בין לימודי תואר ראשון לחיפוש עבודה בהייטק [טור אורח]

שנת הלימודים האקדמית נפתחת היום – זמן מעולה לדון רגע במשמעות של לימודי תואר למול העבודה הממשית בהייטק

shutterstock students

מאת תומר שי שמרגד.

אוקטובר 2011. חמאס שיגר רקטה דווקא לעבר באר שבע, ויומי הראשון באוניברסיטת בן גוריון נדחה ב-24 שעות. את הזמן שהתפנה לי במפתיע ניצלתי לסיור היכרות של חצי יום בשכונות מסביב למקום בו אבלה את ארבע השנים הבאות של חיי. כמעריץ של סטיב ג’ובס התייחסתי ברצינות תהומית לאוטוביוגרפיה שלו. לקחתי את קנאתו ליופי של החלקים האחוריים מתחת למכסה המקינטוש כדרך חיים. הסיבוב באותן שכונות גרם לי ללמוד שיעור חשוב עוד לפני השיעור הראשון במחלקה למדעי המחשב. תמיד היה ויהיה פער בין המתרחש בכותלי האוניברסיטה לבין המתרחש מחוצה לה.

חייבים לחרוש

סימסטר 1, שבוע 1, חדו״א 1. כמו כל החבר’ה בכיסאות לידי, התקשיתי להבין: מה הקשר של הקורס הזה למדעי המחשב, כפי שהכרתי אותם מ-5 יח”ל בתיכון? הנחתי שהזמן יעשה את שלו, וקיוויתי לשרוד עד אז. גיליתי מהר מאוד שהלימודים התיאורטיים הם לב התואר, ורק התקשרו באופן קלוש ליכולת ללמוד טכנולוגיות חדשות. נדהמתי לראות שהמרצה עומד מולנו עם סוודר מיתולוגי ששווה פרק של “סיינפלד”, אותו החליף רק פעם אחת באמצע הקורס. הופיע עליו משפט ארוך, שילווה אותי כנראה כל חיי: ״אם מרצה מחליף בגדים, אזי סטודנט חושב על בגדים של מרצה, ואם מרצה לא מחליף בגדים אזי סטודנט חושב על חומר בשיעור״. המרצה הסובייטי לשעבר חידד עיקרון שליווה אותי במשך כל התואר: מה שלא אשיג בעזרת תרגול, לא אוכל להשיג בשום דרך, גם אם אשאר באוניברסיטה עד שארית ימיי. החשיבות בלפתור עוד תרגיל, בלהיות עוד שעה במעבדה, בלקרוא עוד קוד שלא רלוונטי לבחינה אבל מעניין אותי, לא תסולא בפז. זה מאפשר להבין יותר ולאהוב יותר את מה שאנחנו עושים במוסד הזה. השעות במעבדה קרצו לי יותר מעוד תרגיל על משפט פרמה, אבל בזכות השניים גם יחד למדתי שבהתחלה קשה לחרוש, ואז “הייאוש נעשה יותר נוח”. במיוחד ברגעים לפנות בוקר, כשאין חלונות במעבדה לדעת אם יום חדש הגיע, והקוד שוב לא רץ. ובסוף המרתון שנקרא תואר במדעי המחשב, רואים דברים אחרת.

ערך מוסף

חשיבה לוגית ופתרון יצירתי לא יכולים להתגבש דרך הלימודים לבדם, אלא דורשים פיתוח נוסף. בשנותיי באוניברסיטה שוטטתי בין מחלקות רבות בגלל הרצון לשמוע כל פרט מידע שיוכל להעשיר אותי. חברו האסטרונאוט (מחללית אחרת) של אילן רמון, זוכי פרס נובל, פרופסורים אורחים, ימי זרקור לחברות הייטק – כל אלה היו בין עשרות (!) ההרצאות הלא פורמליות שנכחתי בהן. ניסיתי לפתוח את הראש בכוחות עצמי ולא רק לקבל כמו ספוג את מה שלימדו אותי בקמפוס ולא בהכרח רלוונטי לעולם האמיתי שמעבר לשער האוניברסיטה. מעבר לפיתוח האישי והידע שצברתי, ההרצאות תרמו לי להבין את שלל האפשרויות ותחומי העניין, ומתוכן את הנישות שבהן יש משרות לבוגרי מדעי המחשב, שאוכל להתמקד באחת מהן. בעידן שבו הכל זמין באינטרנט, מתכנת טוב יודע שהידע החשוב ביותר הוא דווקא הידע לחפש ידע, שלב מפתח בהתמקצעות והתמקדות. תכנים אלה פתחו בעבורי דרך לפרוייקטים מחוץ ללימודים כאמצעי לרכוש ניסיון לא רק דרך משרה פורמלית, כמו תיק עבודות עצמאי או התנדבות טכנולוגית בעמותות. כך מגשרים בין חומר הלימוד התיאורטי והמיושן למשרות מעשיות וחדשות.

מי צריך פרוטקציה כשיש קשרים

שיעור חשוב קיבלתי בשיחה מזדמנת עם מתרגל שלי, שעבד בחברת הייטק גדולה לאחר תואר ראשון והיה באותו הזמן בשלהי התואר השני. כשעזב את האוניברסיטה והתקבל לעבודה, המשפט הראשון שאמר לו המעסיק הראשון היה: ״פה זאת לא האוניברסיטה, תשכח את מה שלמדת על ‘תכנות נכון’. הכי חשוב זה לספק את המוצר בזמן״. כמה אירוני שכשאחרי שנתיים חזר לתואר שני באקדמיה, המנחה שלו ביקש ממנו “תשכח את איך שתכנתת בחברה, פה תתכנת נכון״. אף שיש אינספור ספרים על מהו בדיוק התכנות הנכון כתלות בגורמים שונים, הקיטוב בין הכשרה כמתכנת בתעשיית ההייטק הישראלית לבין מתכנת בוגר תואר הינו עצום, מה שמורגש הכי חזק והכי כואב כשמתחילים לחפש עבודה. קיטוב זה יכול לקטון בעזרת קצת עזרה מחברים, כמו ששרו הביטלס. החברים לספסל הלימודים בשנה הראשונה עשויים בקלות להיות גם הקולגות במשרה הראשונה. לכן חשוב להבנתי לדעת שמי שנעזר בך היום, תוכל להיעזר בו מחר בדרך לתפקיד. לצערי למדו אתי גם אנשים שהתעקשו לייצר תחרותיות לא בריאה, והפגינו צביעות ואדישות לסובבים. אחת מדרישות הבסיס בכל עבודה היא להיות team player. הסטודנטים של מחר צריכים ללמוד לשחק עם הקבוצה ולא ״לשחק״ עם הקבוצה.

בית חם לבוגר הטרי

ואפרופו קבוצה, כשהחברים בתואר לא יכולים לעזור, מזל שיש חברים בפייסבוק. הבעיה המרכזית שחוויתי עם סיום כל הבחינות לפני חודשיים, הייתה חוסר הניסיון המקצועי שלי. כמו כל בוגר תואר מהמחזור שלי ומקודמיו, נפלתי מהשמחה של תום הלימודים לאכזבות של חיפוש התעסוקה. כולנו מייחלים לקליטה מהירה ורכה בסטארטאפ או בחברה מבוססת, שתאפשר להתחיל לסגור את המינוסים שצברנו בארבע שנים. התכנון המקורי שלי לדלות משרות מרחבי הרשת נחל כישלון חרוץ, עד שוויתרתי על התענוג הסיזיפי. מהר מאוד חבר טוב המליץ לי להצטרף לקבוצה בפייסבוק בשם “משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון”, והבטיח שאמצא שם את מבוקשי ואחשף מדי יום לעשרות משרות רלוונטיות. בימים שלכל “גן שושנה” יש קבוצה בפייסבוק, הבעתי תחילה ספקנות מוחלטת ביכולות הקבוצה. אבל גיליתי נווה מדבר בשממה הצחיחה של משרות בוגרים בישראל. העובדה שיש רבבות בוגרים שפעילים בה בכל רגע היא לבדה מרגיעה. וכשנחשפים גם להמלצות, התייעצויות, כתבות וצ’טים ייעודיים לחסרי ניסיון, מבינים שמדובר בפורום התעסוקה הכי מועיל בנמצא. היכולת להציע תפקידים איכותיים לג’וניורים כמוני ולשמש כחממה תומכת בה ניתן למקסם את החיפוש, הפכה את הקבוצה למיזם חברתי אמיתי. סיפורי ההצלחה שאנשים משתפים בפוסטים מדי יום נותנים לי תקווה וכך גם ראיונות העבודה. בקרוב אצלי.

נופל וקם בראש מורם

אחרי הצבא עבדתי תקופה כמאבטח טיולים. נסעתי ארבע פעמים בשבוע מהצפון לדרום, וכך למדתי להתאהב בדרך. האוניברסיטה הוא עולם של מצויינות, אך היא לא מדברת על העמל הרב שבדרך. מאז שסיימתי, למדתי יותר טוב את הכיוונים שאליהם ארצה לפנות. ראיונות העבודה גרמו לי להבין יותר את הדרך שעליי לעבור וכיצד עליי להשתפר. לא פחות מועיל היה ה-“לא” שקיבלתי אחריהם. במהלך אחד הראיונות הבנתי שגם צריך לחפש מעסיקים עם פוטנציאל. כאלה עם ארסנל תפקידים שאינם פתוחים כרגע. כי אם החברה מעניינת אותי, למה להיות ראש קטן? נדהמתי לגלות שיש חברות רבות, שמעריכות את עצם הפנייה אליהן, ובחלק התראיינתי. השתדלתי גם לשאול שאלות שיקדמו אותי גם אם לא ממש עכשיו. שב”ק ס’ צדקו: הדרך ארוכה ומפותלת. אבל כל תחנה בדרך, גם אם היא נקודת עצירה, יכולה להביא איתה ידע חדש וכיוון חדש. עשרות אלפי אנשים כמוני ייכנסו היום ליומם הראשון באוניברסיטאות ובמכללות. רובם יגלו שניסיון לא קונים שם, אבל דרך בהחלט כן.

הכותב הינו בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ומדעי הגיאולוגיה והסביבה מאוניברסיטת בן גוריון ומחפש עבודה פעיל בקבוצת הפייסבוק ״משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון״.

קרדיט תמונה: students via shutterstock

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

7 תגובות על "בין לימודי תואר ראשון לחיפוש עבודה בהייטק [טור אורח]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אנדריי
Guest

כתבה מעולה ומעניינת!

DD
Guest

כתבת יפה תומר! חבל שהאוניברסיטה הזאת יפה פחות

geek
Guest

נחמד מאוד, כל הכבוד.
בהצלחה בחיפוש העבודה.

גורי
Guest

זה נכון שהישראלים אוכלים אחד את השני ולא יודעים להיות חלק מקבוצה
ממש חבל

אחד שעומד להתחיח
Guest
אחד שעומד להתחיח

כתיבה מעולה ומעניינת !
תודה מקרב לב

נועה
Guest

מתחברת מאוד לכתבה, ולתקופה של הגראדים בבאר שבע :)
אחרי שסיימתי את התואר החלטתי גם לעשות בוטקאמפ לשפר את יכולות הפיתוח ווב שלי ב- coding academy. אולי אם זה רלוונטי לעוד אנשים שמחפשים עצמם אחרי התואר.

נועה
Guest
wpDiscuz

תגיות לכתבה: