חוק האנג’לים – TAKE II

חוק האנג׳לים במתכונתו הנוכחית טומן בחובו בעייתיות שהפכה אותו לכמעט לא רלוונטי- הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה ואת אישור ועדת הכספים עשויה להפוך את המצב

Investors shutterstock

מאת עו”ד קרן אגוזי, שותפה בקבוצת ההיי-טק והון הסיכון, משרד עו”ד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל.

בשנת 2010 התקבלה בכנסת, בליווי הד תקשורתי נרחב, הוראת שעה המכונה חוק האנג’לים במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012. מטרת החוק שהתקבל הייתה להגביר ולתמרץ השקעות פרטיות בחברות עתירות מו”פ בשלב ה-Seed וזאת מתוך הבנת המחוקק כי חברות כאמור נתקלות בקשיי מימון משמעותיים בשל, בן השאר, הסיכון הגבוה הכרוך בהשקעה בהן וכן ממעבר של קרנות הון סיכון להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר. כך, חוק האנג’לים מאפשר הכרה בהשקעה העומדת בקריטריונים הקבועים בחוק כהוצאה לצרכי מס שתקוזז במשך תקופה של עד שלוש שנות מס מכל הכנסה חייבת של המשקיע היחיד. סכום ההשקעה המזכה בהטבה הינו עד 5 מיליון ₪.

כגודל הציפייה גודל האכזבה

אלא שכגודל הציפייה מהשינוי שייצור חוק האנג’לים כך גם גודל האכזבה – בפועל, מאז שנחקק, נעשה שימוש מועט בהטבת המס שמציע חוק האנג’לים, וזאת בעיקר בשל הקריטריונים לקבלת ההטבה היוצרים חוסר וודאות משמעותי למשקיעים. כך למשל, ההחלטה אם השקעה מסוימת אכן מזכה בהטבת המס עומדת בספק עד לאחר שלוש שנים מיום ביצוע ההשקעה, זאת משום שחלק מהקריטריונים להגדרת “חברת מטרה” (החברה שההשקעה בה עשויה להיחשב להשקעה המזכה בהטבה) נבדקים בתום שלוש שנות מס משנת המס שבה שולם סכום ההשקעה המזכה לחברת המטרה. נוסף על אי–הוודאות למשקיע, אחד התנאים הקבועים בחוק מתייחס להיקף הכנסות מרבי של החברה המזכה ביחס להוצאותיה על מחקר ופיתוח במהלך השנה שבה שולם לה סכום ההשקעה והשנה שאחריה ,שמעבר לו החברה כבר לא תזכה את משקיעיה בהטבה שמעניק החוק. הסדר זה עלול להוות תמריץ שלילי בעבור החברה המזכה להרחיב את פעילותה.

Take II

בשבוע שעבר נעשה צעד משמעותי להסרת עננת חוסר הודאות של המשקיעים מעל הקריטריונים לקבלת הטבות המס תחת חוק האנג’לים אשר צפוי להוביל לגידול מספר ההשקעות בחברות מו”פ בשלב ה-Seed, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הצעת שר הכלכלה ושר האוצר לתיקון חוק האנג’לים במסגרת הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקון מס’ 5) (תעשייה עתירת ידע – הוראת שעה), התשע”ה)-2015. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת ביולי האחרון והיא צפויה לעלות לקריאה שנייה ושלישית בזמן הקרוב.

על פי הצעת החוק, יתווסף לחוק האנג’לים מסלול חדש, חלופי למסלול הקיים, אשר יעניק את אותה הטבת מס למשקיעים בחברות כאלה (“חברות מתחילות” כהגדרתן בהצעת החוק), וזאת על פי אמות מידה מיוחדות לאותו מסלול. מסלול זה יחל ביום 1.1.2016 ועד ליום 31.12.2019. השקעה של שותפות בין יחידים אשר הוקמה לצורך השקעה בחברה ייעודית אחת תוכר כהשקעה מזכה בהטבות מס, זאת לבד מהשקעה של יחידים בלבד כפי שקובע חוק האנג’לים כיום. התנאים לקבלת ההטבה הם פשוטים יחסית לבחינה וידועים במועד ההשקעה. כך ,צפוי המסלול המוצע לייצר ודאות למשקיעים תוך צמצום עלויות העסקה, ולהיות בהיר ואטרקטיבי מנקודת מבטם של המשקיע ושל החברות המתחילות.

עיקרי התנאים המוצעים להגדרת חברה מתחילה (הנבחנים כאמור במועד ההשקעה) הינם כדלקמן:


1. וותק החברה – מיום התאגדות החברה ועד למועד ההשקעה לא חלפו יותר מ-4 שנים, או יותר מ-12 חודשים מתום תקופת סיוע המיועד לחברות מתחילות של המדען הראשי, ככל שנתקבל, לפי המאוחר.

2. מכירות – היקף המכירות הכולל של החברה מיום התאגדותה ועד למועד ההשקעה בה לא עלה על 4.5 מיליון ש”ח, ובכל אחת משנות המס שקדמו למועד ההשקעה לא עלה על 2 מיליון ש”ח.

3. הוצאות – סך הוצאות החברה מיום התאגדותה ועד למועד ההשקעה בה לא עלה על 12 מיליון ש”ח, ולא עלה על 3 מיליון ש”ח בכל אחת משנות המס שקדמו למועד ההשקעה.

4. השקעות – היקף ההלוואות וההשקעות שקיבלה החברה החל מיום התאגדותה ועד למועד ההשקעה המזכה בה (לרבות ההשקעה המזכה) אינו עולה על 12 מיליון ש”ח.

5. אישור רו”ח – אישור רואה חשבון החברה לקיום התנאים המפורטים לעיל.

6. אישור המדען הראשי – עד למועד ההשקעה החברה נדרשת לקבל אישור מהמדען הראשי לאותה שנת מס, כי לפחות 70% מהוצאותיה החל ממועד התאגדותה ועד למועד ההשקעה, היו בקשר למוצר שבפיתוח, וכן אישור לעניין בעלותה על המוצר. מבדיקה שערכנו עולה כי המדען הראשי צפוי לפרסם נהלים מסודרים שיאפשרו טיפול מהיר בבקשה לאישור כאמור. בתנאים מסוימים תתאפשר קבלת הטבה גם בחברה שמקור הידע הראשוני הועבר אליה מיחיד או ממכון מחקר.

אולם אליה וקוץ בה (עבור החברות לפחות) – לצד הבטחת הוודאות למשקיעים, כוללת הצעת החוק הוראות שיבטיחו את המשך קיום התנאים האמורים בחברה המתחילה גם במהלך תקופת ההטבה (ולגבי חלק מהתנאים אף בשנתיים שלאחר תום תקופת ההטבה). להפרת התנאים יהיו השלכות לגבי החברה המתחילה ולא לגבי המשקיעים בחברה כאמור, וזאת בשונה ממסלול ההטבה לגבי חברות מטרה. כך, בהתאם להצעת החוק תוענק למדען הראשי הסמכות לבדיקת העמידה בתנאים שפורטו לעיל, אשר בהפרתם תחוב החברה במס עבור השקעות שקיבלה או חלקן, המגיע עד השיעור המרבי החל על יחידים, כולל הפרשי הצמדה וריבית.

על אף האופטימיות הרבה בדבר אימוץ התיקון לחוק האנג’לים בזמן הקרוב בקריאה שנייה ושלישית על ידי הכנסת, חשוב לציין כי מדובר בהצעת חוק אשר טרם נתקבלה, ולפיכך כיום רק השקעה מזכה בחברת מטרה אשר הושלמה עד ליום 31.12.2015 תידון על-פי החוק האנג’לים בנוסחו כיום.

קרדיט תמונה: film take via shutterstock

הכתבה בחסות מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'

מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' הוא משרד עורכי הדין הבינלאומי הגדול בישראל והמשרד המוביל בשוק ההיי-טק והטכנולוגיה.
המשרד מייצג את החברות החדשניות והבולטות שצמחו בארץ, וחברות סטארט-אפ בתחומים מגוונים, מתוכן חברות המצויות בראשית דרכן, חברות בשלות ותאגידי טכנולוגיה מוכרים בארץ ובעולם.
המשרד מתמחה בכל ההיבטים הקשורים לחברות טכנולוגיה וקרנות השקעה, ומלווה יזמים, חברות סטארט-אפ, חברות טכנולוגיה בשלות, קרנות הון סיכון, חברות רב-לאומיות, אנג'לים ומשקיעים, בכל הכרוך בסבבי גיוס, עסקאות מימון, מיזוגים ורכישות וליווי משפטי שוטף בתחום.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: