הישראלי השני בחלל: ”אני מודע לסיכונים אבל לא מפחד מהם”

קרן רמון הכריזה על המשימות המדעיות אותן יבצע בחלל איתן סטיבה, אחד מראשוני ”תיירי החלל”, והישראלי השני שעוזב את גבולות כדור הארץ. בראיון לגיקטיים מספר סטיבה על הדרך שצפויה לו, ההכנות, סדר היום בתחנת החלל והחששות

איתן סטיבה. צילום: גיקטיים

אם לא יהיו עיכובים או דחיות לא-מתוכננות צפויה חברת SpaceX לשגר בינואר הקרוב את טיל ה-Falcon 9 שלה מממתחם 39A במרכז החלל קנדי שבפלורידה. היעד: תחנת החלל הבינלאומית שמשייטת מעלינו בגובה 422 ק”מ ובמהירות 27 אלף קמ”ש. על גבי טיל השיגור, תהיה Crew Dragon Resilience, קפסולת הנוסעים החדשה והמתקדמת של SpaceX, ובתוכה 4 אנשים נרגשים למדי, בהם הטייס ואיש העסקים איתן סטיבה, שיהיה הישראלי השני בחלל, אחרי האסטרונאוט אילן רמון ז”ל.

המשימה תהיה תקדימית משום שזו תהיה המשימה הפרטית הראשונה בהיסטוריה לתחנת החלל הבינלאומית, וזו גם הסיבה שכל הגורמים המעורבים במשימה, כמו ‘קרן רמון’ וסוכנות החלל הישראלית מקפידים לא לכנות את סטיבה “אסטרונאוט”. עם זאת, בניגוד למה שמרמזת אולי ההגדרה של “תיירות חלל”, סטיבה לא יסתפק בסלפי או כתיבת זכרונות בזמן השהות בתחנת החלל; ולמרות שהוא יישא בחלק הארי של הוצאות המשימה, שמוערכות ביותר מ-50 מיליון דולר, יבצע סטיבה ב-10 הימים של המשימה יותר מ-40 ניסויים מדעיים שונים, שנבחרו על ידי ועדה מדעית טכנולוגית של קרן רמון. בין היתר יבצע סטיבה ניסויים שונים של חברות סטארטאפ ישראליות, מוסדות אקדמיים בישראל ומרכזים חינוכיים שונים.

מעדשה נוזלית לטלסקופ חלל ועד גידול חומוס במיקרו-גרביטציה

בין הניסויים שבחרה הועדה המדעית, ניתן למנות ניסוי של חברת החשמל וסטארטאפ הסוללות הישראלי Storedot, שינסה לבחון את הביצועים של סוללת ליתיום-יון חדשנית בתנאי מיקרו-גרביטציה. ניסוי נוסף שיערוך סטיבה הוא של המערך האונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים, שינסה לאפיין תאי לוקמיה בתנאי תת-כבידה בנוכחות והיעדר כימותרפיה. על פי הוועדה המדעית, ממצאי המחקר, שיתקיים בחלל, יושוו לניסוי זהה שייערך בכדור הארץ תוך ניטור השינויים בחלוקת התאים הסרטניים והביטוי הגנטי, מה שעשוי לסייע לפיתוח טיפולים חדשניים יעילים יותר עם פחות תופעות לוואי. ניסוי מעניין נוסף הוא של הטכניון ונאס”א, במהלכו ינסה סטיבה לנצל את תנאי המיקרו-כבידה כדי לייצר עדשות אופטיות לטלסקופ חלל, בעזרת פולימר נוזלי שיתקשה בחלל בצורה אופטימלית, ויאפשר כך עדשה בקוטר גדול פי 10 מהעדשות שקיימות כיום. ניסוי נוסף, שהוא ככל הנראה הישראלי ביותר שאפשר להעלות על הדעת, הוא הנבטת חומוס בתנאי תת-כבידה. כך שאם וכאשר יגיעו ישראליות או ישראלים למאדים, יהיה להם מה לאכול.

הנחיתה על הירח הציתה את הדמיון

קפסולת הנוסעים Crew Dragon, עימה יגיע סטיבה לתחנת החלל. מקור: SpaceX

בראיון לגיקטיים מספר סטיבה כיצד צץ הרעיון לטוס לחלל, סדר היום שצפוי לו, מה לדעתו צופן העתיד לתיירות החלל והחששות שמלווים את המשימה.

