אצלנו שובתים בנמלים ובסין כבר העלו את התפוקה ב-50 אחוז

מסוף הסחורות הימי האוטומטי הגדול בעולם נפתח באחרונה בשנגחאי בהשקעה בשווי של כ-6.5 מיליארד שקל וכחלק מיוזמת ”דרך המשי החדשה”, שמעודדת את פיתוח סין כלפי חוץ ופנים. ואיך זה קשור לישראל?

 VCG/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: VCG/ Getty Images Israel

מאת יאיר אלבין

קשה היה שלא לשמוע לאחרונה על שביתה נוספת שהתרחשה בנמלי הים של ישראל באשדוד ובחיפה – העורק הראשי למסחר הבינלאומי של המדינה ולפתיחות של הכלכלה הישראלית לעולם. ועדי העובדים הצהירו שהסיבה היא הסחבת בכל הקשור למשא ומתן שלהם מול המדינה בנושא הרפורמה בנמלים. התאחדות התעשיינים העריכה כי שבוע שביתה יעלה למשק כחצי מיליארד שקל. ההפסד כולל בין השאר את הקנסות על עיכובים, הרס הסחורה והפגיעה באווירה העסקית. כל אלה מושתים על היצואנים והיבואנים בישראל, ודרכם על המשק כולו: על יוקר המחיה, על התפוקה התעשייתית ועל התעסוקה.

לפי חברת נמלי ישראל, כ-99% מסך מטעני הייבוא והייצוא בטונות עוברים דרך נמלי הים בישראל. בתרשים: נתוני הסחר של ישראל עם העולם 2014-2017. עיבוד מתוך נתוני הלמ”ס

בעוד אנו למדים על העלויות של מהלכי התייעלות הנמלים זה מספר שנים, בסין התמונה כבר שונה לחלוטין. בחודש אפריל דווח על פתיחת מסוף הסחורות הימי האוטומטי הגדול בעולם בשנגחאי. המסוף, שנבנה בהשקעה של כ-12 מיליארד יואן (כ-6.5 מיליארד שקל), יהיה מסוגל לטפל ב-6.3 מיליון מכולות במשקל כולל של עד 136 מיליון טונות בשנה. לפי הפרסומים, האוטומציה צפויה להגדיל את תפוקתו של המסוף בכ-50%.

זהו אמנם המסוף הגדול מסוגו אך הוא אינו הראשון בסין. בעיר צ’ינגדאו (Qingdao), שנמצאת על קו החוף המזרחי צפונית לשנגחאי, נמצא אחד משבעת הנמלים הגדולים בסין ובו נחנך כבר בשנה שעברה מסוף סחורות אוטומטי. המסוף נפתח לאחר שלוש שנות הקמה בלבד, ועד כה הוביל להגברת היעילות ביותר מ-30% ולצמצום של כ-70% במספר העובדים. המסופים האוטומטיים לא מוגבלים רק לנמלי הים, אלא מורחבים גם למסופי הסחורות בים וביבשה. למשל, בעיר צ’ונגצ’ינג שבדרום-מערב סין – המהווה נתיב סחר דרך נהרות ומסילות רכבת, כולל סחר בינלאומי לאירופה – צפוי להיפתח בשנת 2019 המסוף האוטומטי הראשון. ראוי לציין כי עוד לפני האוטומציה המלאה הסינים הובילו את דירוג נמלי הסחורות בעולם וכי תהליכי האוטומציה צפויים כנראה לסייע להם להישאר בראש הדירוג לפחות בשנים הקרובות.

 Chanin Wardkhian/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: Chanin Wardkhian/ Getty Images Israel

בארץ ובמדינות מערביות נוספות המילה אוטומציה מתקשרת לעיתים עם חששות של החלפת ידיים עובדות ברובוטים, הן ברמת המיקרו: עובדי הנמלים הנוכחיים החוששים למשרותיהם, והן ברמת המאקרו: מה יהיו השפעות המיכון על המשק ואף על האנושות כולה. בסין, לעומת זאת, אוטומציה היא מילת באזז (Buzzword) נפוצה בקרב הממשל, אשר שואף לשפר ולייעל תהליכים בכל תחומי החיים. למשל, הממשל מקצה משאבים רבים לייעול התעשייה הסינית במסגרת תוכנית “מיוצר בסין 2025”, בין היתר מכיוון שעלות הייצור והמשכורות עולות במהרה ומובילות לתחרות גוברת מצד מדינות מזרח-אסיה אחרות.

30 מיליארד דולר ב-30 נמלים בעולם

ייעול ואוטומציה של נמלי סחורות היא מגמה עולמית ונרחבת. סין אמנם לוקחת בה חלק משמעותי, אבל היא אינה שחקנית יחידה במרוץ. דו”ח של גוף המחקר הבריטי Technavio מ-2017 העריך, כי בין השנים 2021-2017 שוק האוטומציה של נמלי סחורות יצמח בשיעור שנתי של 25%. מחברי הדו”ח טוענים שנוסף על הגברת היעילות, מסופי סחורות אוטומטיים הם גם נקיים, בטוחים ושקטים יותר וכן מפחיתים פליטת מזהמים.

הדו”ח מציין עוד כי במדינות רבות בעולם, כולל במדינות מתפתחות, מתבצעות השקעות ענק באוטומציה של מסופי סחורות, וכי הצפי לגידול בשוק האוטומציה של הנמלים נמצא בעיקר בארצות הברית, ברזיל, ארגנטינה וקנדה, וכן במרוקו, ניגריה, קטאר ועמאן, שמשקיעות רבות בתהליכים אלו. באזור אסיה-פסיפיק ההשקעות מתבצעות בעיקר על ידי מלזיה, אינדונזיה, וייטנאם, הודו וסין, שמוזכרת עם הערת אזהרה עקב החשש להאטת תהליכי האוטומציה במקביל להאטה הצפויה בצמיחה שלה בשנים הקרובות.

אולם, על אף ההאטה הצפויה בצמיחה בסין, קשה להאמין כי הדבר יקרה גם בשוק האוטומציה, שכן יש לבחון את ההשפעות הגלובליות שלה, שכבר באות לידי ביטוי גם בתחום נמלי הסחורות. יוזמת “דרך המשי החדשה” שהגה נשיא סין, שי ג’ינגפינג, בשנת 2013 הוגדרה כתוכנית ליצירת רשתות מסחר ותשתיות בין אסיה, אירופה ואפריקה בדרכי היבשה והים, בדומה לדרך המשי העתיקה. כלפי חוץ, התוכנית מבקשת ליצור שיתופי פעולה בין ממשלת סין ובין ממשלות של יותר מ-65 מדינות שותפות לדרך, על מנת לפתח אותה; כלפי פנים התוכנית מעודדת חברות סיניות לבצע שיתופי פעולה והשקעות בתשתיות ובטכנולוגיות במדינות אלו, ובהן נכללת גם ישראל שהוגדרה כיעד לשיתוף פעולה בתחום החדשנות. במסגרת תכנית זו הושקעו עד כה מעל ל-60 מיליארד דולר, והיד עוד נטויה.

כך, במסגרת פרויקטי התשתית של תכניות דרך המשי החדשה, ניתן לראות יותר מעורבות סינית בבניית והפעלת נמלי סחורות ברחבי העולם. חברות סיניות – שרובן חברות ממשלתיות ובראשן הענקית COSCO Shipping, וחלקן חברות פרטיות וחברות מהונג קונג – השקיעו בשנים האחרונות יותר מ-30 מיליארד דולר בעשרות נמלים ביותר מ-30 מדינות. חלק מההשקעות נוגעות לאחזקות בנמלים, וחלקן הארי מערב פרויקטי הקמה, הרחבה ותפעול של הנמלים. כך, מצד אחד יש לסינים גישה לנמלים “מתחרים” ולטכנולוגיות האוטומציה שלהם, ומצד שני יש להם מוטיבציה כלכלית להטמיע את הפתרונות הללו בנמלים נוספים בעולם. ייתכן שבעתיד חלק מהיכולות הללו יגיעו גם לישראל, שכן גם אצלנו הסינים לוקחים חלק מרכזי ברפורמה בנמלים, אבל אצלנו זו הסיבה לשביתות.

הכתבה בחסות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה

יאיר אלבין הוא הנספח הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בדרום-מערב סין. במסגרת תפקידו הוא אחראי על קידום היחסים הכלכליים בין המדינות. יאיר אלבין עומד בראש המשלחת כלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה שנמצאת בצ'נגדו, שמטרתה קידום השקעות בישראל, עידוד יצוא ישראלי לסין טיפוח מיזמים משותפים בין חברות ישראליות וסיניות, וקידום הזדמנויות לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח תעשייתי. למידע נוסף על פעילות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה.

Avatar

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

1 תגובה על "אצלנו שובתים בנמלים ובסין כבר העלו את התפוקה ב-50 אחוז"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Arie Hadad
Guest

מקווה שימשיכו להגדיל התפוקה בהרבה יותר ….

wpDiscuz

תגיות לכתבה: