קמבק לדיסק? מדען הצליח לאחסן 1,000 טרה-בייט על דיסק רגיל
בקרוב נזדקק כולנו להרבה יותר מקום איחסון; הפתרון עשוי להגיע ממקום לא צפוי, דיסק ה-DVD הישן והטוב שלנו.
מקור: cc-by-John Ward, flickr
מצלמות מתקדמות בעלות רזולוציה גבוהה בסמארטפונים ומצלמות ייעודיות, מצלמות וידאו ותכנים באיכות 2K וב-4K, משחקים במחשב ובקונסולה שממשיכים להתנפח – כל אלו דורשים מקום איחסון והרבה ממנו. כמובן שיש צורך גם לגבות את כל החומרים הללו. רוב המחשבים מגיעים כיום עם דיסקים קשיחים בנפח 1TB ואם מדובר בכונן SSD, אפילו פחות, מה שאומר, שחלקנו צפויים להיתקל בבעיית איחסון קלה. בהתחשב שגם נפחי האיחסון בענן עדיין לא נדיבים מספיק וגם המהירות (עד לכניסת ה-4G והסיבים האופטיים) עוד לא מספקת – הפתרון הבא של מדען אוסטרלי וצוות החוקרים שעבד עימו יכול להיות חדשות מעניינות.
1 פטה-בייט על דיסק של 4.7 ג'יגה
טוב, נתחיל, כמו שאנחנו אוהבים עם הסבר גיקי, אם אתם מחפשים את התכל'ס, אתם מוזמנים לקפוץ לפסקה הבאה. ב-1873 פרסם הפיזיקאי הגרמני ארנסט אבה חוק שמגביל את עוביין של קרני אור. על פי חוק זה, כאשר ממקדים אור דרך עדשה, הקוטר של הקרן לא יכול להיות קטן יותר ממחצית אורך הגל – בערך 500 ננו-מטר (500 מיליארדיות המטר). בגלל המגבלה הזו לא ניתן לצרוב עם לייזר נקודות קטנות יותר, שמסמנות את הביטים (המידע הדיגיטלי שמסומן ב-0 ו-1). גם 141 שנה אחרי אבה, החוק הזה עדיין נכון, אבל החוקר האוסטרלי זונגסונג גאן וצוות החוקרים שעבד עימו באוניברסיטת סווינבורן, עשו לו סוג של האקינג אם תרצו. במקום להשתמש בקרן אחת בצבע אחד, החוקרים השתמשו ב-2 קרני לייזר שכל אחת מהן בצבע שונה. הקרן הראשונה (האדומה) "כתבה" נתונים על ידי יצירת נקודות בגודל הסטנדרטי המוכר. הקרן השנייה (הסגולה) היתה בצורת דונאט, כלומר, חלולה במרכזה והיא למעשה "מחקה" את הנקודה הקודמת. מכיוון שהקרניים חפפו, הקרן השנייה למעשה "גילפה" את הנקודה האדומה והפכה אותה לנקודה מזערית בקוטר 9 ננו-מטר.
מקור: Nature Communication
השיטה החדשה תאפשר לדחוס הרבה יותר נתונים על דיסק DVD רגיל שמוכר לכולנו: במקום 4.7 ג'יגה-בייט, שהוא יכול לאחסן כיום, יוכלו דיסקים בעתיד להכיל עד 1 פטה-בייט, כלומר, 1,000 טרה-בייט או מיליון ג'יגה-בייט (החוקרים עצמם מחשבים לפי השיטה העשרונית ולא הבינארית, כך שהחישוב הוא על פי 1,000 ולא 1,024). ד"ר גאן מדגיש שמדובר בדיסקים שיוכלו להקרא על ידי הכוננים הקיימים בשוק, ללא צורך במיכשור מיוחד או חדש בצד הצרכן. אם סרט HD על Blu-ray שוקל כיום בממוצע כ-20 ג'יגה-בייט, הרי שעם הטכנולוגיה החדשה נוכל לאחסן על דיסק DVD רגיל כ-50 אלף סרטים או 8 שנים וחצי של צפייה רצופה בסרטים. בזכות מחקרו זכה ד"ר גאן במענק מיוחד בגובה 18 אלף דולר אוסטרלי (כ-60 אלף ש"ח) להמשך הפיתוח המהפכני. צוות החוקרים לא ציין מתי להערכתו תבשיל הטכנולוגיה ותוכל להיות בשימוש רחב.
יניב אביטל
עורך אתר גיקטיים. יש לכם רעיון לכתבה? טיפ סודי? הדלפה? מחכה לכם ב[email protected]
הגב
6 תגובות על "קמבק לדיסק? מדען הצליח לאחסן 1,000 טרה-בייט על דיסק רגיל"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
החוקר האוסטרלי זונגסונג גאן
המממ… לא נשמע לי כזה אוסטרלי. נו, שוין
נשמע כמו רעיון מחקרי שנמצא שנות אור מישום מסחרי אם בכלל
קוטר הנקודה אכן חשוב וכך גם המרווח בין הנקודות. אי אפשר להכניס בשטח נתון יותר נקודות אם לא מצמצמים את המרווחים ביניהן. הבעיה בנקודות סמוכות מדי היא שהקרן הדו צבעית תגלף גם נקודות סמוכות בעת שהיא צורבת נקודה חדשה ואז שלמות המידע בסכנה.
רק שנה וחצי אחרי הפרסום בגיזמודו…
http://gizmodo.com/researchers-have-found-a-way-to-cram-1-000-terabytes-on-531549229
הבעיה העיקרית עם דיסקים היא שהם מוגבלים במהירות הסיבוב, ובהתאם במהירות הכתיבה. מעל עשרת אלפים סל״ד הדיסק מתחיל להתפרק. זה אומר שלמרות הגדלת הנפח הדרמטית הכתיבה תעשה באותה מהירות כמו ב- DVD רגיל, ולכן למלא דיסק בגודל שמתארים בכתבה ייקח שבועות. זה יכול לעבוד בשווקי נישה כמו מצלמות אבטחה, אבל זה לא פתרון להורדת נפח משמעותית לאחסון.