מאיפה הגיע הרעיון הזה? תמיד חלמת להיות אסטרונאוט או שזה ג’וק של השנים האחרונות?

“כשאני הייתי ילד נחתו על הירח, וזה הצית בי את הדימיון, ועורר את הדימיון שלי לחשוב על אדם במקומות אחרים ביקום. אבל אז זה נרגע, ומבחינתי זה נהיה אמיתי כשביקרתי את אילן (רמון ז”ל, שהיה גם מפקדו של סטיבה בחיל האוויר, י.א.) במרכז החלל בהכנות למשימה, כשראיתי שאנשים חוזרים ונוסעים, מעבורת ממריאה ונוחתת, ואסטרונאוטים מתאמנים וזה אמיתי. לא סתם בטלוויזיה. שם ראיתי שזה אפשרי”.

ספר על הרגע שידעת שאתה יודע שאתה טס…

“רק עכשיו, אחרי שאילון מאסק הפריט את התעשייה, ופתח את זה מעבר למה שמדינות וסוכנויות חלל מציעות, ומתחילה התחרות בתחום נסיעה לתחנת החלל, בנייה של תחנות חלל חדשות, טיסות לירח שוב… ברגע שהוא פתח את האפשרות הזו, אז זה נהיה ממשי. הייתי בסטנד-ביי, וברגע שאמרו שזה אפשרי, מייד אמרתי ‘כן'”.

תאר לי את סדר היום שלך במשימה

“התחנה מתנהלת לפי שעון לונדון. כולם הולכים לישון באותו זמן, קמים ביחד, אוכלים ארוחת בוקר, צהריים וערב ביחד. יש אנשים שמתעסקים בתכנון יום העבודה: כל שעה – מי נמצא איפה. מי הולך להתאמן על מכשירי הכושר, מי יושב בכל מעבדה, מי מצלם את כדור הארץ, מי עובד על המנוף החיצוני, וכל המודולים האלו צריכים תיאום… כי אחד מהסוכנות היפנית, אחד מהאירופאית, ואחד מהרוסית. אז לא כל אחד קובע את סדר היום של עצמו, אלא הצוות שאחראי על תחנת החלל עושה שיבוץ מדוייק של כל אחד ואיפה הוא בכל רגע נתון. שלא יהיו 10 איש בו זמנית על אותה מעבדה. כמובן שניסויים כמו צילומי סופות ברקים (אחד הניסויים שיבצע סטיבה הוא לכידת “שדוני ברקים”, כלומר תופעות אופטיות בגבהים של עד 90 ק”מ ונובעות מסופות ברקים, י.א.) זה נעשה בלייב ואז פרופסור יואב יאיר והצוות שלו מודיעים לי שאני צריך לצלם בזווית כך וכך. יהיו הפתעות”.

יש לך כמה עשרות ניסויים לבצע… מהשפעה של קרינה קוסמית על אלקטרוניקה של מכשירים עד הנבטת חומוס. מה הכי מעניין אותך?

“מה שמרתק אותי זה המגוון עצמו. זה שיש ניסויים במכשור רפואי, גם ניסויים פיזיולוגיים, הנדסת חומרים, תקשורת, מדידת קרינה קוסמית. זה המגוון. לא יכול להגיד לך שיש לי ניסוי מועדף. כל מה שיכאב לי, כמובן מקבל מקום נמוך יותר ברשימה… מה שהכי מגניב בטוח זה הניסויים שהילדים שולחים. הדימיון שלהם עשיר ופורה, והולך להיות לי הכי מעניין בעולם. בכלל, חצי מהזמן שלי שם יוקדש להיבטים החינוכיים. גם שידורים לייב, הקלטות, מערכי שיעור, יש תוכנית מעניינת מאוד. אנחנו מנסים להשיג כמה שיותר שידור חי”.

תחנת החלל הבינלאומית, בה ישהה סטיבה כ-10 ימים. צילום: NASA

“גיבושון” בהרים של אלסקה

ספר לי קצת על ההכנות שאתה צריך לעבור לקראת המשימה. כבר נפגשת עם חבריך לשיגור?

“פגשתי את המשתתפים במשימה שלי, שאחד מהם הוא מייקל לופז-אלגריה (אחד מהאסטרונאוטים הבכירים לשעבר בנאס”א, מפקד המשימה וסגן נשיא באקסיום, חברת החלל הפרטית שאחראית על המשימה, י.א.) שהיה כבר 4 פעמים בחלל, כולל שהייה של 7 חודשים בתחנת החלל הבינלאומית. נפגשנו במטה של SpaceX למדידות של חליפות הלחץ והתאמה אישית של המושבים. בשלב הבא, ניפגש עוד 10 חודשים לסימולטור G, צנטריפוגה, טיסה בתנאי חוסר כבידה, ובעוד חודש יש לנו שבוע גיבוש צוות באלסקה… נלך ברגל בהרים שם עם תרמילים, ואחר-כך, 4 חודשי אימון ביוסטון, כולל המטה של SpaceX והדגמים של Dragon… אבל הטיסות הן חלק קטן, החלק המהותי זה השהות בתחנת החלל. זה מרכז קיימות מטורף, גוף שחי בתנאי קיצון, ניזון מאנרגיה סולארית, וממחזר כל מה שאפשר – כולל מעל ל-90 אחוז מהנוזלים. עובדים שם מאוד יעיל אנרגטית וזה מאוד מעניין לחיות שם בבועת קיימות כזאת”.

“מאמין שנוכל למצוא צורות חיים שונות מחוץ לכדור שלנו”

איפה אתה רואה את תיירות החלל בעתיד? תחנת החלל משייטת מעלינו בגובה של כ-400 ק”מ. האם נגיע מעבר לזה?

“בגדול, התנאים בחלל הם אותם תנאים. זה פחות משנה אם אתה בגובה 400 ק”מ או 40 אלף ק”מ, איפה שהלוויינים מסתובבים. הכי מעניין זה החיים על פלנטות אחרות. אם נצליח להקים על הירח מושבה, אם אפשר יהיה לייצר שם מזון, להפיק מים איכשהו, כי אנרגיה, אני משער, שיתאפשר להפיק בכל מיני דרכים. והמאדים… אי אפשר לקחת מזון ל-3 שנים, תחשוב על הקונספט של ייצור בשר מתאים – כל הקונספט של ייצור מזון בחלל הוא מרתק. גם בתנאי קיצון – עם שמש, בלי שמש, עם מים, בלי מים – אני מאוד מאמין בזה. אני מאוד מאמין שנוכל למצוא צורות חיים שונות מחוץ לכדור שלנו”.

עם ההכרזה על המשימה שלך הועלו טענות על זה שאתה תייר חלל ואדם פרטי, והועלו טענות נגד “החיבוק הישראלי” שהלאים את המשימה שלך. מה אתה חושב? איך אתה מגדיר את המשימה ואת עצמך?

“אני ישראלי. ואני מתכוון לטוס לחלל. אלו הנתונים. אבל מאז (ההכרזה על המשימה, י.א.), כולם רוצים להצטרף: אקדמיות, בתי חולים, מדענים, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד החינוך, משרד הבריאות. כולם יושבים בוועדות… נגיד בוועדה המדעית יושבים משרד החינוך, משרד המדע, סוכנות החלל הישראלית, וכולם רוצים להתחבר. בתי ספר, תנועות נוער, עיריות, סטארטאפיסטים, אנשים שאין להם סיכוי לשלוח ניסוי לחלל – רוצים לשלוח. אנשים שאין להם את התקציב או את הזמן לחכות לשלוח משהו, אז מה שאני רואה, זה שאנחנו דוגמה קטנה למה שאילון מאסק מוביל – הוא מוביל את ההשתלבות של העולם הפרטי בחלל, וכולם מצטרפים אליו.

מבחינתי. יש לי את המשאבים, ויש לי את החלום, ובעיקר, התוכן של המשימה זה התרומה למדע, לחינוך, למי שאני יכול, זה הוצאת כסף בתרומה למי שלא היה יכול להגיע למקום הזה, ולהגדיל את האקוסיסטם ולעניין עוד אנשים”

ואין לך בעיה שהופכים אותך לסמל לאומי כמו מדליסטים אולימפיים?

“לא אין לי בעיה עם זה. זו לא המטרה שלי. לא עשיתי את זה בשביל להיות מפורסם. אני עושה את זה בגלל החוויה, בגלל החלום, ובגלל המשמעות האדירה שאני יוצק לתוך המשימה הזאת… הדבר שאני גיליתי בחצי השנה האחרונה זה שהחלל מטריף אנשים. הוא מעורר דימיון, יצירתיות, אני פוגש ילדים שמשתגעים מזה. יש לנו את אותה היכרות עם מעמקי האוקיינוס, אבל החלל זה ממש לצאת מאיזור הנוחות, ממה שמגן עלינו, מהבית של האנושות למקום מפחיד, שונה, לא ידוע, זה השראה, אבל לא רק למדענים, אלא גם לאמנים, מדעי הרוח, פילוסופים, מאוד מעניין… לא ציפיתי שתהיה כזו התגייסות – כולם רוצים להשתתף, לעזור ולקחת חלק, להיות שותפים וזה נורא כיף”.

טיסה בחיל האוויר יותר מסוכנת

הזכרת מקודם את אילן רמון ז”ל, הישראלי הראשון בחלל. אתה לא חושש מתקלות?… הרי בתור טייס ותיק ואדם טכני אתה מכיר היטב מערכות וכשלים… 

“כן. יש חשש ויש היכרות. אז הביקורים, וההיכרות עם הטכנולוגיה והאנשים שמאחורי הטכנולוגיה מאוד עוזרים. כשאתה טס ב-747 או 787 אז אתה סומך על בואינג, אתה לא יושב, אוכל את ארוחת הבוקר וחושב ‘רגע, המהנדס של בואינג שכח לחבר את הכנף כמו שצריך’. עצם זה ש-SpaceX מצליחה בעשרות שיגורים, אחרי הרבה ניסויים וגם הרבה כשלונות – עכשיו הכל עובד טוב. ביקרתי לפני שבועיים בשיגור של Crew-2, וזה רק הדליק אותי יותר, עשה לי חשק ואמרתי לעצמי ‘איך אני אחכה עכשיו 10 חודשים?’… אני מודע לסיכונים אבל לא מפחד מהם”.

ולא רצים בראש תסריטים בראש מה יקרה ומה אני אעשה?

“לא”

כלומר מבחינתך זה כמו עוד טיסה בחיל האוויר?

“אני חושב שטיסה בחיל האוויר זה יותר מסוכן… מנסים להפיל אותך… פה כולם רוצים לעזור לך להצליח. אתה חוצה קו עם F16 – רק אתה שם, בלי נווט, ובלי שאף אחד איתך… פה הכל אוטונומי… הלוך ושוב הכל אוטונומי…”

קפסולת הנוסעים Dragon Crew. צילום: SpaceX

חלק מהשאלות שנשאל איתן סטיבה הגיעו מחברי גיקטיים דיבורים, קבוצת הטלגרם שלנו. רוצים גם לדבר על טכנולוגיה והייטק עם אלפי חובבי טכנולוגיה וכתבי גיקטיים? הצטרפו עכשיו.

יניב אביטל

עורך אתר גיקטיים. יש לכם רעיון לכתבה? טיפ סודי? הדלפה? מחכה לכם ב-yaneev@geektime.co.il

הגב

4 תגובות על "הישראלי השני בחלל: ”אני מודע לסיכונים אבל לא מפחד מהם”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
צביקה
Guest

יפה. נותן הרשאה

אחד שיודע
Guest

כמובן. אחרי שנים של סחר במוות, אפשר להתחיל לדאוג למורשת.

מנהל השקעות
Guest

תבדוק טוב טוב את קרנות הפנסיה שלך תגלה שגם הפנסיה שלך תלויה בסחר של אמלח כזה או אחר בחברות כמו אלביט וכ

ביום שתוציא את קרנות פנסיה שלך משם תוכל לבוא בטענות

עד אז אתה סתם צבוע

כמו עמוד ענi
Guest

איתן אתה מלך! השראה לכולם

wpDiscuz

תגיות לכתבה: