”אם מישהו מחפש לרכוש אותנו, שלא יתקשר”: אסף רפפורט מדבר על הבייבי החדש שלו ומדוע עזב את מיקרוסופט

אסף רפפורט עוד לא בן 40, אבל כבר הספיק לעשות אקזיט ב-320 מיליון דולר, למנכ”ל את מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, להקים סטארטאפ חדש ולגייס תוך שנה 100 מיליון דולר. בראיון מיוחד לגיקטיים מספר אחד האנשים המשפיעים והמעניינים בהייטק הישראלי על התקופה במיקרוסופט, הקשיים בבניית הסטארטאפ החדש, ומדוע בסופו של דבר, הכל מתחיל ונגמר באנשים

אסף רפפורט | צילום: נתנאל טוביאס

למרות שהוא עדיין בשנות ה-30 שלו, אסף רפפורט כבר הספיק לקחת חלק כמעט בכל תפקיד באקוסיסטם של הסטארטאפים בישראל. יזם? צ’ק. יזם שעשה אקזיט? צ’ק. מנהל מרכז הפיתוח הישראלי של ענקית טכנולוגיה? צ’ק. אפילו משקיע שכותב צ’קים – צ’ק. אבל נדמה ששום דבר לא הכין אותו להרפתקה שציפתה לו כשהקים את הסטארטאפ החדש שלו.

“היינו בכנסים בחו”ל, פגשנו אנשים, היו אירועים של לקוחות. כולם בחדר אחד, לוחצים ידיים. נשמע עכשיו כמו אירוע מעולם אחר. אבל יום למחרת כולם הבינו שצריך לחזור לארץ כמה שיותר מהר. זה הרגע שבו אנחנו מתחילים”.

כך מתאר אסף רפפורט את הרגעים הראשונים של Wiz, הסטארטאפ החדש שזה הרגע הקים, רגע לפני שהקורונה שיבשה את העולם, ולא במובן הטוב של המילה.

בזכות הקורונה לא משנה אם אתם סטארטאפ קטן או תאגיד ששווה מיליארדים

העולם שקע למצב של חוסר ודאות, עם חשש אמיתי למשבר כלכלי נוסח 2008 ובועת הדוטקום. לא בדיוק התזמון המושלם להשקת המהלך החשוב הבא בקריירה שלו. למרות זאת רפפורט אומר: “בעולם הרגיל Wiz לא הייתה מגיעה לאותם הישגים באותה מהירות בלי הקורונה”.

רפפורט מסביר שמעולם, שבו לכל חברה גדולה יש איש מכירות בכל עיר גדולה בארצות הברית, עם אישורי כניסה קבועים לבניינים ומערכות יחסית שנבנו לאורך שנים, כל השחקניות משחקות לפתע על אותו מגרש. לא משנה אם אתם סטארטאפ קטן שרק נוסד או תאגיד בשווי מיליארדי דולרים. “פתאום התשתית החשובה הזאת שנבנתה במשך 10 שנים – הפכה ללא רלוונטית”.

“פתאום לעלות לזום מרחוק הופך להיות On-Par עם החברות הגדולות. הנושא של מערכות יחסים קצת מאבד גובה, והטכנולוגיה הרבה יותר משמעותית, בטח אם היא בענן או קלה לשימוש והתקנה. הדברים האלה הופכים לגיים צ’יינג’רס מבחינת לקוחות” מספר רפפורט: “זה שאנחנו ישראלים ולא נמצאים שם כבר לא משנה”. לדבריו, סטארטאפים מרוחקים עם טכנולוגיה חזקה דווקא קצרו פירות בזכות המשבר שהשאיר את כולם בבית, ומוסיף כי עוד נראה סטארטאפים ישראלים רבים שיפרחו.

4 אנשים בלי רעיון בחדר בדירה

הדרך של רפפורט התחילה כמו יזמים ישראלים רבים בצה”ל. אבל למרות שהמסלול שלו כבוגר תלפיות עבר דרך 8200 ו-81, המשך הדרך היה קצת שונה. רפפורט החל לעבוד בענקית הייעוץ האמריקאית McKinsey: “היה לי מסלול של לעשות MBA בארצות הברית, לחזור ל-Private Equity או Banking…. כל 3 חודשים החלפתי מדינה ותחום… יצא לי לחוות הרבה פונקציות שונות”, הוא מספר על התקופה ההיא. אבל למרות שהיה במסלול הקידום המהיר, שהבטיח לו מימון לימודים באוניברסיטאות הנחשבות בארצות הברית, ודווקא אחרי שטעם לא מעט עולמות, רפפורט הבין שמה שעשה בצבא הוא הדבר שהוא רוצה לעשות גם בהמשך חייו.

ב-2012 חבר רפפורט לחבריו ליחידה, עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק וביחד הם החליטו להקים מיזם משלהם. “זה היה 4 אנשים בלי רעיון בחדר בדירה”, נזכר רפפורט, במוטיב שיחזור גם בהמשך. “החלטנו שמקימים מיזם ביחד, ובשנה הקרובה אנחנו ביחד, לא משנה מה. גם אם מחר נשב בים ולא נמצא רעיון – אנחנו שנה ביחד”, הוא נזכר. “זו פעם ראשונה שעשיתי את זה במודע וכהחלטה, וזה מלווה אותנו עד היום ומוכיח את עצמו”.

למרבה המזל, הרעיון הגיע תוך פחות משנה, ו-Adallom הוקמה. בשנה הראשונה לפעילותה פעלה חברת הסטארטאפ, שפיתחה מערכת להגנה על מידע העובר דרך אפליקציות ה-SaaS של הארגון, בעזרת כספי היזמים עצמם. אבל בדצמבר באותה שנה הגיעו גם המשקיעים הראשונים – קרן סקויה ישראל וזוהר זיסאפל, שהשקיעו בחברה 4.5 מיליוני דולרים. בשנתיים שלאחר מכן, במקביל להגעת הלקוחות, הגיעו משקיעים נוספים שגילו את הפוטנציאל.

ב-2015, 3 שנים בלבד לאחר ההקמה, הגיעה גם ההצעה ממיקרוסופט. “לא ידענו מה זה Corp Dev”, מודה רפפורט, כשהוא מדבר על המחלקה בתאגידים שאחראית על קשרים אסטרטגיים, רכישות ומיזוגים. “היינו תמימים וצעירים, וחשבנו שזה גוף שרוצה לעשות איתנו שותפות. עבדנו עם Corp Dev שהם מבחינתם רוכשים את החברה, ואני לא פוגש אותם כי אני אומר לעצמי שעמי (ה-CTO, ע.ב) מטפל בזה… עד שקיבלנו את ההצעה לא הייתי מעורב במה שקורה שם. היום אני מכיר קצת יותר טוב את השמות”.

אחרי המשא-ומתן הקצר הסכימו השלושה למכור את הבייבי שלהם, ההוא שנוצר בחדר בתל אביב, תמורת 320 מיליון דולרים. אדאלום נבלעה בתוך פעילות הסייבר של מיקרוסופט, ורפפורט עצמו החל כאחראי על הסטארטאפים החדשים שרוכשת מיקרוסופט, עד שעבר להיות אחראי על תחום ה-Cloud Security כולו.

בן 34 וכבר ממנכ”ל מרכז פיתוח של מיקרוסופט: “אני נחשב זקן בעולם”

מקור: מיקרוסופט ישראל

לאחר כשנתיים בלבד בתפקידים שונים במיקרוסופט, מונה רפפורט לתפקיד מנכ”ל מרכז המחקר והפיתוח הישראלי של מיקרוסופט. רפפורט החליף בתפקיד את יורם יעקובי, אחד מהישראלים הבכירים והמוערכים במיקרוסופט שעבד בחברה כ-20 שנים, מתוכן 6 שנים כמנהל מרכז הפיתוח הישראלי. לרפפורט אמנם היה ניסיון קצר הרבה יותר במיקרוסופט, אבל הוא הגיע לתפקיד המנכ”ל אחרי שניהל כבר צוות של 400 איש בישראל ובארצות הברית, וחלש על ביזנס של יותר ממיליארד דולר בשנה. “זה תפקיד משמעותי ולא בלתי סביר שמנכ”ל, שבנה ביזנס שבסופו של דבר מכניס מאות מיליוני דולרים, ינהל את זה”.

כאשר אני שואל את רפפורט האם לא מדובר באחריות כבדה למדי על כתפיים של צעיר בן 34, הוא צוחק: “תראיין את מארק צוקרברג שצעיר ממני בשנה… אני נחשב זקן בעולם”. למרות זאת הוא מודה שביחס לשאר הנהלת מיקרוסופט העולמית, “הייתי קצת הילד באיזור הזה… זה שאני אמנם צעיר ממישהו ב-20 או 25 שנים לא אומר שלא באתי עם ניסיון יותר מגוון ושראיתי יותר עולם. אני לא יכול להתחרות בניסיון שלו במיקרוסופט, אבל אני יכול להתחרות בניסיון שלו מחוץ למיקרוסופט”.

מה שרבים ראו כהימור של מיקרוסופט על רפפורט הצעיר, התאים מאוד לאסטרטגיה של סאטיה נאדלה, מנכ”ל מיקרוסופט, שריענן את החשיבה שלה בכל תחום אפשרי, והציל אותה כנראה מגורל של ענקיות טכנולוגיה שלא השכילו להשתנות בזמן. “סאטיה הפך את מיקרוסופט מחברה שיודעת הכל, לחברה שלומדת הכל. זה חלק מהאסטרטגיה הזאת… אני חושב שמיקרוסופט רצתה לקחת את זה (המינוי, ע.ב) כהזדמנות לעשות שינוי”.

“מיקרוסופט נהייתה Dog Friendly בגלל אדאלום”

מניהול של סטארטאפ צעיר ודינמי שהוקם על ידי 3 חברים, מצא את עצמו לפתע רפפורט בלב של אחד מתאגידי הטכנולוגיה הגדולים בעולם. רפפורט מודה ש”זה אף פעם לא פשוט” לעשות שינוי משמעותי כל כך, אבל מסביר שבמקביל מיקרוסופט הכילה את אדאלום, במקום שאדאלום תצטרך להתאקלם בעצמה.  במקביל לתרבות הארגונית השונה, נוהלי העבודה, השיטות והטכנולוגיה, מספר רפפורט שהתגלו עוד אתגרים לא צפויים בהתאקלמות של הסטארטאפ הצעיר בתוך מיקרוסופט הוותיקה: “מגיעה חברה שיש בה 15 כלבים, שהם חלק מהעובדים מבחינתנו, ועכשיו הסטארטאפ הזה הוא חלק ממיקרוסופט, והיא צריכה לקבל החלטה. הדבר הזה השפיע על אלפי עובדי מיקרוסופט בעולם”, מסביר רפפורט. “מיקרוסופט נהייתה Dog Friendly בזכות אדאלום”.

המעבר מהמשרד הקטן בתל אביב למרכז של מיקרוסופט בהרצליה גם הציב אתגרים משלו. “אדאלום הייתה חברה של תל אביביים בלי רכב ובלי חניה”, הוא נזכר. בעוד התחבורה הציבורית בין הרצליה לתל אביב מעיקה, רפפורט ואנשיו לא הסכימו לקבל את הרכבים שמיקרוסופט הציעה להם, “אז מיקרוסופט בנתה מערך שאטלים שמטרתו להסיע את עובדי אדאלום מתל אביב להרצליה”. באוטובוס הראשון, נזכר רפפורט, עלו 30 עובדי אדאלום. האוטובוס האחרון, שעלה עליו לפני קצת יותר משנה כבר לווה בעוד שני אוטובוסים, ואלו הסיעו כבר 150 עובדים, ואף אחד מהם לא עובד אדאלום לשעבר.

חי בהילוך מהיר

אסף רפפורט. צילום: יח”צ

מלבד קצב הדיבור המהיר שלו שיאתגר גם את טובי המקלידים עיוור, רפפורט עושה רושם של אדם שחי בהילוך מהיר. הוא מתייחס ל-4.5 השנים שבהן עבד כמיקרוסופט כ”הרבה זמן מבחינתי”. אבל נושא חשוב שעולה בשיחה איתו כל הזמן הוא החשיבות של “ההון האנושי”, אותו מושג שהפך כבר למטבע שחוק במצגות והרמות כוסית של מנכ”לים נטולי מעוף. למרות זאת, רפפורט חוזר שוב ושוב על העובדה שהאנשים שחברו אליו במהלך השנים הם ‘הרוטב הסודי במתכון’ להצלחות שהוא לקח בהן חלק. האמונה הזאת הובילה אותו לבצע מספר צעדים פורצי דרך בהייטק הישראלי.

מרכז הפיתוח הישראלי של מיקרוסופט למשל, תחת ניהולו של רפפורט, היה מהראשונים להצטרף למחאה סביב חוק הפונדקאות בשנת 2018. בין היתר הודיעה החברה כי כל עובד ועובדת של החברה שיחליטו להקים משפחה באמצעות פונדקאות יקבלו 60 אלף שקלים, ללא קשר למגדר, מגזר, נטיה מינית, גיל או מצב משפחתי. שנה מאוחר יותר החברה הובילה מאבק נגד אלימות נגד נשים, וביוני 2019, תחת הנהגתו של רפפורט יזמה החברה תהליך של העסקה ישירה של עובדי הקבלן בחברה. במסגרת זו, הפכו יותר מ-100 העובדים שעבדו עבור החברה בחברות חיצוניות – החל ממתכנתים ואנשי QA ועד המאבטחים ואנשי הניקיון – לעובדי מיקרוסופט מן המניין.

“המטרה הייתה קודם כל להשפיע על מיקרוסופט… היא מספיק גדולה וחשובה ויש לה אחריות חברתית. אוהבים לדבר על הבועה של ההייטק, אבל כולנו חיים בסופו של דבר בחברה, עם הקשיים והדברים הטובים, וזה חלק מזה”, אומר רפפורט, ששב וחוזר כי הוא מאמין שלהייטק ולמנהלים בסקטור הפרטי יש מחויבות להשפעה על החברה: “בסופו של דבר, החברות האלה מגלות שיש להן יותר יכולת להשפיע ממה שהן האמינו. ככל שיותר חברות יבינו את זה יותר טוב, הן יהיו מעורבות יותר”.

די מהר, המדיניות הזו השתלמה. מיקרוסופט החלה לככב בדירוגי מקומות העבודה הנחשקים בהייטק הישראל, עד אשר ב-2019 הדיחה את גוגל, והתברגה למקום הראשון, מקום אותו לא עזבה מאז גם בשנת הקורונה של 2020. רפפורט הספיק בזמן כהונתו להגדיל את המרכז הישראלי ביותר מ-50%, לפתוח משרדים נוספים בתל אביב ובנצרת, ולהגיע להיקף פעילות של יותר ממיליארד דולר.

אבל משהו לא הספיק לרפפורט, שחי, כך נראה, בקצב משלו.

רפפורט מסביר שהוא חיכה לראות שהמרכז הישראלי עומד על רגליו, וההצלחה אינה רגעית, אלא לאורך זמן. “אז התחלתי לחשוב שזה הזמן לעזוב”, הוא מספר, “וברגע שאתה מתחיל לחשוב ככה, זה הזמן לעזוב”. לאחר שיחה עם ההנהלה במיקרוסופט העולמית בה שיתף את תחושותיו, סיכמו הגורמים על מועד עזיבה. “כל פעם הם הזיזו אותו בכמה חודשים קדימה… בסוף סיכמנו על תאריך סופי וסופי”.

למה בעצם לעזוב?

רפפורט: “קודם כל זו הייתה החלטה לא פשוטה. החלטה עצובה. הייתי 4 וחצי שנים במיקרוסופט שזה המקום עבודה שהייתי בו הכי הרבה זמן… המחויבות שלי למיקרוסופט הייתה לשנתיים ונשארתי יותר מפי 2 ממה שחשבתי או האמנתי שאשאר ביום הראשון. זה לא היה קל. אני אוהב את האנשים שם. אני מתגעגע אליהם. אני מתגעגע למיקרוסופט. אבל יש חיידק כזה שקשה להסביר אותו שפשוט אומר “בא לך לקום ולעשות ולהקים משהו חדש”.

משחזרים את ההצלחה?

תמונה: Wiz

אחרי אקזיט של 320 מיליון דולר ועבודה של שנתיים במשרה הבכירה של מיקרוסופט בישראל, רפפורט יכול היה לצאת לפנסיה מוקדמת, אבל מספיק לשמוע את הטון המתלהב שבו הוא מדבר על פיתוחים, אנשים ומה שביניהם, כדי להבין שהוא חיה אחרת. רפפורט עזב את מיקרוסופט בסוף 2019 כדי להקים את ”הדבר הבא”. אחרי חודשיים בלבד נודע ש”הדבר הבא” הזה הוא סטארטאפ חדש בשם Beyond (שהחליף מאוחר יותר את השם ל-Wiz). במקביל לחשיפה הזו גייס רפפורט 21 מיליון דולר. לא רע לסטארטאפ בן חודשיים בלבד.

המוצר של Wiz מאפשר לאירגונים לקבל תמונה מלאה של כל סביבות הענן שלהם, ולמצוא חולשות, בעיות קונפיגורציה ובעיות הזדהות, ומאפשר למנהלי אבטחת המידע בארגונים (CISO) לקבל תמונה מלאה של כל הסיכונים לסביבת הענן של החברה במקום אחד. כל זאת, מבלי לשנות דבר בסביבה עצמה, כשעל פי החברה, ההטמעה מתבצעת בתוך דקות ספורות בכל פלטפורמת ענן.

בלי להעליב, אבל שמענו על לא מעט סטארטאפים, כולל ישראליים שעושים בדיוק את זה

רפפורט: “אנחנו פותרים בעיה שקיימת הרבה זמן. זו לא בעיה חדשה. הבעיה של Cloud Security בעולמות של Azure, AWS ו-GCP היא בעיה גדולה שהולכת וגדלה, שלא מצליחים לפתור אותה. כן, יש לא מעט חברות, חלקן ישראליות, והן בעולם התוכן של Wiz. נכנסנו לעולם מאוד צפוף”.

אז במה אתם מיוחדים?

רפפורט: “אני אולי נשמע כמו תקליט שבור, אבל הייחודיות זה הצוות שפותר את הבעיה. זה צוות שיש לו DNA של סטארטאפ, כלומר יודע להקים חברה והצליח עם סטארטאפ. זה צוות שבנה Security Business כמעט מאפס למיליארד וחצי דולר הכנסות בשנה (במיקרוסופט, ע.ב). זה צוות שיודע מה זה להיות Security Vendor. זה צוות שהיה ב-Cloud Provider הגדול בעולם עם Office 365 ו-Azure. זה להבין איך Cloud Provider חושב, איך התשתית נראית ואיך הבעיה נראית”.

100 מיליון דולר בפחות משנה: “יש מצב שנשברו פה שיאים”

אז מה היה לנו כאן? רפפורט מתיישב עם שותפיו לוטבק ורזניק. הם מחפשים רעיון. מוצאים אותו. מקימים סטארטאפ שמפתח פתרון לבעיות אבטחה בסביבות ענן. נשמע מוכר, לא? אבל כאן בערך מסתיים הדימיון.

הפעם רפפורט ושותפיו הם כבר יזמים מנוסים עם קבלות, עם מוצר ועם לקוחות. לא במפתיע, תוך פחות משנה מיום הקמת Wiz, החברה כבר מודיעה על השלמת גיוס של 100 מיליון דולר. בין המשקיעים בה – Cyberstarts הקרן שמתמחה בהשקעות סייבר, שהוקמה על ידי גילי רענן – רענן שניהל את ההשקעה של סקויה באדאלום; וגם קרן סקויה עצמה הצטרפה, יחד עם כמה מהקרנות הנחשבות והפעילות בעולם בהן Index, המשקיעה המוקדמת בחברות כמו דרופבוקס, פייסבוק וסקייפ וקרן Insight.

“ראיתי סטארטאפים מוצלחים, והייתי חלק מהם”, טוען רפפורט, “אבל טראקשן כזה לא נצפה גם בסיליקון וואלי. יש מצב שנשברו פה שיאים. צמחנו במהירות גם מבחינת לקוחות וגם מבחינת הכנסות”. לדברי רפפורט המערכת של החברה פעילה אצל לקוחות בעסקאות של “מיליוני דולרים”. ואת כל זאת, הוא אומר, השיגה החברה בלי איש מכירות אחד: “המהנדסים והפרודאקט הם אלה שסוגרים את העסקאות. זה מוצר מספיק מדהים שאפילו גיקים מייצרים בו ביזנס”.

תמונה: Wiz

לקוחות שהולכים עם סטארטאפים לוקחים סיכון

בתור יזם שהקים כבר 2 סטארטאפים, רפפורט מפתיע כשהוא טוען שלקוחות, שהולכים עם פתרונות של סטארטאפים במקום לאמץ פתרונות של תאגידים, לוקחים סיכון מסוים. “זה כמעט טיפשות ללכת עם סטארטאפ. גם סטארטאפ שגייס 100 מיליון דולר”. אבל, וזה אבל גדול, הוא טוען שבעבודה מול סטארטאפים, ארגונים מקבלים רווח מיידי בעיקר במיידיות התגובה, וביכולת שלהם להשפיע על המוצר עצמו. “הם מהמרים על הטכנולוגיה שיש לך עכשיו, והיא שונה משמעותית מהוונדורים המסורתיים, והם יוכלו להיות חלק מההשפעה על המוצר ולבנות אותו ביחד איתך קדימה”.

עם זאת, בגלל הגישה שאימץ ומובילה אותו לדבריו לכל אורך הדרך, נראה שהאתגר הגדול שלו הוא פחות להשיג את הלקוחות, אלא, את האנשים הנכונים. “אנחנו מגדילים עוד יותר את המשמעות של הצוות. שמנו רף גבוה יותר מששמנו בכל שלב אחר בחיים שלי. אנחנו באמת מחפשים את הטובים שבטובים ביותר… זה לא רק אנשים שהם תותחים במה שהם עושים, הם פשוט אנשים מדהימים”, הוא אומר, ומוסיף כמעט בדרך אגב “שמנו את הרף מאוד גבוה, וזה מאוד מקשה עלינו לגדול”.

רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? רוצים לראות איפה החברים שלכם עובדים? ללוח מיתוג המעסיק גיקטיים אינסיידר לחצו כאן >

אז מי הם בכל זאת אותם אנשים “מדהימים” ש-Wiz מחפשים? רפפורט מסרב בתוקף לתת לי את ה”פרופיל” של העובד המבוקש, וטוען שבדיוק ככה מפספסים טאנלטים איכותיים. רפפורט מסתפק בכך שהוא מחפש אנשים “מצוינים”, וטוען שהמצוינות היא לא רק במקצועיות, אלא גם בעבודה בצוות ובתשוקה למה שהם עושים. “כשאתה מנסה להביא אנשים עם Bulletים, אתה טועה ומפספס. זה לא מה שחשוב. לכן אנחנו מצד אחד מאוד פתוחים, אבל מצד שני מאוד מסננים, וזה מייצר הרבה חיכוך”.

האקזיט כבר כתוב מראש? “אם מישהו מחפש לרכוש את Wiz, זה לא רלוונטי ושלא יתקשר”

אם הזכרנו מקודם את הדרך הדומה לדרך של אדאלום, רפפורט מציף עוד הבדל מהותי לדבריו. “אנחנו מורידים מהשולחן הרבה אפשרויות של אקזיטים קצרים”, מגיב רפפורט בנחרצות לשאלת האקזיט. “כשאתה מגייס 100 מיליון דולר אתה מוריד הרבה רוכשים פוטנציאליים”. “אתה יכול לכתוב” הוא אומר לי: “אם מישהו מחפש לרכוש את Wiz, זה לא רלוונטי ושלא יתקשר”. ובכל זאת, כשאני מתעקש, גם אחרי כל המילים הנחרצות, הוא מסתייג ואומר שבסטארטאפים כמו בסטארטאפים, “Never Say Never”.

אתה אדם שממצה תפקידים בשנתיים. מה ימנע ממך למצות את Wiz בעוד שנה?

רפפורט: “זה הטריק בסטארטאפ. בכל שנה הוא שונה ממה שהוא היה בשנה שעברה. אדאלום הייתה שמיים וארץ בכל חצי שנה, וגם כשהיא עברה למיקרוסופט. אתם אמנם עם אותו תג עובד, אבל התפאורה משתנה כל הזמן בשינויים מהותיים. Wiz של שנה הבאה תהיה אחרת לגמרי מזו של 2020, ובעוד 5 שנים היא תהיה שונה לגמרי”.

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

10 תגובות על "”אם מישהו מחפש לרכוש אותנו, שלא יתקשר”: אסף רפפורט מדבר על הבייבי החדש שלו ומדוע עזב את מיקרוסופט"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
קשר גורדי
Guest

כנראה העסק לא ממש הולך אם הם משקיעים בכתבת יח”צ, אבל למרות זאת הכתבה מאד יפה, וכל הכבוד לו שהוא דואג לעבודה לישראלים גם שהוא גדול.

נבו
Guest

אם הוא היה יוצא מאיזור הנוחות של הסקיוריטי והקלאוד והיה מעוניין להביא מוצר באמת מעניין שמשנה חיים של אנשים הייתי מעריך אותו מאוד על היציאה ממיקרוסופט.

אבל בפועל הוא בא לפתור בעיה פתורה בצורה יעילה יותר, דבר נחמד כשלעצמו אבל בעיני טעות גדולה. בסופו של דבר היה יכול להשפיע הרבה יותר ממיקרוספט. יזם ומנהל אמיתי מוכיח את עצמו בכמה מגרשים ולא נדבק רק למכירת פחד באבטחת מידע. סה”כ השתעמם קצת והלך על בטוח. בכל מקרה שיהיה בהצלחה !

ניצי אנונימי
Guest

אולי הוא יקרא את זה ויחליט לצאת מאזור הנוחות כדי להרשים אותך…

יוכי
Guest

נתן פיץ’ יפה, אבל בעיקרון הם מכוונים להירכש ע”י Azure או GCP עם סוג המוצר הזה

שירלי HR
Guest

ואו ממש נותן השראה!
צריך לעשות זומים לחברות :)

דייב
Guest

נחמד, אבל זה לא מעניין באמת, אין כאן שום דבר בעל ערך, יש כאן בחור שחייו הוסללו, ניצל את מה שקיבל מאלוהים ומהצבא, זהו, עכשיו הוא ממשיך טו קפיטלייז את זה, כנראה בחור מקסים וחכם, אבל זה נראה שגם הוא משתעמם מעצמו ומההצלחה הכה צפוייה שלו, מאחל לו להמשיך להצליח

יוסי זאבי
Guest

אותי, לראות הצלחות כאלו זה מרגש מאוד. שאפו.

מקרוב
Guest

חכם ומוכשר ומקסים!
אחד הנכסים של ההייטק הישראלי

משתמש אובונטו
Guest

כל הדאדבורדים, מוניטורים וניטור של סביבות ענן זה לעוס ומאוס. כנ”ל לגבי “איומי סייבר”.

אבל אני מבין אותו. יש מליארדי דולרים שמסתובבים בעולם ומחפשים מטרה. כל אחד שאומר סייבר או קלאוד ועוד עם יזם כזה ישר קופצים עליו. גם ה”אל תקנו אותי” זה שקול לבחורה שכותבת “אני לא מחפשת סטוצים”. אהה כן…..

סודו
Guest

מה הקשר לעוס ומאוס, מה אתה מציע כפתרון לאיומים?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: