באטרי וונצ’רס גייסה קרן חדשה בהיקף 950 מיליון דולר [ראיון בלעדי]

גיוס הקרן החדשה מציב את באטרי בעשירייה הראשונה של קרנות ההון סיכון בעולם מבחינת כמות ההון. באטרי מחזיקה בנוכחות ישראלית מאז שנת 2005, ומפעילה בישראל את המשרד היחיד שלה מחוץ לארצות הברית

איציק פרנפס (מימין) וסקוט טובין. שותפים בכירים בבאטרי וונצ'רס. צילום: ירין טרנוס

איציק פרנפס (מימין) וסקוט טובין. שותפים בכירים בבאטרי וונצ’רס. צילום: ירין טרנוס

באטרי וונצ’רס (Battery Ventures), אחת מקרנות ההון סיכון המובילות בעולם, הודיעה היום על סגירת 2 קרנות חדשות בהיקף כולל של 950 מיליון דולרים. גיוס הקרן החדשה, המורכבת מקרן עיקרית בהיקף של 650 מיליון דולרים וקרן צדדית של 300 מיליון דולרים, מציב את באטרי בעשירייה הראשונה של קרנות ההון סיכון (Venture Capital Fund) בעולם מבחינת כמות ההון שמחזיקה הקרן תחת ניהולה.

את החשיבות של ישראל בעיני באטרי קשה לפספס. הקרן מחזיקה בנוכחות ישראלית מאז שנת 2005, ומפעילה בישראל את המשרד היחיד שלה מחוץ לארצות הברית. מתוך עשרה שותפים מנהלים בקרן, שניים יושבים בישראל.

בראיון בלעדי לגיקטיים, מסבירים סקוט טובין ואיציק פרנפס, שותפים בכירים בקרן, כיצד נראית קרן הון סיכון גלובלית מבפנים, כיצד שותף אחד יכול להשקיע בסטאטראפים מחד ובחברת ביטוח מאידך ומה צפוי לקרות כאן כשהבועה תתפוצץ.

עוף מוזר בעולם ההון סיכון

באטרי וונצ’רס נחשבת כיום לאחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות והמצליחות בעולם. אחת מהסיבות העיקריות לכך, היא ללא ספק מדיניות ההשקעות הלא-שיגרתית של הקרן, המפזרת את השקעותיה השונות החל מסטארטאפים בשלבים מוקדמים ועד להשקעות בחברות גדולות שאינן בתחום הטכנולוגיה (דוגמת רכישת 17% ממניות חברת הביטוח איי.די.איי. ביטוח תמורת 730 מיליון שקל לפני מספר שנים) ואפילו חברות ציבוריות.

“אנחנו סוג של עוף מוזר בעולם ההון סיכון המסורתי, בגלל שיש לנו מנדט השקעות מאוד רחב, הנע בין השקעות של מאות אלפי דולרים בחברות בשלב הסיד ועד לרכישה של חברות שלמות [דוגמת רכישת בורסת החוזים העתידיים בלונדון, אותה ביצעה הקרן בשנת 2000 תמורת כ-300 מיליון דולר, רק כדי למכור אותה 13 חודשים לאחר מכן תמורת כמיליארד דולרים. י.פ]” מסביר טובין, אחד משני השותפים הבכירים הפועלים ממשרדי הקרן בישראל.

טובין ואיציק פרנפס, המכהן גם הוא כשותף בכיר בבאטרי אמנם יושבים כאן בישראל, אבל הם לא נחשבים ה”שותפים הישראלים” של הקרן. בניגוד לרוב קרנות ההון סיכון המבצעות השקעות במספר מדינות, השותפים בבאטרי משקיעים ללא קשר למיקומם הגאוגרפי. “שותפים אצלנו יכולים לבצע השקעת סיד במדינה שבה הם נמצאים ושעה לאחר מכן, לשבת בוועדת השקעות לגבי רכישת פרייבט אקוויטי במדינה אחרת. אנחנו מנהלים את ההשקעות שלנו ללא קשר להיכן אנחנו יושבים ולכל השותפים יש מנדט השקעה בין אם מדובר בהשקעת סיד קטנה או ברכישה של חברה שיכולה להניב החזרים טובים למשקיעים שלנו” .

למרות המיתון הצפוי, החדשנות לא תעצור

אפרופו החזרים. כמו שזה נראה כרגע, אנחנו כנראה נמצאים איפשהו לקראת סיום “7 השנים הטובות” מבחינת השווקים ומתישהו בקרוב נתחיל לראות סימנים של האטה או של פיצוץ, אם עדיין לא התחלנו. מה אתה צופה שיקרה בעולם הסטארטאפים וההון סיכון בשנה הקרובה?

טובין: “אף על פי ואולי למרות שסגרנו עכשיו את הקרן ה-11 שלנו, שזה סיפור מאוד מעניין כשלעצמו, אנחנו כבר מרגישים לאן הרוחות נושבות בתעשייה ויש היום בתעשייה שלנו לא מעט אנשים שנמצאים בתחום פחות מ-8 שנים, מה שאומר שהם מעולם לא ראו שוק דובי [Bear Market. שוק שבו קיימת אווירה פסימית המתבטאת במגמה מתמשכת של ירידות מחירים. י.פ] והם מדריכים את היזמים שהם משקיעים בהם שהכל נהדר ושהשמיים תמיד ישארו כחולים. אתה לא רוצה להיות הבן-אדם שנכנס לישיבת דירקטוריון ואומר “הי, אנחנו חייבים להיות זהירים כי משהו פה עומד להשתנות”.

“בסופו של יום, אני חושב שהדרוויניזם ינצח גם כאן. הרבה מהחברות הגדולות והמוצלחות שאתה מכיר מה-30 שנה האחרונות נולדו בזמנים של מיתון אז זה לא שהעולם עומד עומד להיחרב, הכסף בכספומטים לא יגמר ומטוסים לא יפלו מהשמיים. מה שכן יקרה זה שהמימון יהיה פחות זמין וזה כמובן ישפיע גם על סטארטאפים”.

למי אתה חושב יהיה יותר קשה לגייס כסף? האם בעית הווליואציות שיש היום בהשקעות בשלבים המאוחרים יותר תשפיע גם על הגיוסים של סטארטאפים בשלבים מוקדמים?

טובין: “אין ספק שהווליואציות בשוק הפרטי היום גבוהות. אפילו אם אתה מסתכל על הדברים אחרי התנודות של הרבעון האחרון, הווליואציות עדיין גבוהות באופן יחסי לנורמות ההיסטוריות. סביר להניח שמה שיקרה זה סוג של “אתחול מחדש” לווליואציות, בכל השלבים. האתגר האמיתי של חברות פרטיות הוא שאין שום נורמות היסטוריות שקובעות מהי ווליואציה נכונה לחברה פרטית ולכן מה שיקרה בפועל הוא פשוט “אתחול מחדש” של הציפיות לווליואציות מאותן חברות.

חברות טובות יוכלו להמשיך לפעול ובתקווה גם האקו-סיסטם של הסטארטאפים. סביר להניח שהחדשנות לא תעצור בגלל זה וישראל היא מקום מעולה להיות בו בדיוק בגלל זה. אם אני מסתכל על כל מה שמרכיב את את האקו-סיסטם הישראלי, מצבים מהסוג שקורה או עומד לקרות עכשיו זה מה שמאיר את ישראל באופן כל-כך חיובי אל מול מדינות אחרות.

בישראל אין מחסור ביזמים חדשים שממשיכים להיכנס לאקו-סיסטם ולפתוח חברות חדשות. אין כאן מחסור במשקיעים ובקרנות שישקיעו בכל הסטארטאפים האלה. יש כאן זרם מתמשך של יזמים מצליחים שמוכרים חברות, עוברים לחו”ל וחוזרים הבייתה ומביאים איתם תהליכי עבודה וניסיון ברמה בינלאומית. סוף סוף יש כאן דור של חברות מקומיות שהצליחו לגדול כמו שצריך, שמצמיחות מנהלים מוצלחים ברמה בינלאומית שמפתחים מוצרים שפונים לשוק הגלובלי ואלו הופכים ליזמים שיודעים לנהל חברות גדולות בעצמם. כל הדברים האלה ביחד זה אוסף שאי אפשר למצוא בהרבה מקומות בעולם. אפילו בארצות הברית.

פרנפס: “יש הבדל גדול בין מה שקורה היום לבין מה שהיה ב-2000 או ב-2008 והוא שהכלכלה לא עוברת מיתון משמעותי כרגע. יכול להיות שיש האטה, אבל גם על זה אפשר להתווכח. העובדה היא שהשווקים ממשיכים לעבוד, למרות שיש תיקונים פה ושם ועל החברות הטובות זה לא אמור להשפיע יותר מדי. אם הנכס המשמעותי האמיתי של החברה שלכם היא היכולת לגייס עוד ועוד כסף, אז כנראה שיש לכם מה לדאוג. אבל בסך הכל, אני חושב שזה שיעור טוב גם למשקיעים שילמדו שלהשקיע בחברות כאלה זה יותר הימור מאשר השקעה. אנחנו מנסים להוציא את אלמנט המזל מההשקעות שלנו”.

מקור: cc-by-Serge Melki, flickr

מה יקרה כשהבועה תתפוצץ? מקור: cc-by-Serge Melki, flickr

איך אתם עושים את זה כשאחד מהאלמנטים המרכזיים שמניע את תעשיית ההון סיכון הוא “צמיחה בכל מחיר” ובמקביל, אסטרטגיות היציאה האפשריות רק הצטמצמו? חברות היום מגייסות עוד ועוד כסף פרטי, כדי להמשיך ולהגדיל את החברות למרות שהן מפסידות המון כסף. מצד שני, אתם בתור משקיעי הון סיכון צריכים להחזיר את הכסף למשקיעים שלכם בסוף התקופה ואתם לא יכולים לעשות את זה אם אין איזשהו אירוע נזילות משמעותי בחברה.

טובין: “התעשייה של היום מרשה לעצמה לחשוב שהיא יכולה לוותר על האופציה של הנפקת חברות בבורסות הציבוריות בגלל שיש מקורות מימון אלטרנטיביים. הדור האחרון של החברות גייס יותר כסף פרטי מאשר כל מה שהיה בהיסטוריה של התעשייה עד הדור הזה ביחד ועכשיו, במקום שקרנות גידור כמו Fidelity ו-Blackstone ישקיעו בחברות במסגרת ה-IPO, הן משקיעות כבר בשלב שבו החברות הן פרטיות בתקווה לתשואות גדולות יותר. בסופו של יום זה בדיוק אותם סכומים, רק המסגרת שונה.

אני אוסיף ואומר שלדעתי להנפיק חברות זה דבר טוב לתעשיה וכמובן שלכלכלה באופן כללי כי אז כולם יכולים להנות מפירות הצמיחה של החברות הטובות.

זה לא בהכרח דבר טוב. מהצד של החברות, אלו שיוצאות לבורסה צריכות פתאום להתחיל להשקיע זמן ומשאבים בלנסות ולרצות “שוק טיפש” שרץ כמו עדר ומונע מכל שטות הכי קטנה שקוראת במדינה נדחת כלשהי, במקום להשקיע זמן בלנהל חברה עם משקיעים “חכמים” שעוזרים לה לגדול. 

פרנפס: “זה כמו שתגיד שלהנפיק את אמאזון היה דבר רע כי החברה מפסידה כסף, אבל בסופו של יום זאת חברה טובה ולחברה גדולה ומוכרת כמו אמאזון, עם מנהל מוכשר כמו ג’ף בזוס, לא נותנת למה שקורה בשווקים להשפיע עליה. זה בערך כמו להגיד שעדיף לנו להישאר בצללים, היכן שאנחנו לא צריכים “לדווח לכולם” מה קורה בחברה. בסופו של יום זה מנגנון של שקיפות. כשהפנסיה שלנו מושקעת במניות של החברות האלה, זה חשוב שידעו מה קורה שם.

BV Logo_Wall_1

השלט בכניסה למשרדי הקרן בהרצליה. צילום: ירין טרנוס

משקיעים ביזמים שמייצרים “שמש” – לא ירח

עם 36 השקעות בישראל עד היום ו-5-6 השקעות חדשות בשנה, ישראל מהווה חלק משמעותי באסטרטגיה של באטרי ויש לה גם את ההצלחות להוכיח את זה. עד היום הכניסה הקרן מאות מיליוני דולרים ממכירת 6 חברות ישראליות לענקיות בינלאומיות כגון Infosys, Palo Alto Networks, EMC וכמובן אפל, שרכשה את אנוביט והקימה על-בסיסה את מרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לארצות הברית.

מבחינת פיזור ההשקעות, רוב ההשקעות של באטרי בישראל (33) הן השקעות בסטארטאפים בשלבים מוקדמים (כלומר סבבי סיד או A) ויחד עם השקעת Growth הראשונה של הקרן בישראל ב-JFrog ב-2016 ושתי השקעות פרייבט אקוויטי (רכישת אחוזים בביטוח ישיר ורכישת חטיבת הבטחון הפיזי של חברת נייס), השותפים הישראלים לא מתכננים להאט את הקצב.

למעט הפרייבט אקוויטי, רוב ההשקעות שלכם עד היום היו בעולם ה-Enterprise, חומרה ותוכנה לארגונים גדולים, אבל העולם הזה משתנה משמעותית בשנים האחרונות. היכן אתם רואים את המיקוד של הקרן החדשה?

פרנפס: “באופן טבעי מאחר ומנדט ההשקעות שלנו רחב למדי, אנחנו משקיעים בלא מעט תחומי עניין. באופן כללי, אנחנו מסתכלים על כל עולם התשתיות, כל מה שקשורה לטכנולוגיה, אחסון, מחשוב ואבטחת מידע. כל הדברים שהם התשתית שאנחנו מניחים כדי לבנות מעליה וכמובן בתוכנה שרצה על גבי התשתיות הללו. עד היום היו לנו השקעות מאוד מוצלחות בתחום האחסון, האנליטיקס והסייבר ובאופן טבעי שם גם הנטייה שלנו להמשיך, אבל באאופן טבעי אנחנו רואים את השיני הדרמטי בעולם האנטרפרייז את מעבר התשתיות לענן ובאופן טבעי, גם הזרקור שלנו נמשך יותר ויותר לשם. ”

מה לגבי תחום ה-Consumer? זה משהו שרלוונטי לכם בכלל?

פרנפס: “אפשר להגיד שזה נופל לחוק ה-80/20. אנחנו יותר בררניים בתחום הזה אבל אם מסתכלים טוב, יש לא מעט חדשנות בתחום ואנחנו בהחלט מסתכלים גם על זה. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא 90min (השקעת ה-Consumer היחידה של באטרי בישראל) שמרכזת סביבה מעריצי כדורגל, שמייצרים תוכן עבור מעריצי כדורגל אחרים. היום, 90min בדרך להפוך לאחד מאתרי תוכן הספורט הגדולים בעולם והיא מנהלת את רוב האופרציה שלהם כאן מישראל.”

מה גרם לכם להשקיע דווקא בהם? מה ראיתם ששם שגרם לכם לצאת מ”אזור הנוחות” של ההשקעות הרגילות שלכם?

פרנפס: “האמת היא שסקוט הוא משקיע וותיק בתחום המדיה והספורט. אחת ההשקעות שלו הייתה ערוץ הטניס (The Tennis Channel) שקם בימים הראשונים של הטלוויזיה בכבלים. היו לנו לא מעט דיונים על כיצד העולם של צריכת תוכן ספורט עובדת מטלוויזיה בשידור ישיר, לטלוויזיה בכבלים ולאחר מכן למדיה הדיגיטלית. ערוץ הטניס היה השקעה מאוד מוצלחת עבורנו כי הוא היה חלק ממהפכת המעבר לכבלים ואנחנו חושבים ש-90min היא הדור הבא של אותה אבולוציה של צריכת תוכן ספורט למדיה החדשה. אנחנו מחפשים חברות שמעצבות את השלב הבא באבולוציה ומתאימות את העולם לטכנולוגיות החדשות ולצרכים של הדורות הבאים.”

טובין: “אנחנו משקיעים ביצירת אור. אנחנו מחפשים שמשות. חברות שהן כמו שמש, שהן זורחות, מאירות ומספקות חיים לאקו-סיסטם שלם שנמצא סביבן. אנחנו צריכים את הדבקות במטרה כדי לבנות דברים גדולים באמת, אבל זה משהו שחייב להיות בנוי כחלק מהתרבות – שזה בסדר לרצות לבנות “שמש”. הרבה יותר קל לבנות ירח שבסופו של יום, מסתובב סביב כוכב גדול יותר. אנחנו רוצים לעזור ליזמים צעירים לבנות שמשות חדשות.

מה הפספוס הגדול שלכם? איזה חברה הצליחה להתחמק לכם בין האצבעות?

פרנפס: “האמת היא שהסתכלנו על מובילאיי די בהתחלה ואני הייתי הסקפטי שלא כל-כך האמין בשוק. במבט לאחור, הייתי שמח מאוד להיות משקיע במובילאיי אבל במבט לאחור זה לא חוכמה. מצד שני, אם אתה מסתכל על רשימת המשקיעים של מובילאיי, לא תמצא שם יותר מדי קרנות הון סיכון. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהמוצר שהם פיתחו זה מוצר שלקח לו המון זמן להגיע לשוק. זה כשלעצמו זה לא בעייתי, אבל העובדה שצריך לתמוך בחברה ולהזרים לה עוד ועוד כסף לפי שיש לך איזשהו פידבק לגבי המוצר והאם השוק בכלל רוצה אותו.

יניב פלדמן

צ'יף-גיק ועורך ראשי. יזם, סטטיסטיקאי חובב, טכנולוג בדם, בעל תואר ראשון במנהל עסקים ו-Microsoft MVP בתחום אבטחת מידע. התחביב האהוב עליו הוא מציאת פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות במיוחד.

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: