הכה את הגיק – אתם שואלים והגיקים עונים [פרסים]

האם מקלדות ועכברים יעלמו, כיצד עובדת טלוויזית LED וכיצד פותחה התוכנה הראשונה? אלו השאלות שנבחרו השבוע. שלחו גם אתם שאלות אל הגיק ואולי תזכו בשוברי מתנה בשווי 300 שקלים מתנת רשת חנויות ביג-בוקס.

כמה פעמים שאלו אתכם “מה עדיף: טלוויזית LCD או LED” או “מה יותר טוב: AWS או Google AppEngine”? כמעט כל אחד מחברי הצוות בניוזגיק מקבל לפחות שאלה אחת כזאת ביום. אז החלטנו לאפשר לכם לנסות ולהתקיל אותנו בשאלות הטכנולוגיות הכי מסובכות, הכי מאתגרות והכי גיקיות שאתם רק יכולים לחשוב עליהן. בכל שבוע אנו בוחרים שלוש שאלות שנשלחו אלינו, עונים עליהם ומצ’פרים את הגולשים ששאלו את השאלות שנבחרו בתלושי קנייה בשווי 300 ש”ח מתנת רשת חנויות ביג-בוקס.

גם אתם רוצים לשאול אותנו שאלות ולזכות בפרסים? פרטים נוספים בתחתית הפוסט.

שאלה: איך הצליחו לתכנת את התוכנה הראשונה אם לא הייתה תוכנה שגורמת למסך להציג את מה שמתכנתים?

aa18 היקר, נתחיל בבסיס – שפת תכנות בדרך כלל מחולקת לשתי קומפוננטות – אוסף של חוקים תחביריים ואוסף של חוקים סמנטיים, ובאמצעותם ניתן להורות למחשב איזה פקודות ופעולות עליו לבצע, בתחומים שונים ומגוונים. ישנן שפות המוגדרות על ידי מסמך מסויים, בדומה לשפת C המוגדרת על ידי סטנדרט ISO – וכל שפות התכנות יכולות לשמש על מנת ליצור תוכנות שישלטו על התנהגותה של מכונה ו \ או על מנת להריץ אלגוריתמים מסובכים בדיוק מירבי.

תוכנה, לעומת זאת – היא רצף הוראות מאורגן שנכתב במטרה לשרת יישום מסויים. התוכנה בעצם נותנת הוראה למחשב לבצע פעולה מסויימת. כך שתוכנה חייבת מחשב על מנת לעבוד ומתוך כך אנו מסיקים שהיא צריכה תוכנה אחרת, על מנת שתוכל להריץ אותה. אך האם זה נכון?

מכיוון ששאלתך מעט בלבלה את הגיק, נענה עליה בשני האופנים אותם ניתן לפרש אותה.

שפת התכנות המוקדמת ביותר, נוצרה עוד לפני המחשב הראשון ושימשה במאה ה-19 על מנת לנתב את התנהגותן של מכונות, כגון מכונת נול אוטומטית, האורגת בדים לפי דוגמה קבועה מראש ופסנתר מכני, המסוגל לנגן בעצמו מוזיקה כפי שהגדירו לו. בתחילת המאה ה-20, כרטיסים מנוקבים שימשו להעברת מידע, אותם המכונות ידעו לעבד ולהבין. מדובר בתהליך על בסיס בינארי וכל טעות קטנה בניקוב אילצה את “המתכנתים” להתחיל מחדש.

המתכנתת הראשונה בהיסטוריה הייתה עדה לאבלייס (Ada Lovelace) ועל שמה נוצרה שפת “עדה” בשנת 1980. שפת התכנות הראשונה שכתבה הייתה עבור המנוע האנליטי שעוצב על ידי המתמטיקאי צ’ארלס באבדג’ (Charles Babbage) ונוצר ב-1837 על ידי מהנדס איטלקי צעיר בשם לואיג’י מנבראה (Luigi Menabrea), המנוע כלל יחידה אריתמטית-לוגית ובקרת זרימה שהייתה אחראית לקבלת הפלט.

למעשה, המנוע היה בעצם מכונת חישוב גדולה במיוחד שהשתמשה בחומרה על מנת להציג את הפלט המתבקש. בעזרת אותה יחידה אריתמטית-לוגית, הקיימת עד היום בכל יחידת עיבוד מרכזית – בוצע החישוב המבוקש. כך שלמעשה התוכנה הראשונה לא נזדקקה לתוכנה אחרת על מנת לפעול, אלא לחומרה. הפלט הוצג בצורה דומה למכונות העבר – על ידי כרטיסיות מנוקבות.

הוראות ההפעלה של המנוע נכתבו בצרפתית ובאבגד’ ביקש מהרוזנת לאבלייס לתרגם הוראות אלה לאנגלית, תוך כדי כתיבת הערותיה עבור התרגום. התהליך, שלקח לה כשנה הוביל לכך שכמאה שנים לאחר מותה ב-1953 – אותו מנוע הוכר כאבטיפוס הראשון של המחשב ועדה נהפכה למתכנתת הראשונה, בעזרת אותן הערות שעזרו למשתמשים לתפעל אותו.

לצערו של באבדג’, המנוע מעולם לא הגיע לתפעול מושלם שכן היה עליו לעבוד זמן ממושך על מנת להציג את הפלט. למרות זאת – מדובר בבסיס של מה שאנו מכירים כיום כמחשב האישי ואין ספק שבאבגד’ חזה את התפתחותו ואופן תפעולו של המחשב כבר אז. בחזרה לנושא, המחשב האישי הראשון הומצא ב-1971 ונקרא Kenback-1, אך המונח “מחשב אישי” הוטמע רק עם יצירתו של ה-Altair 8800 ב-1975. ניתן היה “לתכנת” את המחשב באמצעות הזזה של מתגים על מנת להזין מידע אליו והתוצרת שהתקבלה ממנו הייתה סדרה של אורות שנדלקו וכבו בסדר מסויים.

אך הזכרנו את מכונת הנול – למרות שהומצאה הרבה לפני כל המכונות שהזכרנו – בשנת 1801, אופן תכנותה היה מעט יותר קל – בעזרת כרטיסיות מנוקבות שייצגו את אופן התנועה של הזרועות המכניות שלה ושימשו כדי ליצור תבנית מותאמת מראש של האריגה. גם הפסנתר המכני עבד בצורה דומה, עם כרטיסיות ניקוב שהורו איזה תו עליו לנגן כעת.

שפות התכנות הראשונות לא נזדקקו למסך על מנת להציג את התוצרת המבוקשת, במידה וביקשנו לארוג נול בצורה מסויימת, או הורנו לפסנתר לבצע שיר מסויים – אין צורך במסך, אלא רק בזוג עיניים ואוזניים. במידה והנול יצא בדוגמה שונה ממה שביקשנו, המסקנה הייתה שיש באג – אך זה התגלה רק בסוף העבודה. במידה והפסנתר ניגן מנגינה שונה או Off Tune – הרי שלא ביצע את העבודה שביקשנו ממנו.

לסיכום: שפות התכנות והמתכנתים הראשוניים לא נזדקקו למסך מחשב על מנת שיציג להם את התוכנה עליהם הם עובדים, היה עליהם לנקב כרטיסיות בצורה מסויימת על בסיס בינארי על מנת לקבל פלט מהמכונה. המחשב הראשון שהומצא, לא נזדקק לתוכנה על מנת להציג פלט, אלא לחלק חומרה המסוגל לחשב בעיות מתמטיות.

וידאו: התשובה לחיים, ליקום ולכל היתר (מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, 2005)

שאלה: כשאומרים טלוויזיית LED למה באמת מתכוונים? האם באמת כל פיקסל במסך הינו נורת LED?

כשאומרים טלוויזיית LED, מתכוונים לאחת מכמה אפשרויות. בדרך כלל, הכוונה היא למסך טלוויזיה, מסוג LCD, אשר הוחלף בו גוף התאורה האחורי בגוף המבוסס על נוריות LED. יצרניות הטלוויזיה השונות משתמשות במספר קונפיגורציות של LED כדי להשיג תאורה מיטבית.

קונפיגורציה אחת היא להניח נוריות במעטפת של המסך, המקרינות את האור לכיוון מרכז המסך. קרני האור שלהן עוברות דרך גוף מפזר, אשר דואג שחלוקת עלומות האור תהיה אחידה על פני המסך, וכך כל פינה במסך תוכל לקבל את אותה כמות של אור.

קונפיגורציה נוספת היא לשים מטריצה של נוריות LED. בשיטה זו, מיקום הנוריות קבוע ואחיד, ונועד לספק תאורה אחידה לכל אורכו ורוחבו של מסך הטלוויזיה.

בסרטון הבא תוכל להבחין בין החלקים השונים המרכיבים את מסך ה-LCD הטיפוסי:

לגבי החלק השני של השאלה, הרי שבמסכי LCD כל פיקסל מורכב ממספר תת-פיקסלים, אשר כל אחד מהם יכול להאיר באחד מצבעי היסוד, אדום, ירוק וכחול. כל אחד מאותם תת-פיקסלים, נשלט על-ידי טרנזיסטור מיוחד, מסוג Thin Film Transistor, שאולי מוכר לך מראשי התיבות TFT.

אז אמנם מדובר בטרנזיסטור ולא בדיודה, אך באמצעותם מצליח כל פיקסל במסך להציג בכל רגע נתון את האור בצבע הנדרש ממנו כדי לצייר את התמונה הנעה על מסך הטלוויזיה.

שאלה: כמו שזה נראה היום שוק המחשבים מאבד לאט לאט את הממשקים שלו. האם אתם חושבים שבעוד מספר שנים כבר כל נושא המקלדות והעכברים יעלם לגמרי מהעולם ונקבל מחשבים סטייל “דוח מיוחד”?

.
דרך הזנת הנתונים או השליטה על ממשקים שונים, מתגלה כיציבה לאורך השנים. הסיבות לכך מגוונות, אך נובעות בין היתר מטבעו של האדם. אנחנו יצורים שלא אוהבים שינויים ונוח לנו יותר בסביבה מוכרת שאנחנו יודעים כיצד לשלוט עליה. הסיפור הקלאסי שנהוג להשתמש בו בהקשר זה הינו מבנה מקלדת ה-Qwerty שתחילת דרכה בשנות ה-70 של המאה ה-19 ואשר נבנתה באופן אידיאלי עבור מכונות כתיבה על מנת למנוע את התנגשותם של המנופים המגלמים את האותיות השונות ובמטרה למנוע הקלדה מהירה מידי שתהרוס אותם. עם השנים, מכונות הכתיבה הפכו חשמליות ומאוחר יותר הפכו לכלי נפרד להזנת נתונים, אך תצורת ה-Qwerty המסורבלת שנועדה למנוע מהמנופים של מכונות הכתיבה (שכבר חלפו מן העולם) להתנגש זה בזה, נותרה שולטת ביד רמה. אלטרנטיבות אחרות, מהירות יותר ונוחות יותר קיימות, אך מעולם לא אומצו באופן רחב.
.
קבעון השליטה על ממשקים אינו מייחד רק את תעשיית המחשוב, גם אם נבחן למשל את תעשיית הרכב נתקשה לאתר שינויים מרחיקי לכת בדרך שבה אנו נוהגים או שולטים על כלי הרכב השונים, על אף שהטכנולוגיה כבר מאפשרת במשך שנים ארוכות דרכים פשוטות ונוחות יותר לשלוט על כלים מכאניים כבדים.
.
בזמן שהמקלדת מלווה אותנו למעלה מ-100 שנים, העכבר צעיר קצת יותר ומלווה אותנו כמה עשרות שנים בודדות. אם נביט בשינויים שעבר שוק המחשוב עצמו במהלך השנים האחרונות נגלה כי כמעט כל מרכיב אחר השתנה מקצה לקצה בזמן שהממשקים שלנו והדרך שבה אנחנו שולטים ומזינים נתונים נותרו זהים כמעט לחלוטין לאורך השנים.
.
הפופולאריות של מכשירי הסמארטפון, מחשבי הלוח ובקר הקינקט צפויים בהחלט לשנות מעט את הדרך בה הורגלנו להזין נתונים ולשלוט על ממשק המחשב המוכר. גם הממשקים עצמם עוברים בשנים האחרונות שינויים על מנת לייצר אופטמיזציה בין הדרך החדשה שבה אנו שולטים על מכשירים מבוססי מסך מגע לאופן שבו המידע מוצג בפנינו. אף על פי כן, אני נאלץ להפגין בעיקר פסימיות לגבי עוצמת השינויים הנוגעים לדרכי השליטה שלנו על ממשקים בשנים הקרובות ואני מניח שממשק או הזנת נתונים כפי שהוצגו בסרטי מדע בדיוני, עדיין רחוקים מאיתנו בעיקר בגלל שאנחנו עדיין סובלים מאותה “בעיה” אנושית שמאופיינת בבטחון רב יותר בדרכי התנהלות מוכרות או במקומות מוכרים.
.

וידאו: שליטה באמצעות תנועה (דו”ח מיוחד, 2002)

שאלו אותנו שאלות וזכו בפרסים

חושבים שאתם יכולים להתקיל את הגיק? את השאלות, עליכם לכתוב בתגובות לפוסט הנוכחי ומתוך כל השאלות, אנו נבחר שלוש שאלות ונענה עליהן במסגרת פינת הכה-את-הגיק שתפורסם בשבוע הבא. 

על השאלות להיות בתחומים הקשורים לטכנולוגיה (בכל צורה שהיא) ועליהן להיות בעלות פתרון מוגדר (יכול להיות יותר מפתרון אחד במקרה של שאלות הדורשות דעה סובייקטיבית לצורך מענה). במילים אחרות, לשאלות כגון האם P שונה מ-NP לא באמת נתייחס ברצינות.

במסגרת שיתוף הפעולה עם רשת האלקטרוניקה והמחשבים BigBox, השאלות שיבחרו בכל שבוע יזכו את הגולשים ששלחו אותן בתלוש לרכישת מוצרים בשווי 300 ש”ח ברשת חנויות BigBox. השימוש בתלוש אינו תלוי ברכישה קודמת והינו שקול לכסף מזומן עבור הקנייה ברשת.

את השאלות יש להשאיר בתגובות בתחתית הפוסט, תגובות על הלינק בפייסבוק או תגובות של גולשים שלא חברים בעמוד הפייסבוק של ניוזגיק לא יבחנו על-ידי ניוזגיק.

ניתן לשלוח שאלות כאן בתגובות עד יום שבת, ה-8 באוקטובר, בשעה 21:00. הפוסט עם השאלות שנבחרו והתשובות שלנו יפורסם ביום ראשון שלאחר מכן.

אנא שימו לב כי אתם משאירים בתגובה כתובת מייל אמיתית (כתובת המייל לא תחשף בתגובה עצמה, אך תשמש אותנו על-מנת ליצור איתכם קשר במידה וזכיתם בפרס).


פינת “הכה את הגיק” מפורסמת בחסות רשת חנויות המחשבים והאלקטרוניקה BigBox


רשת חנויות האלקטרוניקה, המחשבים והגאדג’טים BigBox יוצאת במבצע מיוחד לחגים – בקנייה מעל ל-1,000 ש”ח תוכלו לבחור מוצר ממגוון המוצרים שבמבצע בשקל אחד. בנוסף, מבצעים נוספים כגון: קונים מקרר סמסונג שבמבצע ומקבלים מעבד מזון של Kenwood. ניתן למצוא פרטים נוספים על המבצע ועל רשימת המוצרים בקטלוג ביג-בוקס ספטמבר 2011.

 

מערכת גיקטיים

גיקטיים, שהוקם בגלגולו הקודם כניוזגיק במרץ 2009, פונה לאנשי טכנולוגיה ואינטרנט בארץ הרוצים לקבל חדשות, עדכונים וכתבות בתחומים אלה בעברית. בנוסף לסיקור טכנולוגי לקח על עצמו גיקטיים לקדם את תעשיית ההיי טק בארץ.

הגב

22 תגובות על "הכה את הגיק – אתם שואלים והגיקים עונים [פרסים]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
achiash
Guest

למה אנשים מרגישים רגשות דתיים ביחס לטכנולוגיות בהם הם בוחרים להשתמש? (למשל – אייפון מול אנדרואיד, ווינדוס מול לינוקס)

גרליק
Guest

איך יוצרים אקראיות תוכנתית (לדוגמה במשחק רולטה\פוקר באינטרנט)? והאם בכלל אפשרית אקראיות אמיתית במצבים כאלה? הרי לכל פעולה יש פקודה
תודה

oby
Guest
oby
Guest

ממה נובעות הפירצות אבטחה שיש בכל תוכנה
איך בעצם אפשר לזהות פירצה כזו וממה נובע חוסר היכולת ליצור קוד חסר פירצות (שישמש לדוגמה את חברות המשחקים נגד הקראקרים למיניהם) ?

oby
Guest

ממה נובעות הפירצות שיש בכל תוכנה שנותנות את האפשרות לקראקרים ליצור קראקים ו/או לפרוץ למחשבים, איך בעצם אפשר לזהות את הפריצות האלו וממה נובע חוסר היכולת לכתוב קוד שלא ניתן לפריצה ?

אלון
Guest

איפה האינטרנט??? כאילו יש מקום ספציפי שבו יש שרתים ראשיים שמחוברים לשרתים של חברות שמחוברים למחשב?? מי מארגן את כל הסיבוך הזה שקוראים לו אינטרנט?
תודה!

shaygold
Guest

אחזור על השאלה ואתן למומחים הזדמנות שניה.
1024 מגה בייט (MB) = גיגה בייט 1 (GB)
כמה שווים 1024 luma בייט ?
אסתפק בראשי התיבות של התשובה.

בן
Guest

גם אני אתן למומחים הזדמנות שנייה. האם אפשר לכתוב תוכנית מחשב אשר תדפיס את הקוד של עצמה מבלי להשתמש בקלט חיצוני (לדוגמא קבצים/מקלדת וכו’..)?

Gilad
Guest
שאלה בנוגע ל-GPU. ובכן, אתחיל מהידוע לי, ואני מקווה שאני מבסס את השאלה שלי על נתונים נכונים (ואם לא, אשמח אם תתקנו אותי). ה-GPU – Graphics Processing Unit, הוא מן “מעבד” חזק שמאפשר לרנדר סצנת תלת מימד (בין השאר) באופן מהיר במיוחד. זה מתאפשר ע”י מספר גבוה מאד של “ליבות”. אם הבנתי נכון, אז 512 ליבות על GPU אחד זה משהו סטדנרטי… את העוצמה של המעבד הזה, ניתן לרתום גם למטרות כלליות GPGPU, וכך לאפשר חישובים מאד מהירים באופן כללי (עם CUDA או OpenCL). אבל, ה-GPU אינו שקול מבחינת יכולת ל-CPU. בעצם, הוא אינו שקול למכונת טיורינג שלמה. השאלה שלי… Read more »
אור
Guest

איך מתכנתים שפת תכנות?

איתן
Guest

אני יכול להבין את זה שכשאני מחבר קפיצים, ביחד עם מספר גלגלי שיניים – נוצר לי שעון, וזה באמת מתחבר לי שהקפיצים נמתחים וקופצים במרווחי זמן קבועים, וכך המחוגים מתקדמים לאיטם. אך אני לא מבין איך בדיוק כמה פקודות במילים בשפת תכנות כלשהי יכולים לקבוע מה ישתנה בחומרה שבמחשב, ומה יעלה על המסך ומה לא? בקיצור, איך קבוצה של כמה מילים וניקוד קובעים למחשב מה לעשות?

ישראל
Guest

רציתי לשאול על פי איזה עקרונות עובדים מסכי המגע (מה החומרה שלהם בשונה ממסכים רגילים) ומה משפיע על איכות רמת הדיוק, והאם כל מסך מגע יכול להיות “מולטי טאץ'” ?

ישראל
Guest

איך עובדים מעבדי כפולי ליבה (מבחינה חומרתית), והאם יותר יעיל (רק מבחינת מהירות) להרכיב שני מעבדים רגילים שיעבדו כ”כפול ליבה” (לדוג’ שני מעבדים שכל אחד 1.2 מגה הרץ מול כפול ליבה 2.4 מגה הרץ) ?

ישראל
Guest

ידוע לי שיחידת המידה “הרץ” במהירויות של מעבדים למשל זוהי מוסכמה עולמית של חישוב מתמטי מסויים (כלמר כמה פעמים המעבד מסוגל לבצע את אותו חישוב בשניה), השאלה שלי היא: מהי הפעולה המתמטית המסויימת הזאת ?

chez
Guest

האם קיימת כיום טכנולוגיה שמאפשר להזין למחשב מאמר ולשאול אותו שאלות על בסיס המאמר? (כמו במבחני אנגלית). לדוגמא, אם מזינים למחשב את הפיסקה הבאה: “לאיצק יש 20 חולצות, 10 כחולות, 5 אדומות, 3 ירוקות ו- 2 לבנות”. האם יודע לענות כיום על השאלה “מהו הצבע המועדף על איציק”? או… “אם לאיציק יש עבור כל חולצה גם זוג מכנסיים תואמים באותו צבע, כמה מכנסיים ירוקים יש לו?”

אסף
Guest

האם בטכנולוגיה הידועה היום ישנן עוד אפשרויות ליצור מחשבים חזקים יותר או שהגענו לאיזהשהו מצב של מיצוי. האם ישנן טכנולוגיות חדשות בפיתוח שיכולות לשנות מאזן זה?
אני מדבר על שיפור משמעותי ולא הכפלת מספר הליבות ב 2 או ב 4.
כבר שנים שאין שיפורים משמעותיים, לדוגמא פלייסטיישן 3 קיים כבר לפחות 5 שנים, וגם בגרסאות החדשות שדרגו רק את נפח הכונן הקשיח.
תוהד :)

אסף
Guest

שאלה לגבי אורך חיים של סוללה…
הגענו כבר לירח, מדוע לא ניתן ליצור סוללות רציניות יותר???
מדוע כל כמה שעות צריך להטעין את הסלולרי, המחשב הנייד וכו’
למה לא ניתן ליצור סוללה שתטעין את עצמה?
תודה!

זואי
Guest

האם יכולה להתקיים בינה מלאכותית? מתי נגיע למצב של רובוטים משוכללים כמו בשליחות קטלנית, אם בכלל.

ronen
Guest

למה צריך את ספק האינטרנט… למה שכולם לא יוכלו לחבר את כבל הרשת לשקע ויהיה להם אינטרנט ע”י כמה DHCPים שיחלקו כתובות ואם הם ירצו רשת פנימית אז יבחרו במערכת האישית או הסרבר שזאת רשת פנימית וכך הם יקבלו כתובת פנימית וע”י הראוטר או מכשיר אחר הם יוכלו לצאת גם לאינטרנט?

ronen
Guest

בהמשך לשאלה שלי… אפשר גם להגדיר כמות תעבורה מסוימת שכל אחד יקבל מבלי צורך לשלם

טל
Guest

האם טכנית ניתן להחדיר זיכרון מחשב למוח האנושי?

sharoni
Guest

איך גוגל מצליחה למצוא תשובות לכל דבר כמעט תוך מילי שניות?
הרי כמות האינפורמציה ברשת היא עצומה!

wpDiscuz

תגיות לכתבה: