סופה של הפרטיות בעידן הדיגיטלי: ביג דאטה בשירות עולם השיווק

רבים כבר הספידו את הפרטיות ורבים עוד יותר טוענים כי הזכות הלא טבעית הזו לפרטיות, איננה רלוונטית יותר בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים כיום. האם כך הדבר ? תלוי כמה הפרטיות שלכם חשובה לכם.

Privacy

מאז התבססותה של הפרטיות האישית כערך אנושי משמעותי, היא מותקפת ומאוימת באופן קבוע מחזיתות שונות, החל מרצונם של המשטרים הטוטליטריים לשלוט בה וכלה בענקיות האינטרנט המעוניינות לגרום לנו לוותר עליה מרצוננו החופשי. רבים כבר הספידו אותה ורבים עוד יותר טוענים כי הזכות הלא טבעית הזו לפרטיות, איננה רלוונטית יותר בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים כיום. האם כך הדבר ? תלוי כמה הפרטיות שלכם חשובה לכם.

התמסמסותה של הפרטיות

בסוף המאה ה-19 המצאות ויוזמות מודרניות הציתו דיון בדבר השלכותיהן על חייו של הפרט ועל הסבל והמצוקה הנפשית שהן גורמות לו. השיח באותה התקופה נסב סביב החששות שהביאה עמה המצלמה הניידת, שאפשרה לעיתונאים לצלם אנשים ללא הסכמתם. נושא הפרטיות המשיך ללוות את האנושות במהלך המאה ה-20 על תהפוכותיו וכיום, כ-120 שנים לאחר סיפור המצלמה הניידת, הדיון הפך רלוונטי מתמיד כאשר העידן הדיגיטלי מאיים לחסל לחלוטין את זכותו של כל אדם לשמור ולהגן על מרחבו הפרטי ואת זכותו לבחור עם מי ברצונו לחלוק אותו.

מייסדי גוגל ופייסבוק מיהרו כבר להספיד את הפרטיות ולא בכדי; בשני העשורים האחרונים ויתרנו עליה בהדרגה. החל מהכנסת רשת האינטרנט לחיינו, הסכמתנו לחלוק מידע אישי ברשתות החברתיות וכלה בהתרבות המהירה של המכשירים החכמים בעולם- נראה כי כל פיסת מידע אודותינו מוצגת לעיני כל ואין דרך להחזיר את הגלגל לאחור. אך בניגוד לעידן שקדם לאינטרנט, כיום אנו מוותרים על הפרטיות באופן מודע ויזום, ונראה כי כאן טמונה הבעיה.

ביג דאטה בשירות הגופים המסחריים

למרות הסכנות הברורות שבשיתוף המידע האישי ברשת, נראה כי הדאגה מכך היא מנת חלקם של מעטים בלבד, אחרת קשה להסביר את הצלחתם המסיבית של ענקיות האינטרנט, כגון גוגל ופייסבוק, שניזונות ומרוויחות מהמידע שאנו משתפים עמן. טובע האמרה “אין מתנות חינם” לבטח לא התכוון למתרחש בעידן הדיגיטלי, אך אין דבר שיכול לתאר טוב יותר את המצב כיום בו חברות האינטרנט לכאורה מציעות את מרכולתן בחינם לכל דורש. אטרקטיביות מוצריהן היא כה גדולה, שאנו מוכנים לחלוק עמן כל פרט ופרט ממי שאנחנו. מעטים בלבד מבינים שמאגרי המידע הם מכרה הזהב של העידן הדיגיטלי, שמנוצל על ידי גופים ממשלתיים ומסחריים למטרות מגוונות ולעיתים קרובות מדי גם שנויות במחלוקת.

בעידן של התפוצצות המידע וירידת קרנן של פלטפורמות הפרסום המסורתיות, נפלאות הביג דאטה (Big Data) מאומצות בחום על ידי עולם השיווק. עסקים מסחריים אוספים מידע על צרכנים ולומדים אותם לעומק במטרה לחזות את צעדיהם בעתיד ולהתאים להם מוצרים ושירותים.

למרות שהמותגים עוד מנסים להבין כיצד להשתמש במידע האינסופי שנאגר, חלקם כבר מתקדמים בתחום. דוגמא מצוינת לכך הינה חברת התעופה ההולנדית KLM, שמנצלת את המידע שמשתפים הצרכנים ברשתות החברתיות במטרה לשפר את חווית הלקוח ולמקסם את המעורבות עם המותג. בשנת 2010 עשתה החברה שימוש מוצלח ברשתות החברתיות כחלק ממהלך שיווקי שמטרתו להפיג את שיממונם של הנוסעים הממתינים לטיסה. מאז הקמפיין המוצלח, הפך המותג למומחה ברשתות החברתיות והוא מצליח פעם אחר פעם להציע שירותים ייחודיים באמצעות ניתוח המידע שהנוסעים מעלים לרשת.

דוגמא לשירות מעין זה הוא “Meet & Seat”, שמאפשר לנוסעים שמשתפים את חשבון הפייסבוק או הלינקדאין שלהם עם החברה, להכיר את חבריהם למטוס ולהתחבר איתם לפני, במהלך או אחרי הטיסה:

כלי נוסף מבית KLM הינו “The Dreamcatcher”, פלטפורמה אינטרנטית לתכנון נסיעה, שמשתמשת במידע מתריסר רשתות חברתיות שונות במטרה לסייע לנוסעים למצוא את המקומות הפופולאריים ביותר בעיני התושבים המקומיים ביעד מסוים:

החדירה לפרטיות איננה מסתיימת ברצונם של גופים מסחריים למכור לנו מוצרים מותאמים באופן אישי. כעת מתברר כי בשנת 2012 ערכה פייסבוק ניסוי חברתי על משתמשיה ללא ידיעתם, במטרה לבחון את השפעותיהם של פוסטים חיוביים/שליליים על מצב רוחם. הגילוי עורר סערה גדולה ברחבי הרשת ומחוצה לה, אך מסתבר שאין זו פעם הראשונה שניסויים בתחום נערכים ברשת החברתית וכי כמה מהניסויים הגדולים ביותר התנהלו בה בשיתוף פעולה עם גורמים בתחום הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. החשש המרכזי של הפעילים למען הפרטיות סובב סביב ההנחה כי לשינויים בפיד החדשות ברשת החברתית ישנו הפוטנציאל לגרום לשינויים במחשבות האדם וכפועל יוצא, בהתנהגותו; כוח פוטנציאלי שהוא חלומו הרטוב של כל גוף מסחרי וממשלתי בעולם.

המחוקקים מנסים להדביק את קצב הטכנולוגיה

ככל שהפרטיות נפרצת יותר אנו מגלים עד כמה הממשלות והמחוקקים ברחבי העולם הם חסרי אונים מול הטכנולוגיה המתקדמת בצעדי ענק. רק כעת גופים רשמיים מתחילים לקחת צעדים ממשיים במטרה לצמצם את הפרקטיקה המפוקפקת של חברות האינטרנט ולתת לאזרחים אפשרות לשלוט במידע שלהם, כדוגמת הצעת חוק “הזכות להישכח”, שיזמה נציבת הפרטיות של האיחוד האירופי או ההחלטה המחמירה של בית המשפט הגבוה של האיחוד כי על גוגל להיענות במקרים מסוימים לדרישתם של אנשים פרטיים למחוק מידע אודותיהם. יממה לאחר השקת טופס בקשת המחיקה, גוגל קיבלה יותר מ-12 אלף בקשות מאירופאים המבקשים למחוק מידע מהרשת.

למרות הדילמות שעולות מהפסיקה ועוד יותר מהצעת החוק של האיחוד האירופי, אם יעבור, יהווה זה מכשול לחברות הטכנולוגיה הגדולות, שרווחיהן העיקריים כאמור מגיעים מפרסום מבוסס מידע/דאטה. לא מן הנמנע שנראה את חברות האינטרנט משיבות מלחמה ומנסות לרכך את המכה, אם לא לבטל אותה כליל.

מתנגדים לאח הגדול

בינתיים, עד עדכון החוקים והתאמתם למאה ה-21, ארגונים אקטיביסטיים ואנשים פרטיים מוצאים דרכים יצירתיות להעלות את המודעות לנושא איסוף המידע ולהגדרות הפרטיות של השירותים המוצעים ברשת.

מסקנותיו של ניסוי מעניין בנושא, שערכה על עצמה מרצה מאוניברסיטת פרינסטון, בשם ג’נט ורטסי, מעיד על הקושי הרב שעומד בפני מי שמנסה לברוח מהניטור הגס שמופעל על חייו. במהלך 9 חודשי הריונה ניסתה ורטסי להתחמק מכל גוף אפשרי שאוסף מידע, במטרה לבדוק מה עליה לעשות על מנת להימנע מזיהויה ותיוגה אצל המותגים השונים, שעבורם נשים בהריון הן מקור משמעותי לרווח. במהלך התקופה הזו היא אולצה לשנות את הרגליה, הסתכסכה עם משפחתה וכמעט ותויגה כקרימינלית מסוכנת אצל ה-FBI- התנסות מאתגרת, שתומכת בטענתם של הפעילים למען הפרטיות כי ישנו קושי עצום בניסיון להתחמק מהמעקב המתמיד אחר המידע שלנו.

דוגמא נוספת להעלאת המודעות בנושא הוא ארגון אקטיביסטי בשם “wearethedata#”, שמורכב מאנשי היי-טק ורוח מכל העולם. ארגון זה מעודד גולשים לקחת בעלות על המידע שלהם ולהוציא את השליטה על הדאטה מידיהם של הגופים המסחריים שניכסו אותו לעצמם. יוזמות מקומיות אחרות, כגון זו של מספר בתי קפה בארה”ב שהחלו לאסור על לבישת הגוגל גלאס בשטחן, תופסות תאוצה ברחבי העולם, שמתחיל אט אט להפנים את משמעויות הביג דאטה.

בינתיים, הפרטיות שלנו מתמסמסת לאיטה אל תוך רשת האינטרנט ולתוך כיסיהם העמוקים של ענקיות הטכנולוגיה, שלנצח יישארו צמאים למידע החינמי הזורם ממיליוני המשתמשים הרשומים לשירותיהם. מאידך, המודעות הגוברת לנושא והתרבותן של תנועות הקוראות למשתמשים לקחת בחזרה את הבעלות על המידע הפרטי שלהם, מעידה על הלך רוח רענן שיכול להביא בעתיד לשינוי אמתי ביכולותיהן של חברות אלה לאסוף ולהשתמש במידע הפרטי שלנו. על הסקאלה שבין לבין, נמצאים אנחנו הצרכנים. האם צעדים אלה הולכים לשנות את המציאות המוכרת לנו כיום? נצטרך לחכות ולראות אילו התפתחויות יביא עמו העתיד.

קרדיט תמונה: Shutterstock / Privacy

הכתבה בחסות מקאן דיגיטל

מקאן דיגיטל משרד הפרסום הדיגיטלי הגדול בישראל.
מובילים כבר 5 שנים בקריאייטיב בארץ ובין עשרת משרדי הפרסום הקריאייטיבים באירופה.
מקאן דיגיטל מהווה one stop shop ומתן מענה של פתרון דיגיטלי 360. המשרד כולל אנשי קריאייטיב יצירתיים ומופרעים, גיקים טכנולוגיים ואנשי תוכן דיגיטלי מובילים.
כולם עובדים בסינרגיה מלאה עם McCann Universal Digital, חברת המדיה המובילה בארץ,Performance McCann Universal, חברת הפרפורמנס המובילה בישראל, ו- McCann Universal Search, חברת שיווק במנועי חיפוש ואנליטיקס הגדולה והמובילה בישראל.
לאחרונה, הרחבנו את השלוחות הדיגיטליות שלנו למצפה רמון וכנרת Mccann Valley במטרה להעניק שירותי פרסום דיגיטליים ללקוחות בינוניים וקטנים בכל רחבי הארץ.

תמר דן, מקאן תל אביב

אנליסטית במחלקת מחקר אסטרטגי במשרד הפרסום מקאן תל-אביב

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: