שנה לקורקינטים ברחובות ישראל: 2 מיליון נסיעות ו-250,000 רוכבים

חברת Bird, חברת הקורקינטים השיתופיים הראשונה שנכנסה לישראל, מסכמת שנה וחושפת נתונים ראשונים על היקף השימוש והאימוץ של הישראלים

תמונה: בירד

זה נראה כאילו הם כאן מאז ומתמיד, אבל הקורקינטים השיתופיים חוגגים ממש בימים אלו שנה בישראל. החברה הראשונה להכנס לשוק הישראלי הייתה בירד (שעל כניסתה דווח לראשונה בגיקטיים), שקיימה היום (ב’) אירוע בתל אביב בו חשפה נתונים מעניינים על השנה שהייתה, ההתמודדות עם הרגולציה החדשה שמערימה קשיים וגם על המשך הדרך.

רבע מהנסיעות מחליפות נסיעות שהיו אמורות להתבצע ברכב פרטי

החברה חשפה כי למעלה מ-250,000 רוכבים שונים ביצעו למעלה מ-2 מיליון נסיעות במהלך השנה הראשונה לפעילותה בישראל. מסקר שערכה החברה באפליקציה עולה כי 20% מסך הנסיעות שבוצעו באמצעותה החליפו נסיעה של הרכב הפרטי, ו-25% מכלל הנסיעות שימשו כנקודת חיבור לתחבורה ציבורית אחרת כמו אוטובוס, רכבת וכדומה. יניב ריבלין, מנכ”ל בירד ישראל, הוסיף כי 35% מכלל הנסיעות בשירות מתבצעות בשעות ההגעה והחזרה ממקומות העבודה, וכי בסוף השבוע החברה מבחינה בנסיעות מרובות לאיזור הטיילת והים.

היי-טק, סטארטאפים וטכנולוגיה - רוצים להקדים את כולם? היי-טק, סטארטאפים וטכנולוגיה - רוצים להקדים את כולם? להורדת אפליקציית גיקטיים לאייפון ולאנדרואיד לחצו כאן

ריבלין הציג את מערכת המידע אשר משמשת את החברה בין היתר גם להעברת מידע לעיריית תל אביב. לשאלת גיקטיים האם החברה מפעילה לחץ על העירייה לשפר את התשתיות עבור הרוכבים, ענה ריבלין כי “מהאנשים יגיע הביקוש והשבילים. אנחנו מעבירים מידע לעירייה ומראים להם איפה צריך לעשות שבילים שיצרו קישוריות מושלמת, ושיהיו שבילים במקומות הנכונים. אלה דברים שלוקחים זמן וראינו את זה בכל עיר שנכנסנו אליה. כשמשהו מגיע מהשטח הוא הרבה יותר חזק ונכון ואני מאמין שנראה את המשך הצמיחה של התחום ושל התשתיות”.

מחזיקת תיק התחבורה בעיריית תל אביב: יש בתל אביב יותר מ-10,000 קורקינטים שיתופיים

מיטל להבי.
צילום: גיקטיים

מתחילת חודש אוגוסט נאלצות כל חברות כלי הרכב השיתופיים להתמודד עם הסדרות חדשות (אשר כבר גרמו ליציאה של שחקנית אחת מהשוק, Leo הישראלית), אשר בין השאר מגבילה את כמות הכלים השיתופיים שכל חברה יכולה לפרוס בשטחי תל אביב, ואף הגבלה של אחד הפיצ’רים החשובים ביותר של הכלים השיתופיים: במקום שהמשתמשים יוכלו לאסוף את הכלים מהיכן שרק ירצו ולהחנות אותם היכן שירצו בסוף הנסיעה, עיריית תל אביב הגבילה את החניה ל”תאי חנייה” מסומנים שרק בהם ניתן לעצור את הנסיעה ולהמנע מחיוב יתר עבור המשתמש, וקנס והחרמה של הכלי עבור החברה.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה, השתתפה אף היא באירוע של בירד, ולמרות ההסדרות ששמו לא מעט מקלות בגלגלים של חברות הקורקינטים השיתופיים, הציגה תמונה חיובית למדי בכל הנוגע למה שמכונה “תחבורת כלים זעירים”: “אני רואה בזה חולץ פקקים”, טענה, וחשפה כי בתל אביב פעילים למעלה מ-10,000 קורקינטים שיתופיים, ולטענתה מדובר בנתון מהגבוהים בעולם. אף על פי זאת, רק 2% מהנסיעות בעיר מתבצעות בקורקינטים שיתופיים (לעומת נתון מעניין אף יותר של 16% ממוצע שימוש בקורקינטים חשמליים שאינם שיתופיים). להבי ציינה כי היעד של העירייה הוא שכרבע מהנסיעות בעיר יתבססו על כלים זעירים עד שנת 2025.


רוצים לגרום לישראלים להיפטר מהרכב הפרטי: מנכ”ל Bird ישראל בראיון בלעדי


להבי חשפה תמונה די עגומה בנוגע לתשתיות אשר אמורות לאכלס את הרוכבים בעיר: 68% מזכות הדרך מוקצה לרכב פרטי, ורק 3% כיום מוקצה כתשתיות לאופניים. “העיר תצטרך לעשות מהפך גדול בעקבות מיפוי תשתיות ולגבות את התפיסה של 25% נסיעה ברכבים זעירים על ידי חלוקה מחדש של זכויות הדרך”. עם זאת, להבי לא ציינה כל נתונים בנוגע לתכנון או בניה של שבילים נוספים, או הפרדה של השבילים הקיימים מהמדרכות ומהכבישים.

“גם כשרכבים נכנסו לשבילי העגלות והסוסים, נוצר קונפליקט. אנחנו בתל אביב רוצים להתמודד עם חלוקת זכויות הדרך מחדש והצבת תשתיות לכל סוגי הרכב”, ואם פחדתם שתל אביב תלך בדרכי ניו יורק וסן פרנסיסקו ותוציא את החברות השיתופיות מחוץ לתחומי העיר, זהו לא יום המזל שלכם: “את המפץ הזה אי אפשר לקחת אחורה. העולם הולך למערכת הסעת המונים וכלים זעיריים. הכל צריך לזרום לכיוון של השיתופי, והגיע הזמן לוותר על ההתניידות בפחית (רכב. ע.ב). כל כלי שמצטרף ומאפשר התניידות רק הופך את הרגולציה ליותר נחוצה ואת הכיוון של שיתוף כלים ונסיעות לתמונת העתיד”.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

6 תגובות על "שנה לקורקינטים ברחובות ישראל: 2 מיליון נסיעות ו-250,000 רוכבים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
דןדן
Guest

עזבתי את ת”א לנס ציונה.
גן עדן.

רונן
Guest

עיריית תל אביב בושה אנשים ממשיכים להשאיר כלים מחוץ לאיזורים המוגדרים והעירייה לא מוכנה לפנות אותם

משה הקיפוד
Guest

איזה בכיין

הכל ורוד
Guest

לפי חישוב קליל זה יוצא 1000 כלי רכב פחות ליום בכבישי ת”א- ממש לא נתון משמעותי
“חולץ פקקים” זה סלוגן טוב אבל שקר מוחלט- רב הרכבים בת”א זה בכל מקרה אנשים שמגיעים מחוץ לעיר והכמות רק הולכת וגוברת
כרגיל במדינת ישראל הפוליטיקאים והמאכרים מוכרים לציבור שקרים גסים ומתעלמים מרצונותיו תוך כדי שמוליכים את כולנו לאסון תעבורתי ומסירים אחריות מעצמם

דרך אגב- נשמח לקצת נתונים על כמות הנפגעים ויהיה נחמד גם אם יציגו נתונים מהסקרים שבודאי נעשו ונגנזו על מה חושבים התושבים על נושא הקורקינטים

משה
Guest

מהפכה של ממש

חיפאי
Guest

מאוד נהנה להשתמש בקורקינטים
לא מבין למה כולם מתלוננים
אפשר לשפר, אפשר לסדר
אבל סך הכל המצב טוב
כדאי להוסיף כמה שיותר שבילי אופניים

wpDiscuz

תגיות לכתבה: