוג לכל מה שהן יכולות לפתור בגזרה שלהן, וקסדה היא כרגע אחת הבעיות החמורות ביותר בתחום שאף אחת מהחברות הגדולות לא מצליחה להתייחס אליה בצורה הולמת

גם לבעיית חניית הקורקינטיים נראה שאין פתרון מלא אמיתי. החברות אוהבות להתייחס אל המשתמשים כמעין קהילה שתומכת בעצמה כדי לאפשר את קיום השירות, אבל מה לעשות שהמשתמשים לא מתחלקים ברווחים של החברות, וצורכים את השירות כמה שהוא, שירות. על החברות לעבוד בשיתוף עם העיריות כדי למצוא את הפתרונות הטכנולוגיים והתשתיתיים הנכונים ביותר כדי לוודא שפתרונות התחבורה החכמים האלו לא יהפכו לנטל על שאר הציבור, כי אחרת כולנו נפסיד, כולל החברות שעלולות להיתקל בצווי הרחקה, דוגמת אלו שהוציאה עיריית סן פרנסיסקו.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

4 תגובות על "קורקינטים ותאונות: מחקר חדש חושף את המספרים המעודדים ואלו שפחות"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יואב
Guest

הפרשנות רלוונטית.
הדוח פשוט לא רלוונטי, אי אפשר להאמין לכלום בדוח הזה – כמו שחברות הנפט יציגו דוח שאין התחממות גלובלית.

שיף
Guest

חד וחלק…מה שיואב אומר

לא ברצינות
Guest

״…היא בוחרת לסיים את פעילות השירות ב-12 בלילה ולחזור לפעילות רק בשעות הבוקר, מאחר ששעות הלילה, מועדות לתאונות, ו-3 מתוך 4 התאונות הקטלניות בארצות הברית שעירבו רוכבי קורקינט התרחשו בשעות הלילה.״
יופי, עכשיו 4/4 מהתאונות מתרחשות ביום ולא בלילה. האם זה עדיף?

בדיחה
Guest

כמה מפתיע שמחקר של בירד מראה שקורקינים יותר בטוחים ממה שחשבנו.
הייתי בטוח שהמסקנות יהיו שקורקינטים זה דבר מסוכן ושהם סוגרים את החברה.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: