מוח-כוורת: פיתוח ישראלי מביא את המקצוע הוותיק למאה ה-21

אי אפשר להתעלם מהבאזז: בינה מלאכותית, רובוטיקה וראייה ממוחשבת הפכו את הכוורות של Beewise ליד ימינם של הדבוראים, שמצדם יכולים לשבת בחדר ממוזג מבלי לדאוג שהמקצוע שלהם ייעלם. האזינו לפרק בפודקאסט ”הטכניוניסטים”

דבוראי, אוהב דבש? (צילום: pexels)

הסיפור של Beewise התחיל משיחת טלפון בין חברי ילדות, והסתיים בסטארטאפ שמביא את עולם הדבוראות העתיק למאה ה-21 באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית, רובוטיקה וראייה ממוחשבת. המטרה: לעזור לדבוראים לדעת בדיוק מה קורה בכל כוורת, להחליף אותם בפעולות יומיומיות, להגדיל את התפוקה ולהפחית את התמותה.

ד”ר הלל שרייר, בוגר התוכנית למתמטיקה יישומית בטכניון, מספר בפודקאסט “הטכניוניסטים” כיצד הכל התגלגל. “אליה רדזינר שגדל איתי ביישוב והיום הוא שותף שלי בחברה, התקשר אליי יום אחד ואמר לי שיש לו רעיון לסטארטאפ ושיכול להיות שיהיה לי מה לתרום. נפגשנו כמה פעמים ומשם זה התגלגל, העולם הזה ריתק אותי”, הוא מספר.

רדזינר הוא דבוראי בהשכלתו, ובאחת הפעמים שעבד במכוורת (שכוללת קבוצה גדולה של כוורות), הוא עשה פעולות שגרתיות כמו להוציא חלות דבש מכוורות ולבחון אותן. פתאום הוא הבין: מחשב יכול לעשות את זה הרבה יותר מדויק ממנו. הרעיון הפך לאוטומציה כמעט מלאה של המכוורת – רובוטיקה מחליפה את הידיים, ראייה ממוחשבת מחליפה את העיניים ו-AI מחליף את המוח. אליהם הצטרפו שלושה שותפים נוספים, והפרויקט יצא לדרך.

כל דבורה והבעיות שלה

הטכנולוגיה הזאת מאפשרת טיפול יעיל ונכון בהרבה בבעיות שעולות בכוורות. מדובר בתחום שסובל מאוד ממחסור בכוח אדם, ולכן דבוראים דוגמים כוורת או שתיים בנקודת מרעה (קבוצה של כמה עשרות כוורות) ומסיקים מהן על השאר, וכך מפספסים המון בעיות. חלק גדול מתמותת הדבורים, למשל, הוא תוצאה של חוסר תשומת לב לבעיות בזמן. Beewise מאפשרת טיפול ומעקב רציפים אחר הדבורים והנעשה בכוורות, טיפול פרטני לדבורים ושיפור בריאותן, חוסכת בכוח אדם ומעלה את התפוקה.

אז מה זה אומר בפועל? הטכנולוגיה מנטרת את הכוורות באופן רציף, מציגה לדבוראי את הנתונים – שהם הרבה יותר מדויקים מאלה שמופקים היום – וגם מציעה לו הצעות אופרטיביות. בשלב הזה הדבוראי הוא זה שמקבל את ההחלטות, ללא צורך בהכשרה מיוחדת (מעבר לידע שיש לו בדבוראות) ובאמצעות אפליקציה ייעודית ופשוטה לתפעול.

הכוורות החכמות של Beewise (צילום באדיבות החברה)

אחת הדרכים להבין את המוצר היא להסתכל עליו כעל רובוט ניהול מחסן – רובוט קרטזי בעל ארבעה צירים שיודע להסתובב במרחב ולבצע פעולות במרחב הכוורות. הרובוטיקה של Beewise מחקה את הפעולה הכי בסיסית שדבוראי עושה – שליפת חלות דבש מכוורת. הרבה מהפעולות כמו ניטור, העברת חלות מכוורת לכוורת, חיזוק כוורות באמצעות חלות חדשות, העברת כוורות לרדייה – מתמצות בלשלוף חלות מתוך כוורות. הרובוט, הנמצא מחוץ לכוורות, עושה את פעולת הניטור באופן אוטומטי לפי לוח זמנים שנקבע מראש, אך יש גם פעולות שמתבצעות על פי דרישה של המפעיל.

צעד אחד לפני הטבע

שרייר מעיד כי ההתנהלות של הדבורים בכוורות של Beewise אינה שונה מהתנהלותן בכוורות רגילות, ורק הטיפול בהן משתנה – פחות פעולות מיותרות ויותר פעולות יעילות ומחזקות. נהוג לייחס את התמותה למזיקים חדשים שהתפשטו, שינוי אקלים, ריסוסים של חקלאים, צפיפות של אזורים חקלאיים ועוד, והטכנולוגיה החדשה מורידה את אחוזי הכוורות שמתות. דבוראי ממוצע סובל היום מ-40 אחוז פחת בשנה – זה אומר שהוא יתחיל את השנה עם אלף כוורות ויסיים אותה עם 600, תוך שהוא מנסה לפצות על כך באמצעות פיצול כוורות והבאת דבורים נוספות – פעולות שעולות כסף וזמן ומחלישות את המכוורת. שרייר ושותפיו הצליחו להוריד את הפחת השנתי לאחוזים בודדים בלבד ולהעלות את תפוקות הדבש באופן משמעותי, באמצעות זיהוי מוקדם של מזיקים ומחלות וטיפול בבעיות לפני שהן נהיות אקוטיות.

ומה קורה עם שרשרת המזון? אחד התפקידים המרכזיים של דבורים הוא האבקה – 70 אחוז מהפירות, הירקות והאגוזים מואבקים על ידי דבורים. משבר הדבורים הנוכחי מורגש: הוא מקטין יבולים, מונע אספקות וכתוצאה מכך גורם לעליית מחירים. שרייר אומר שהמספרים שמניבה הטכנולוגיה עוד קטנים מכדי לראות השפעה עולמית חיובית, אבל אפשר לראות כי במקומות שבהן הכוורות שלהם נמצאות יותר דבורים מאביקות. כעת נבחן הקשר בין זה לבין תפוקות והשפעה מקומית על החקלאות.

לא הכל דבש

ביולוגיה היא דבר מורכב ולא צפוי עם הרבה משתנים, ונקודת הפתיחה הזאת זימנה לשרייר ושותפיו כמה אתגרים מרכזיים:

ראייה ממוחשבת: היה צריך לייצר תוכנה שיודעת לזהות מה קורה בחלות. מדובר בסביבה צפופה ועמוסה בפרטים שמשתנים בגודלם ובמיקומים שלהם. אחד השותפים בחברה, בועז פטרזיל, אחראי על התחום והוא בנה תוכנה המבוססת על ML שיודעת לזהות את תכולת התאים בכוורת. בגלל שבחלת דבורים ישנם כמה אלפי תאים (אובייקטים), מודל ה-ML הוא מודל deep-learning מסוג UNET עם skip-connetctions כדי שיהיה מסוגל גם למצוא כמות גדולה מאוד של אובייקטים וגם ללמוד תבנית מרחבית ביניהם.

עבודת תשתית של תוכנה: מבקרה של המכונה, דרך הענן (נעשה שימוש נרחב בהרבה מהכלים המובנים של AWS) ועד לאפליקציה. הרבה מחשבה הושקעה ב-UX וספציפית ב-UI, כיוון שהלקוחות הם דבוראים מסורתיים שרגילים לעשות דברים בדרך מאוד מסוימת. לשותפים היה חשוב שדבוראי יכנס לאפליקציה ומהר מאוד יבין אינטואיטיבית מה הוא רואה ואיך לבצע פעולות.

הנדסת מכונות עדינה ומורכבת: המטרה הייתה לייצר מכשיר אמין וזול שניתן להעברה בקלות. תנאי השטח משתנים ממקום למקום, ישנם שינויים ותזוזות הנובעים מהביולוגיה והשימוש בשטח, וכן ישנה מגבלת משקל וגודל. לכן הושקעה מחשבה מרובה בהנדסה שמאפשרת אמינות וטולרנסים מקסימליים, עם שילדה יחסית קלה וזולה.

הכוורות החכמות של Beewise (צילום באדיבות החברה)

דאטה, דאטה, דאטה

הפלטפורמה החדשה מחליפה את הכוורות הרגילות והממשק בנוי אחרת כדי להתאים לרובוטיקה שלה, אך מבחינת הדבורים היא דומה מאוד לכוורות הקיימות. המוצר כבר נמצא בשימוש בכמה מכוורות גדולות ושרייר מעיד כי הם מקבלים הרבה הזמנות מדבוראים בארץ ובחו”ל, וכבר שולחים מוצרים ראשונים מעבר לים.

אך הם לא היו הראשונים לעסוק בנושא, והיום קיימות חברות נוספות שמשלבות טכנולוגיה ודבוראות. לדברי שרייר, שאר החברות משלבות סנסורים בכוורות קיימות מה שמגביל אותן לניטור בלבד, ואילו Beewise מחליפה את הפלטפורמה – כלומר, את הכוורות – ומשלבת טכנולוגיה בצורה יותר אפקטיבית, כמו חישה מדויקת ואוטומציה של פעולות. נקודת ההנחה היא שסנסורים לבדם פשוט לא מספיקים – לדוגמה, דבוראי שמגדל 5,000 כוורות עשוי לקבל מידע כי כוורת במרחק שעתיים נסיעה נמצאת במצוקה, אבל אין לו את כוח האדם לטפל בבעיה, כך שהוא לא הרוויח מהטכנולוגיה.

אחד הדברים החשובים שאפשר להפיק מהטכנולוגיה הזאת היא דאטה. המידע הרב שנאסף בכוורות יכול ללמד הרבה על אקולוגיה, חקלאות, חיזוי תפוקות ועוד, ושרייר אומר כי זה עוד יגיע בהמשך. כרגע המוצר מתרכז בלקיחת ידע שנצבר במשך שנים והבאתו קדימה, מתוך כוונה להמשיך להשתכלל. אך אל תטעו: חמשת החברים לא מתיימרים להחליף את הדבוראים. זה לא יהיה קל וזו גם לא המטרה – המוצר נועד עבורם.

הכתבה בחסות ארגון בוגרי הטכניון

ארגון בוגרי הטכניון מורכב מלמעלה מ- 88,888 בוגרי טכניון המהווים נבחרת איכותית, הניצבת בחוד החנית של הכלכלה, הביטחון, הרפואה, המדע והטכנולוגיה בישראל.
מטרת הארגון הינה לפתח את קהילת הבוגרים, לשמור על קשרים חברתיים בקהילה, ליצור הזדמנויות מקצועיות, ולבסס את הקשרים בין הטכניון לבוגריו.

כתבת אורחת

הגב

1 תגובה על "מוח-כוורת: פיתוח ישראלי מביא את המקצוע הוותיק למאה ה-21"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אביגיל
Guest

לא הבנתי,
בפועל אני יכולה לקנות עכשיו את הכוורת שהם פיתחו ופשוט לחכות שהדבורים יגיעו ואחרי תקופה להנות מפרי עמלם?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: