לזהות חברה של מיליארד דולר כבר בשלב הרעיון

ראבי מאטרה, שותף וותיק ואחד מאנשי ההון סיכון המצליחים בסיליקון וואלי מדבר על התעשייה בישראל, כיצד ניתן לזהות חברה של מיליארד דולר בשלב הרעיון והאם באמת אנחנו בבועה

ראבי מאטרה הוא שותף מייסד של אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בעמק הסיליקון, Lightspeed Venture Partners. עם ניסיון של כ-20 שנים בהשקעות ו-13 אקזיטים, הוא גם נחשב לאחד מהמשקיעים הבולטים בתחום התוכנות הארגוניות, המוביליטי והענן ולא במקרה כלל אותו פורבס ברשימת Forbes Midas של המשקיעים המובילים בעולם.

בזמן ביקורו האחרון בתל אביב, פגשנו את ראבי ושמענו ממנו את התובנות שלו, והדרך שבה רואים משקיעי הקרנות את מצב השוק, כיצד קרנות בשווי מיליארד דולר עדיין משקיעות בסבבי Seed ומדוע לא תקבלו ממנו תשומת לב אם אתם מתכננים לבנות חברה ששווה 100 מיליון דולר.

Ravi

ראבי מאטרה. שותף מייסד של קרן ההון סיכון Lightspeed Venture Partners. קרדיט תמונה: יח”צ

כולם מחפשים את היוניקורן הבא (חברות ששוות מיליארד דולר, י.פ.). אבל, כדי להגיע לחברות האלו בשלבים מוקדמים, אתה חייב להמר. זה הימור רציני בנקודה הזו, כי אתה לא יודע באמת. אתה יכול להבין מה יהיה רווחי ומה יכול להפוך להיות חברה של מיליארד דולר. זה די קל. אבל כשאנשים באים אליך עם חזון של חברה צעירה, שהוא בדרך כלל יותר רעיון, איך אתה יודע על מה להמר? על מה אתה מתבסס?

אני בעסקי הון הסיכון כבר 20 שנה ובשלב הזה זה כבר די אישי. זה לא נראה ככה, אבל כחברה, יש לנו שבעה או שמונה שותפים, שניים מהם בישראל. כולנו מכירים אחד את השני די טוב. כשאתה פוגש יזם, זה מאוד אישי. אתה מקבל החלטה שיפוטית: האם אני מאמין באדם הזה? האם האדם הזה נותן לי השראה? האם אני מאמין בדרך שבה הם מתקשרים את החזון שלהם אלי? האם אני מאמין שהם הולכים להיות חדורי מוטיבציה ונלהבים ממה שהם הולכים לעשות, כי זה קשה לבנות סטארטאפ? האם אני מאמין שהאדם הזה יגבור על כל השאר? האם אני מאמין שהם יצליחו לשכנע את האנשים הטובים ביותר לעבוד איתם וללכת אחריהם? כמה מההחלטות האלו אתה מקבל על סמך הניסיון שלך והן חייבות להתקבל בשלב מוקדם.

בהון סיכון אין 100 אחוזי הצלחה, אבל אתה יכול להצליח אם אתה משקיע איכותי בשלבים המוקדמים, ואתה בתחום הרבה זמן. ואני לא מדבר על אנג’לים ששמים כסף ואז לוקחים צעד לאחור. אני מדבר עליך. אתה נכנס מוקדם, אבל אתה לא מהמר הרבה ואז אתה כאילו אומר זו חברה שאם אני משקיע בה, האחריות שלי היא לעזור לה להגיע לנקודה שבה היא יכולה להתנהל עצמאית.

לאנשים שמשקיעים ככה, הרבה מאוד תלוי בשיפוט הראשוני של האדם, והאם הוא יוכל לזכות בכל התמיכה שלך. ואם האדם הזה לא יצליח, אתה חייב לשכב על הגדר בדיוק כמו היזם. אין לך הזדמנות להעביר את ההימור שלך למקום אחר. אם אתה הולך עם התפיסה הזו וזו התרבות של החברה שלך – אתה צריך לקבל החלטה שאתה מאמין באיש הזה כל-כך שאתה רוצה לעמוד מאחוריו בכל העליות והמורדות, ולא משנה מה זה ידרוש ממך, כי אתה הולך להיות עם האיש הזה בשוחות.

אין חוקים ברורים. זה לא באמת קשור לכסף. ליזמים חייבת תשוקה עזה או מוטיבציה לעשות משהו, בגלל שאתה יודע כמה קשה זה הולך להיות לאורך זמן. אתה צריך לרוץ עשרה מרתונים, אחד אחרי השני.

אנחנו גם מחפשים אנשים – אני קורא לזה ‘לומד-מסתגל’ (adaptive learner). האנשים האלו חייבים להיות מכונות למידה, מכיוון שבתקופה של 7 עד 10 שנים, יכול להיות שיש לך חזון על מה שאתה רוצה לעשות, אבל השווקים והדרך המדוייקת שבה הם מתנהגים – הם בלתי אפשריים לניבוי, ובשלבים המוקדמים ואתה לא יכול לדעת אם זה רעיון גדול. אתם צריכים לחפש אנשים שיש להם את היכולות המחשבתיות והסקרנות האינטלקטואלית להישאר עם החזון שלהם, גם כשהשוק משתנה ומתפתח, כלומר, החזון יישאר אותו דבר, אבל הדרך שבהם הם אורזים אותו ומשווקים אותו לציבור, הם ישתנו, כך שבסופו של דבר הם יגיעו בדיוק למקום אליו השוק מגיע. לכן, אנחנו קוראים לזה ‘לומדים-מסתגלים’. יש כמה אנשים שפגשנו וזכו אצלנו לציון מאוד גבוה בזה. אנחנו מחפשים את זה.

הדגש האחרון הוא שאף חברה לא יכולה להיבנות על ידי אדם אחד. אנחנו מחפשים אנשים שאנחנו מאמינים שהם יהיו אטרקטיביים כשהם יצאו החוצה ואנחנו מדברים על הטובים ביותר. יש בחוץ מלחמה של ממש על טאלנטים, ואנחנו יודעים שהאנשים הנדירים האלו, יגרמו לאחרים לרצות ללכת אחריהם. אז אלו רק שלושה מהדברים החשובים ביותר, ואנחנו משקיעים הרבה זמן כדי להכיר את היזמים.

כמו שאמרתי, זה מאוד אישי. ברגע שאתה בפנים, אתה בפנים. אז אנחנו צריכים להאמין שאלו האנשים שאנחנו מאמינים בהם. אנחנו לא יכולים לחזות את העתיד, אבל אנחנו מרגישים שאלו האנשים שיש להם סיכוי לשנות את העתיד.

startup PD

אחת מהשאלות שיזמים נשאלים כשהם פונים לקרנות היא: “האם אנחנו מציגים את המוצר שאנחנו רוצים לבנות מחר, או שאנחנו מציגים את החזון לאיפה אנחנו רוצים להיות עוד שנתיים מהיום?”. אתה בטח מכיר את זה, שכשבונים את המצגת זה מאוד קשה לראות את שני הקצוות. זה תלוי מן הסתם בסוג הקרן שאתה יושב מולה, אבל מה אתה חושב על זה?”

אנחנו מאמינים ב-2 דברים: חזון לטוח ארוך ונקודת כניסה. ועל שניהם צריך לחשוב היטב. נקודת כניסה בלי חזון היא פיצ’ר, לא חברה. חזון, בלי נקודת התחלה הוא אסטרטגיה, לא מוצר.

צמיחה מול רווח. בדרך כלל, כשמסתכלים על החברות הגדולות – הבאמת גדולות הן אלו שמכוונות לצמיחה. אבל אחת הטענות השכיחות, בייחוד עכשיו בעידן “הבועה בשוק הפרטי” היא שהעתיד לא ברור ולא מובן מאליו, ואף אחד לא יודע מה עלול להתרחש בחודשים הקרובים. אותם אנשים טוענים שכדאי שהחברות יתחילו לעשות כסף ולכלכל את עצמן ולא יגיעו לקצה המסלול לאחר ששרפו את כל הכסף בלהגדיל את החברה. האם אתה מחפש חברות שיהיו רווחיות נגיד תוך 12 עד 18 חודשים מהיום? מה אתה עושה כשמישהו בא אליך ואומר “יש לי חזון לשוק מתפתח, אבל הוא יגיע לשיא תוך 4 או 5 שנים מעכשיו ואני אצטרך את הכסף שלך ב-4 או 5 השנים הקרובות, אבל כשהשוק יתבגר ויבשיל, אנחנו נהיה בראש ונהפוך לסטנדרט של התעשיה”? האם זה משהו שקרנות יכולות בכלל להכיל? 

זאת שאלה טובה. אני חושב שפיטר ת’יל (ממקימי פייפאל ומהמשקיעים הראשונים בפייסבוק, י.פ.) עשה עבודה טובה כשהוא תיאר חברות ככאלו שעוברת משלב 0 לשלב 1, ומשלב 1 לשלב אינסוף. השלב הראשון הוא היצירה של ‘יש מאין’. זה יצירה של מוצר ושוק. זה המעבר מ”יש לי חזון כיצד אני רוצה לשנות את העולם ולא הרבה חושבים כמוני, אבל אני צריך לראות איך אני מתניע וממש אותו, ומייצר תוכנית פיתוח. זה פחות או יותר מ-0 ל-1. אחרי שיש לך את זה, השלב של 1 עד אינסוף הוא “אני רוצה לגדול כי אני מרגיש שעליתי פה על משהו, “הצלחתי ללכוד ברק”, ואני רוצה להגיע עם זה לכל העולם. אני רוצה לעשות את זה מהר ולפני כולם, כדי לתפוס כמה שיותר נתח שוק. יש הבדלה ברורה בין שני השלבים והבדלה ברורה בדרך שבה יזם צריך להתמודד עם הבעיות שהם רוצים לפתור. שלב ה-0 עד 1 הוא שלב של ‘פיזור הערפל’ ומציאת היעד, ושלב 1 עד אינסוף הוא שלב “אני יודע לאן אני צריך להגיע ועכשיו אני רץ הכי מהר שאני יכול”.

כשאנחנו עובדים עם יזמים אנחנו מנסים להיות מתואמים לגבי השלב שבו אנחנו נמצאים במחזור חייה של החברה. המיקום קובע מה הם הדברים החשובים ביותר לעשייה. ואנחנו לא מתביישים במה שאנחנו עושים. זו הסיבה, שלמרות שאנחנו משקיעים בשלבים המוקדמים, אנחנו משקיעים גם חצי מיליון דולר. מדוע? כי שלב ה-0 עד 1 לא מצריך לשים עשרות או מאות מיליוני דולרים בחברה. האמת, שפחות כסף גורם לנו להיות מחודדים וממוקדים יותר. אנחנו לא רוצים לפתח מוצרים עם 10 תכונות, אלא 2  ולראות אם הם מתאימים. ואם הם לא, זה גורם לך לתקן את עצמך. ולכן כדאי שנהיה מאוד רזים (Lean) בשלב הזה. ברגע שאתה מרגיש שהצלחת “ללכוד את הברק”, אז כמו שאומרים, “אנחנו נותני גז בכל העוצמה ולעזאזל עם הטורפדו”. זה השלב גם שבו אנחנו כותבים צ’קים גדולים על 20, 30 ו-40 מיליון דולר. נלך לגייס 100 מיליון דולר, מכיוון שבנקודה הזו אנחנו יודעים שנוכל לגייס את הכסף ולהשתמש בו בחוכמה.

כחברה אנחנו נמצאים במשחק ועובדים יחד כבר הרבה זמן. אנחנו פעילים משנות ה-90 המוקדמות. אבל הרעיון הזה של “בוא נגייס 100 מיליון דולר ונגייס 1,000 אנשים ונבנה משהו” – אני חושב  שאנחנו פשוט מאוד מודעים לכך שאתה צריך לדעת לאן אתה רוצה להגיע, לפני שאתה יוצא לדרך.

כן, אבל השאלה היא, האם ואיך קרנות יכולות להבין חברות שזקוקות לשנתיים-שלוש, כדי להגיע מ-0 ל-1? רוב החברות שבהן אתה משקיע הן חברות תוכנה ארגוניות, אז ברור שהשוק שלהן שונה. אבל אם מישהו מגיע אליך עם חזון לחברה בסגנון Palantir ואומר לך שייקח לו לפחות שנתיים עד שהמוצר יהיה מספיק טוב לצאת לשוק, כלומר, הרבה מאוד זמן במונחי עולם הטכנולוגיה. כיצד אתה, בתור משקיע תסתכל על זה? האם זה חיסרון?

אנחנו מאמינים שלבנות מוצר כזה אורך הרבה זמן. אבל אני חושב שאחד הדברים החשובים שלמדנו הוא שמאוד מסוכן לפעול בואקום. בשלב ה-0 ל-1, כדאי שתגיע ותרגיש את השוק, המשתמשים והלקוחות שלך כמה שיותר מהר. כך נהנות החברות הטובות ביותר מפידבק מהיר מאוד, שאותו הן מיישמות במוצר ומציגות אותו שוב לקהל. זה תהליך איטרציה: בדיקה, איטרציה, שיפור מוצר. הלמידה היא מהירה מאוד. כך שאם יזם מגיע אלינו ואומר “יש לי חזון גדול לשנתיים-שלוש הקרובות ותוכנית ל-10 מיליון דולר איך אני מרים את המוצר, נגיד לו: “חכה רגע”. אף אחד לא יותר חכם מההמון. אני מגזים, כדי להדגיש פה נקודה. אנחנו חושבים על החברות המצליחות ביותר, שפיתחו דרכים, כדי להגיע מאיפה שאתה, היזם, נמצא עכשיו, אפילו אם זה כלום, כלומר רק אתה והחלום – עד שהן מצאו דרך להגשים את החלום הזה.

איך אנחנו יכולים להפוך את זה לתהליך, שיהיה הכי יעיל, ‘רזה’ ומהיר שאפשר? תבנה מוצר עובד עם יכולות מוגבלות ותוציא את זה החוצה לשוק. קבל פידבק ואז תבנה מערכת משומנת שמשתפרת במהירות.

startup PD

אז מה הוא השלב האידיאלי מבחינתכם של חברות שמחפשות אצלכם השקעה? האם אי פעם ביצעתם השקעה רק על סמך שיחה?

בוודאי. הרבה פעמים. לדוגמה, אחת מהחברות בפורטפוליו שלי, ThoughtSpot. בגדול זו חברת אנליטיקס מהדור הבא. זה הדור הבא של מה שעושה חברה כמו Tableau. כן, אני הכרתי את היזם קודם, אבל ניהלנו שיחה והחלטנו שאנחנו הולכים על זה. כתבתי לו צ’ק של מיליון דולר, נתתי לו משרד והתחלנו לעבוד. לא כל העסקאות נסגרות ככה. אבל אנחנו מאמינים שככל שנהיה מעורבים מוקדם יותר בתהליך, כך נוכל להשתמש במשאבים שלנו ולעזור ליזם להאיץ את ההגעה שלו לשוק ולגדול.

קח את סנאפצ’ט למשל. כאשר השקענו באוון [שפיגל, מייסד החברה. י.פ.] הוא עדיין היה בחדר שלו במעונות בסטנפורד. זו לא הייתה ממש חברה אפילו.

אנחנו אוהבים להיות מעורבים בשלבים מוקדמים, שבהם היזמים מעצבים את החברה. לפעמים אנחנו משקיעים בחברה אם אנחנו ממש אוהבים את הזהות שגובשה לה, ואנחנו חושבים שהיזם בנה חברה שתוכל להיות מובילת שוק. אבל הרבה פעמים כשאנחנו משקיעים בשלבים מוקדמים, אנחנו רוצים להאמין שאנחנו יכולים להיות שותפים. בשלבים המוקדמים יש לנו הזדמנות לשים על השולחן את הרעיונות. איך אנחנו יכולים לעזור לך היזם, השותף שלנו, להצליח? איך אנחנו יכולים לעזור לך לקחת את מה שמתאים לך ולהשתמש בזה? מבחינתנו, זה הרבה יותר קל לעשות כאשר זה נעשה בשלב ההחלתי.

יש לכם דוגמה לעזרה לא שכיחה שסיפקתם ליזם?

ישנה הרבה עזרה “טקטית” שאנחנו מעניקים ליזמים, כמו למשל לקשר אותו. דוגמה שאנחנו מאוד גאים בו היא כאשר השקענו בקבוצה של יוצאי Palantir; הם כולם הגיעו מאותה גישה ותרבות ארגונית, ואנחנו הרגשנו שיש צורך לרענן שם את השורות. לכן, המלצנו להם לצרף שותף רביעי, שיגיע מרקע אחר לגמרי. מצאנו את המישהו הזה ושכנענו אותו להצטרף לחברה. עכשיו, שנה וחצי אחרי יפה לראות כיצד החברה מצליחה להטמיע את הגישות השונות, ולהגיע לצרכנים עם מוצר שהם רוצים. אפשר ממש לראות איך הם גדלים.

כולם אוהבים לשמוע סיפורי הצלחה, מה לגבי סיפורי כישלון?

הרבה יותר קל לדבר על אלו שהצליחו… לפעמים דברים לא עובדים למרות המאמצים הכי גדולים והכוונות הכי טובות. אנחנו אוהבים לעשות את העבודה שלנו בפרונט ולהגיע למקום שבו אנחנו יכולים להציע משהו ואנחנו מכירים את היזם היטב.

אחת התופעות השכיחות מתרחשת כאשר הזמנים קשים. פתאום לקרנות יש פחות זמן ליזם, מכיוון שהן עסוקות עם חברות פורטפוליו יותר מצליחות, כי משם יגיע הכסף. הם לא רוצים לדבר והם פחות בקטע של לעזור כשהמצב קשה. כולם אומרים “אנחנו איתך באש ובמים”, אבל הרבה פעמים זה פשוט לא קורה.

כן, אם מישהו מהשותפים שלנו מרים את היד ומציע משהו, אנחנו עושים את זה. אנחנו לוקחים מאוד ברצינות חברה שהשקענו בה מיליון דולר או יותר ועובדים איתה בזמנים טובים ובזמנים קשים. זו המשמעות של להיות שותפים. אין לנו ראייה על-חושית. אנחנו נהיה עם השותף בשוק, גם כשהשוק ישתנה. אם משהו יגרום למצב להיות כך שזה לא יהיה הגיוני להמשיך לבנות חברה ולהפוך אותה למובילה, אז נשב לשיחה פתוחה וכנה עם היזם ונציג לו את המצב, כפי שאנחנו רואים אותו. נשאל אותו לדעתו ונבקש ממנו לפתור ביחד את המצב.

לפעמים זה אומר שנדבר על פיבוט. לפעמים, נגיד לו שהשקענו הרבה כסף ואנחנו מתקשים לראות איך החברה תהפוך למצליחה. אפשר למכור את החברה ואפשר להתמזג, צריך פשוט שנהיה טובים בזה. שותף טוב, זה מישהו שאפשר לנהל איתו שיחה פתוחה. זה לא אומר שננסה ליפות את המציאות. זה פשוט אומר שאנחנו שם כדי לתמוך בו ולמצוא פתרונות כשהמצב קשה והוא ב’שוחות’.

לפעמים, דברים לא הולכים בגלל גורמים מבניים ועמוקים שהשתנו, ואז המטרה היא לקבל את זה. זה באמת עצוב שהמיזם ששאב מהיזמים כל-כך הרבה זמן פשוט לא הולך להצליח, אבל התפקיד שלנו פה הוא לייעץ ולהגיד בואו ננסה ליישר קו ולראות עין בעין מה שקרה.

לפעמים יש הזדמנות בשוק ומסיבה כלשהי, עם כל הכוונות הטובות, החברה פשוט לא מצליחה “לספק את הסחורה”. ואז התפקיד שלנו הוא להיות כמו אותם חברים טובים שאומרים לכם גם דברים שלא נעים לכם לשמוע. אם מה שאנחנו רואים, על סמך הניסיון המשותף שלנו, הוא שהחברה פשוט לא מתפקדת היטב, התפקיד שלנו הוא להבהיר את זה בצורה ברורה ולהגיד ‘איך אנחנו משנים את המצב?’, ולפעמים זה קשה.

אבל, אם אתה לא יכול לנהל את השיחות האלו, סימן שאתה לא צריך לבחור את האנשים האלו. אם אתה מצליח, לא כל האנשים הולכים לאהוב אותך כל הזמן. התפקיד שלנו הוא להיות בעלי ערך. כמו שאנחנו רואים את זה, העבודה שלנו היא לא לשמח את היזמים, אלא להיות הוגנים ועקביים.

מימין דודו גוסרסקי יוני חפץ לייטספיד

מימין דודו גוסרסקי יוני חפץ
לייטספיד

כולם מדברים על בועה. אף אחד לא מדבר על כסף

היו לאחרונה הרבה דיבורים על כל מה שמתרחש בשווקים הפרטיים. אנחנו רואים פחות ופחות כסף שנכנס לשווקים ציבוריים ויותר ויותר כסף נכנס להשקעות פרטיות והערכות השווי נוסקות. אבל כמישהו שנמצא כבר לא מעט זמן בתחום ועבר 2 נפילות, איך אתה מבין את זה? קראתי לא מזמן מישהו שהגדיר את זה כ”קריאה אחרונה” לסטארטאפים שרוצים לגייס כסף עכשיו בוואלי…

אני מסכים איתך שיש תיקון שקרה.

תיקון שכבר קרה או שצריך לקרות?

ובכן, אני חושב שתיקון חלקי כבר קורה עכשיו בשוק הציבורי. חלק מזה התרחש בגלל המצב בסין. זה אפילו קצת השפיע על חברות בוגרות או חברות פרטיות. 

אני לא חושב שאנחנו הולכים לחזור לתפיסה שהיתה לאנשים לפני חצי שנה, כלומר, צמיחה בכל מחיר ויש כסף לממן הכל. אני חושב שאנשים הולכים להיות יותר מחושבים עכשיו ויותר ממוקדים במודל העסקי, אבל אני חושב שזה בריא.

בסופו של דבר, גם בבועה יש יסודות חיוביים שמצדיקים השקעה. בשנים האחרונות בהחלט היינו בתקופה אופטימית, בוודאי בוואלי. יש פחד ממשי של להישאר מאחור ולהחמיץ השקעות טובות. בסביבה כזו, אי אפשר לקבל החלטות טובות ואני חושב שהתנודתיות גורמת לנו לחזור למצב הנורמלי והרגיל.

כדי להיות ראשונים בהשקעה בשלב מוקדם, צריך 7-8 שנים. אתה לא יכול לשחק את המשחק של להתעשר במהירות כי אתה משקיע רק ביזמים. והזמן שלוקח להם לבנות את החברה לא בדיוק מתאים למחזורי הזמן הרגילים בשוק.

כן, יש תיקון מסויים שהתרחש, וכן, יהיה פחות כסף קל. אבל מה שאנחנו רואים הוא שעבור חברות, שבאמת חשבו על המוצר שלהן, המיקום שלו בשוק, מה יהיה המודל העסקי שלהן וכיצד הן יצמחו – עבור החברות האלו, תמיד יהיה כסף.

כמשקיע בקרן – כשאתה מסתכל על חברה, אתה מסתכל מן הסתם על אסטרטגיית האקזיט שלה. היום, כשוק ההנפקות מצטמצם, כשאתה מעריך חברה כיום, אתה מסתכל על הסיכויים שלה להנפיק או בפוטנציאל שלה לבנות חברה גדולה?

אנחנו רוצים להשקיע ביזמים שרוצים לבנות חברות גדולות. אם זה העיקרון המנחה שלנו, כל השאר יגיע לבד.

כן, אבל אתה מחוייב גם למשקיעים שלך ולהחזר על ההשקעות שהם ביצעו

אחת השאלות שאנחנו חייבים לשאול את עצמנו כל חצי שנה בערך, היא על מה נשים דגש: צמיחה או רווחיות. יש תשובות שונות. זו אחת מהסוגיות החשובות ביותר בהן צריכים לדון המנכ”ל והדירקטוריון.

צריך להשקיע הרבה מחשבה כדי להזיז את החברה ממיקוד בצמיחה למיקוד ביצירת רווחים. אני חושב שבאווירה היום החברות שיציגו את היכולת הזו, יוכלו לגייס הון, מכיוון שהמשקיעים לחוצים יותר ולא רוצים לשים כסף בחברות שצומחות בטירוף. המנהלים לא יוכלו להבטיח שהחברה רק תמשיך ותצמח לאורך זמן ארוך.

זה נכון, אבל הרבה פעמים קרנות בישראל לא יכולות לגדול, למשל בהיבט של מספר חברות. הרי גם אתם בטח פספסתם הזדמנויות בגלל שלא הצלחתם להגיע אליהן

בוא נראה רגע מה זה פספוס. האם זה כשאתה לא רואה את ההזדמנות? או כשאתה רואה ומחליט לוותר? אני לא בטוח שאתה רוצה להיכנס לזה, אבל אני רוצה לאתגר אותך. נגיד שאתה מנהל קרן וצריך להמר על הזדמנויות. כמה הימורים תבצע? אנחנו מביטים בעסקאות שביצעו עמיתים שלנו. אנחנו סומכים על שיקול הדעת. זה תרגול טוב עבורך. אני מת לשמוע מה פספסנו, מכיוון שאנחנו רוצים ללמוד. בשבילנו, זה הדבר הכי חשוב – מה לא ראינו.

אנחנו משקיעים ב-1 מתוך 100. אנחנו רוצים לעשות את זה. אנחנו משקיעים בשלבים מוקדמים. זה המסר, ואני לא חושב שהרבה מבינים את זה.

יניב פלדמן

לשעבר העורך הראשי של גיקטיים ומייסד שותף של האתר. יזם, טכנולוג, כלכלן בהשכלה והיסטוריון חובב. התחביב האהוב עליו הוא מציאת פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות במיוחד.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: