חידת האופציות: "יש הרבה חברות שלא נותנות לעובדים את המידע שמגיע להם"

כמה לעזאזל שוות האופציות שמקבלים אחרי ארבע שנות וסטינג? ואיך כל עובדת ועובד יכולים לקבל את המידע הדרוש על האופציות שלהם מהמעסיקים? דיברנו עם אורן ברזילי, יזם סדרתי, ומנכ"ל EquityBee בפרק חדש של "עוד פודקאסט לסטארטאפים"

מקור: Unsplash

אורן ברזילי הוא אחד משלושת היזמים והמנכ"ל של EquityBee. זוהי חברתו השלישית, לאחר שחברות הקודמות שבנה הוא זיהה בעיה של עובדים שלא מבינים את הפוטנציאל של האופציות שהם יקבלו. "כאשר החברה מצליחה, והעובדים יכולים להתעשר, ולקחת חלק בהצלחה של החברה שהם עזרו לבנות, חלקם פשוט לא עושים את זה – פשוט בגלל הצורה שבה השיטה בנויה. לכן הקמנו את אקוויטיבי עם משימה לאפשר לכל עובדי הסאטרטאפים להשתתף בהצלחה של החברה שהם עזרו לבנות" מספר ברזילי בפרק חדש של "עוד פודקאסט לסטארטאפים".

ברזילי מתאר את אחת הבעיות המרכזיות והכואבות הקיימות היום בשוק, "כאשר עובדת מצטרפת לסטארטאפ אותה עובדת מקבלת אופציות, אופציה זו בעצם אפשרות לקנות מניות במחיר מוסכם מראש. נניח שעובדת הצטרפה לחברה וקיבלה אופציות לרכישת מניות ב-10,000 דולר. היא עובדת בחברה שנתיים או שלוש וייצרה ערך, מחיר המניה עלה בנתיים ל-100,000 דולר ואז לאותה עובדת יש אפשרות לקנות מניות בשווי 100,000 דולר על הנייר במחיר של 10,000 דולר. כאשר אותה עובדת תרצה לעזוב את החברה לפני שהחברה הנפיקה או נמכרה יהיו לה בדרך כלל 90 יום להשתמש בכסף שלה לממש את האופציות על מנת להפוך אותן למניות. במידה ואותה עובדת לא תעשה את זה, תוך 90 יום בדרך כלל האופציות יפקעו והיא תאבד את הזכות".

לעובדים אין את הכסף לקנות אותן לפי שוויין המוערך בדרך כלל

"החברות עושות הערכה. מחיר האופציה בישראל (בגלל מבנה המס) נשאר קבוע, אבל עלות המימוש עצמה יכולה להיות מאוד מאוד גבוהה. אני רק אתן דוגמה – אנחנו רואים בישראל עלות מימוש ממוצעת של כ-70,000 דולר. מדובר פה בסכום לא מאוד רחוק או לפעמים גבוה יותר מנטו שנתי של עובדים בהייטק" אומר ברזילי ומוסיף, "זה פשוט משהו שהוא בלתי אפשרי. זו פשוט השקעה מאוד מסוכנת עבורם והרבה פעמים אין להם את הכסף, והם לא יכולים להרשות לעצמם"

באקוויטיבי הסתכלו על המספרים וגילו שבאמת יותר מ-55% מהאופציות בכל שנה אינן ממומשות, בארה"ב מדובר בעלות מימוש שנתית של כ-60 מיליארד דולר, מתוכם 33 מיליארד דולר של אופציות שאינן ממומשות בכל שנה. כאן אקוויטיבי נכנסת לתמונה, ומאפשרת לעובדים להעמיד למכירה את האופציות שלהם ולמזער סיכונים. באמצעות הפלטפורמה, משקיעים יכולים להתחרות על הזכות לרכוש מהם את המניות בעת אירוע מימוש, באם יתרחש. דבר מעניין הוא הבחירה של אקוויטיבי להעדיף את החזון לטווח ארוך על פני הרווחים בטווח הקצר. בניגוד למתחרים, החברה בוחרת שלא לנצל את הדאטה שעומד לרשותה, לא לרכוש בעצמה אופציות ולא להיכנס לפוזיציה מול העובדים.

"הבנו שאם נשקיע את הכסף של עצמנו נלך בהגדרה נגד העובדים, כי מי שמשקיע את הכסף שלו מנסה לייצר תשואה כמה שיותר גבוהה. במשא ומתן עם העובדים לא נוכל לקחת את הצד של עובדי הסטארטאפים. אז על מנת שאקוויטיבי תוכל לייצג את כל העובדים ולקחת את הצד שלהם, בנינו פלטפורמה. מצד אחד מגיעים עובדים, מצד שני מגיעים משקיעים כשירים – אנשי הון סיכון, קרנות הון סיכון, משקיעים משפחתיים ואפילו משקיעים מוסדיים".

מאיפה מגיע עיקר הביקוש?

"בהתחלה עבדנו עם משקיעים כשירים בלבד (לפי החוק), כאשר החברה גדלה והמוצר נהייה מוכר, התחלנו לראות משרדים משפחתיים נכנסים לתחום, ואחרי זה קרנות הון סיכון נכנסות לתחום להשקיע דרכנו" אומר ברזילי ומוסיף, "כשמשקיעים ראו את ההחזרים שהם מייצרים דרכנו, הם קיבלו יותר בטחון והגענו למשקיעים יותר גדולים. היום אנחנו עובדים עם כל מגוון המשקיעים, כאשר עדיין רוב הכסף עדיין מגיע ממשקיעים כשרים". כיום ישנם יותר מ-15,000 משקיעים שמתחרים כדי לתת לכל עובדת ועובד את התנאים הטובים ביותר דרך הפלטפורמה.

אקוויטיבי הוקמה ב-2019 על ידי שלושה חברי ילדות: אורן ברזילי, עודד גולן ומודי רדשקוביץ. היום החברה מונה כ-100 עובדים, 60 בישראל ו-40 בארה"ב. החברה גייסה עד כה כ-87 מיליון דולר משורת קרנות ומשקיעים פרטיים.

"עד היום השלמנו מעל ל-3,000 עסקאות עם הרבה מאוד אירועי נזילות, הרבה מאוד אקזיטים והנפקות, מעולם לא חווינו אף תקלה" מספר ברזילי, "חשוב להבין שגם מדובר בקהל של עובדי הייטק שזה אנשים שהם יחסית במקום כלכלי טוב בחיים שלהם, גם בעסקה הזו הם הרוויחו הרבה מאוד כסף, עשרות או מאות אלפי דולרים ולעיתים גם מיליוני דולרים. הצורה שבה המכשיר הפיננסי שלנו בנוי נותנת להם אינטרס מאוד משמעותי לשלם את הכסף ובזמן. ככה שאנחנו בעד העובדים ברבים, לא העובד בצורה יחידה, לכן במידה ועובד לא משלם אנחנו יכולים לחלץ את הנכסים האלה בצורה אגרסיבית מהעובד. אנחנו שמחים שעד היום לא היה אף אירוע של כישלון".

ברזילי. מקור: EquityBee

אם מספר האופציות שאני כעובד מקבל לא מעניין, אז מה כן?

"ישנן הרבה חברות שלא נותנות לעובדים את המידע המגיע להם על מנת באמת להבין מה שוות ומה הפוטנציאל של האופציות שלהם. יש הרבה חברות שכן, אבל הרבה מידי כאלה שלא עושות את זה. הצעד הראשון כדי ליצור את השינוי הזה הוא חינוך, זה להציע תוכן ולהציע כלים גם לעובדים וגם לחברות כדי לתת את התוכן והמידע הזה לעובדים. בתור יזם מתחיל לא תמיד יש את הכלים לדעת איזה מידע צריך לספק ואיך להציג את זה. זה לא תחום פשוט ואקוויטיבי גם עוזרת לעובדים לקבל את המידע ולהבין מה לשאול, וגם עוזרת לחברות איזה מידע הם יכולים לתת לעובדים". ברזילי מסכם ואומר כי "השינוי יגיע מהשוק כאשר עובדים ידרשו את זה"

כשנשאל מה העובדים צריכים לדעת אמר כי "מה שמעניין זה השווי הדולרי קודם כל. השווי הדולרי של אותן אופציות ולשאול את החברה מה עלות המימוש, כמה יעלה לך המימוש שלהן". לפי ברזילי השאלה הבאה היא מה שווי המניה לפי הגיוס האחרון, "זה יעזור לך להבין מה גודל ההטבה שאתה מקבל. אם היום מציעים לך 1,000 אופציות במחיר דולר למניה, כאשר מחיר המניה בסיבוב האחרון הוא 10$, אתה למעשה מקבל פה פוטנציאל רווח של 9,000$". הוא מסביר כי זה לא בדיוק אחד לאחד. פוטנציאל הרווח והסיכון משתנים בין חברות סיד או לקראת הנפקה.

אתה מדבר על דמוקרטיזציה של השוק, זה שונה ממה שהיה בעבר

"נכון הדבר הזה מאוד משתנה, הוא משתנה מסיבה טובה. זה מידע שמגיע לעובדים לדעת". אומר ברזילי, "אין שום סיבה שעובדת בחברה אחת לא תדע כמה שווה האקוויטי שהיא קיבלה, ועובדת בחברה אחרת תדע כי החברה ציבורית. החברה רוצה לגייס עובדים איכותיים ורוצה להתחרות על הטאלנט הכי איכותי שיש בשוק? כדאי להגיע אליו ולשתף בדברים בסיסיים כמו מחיר המניה הנוכחי שלא יכול לפגוע החברה בשום דרך, ומה הצפי והיעדים שלה. העובדים גם צריכים לדעת שאלה יעדים ולא הבטחה".

זה טוב לתעשייה? או שיש ניגוד אינטרסים?

"אני חושב שזה מעולה לתעשייה". קובע ברזילי, "אם ניקח צעד אחורה וננסה להבין מה המשמעות של אופציות או של אקוויטי, זה בעצם מכשיר שהמטרה שלו היא ליצור הלימה באינטרסים ולאפשר לעובדים להשתתף בהצלחה של החברה שהם בעצם עזרו לבנות. עובדים לא רוצים היום לשים את כל הביצים בסל אחד, לחכות לאירוע הנפקה עתידי". הוא מוסיף ואומר: "מגיע להם, זה שלהם. אין שום סיבה שהם יצטרכו לחכות לאינטרסים של החברה, ולמתי השוק והחברה יכולה להנפיק – אם הם עכשיו מתחתנים או עכשיו נולד להם ילד. אני או אף חברה לא יכולים להחליט עבור אף עובד או עובדת מתי הם יוכלו ליהנות מהפירות האלה".

הפרק המלא מחכה לכם כאן:

עוד פודקאסט לסטארטאפים

"עוד פודקאסט" הוא הפודקאסט המוביל בישראל לסטארטאפיסטים ולמתעניינים ביזמות. אנו מארחים דמויות מובילות בתעשייה – יזמים סדרתיים, משקיעי הון-סיכון ואנשי מקצוע מובילים - בכדי לאפשר לכל מי שמקים סטארטאפ או חושב להקים אחד, לשמוע את סיפורם וללמוד מהם. הפודקאסט נעשה בשיתוף פעולה עם גיקטיים. הפודקאסט הינו בתמיכת מערכת גיקטיים ו-Google for Startups. את "עוד פודקאסט" מנחים תומי בר-אב, מייסד תחום Supertools (עוזרים לאנשים וחברות להפוך לעל-אנושיים של סביבת העבודה המודרנית), וגיא קצוביץ', מייסד-שותף ב-Fusion LA (תוכנית האצה לסטארטאפים ישראלים בלוס אנג'לס).

הגב

רוצה להיות הראשון להגיב?

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: