הבנקים בלחץ: הכירו את האפליקציות הסיניות שיש להן בנק

אפליקציית WeChat מבית Tencent, חברת שירותי האינטרנט הגדולה בסין, ו-Alipay מבית עליבאבא מיצבו את עצמן ככלי רב שימושי לחיי היומיום, שכולל ביצוע רכישות, רשת חברתית ואפילו הזמנת מונית. איך הן הצליחו להגדיל את בסיס הלקוחות שלהן ואיך זה משפיע על תפיסת הבנק המסורתי?

 Bloomberg/ Getty Images Israel

מאת אביב דורון, קצין סחר בנספחות הכלכלית-מסחרית בצ’נגדו, סין

אין ספק שהמהפכה הדיגיטלית שינתה את חיינו מקצה לקצה. היכולת לבצע פעולות בקצות האצבעות הפכה את חיינו לנוחים יותר ללא היכר, וכיום במספר פעולות פשוטות בסמארטפון ניתן להעביר כסף בין חשבונות, לשלם חשבונות, להזמין אוכל, להזמין כרטיסי טיסה, לשלם על ביטוחים, ובעצם מה לא?

כמעט כל גוף מסחרי שמעוניין למכור לנו מוצרים או שירותים פיתח אפליקציה המאפשרת לנו ליהנות משירותיו המסחריים, תוך קישור לאמצעי התשלום שלנו. התשלומים מועברים לרוב על ידי צד שלישי, שערב לביטחון המידע של הקונה והמוכר באותה העסקה, כדוגמת PayPal או UnionPay בסין.

בסין תחום הפינטק צובר תאוצה באופן חסר תקדים, ומשלב הזדמנויות עסקיות לחברות ישראליות ותרבות עסקית מעניינת. לצד הבנקים העוסקים בסליקת עסקאות דרך מנגנונים מוכרים כמו כרטיסי חיוב מיידי, כרטיסי אשראי וחשבונות קושרים, קיימים שני גופים גדולים נוספים שמשתמשים במנגנונים הבנקאיים הקלאסיים, מפשטים את שיטת התשלום והופכים אותה לקלה ונגישה יותר, כמובן תוך שימוש באבטחת מידע מוגברת, שמירה על פרטי הצדדים בעסקה ותוכן העסקה. כך, כל בעלים של מכשיר טלפון חכם שבו מותקנת אפליקציית WeChat מבית Tencent או Alipay מבית Alibaba, מסוגל לבצע תשלום מיידי ומהיר באמצעות סריקת QR-Code ולהעביר כספים באופן מיידי. מהירות ונוחות התשלום, יחד עם התפוצה הרחבה בשימוש באפליקציות אלו, ביטלו למעשה את ההכרח להסתובב עם ארנק, והן מאפשרות לבצע עסקאות בקלות שניתן רק לחלום עליה במדינות מפותחות רבות, כולל בישראל.

מוכרות מוצרים פיננסיים

ענקית הטכנולוגיה Tencent, שהיא בפועל חברת שירותי האינטרנט הגדולה בסין, נהנית מבסיס לקוחות של 460 מיליון איש, שמשתמשים ב-WeChat ומבצעים דרכה גם פעולות פיננסיות כגון תשלומים, קניות והעברות כספים. מאז היווסדה ביצעה החברה מהלכים רבים להגדלת בסיס המשתמשים שלה ולקבלת פרטי אמצעי התשלום שלהם, ובכך הפכה לרשת חברתית המשלבת אפשרות לביצוע פעולות פיננסיות, קביעת נקודות ציון “חיה” ומתעדכנת על מפה, הזמנת מונית ועוד, ומיצבה את עצמה ככלי תפעולי רב שימושי ברמה היומיומית.

לעומתה, ענקית המסחר המקוון Alibaba מפעילה את Alipay, אתר תשלום בלעדי הכולל אפליקציה לסמארטפונים. החברה הפכה את אמצעי התשלום הזה למועדף בכל הקשור לביצוע מסחר מקוון באתרי הקבוצה בסין על ידי הענקת הטבות למשתמשים בהתאם לדירוג הפעילות המסחרית שלהם באתר, והצליחה להגדיל את מצבת המשתמשים הקבועים באתרי המסחר שלה. כיום Alibaba נהנית מ-529 מיליון קונים פעילים בכל חודש, ומעמידה לרשותם אפשרות תשלום מיידית על ידי סריקת QR Code, בדומה ל-Tencent.

שני היישומים האלו הפכו לפופולריים מאוד בסין, וכל בעל עסק במדינה כבר מחזיק ב-QR Code המתאים לאחד מהם לפחות. התשלום יכול להתקבל על ידי סריקת הקוד של בית העסק מצד הלקוח, או על ידי סריקת קוד תשלום, שמשתנה בכל דקה ובעל חותמת אבטחה ייחודית ללקוח ולמועד התשלום. עם זאת, משום ש-WeChat Pay ו-Alipay עושות שימוש במוצרים בנקאיים מובנים, קיימות מגבלות מסוימות. למשל, היקף התשלומים היומיים נגזר ממסגרת שנקבעה על ידי חברת האשראי או הבנק עבור כל כרטיס חיוב מיידי או כרטיס אשראי.

אתר thechinachannel מדווח כי כדי לעקוף מגבלה זאת, שהיקפה הכספי מגיע ל-200,000 יואן בשנה (כ-30,000 דולר ארה”ב), חברת Tencent החלה לצרף לקוחות שעברו את מגבלת הסכום השנתי ל-WeBank – בנק מסחרי פרטי מבוסס אינטרנט שבו היא שותפה. הבנק נוסד בשנת 2014, הוא עוסק בהשקעות ובהלוואות קטנות ומאפשר למחזיקים בארנק הדיגיטלי של WeChat ליהנות משירותים ומוצרים בנקאיים, כגון זקיפת ריבית על יתרת הזכות בארנק הדיגיטלי – שירות המוצע לרוב על ידי מוסדות פיננסיים מסורתיים.

בנוסף, Tencent מקדמת לאחרונה מוצרים פיננסיים ייחודיים המזוהים עם עולם הבנקאות המסורתית גם למשתמשי האפליקציה שלה. המהלך הגיע לאחר שהמתחרה הגדולה Alibaba השיקה בשנת 2015  לכל לקוחותיה המחזיקים בחשבון Alipay את Mybank, שמעניק ריביות על יתרת הזכות בחשבון הדיגיטלי לצד שירותים נוספים.

תחרות מול הבנקים ובין עצמן

השילוב של אפליקציה המשמשת למסחר מקוון, צ’אט ותכונות נוספות, ושל בנק אינטרנטי המעניק ללקוחותיו שירותים בנקאיים שונים, מנתק את הגישה המסורתית של בנק ולקוח ומייתר את תפקידו של הבנק כגורם דומיננטי בחייו של הלקוח. אם בעבר לקוחות היו חייבים לשלם על סחורה או שירות באמצעות כרטיס חיוב או כרטיס אשראי, כלומר הבנק או חברת האשראי היו גובים את הכסף מהלקוח ומעבירים את הכסף לצד ב’, כיום WeChat Pay ו-Alipay גובות את הכסף מהלקוח, מתחשבנות מולו ומול חברת האשראי או הבנק והופכות אותם לפחות משמעותיים בעיני הלקוח. ואכן, הכלי העיקרי שבו האזרח הסיני הממוצע מבצע את עסקאותיו כיום הוא הסמארטפון, והתפיסה של בנק כמוסד פיננסי בלעדי, בעל סניפים פיזיים ופקידים שמנהל את תקציב משק הבית והעסק, נדחקת אט אט לטובת יישות אינטרנטית שמבצעת את אותן הפעולות ביעילות לגודל ובשירות מיידי עם שיעור נמוך מאוד של תקלות ושביעות רצון גבוהה.

מה הבנקים חושבים על זה? הבנקאות המסורתית בסין כוללת 86 בנקים מסחריים בבעלות ממשלתית לצד ציבורית ופרטית. אך כשמדובר בשוק של מאות מיליוני לקוחות פעילים בכל אחת מהחברות הללו, בסין ומחוצה לה, הם בהחלט חוששים. רק לאחרונה פורסם כי לפחות 7 בנקים מקוונים שנתמכים על ידי חברות ממשלתיות קרסו, וכי גובה ההפסד לאזרחים הסינים הוא כמיליארד יואן (כ-150 מיליון דולר) לצד נכסים בשווי 100 טריליון יואן. אמנם מדובר בהפסד שאינו משמעותי, אך הוא מציג את פערי הפיקוח על חברות ממשלתיות שהשקיעו בתחומים שרחוקים מאוד מליבת העשייה שלהם.

האם “בנקי-האפליקציות” החדשים יובילו לקריסה של בנקים נוספים בסין? נראה כי הבנקים של Tencent ו-Alibaba יהוו תחרות משמעותית לבנקים המסורתיים במתן שירותים בנקאיים. במקביל לתחרות בין בנקי האפליקציות לבנקים המסורתיים, יהיה מעניין לעקוב אחר התחרות בין שני הבנקים החדשים, אשר יצטרכו לייצר ערכים חדשים וגבוהים עבור הלקוחות שלהם ולהמשיך לספק חוויית שירות ברמה גבוהה. ענף הבנקאות אינו ידוע כתחרותי במיוחד, ולמרות שהוא נשאר פופולרי בקרב הלקוחות המבוגרים הוא צפוי לשנס מותניים ולהתאים את עצמו לזירה חדשנית, המוכתבת על בסיס משתנים רבים המתעדכנים ברמה היומיומית ומושפעים מטרנדים וחידושים טכנולוגיים.

הכתבה בחסות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה

יאיר אלבין הוא הנספח הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בדרום-מערב סין. במסגרת תפקידו הוא אחראי על קידום היחסים הכלכליים בין המדינות. יאיר אלבין עומד בראש המשלחת כלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה שנמצאת בצ'נגדו, שמטרתה קידום השקעות בישראל, עידוד יצוא ישראלי לסין טיפוח מיזמים משותפים בין חברות ישראליות וסיניות, וקידום הזדמנויות לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח תעשייתי. למידע נוסף על פעילות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

6 Comments on "הבנקים בלחץ: הכירו את האפליקציות הסיניות שיש להן בנק"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
liran elisha
Guest

אז…. למה שלקוח יעדיף להשתמש במתווך?
החלק העיקרי שהכתבה לא מציינת כלל

Author
Guest

בסין אין תשלומי עמלות מצד הלקוח בגין שימוש במתווכים פיננסיים, כלומר בעת תשלום מקוון – הלקוח סורק ומשלם ואינו מחויב בעמלה נוספת מצד המתווך שלו (״עמלת שורה״ או ״עמלת פעולה״), כך שהמציאות היא שכל מי שמחזיק בפועל חשבון בבנק סיני משתמש בכרטיס חיוב מיידי (״דביט״) אותו הוא מקשר לאפליקציית WeChat או AliPay. גם כשמבצעים העברות מחשבון לחשבון דרך אפליקציות אלו, רק בהעברות מצטברות מעל סכום מסוים מתחילים לשלם עמלה בגובה של 0.1% מסכום ההעברה. למעשה, קיומם של מתווכים פיננסיים בסין מקל על ההתנהלות, אולם כעת הם ייאלצו למצב עצמם מחדש בעיקר מול הלקוחות, בשל החזית ש-Tencent ו-Alibaba מציבות נגדם.

קרין
Guest

שווה להכיר את פרקטי!!!

Hila
Guest

אז מה ההבדל בין זה לארנק אלקטרוני?

Author
Guest

הי הילה, מדובר בארנק אלקטרוני לכל דבר, רק עם הרבה פחות עמלות כנהוג בכל מקום אחר – הארנק מקושר ישירות לאמצעי התשלום שלך ואין עמלות על פעולות ביצוע תשלומים, עמלות על העברות כספים מתחילות מסכום נצבר בגובה מסוים, במידה ואת טוענת יתרת זכות בארנק הקלטרוני (בדומה ל״פקדון בנקאי״) – את נהנית מריבית זכות בתנאים מסוימים. אין ספק כי מציאות החיים בסביבה שהיא כמעט נטולה עמלות וריביות חובה הופכת את התשלום בארנק הדיגיטלי בסין למשתלם, מעבר לפשטות, הקלות והנוחות הכרוכה בשימוש בו.

Netanel
Guest

חסר משמעות לחלוטין!
מדובר בהחלפת מתווך אחד במתווך שני.
חידוש אמיתי יהיה ביטול התיווך בין מחזיק הכסף (הבנק) לבין המוכר – זה לא המצב במה שתואר לעיל.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: