הכניסה האגרסיבית של אמזון שינתה את הכללים, תתחילו להתרגל [דעה]

צייד הטאלנטים של אמזון בישראל מסעיר בימים האחרונים את קהילת הסטארטאפים המקומית. אייל גורה חושב שבמקום להתלונן, כדאי להפנים את התנאים החדשים שנוצרו ולהערך להם בהקדם

amazon

קרדיט צלם\תמונה: Boston Globe, Getty Images Israel

מאת אייל גורה, יזם ומשקיע הון סיכון. יו״ר זברה מדיקל ויזן

עובדי ההייטק המוכשרים של הסטארטאפ ניישן הם אנשים חופשיים, אינטליגנטים ומוכשרים וזכותם לעבוד אצל כל מעסיק שיעניק להם את התמורה המקסימלית מבחינתם. אני בכוונה כותב תמורה ולא רק שכר ואתייחס לזה בהמשך.

במצב אידיאלי היה לנו שוק משוכלל ויעיל כל הזמן אבל בתחומים רבים במשק הישראלי (למי שחי תחת אבן ו/או לא קרא גיא רולניק בעשור האחרון) אנו יודעים שזה לא המצב וראינו איך הון-שלטון-עיתון-בנק עובדים יחד. תמיד היתה את ההרגשה שבתעשיית ההייטק זה אחרת כי התעשייה חייבת להתחרות ולהשאר תחרותית מול העולם. אבל התחרות העולמית האגרסיבית פועלת בשני הכיוונים ואם יש ארביטראז׳ מקומי אז התחרות תגיע אליו מהר יותר.

מה קורה כשחברות ענק תחרותיות בעולם מוצאות מקום שלא מחייב אותן לשלם מס? הם ממנפות את היכולת המשפטית החשבונאית העצומה שלהן (שלא קיימת בסטארטאפ) כדי לשנות מבנים ארגוניים מסובכים ולוודא שמס לא משולם ובכך אוגרות הרים של מזומן – אם תהיתם למה אזרחי ארה״ב (החברים בסן פרנסיסקו וניו יורק – אני לא מדבר עליכם) מרגישים רע עם מערכת בריאות ותשתיות ישנה בזמן שטריליונים בשנה נאגרים באירלנד. אותה מערכת משפטית חשבונאית עצומה גם עומדת לידי חברות הענק על מנת למקסם בקשות למענקים – מעל 100 מיליארד דולר בשנה – שעוזרים להם להוציא פחות כסף משלהן עבור כל מחקר ופיתוח (או לחלופין לשלם פי שניים על אותו חוקר).

ומה קורה כשחברת מכוניות עולמית צריכה להתחרות במירוץ להמצאת הרכב האוטונומי ומגלה שיש מדינה בעולם שמציעה לה מענקים וסובסידיות כדי שתתמוך בתעשיות מקומיות אבל גם אפשר להשתמש במענקים האלו ללא חשש לגייס מדענים ולנפח משכורות מבלי לתמוך בתעשייה המקומית? ומה קרה לפני שלוש שנים כאשר כמעט כל עשרת הפרופסורים המובילים בעולם בתחום הבינה המלאכותית קיבלו כל אחד עשרות מיליונים כדי לקחת את הסטודנטים שלהם ולפתוח מעבדה באחת ה״מעצמות״ ולייבש לשנתיים את השוק – נראה לי שהבנתם.

השוק לא יעיל ולא משוכלל כרגע בנושא של ״טאלנט״ ונוצרים בעולם כמה מונופולים בתחום שיכולים למנף עשור של תכנוני מיסוי, רווחי עתק וגישה למענקים כדי לוודא שסטארטאפים לא ישיגו אותם. בעבר השוק לא היה משוכלל למשל בתחום המימון לסטארטפים לכיוון השני ובזכות התערבות הממשלה (למשל במקרה של תכנית יוזמה) נוצרה כל תעשיית ההייטק הישראלית וצריך לזכור את זה ולדעת מתי כדאי לשקול התערבות של הרגולטור. ככל הידוע לי אמזון, פייסבוק וגוגל עונות על הדוגמא הראשונה של עוצמות פיננסיות ויכולות עיבוד/מיחשוב לא פרופורציונליות ופחות על הדוגמא השנייה של חברות שקיבלו מענקים בישראל.

אבל תמיד זה היה ככה, לא?

אז זהו שכן… אבל לא בקצב הזה. סטארטאפים תמיד היו צריכים להתמודד מול חברות ענק ולהיות יותר זריזים ומהירים מהם וכמעט תמיד החדשנות בכל תחום לא הגיעה מחברת הענק האיטית והמנומנמת, אלא שהעולם השתנה. חברות הענק של היום כמו פייסבוק, אמזון וגוגל לא היו קיימות כל כך הרבה זמן אלא שתוך עשור כל אחת הפכה למונופול או כמעט מונופול בתחומה, כל זה בזמן שהחברה עדיין שומרת על הרוח היזמית בהנהגת המייסדים שלה ולא מוכנה להכנס למוד ״הנימנום״ שאפיין חברות ענק שנשארו בעבר מאחור.

יופי להם אבל מה זה משנה לסטארטאפים? היום סטארטאפ שמשתמש בשירות האיחסון של גוגל או אמזון לא מסוגל לקבל יתרון תחרותי עליהם בתחומים אלו ואותו כנ״ל סטארטאפ שמשתמש בתשתיות החישוב או העיבוד של חברות יודע שהוא מקבל גרסה שנחותה מסביבות העיבוד הפנימיות וכך נוצר המשולש המסוכן של רווחים עצומים שמזינים כוחות עיבוד עצומים שמגייסים את הטאלנט שמייצר מכפיל כח במשכורות מוכפלות כדי למנף כוחות עיבוד/מיחשוב אלו. כל החברות האלו גלובליות מאוד (בניגוד לעבר) ומסוגלות בכל רגע לנצל פרצה בכל מקום על כדור הארץ בצורה שאינה זמינה לסטארטאפ.

אז מה עושים בכל זאת?

הרגולטור בישראל ובכלל – צריך לשים טוב טוב לב למה שקורה כי הקצב בו הדברים קורים הינו מהיר ולא ליניארי. אם כספי מיסים הולכים לסיבסוד חברות ענק בצורה שפוגעת בתחרות וביזמות אנחנו יורים לעצמנו ברגל. תתכן גם השפעה עתידית על תשואות הקרנות (ובסיכוי של הממוצעות מבניהן לגייס סבבי המשך) שכן ההשקעה בכל מיזם תתייקר ב-20% לפחות והסיכוי של סטארטאפ להצליח לחצות את שלבי הגיוס הראשונים עם מוצר ילך ויקטן.

קרנות ההון סיכון – צריכות להבין שרוב עלות המיזם הוא בהימור על הטאלנט ואם אמזון מעלה מחירים לכל השוק (וגם אחרי שאמזון יסיימו את ״הקציר״ הנוכחי שלהם תהיה לזה השפעה על שאר השוק) הן צריכות לדעתי להערך להשקעות המשך ותמיכה בסטארטאפים שכבר השקיעו בהם ולהבין שיידרש יותר כסף עבור אותו מיזם – כלומר גם פחות תשואה.

באופן פרטי יותר, בזברה – במישור הטאלנט, אנחנו נלחמים כדי להיות אטרקטיביים ולהיות המקום שהכי טוב לעבוד בו לאנשים שהגדרת התמורה שלהם (כן חזרנו לנושא התמורה) כוללת בתוכה מרכיבים נוספים מלבד כסף , אפסייד גדול עתידי (אופציות) ומשרד כיפי ומפנק שהינם מובנים מאליו:

1. הרצון לחדש מדעית לעולם ולפרסם מאמרים מדעיים בתחומים על דאטה ענק.

2. הרצון להפוך מדע לשימושי applied science בצורה שתשפיע על בריאות וחיי אדם במציאות ולא רק בתאוריה.

3. הרצון להטיב עם אנשים בעולם המתפתח ולהקפיץ את יכולתם לקבל שרותי בריאות.

4. ואם כבר מזכירים אופציות אז זברה ועוד הרבה מהסטארטאפים בישראל תורמים אופציות לעמותת תמורה ובכך מבטיחים שילדי ישראל ועמותות תומכות חינוך יהנו מהצלחת המיזמים וכך נוצר אקוסיסטם חיובי ותומך שמטיב עם כולם

ובקטעים האלו, כמו שנאמר – שיהיה לאמזון בצלחה.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

10 Comments on "הכניסה האגרסיבית של אמזון שינתה את הכללים, תתחילו להתרגל [דעה]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
יצחק כהן
Guest

ב”ה

כתבה מדהימה!

לדעתי המדינה חייבת להתערב בשלב זה וגם שלב זה הוא כבר קצת מאוחר.

המלצה קטנה, לחברות בסדר גודל בינוני עדיף להמנע מהשענות על שירותי חברות גדולות ולפתח בהדרגה פיתרונות שמייתרות את הצורך בשירותים חיצוניים המוצעים דרכם.

גיל
Guest

ב”י

(בעזרת ישו)

אוליר
Guest
אוהב מאד את אייל גורא, אבל חושב שהתערבות המדינות תעשה גרוע יותר. כי זה תמיד היה כך. אולי יהיה רווח נקודתי פצפון במקום אחד, אבל ההפסד יהיה גדול מאד מאד אם מהיום כל מולטינשיונל יצטרך להתחיל לקבל אישורים על גובה שכר מהרגולטור. זה פחד אמיתי!! – גניבת העובדים. עם כל הבהלה, אמזון מגייסת מאות עובדים. אולי 1000. אולי 1500 בעתיד. בישראל יש 350,000 כותבי קוד, זה לא אמור להשפיע כמעט. אמזון בעיקר זוללת עובדים מגוגל פייסבוק מיקרוסופט וסטארטאפים צומחים שקיבלו כסף מהקרנות הטובות. מפריע, אבל זברה לא תקרוס אם אמזון תגנוב לה 3 עובדים. – איום על קרנות. קרן שהשקיעה… Read more »
אודי
Guest

בישראל יש מקסימום 100 אלף כותבי קוד, וגם זה כנראה הגזמה. 350,000? 1 מכל 10 עובדים?

ואמזון מחפשת מדענים, דוקטורים, בעלי תואר שני או תותחים בכתיבת קוד, כלומר פונה ל-5% העליונים של העובדים בתחום.
ה-5% העליוניםבתחומים אלה זה אולי 5,000 איש בישראל.

אני
Guest

פי פי פי פי פי פי פי פירסומת

ששון
Guest

חסר לך עוד שני “פי”.

יזם מנוסה
Guest

מדהים שאין שום אזכור לבועה.. המצב הנוכחי לא ימשיך ככה לעוד הרבה זמן – אתה חלק ממה שגורם לבועה הזו בתור משקיע הון סיכון כדבריך, מעריכים חברות בסכומים נפוחים ואז כל פלוץ שקורא לעצמו יזם ומנכ”ל (ואין בכלל חברה או מוצר), לוקח משרדים ברוטשילד או עזריאלי ושורף את הכספים שלכם ללא היכר.

ודבר נוסף שמבינים ממרום גילי – לא הייתי מוכן לעבוד בענקיות האלו תמורת שום הון בעולם, אתה עכבר מעבדה ועוד בורג קטן בארגון, יזרקו אותך מכל המדרגות בגיל 50 ואז תלך לחפש את עצמך.

אחד שמאחד
Guest

ברור – כי בסטארט-אפ יחזיקו אותך עד הפנסיה.

אבי
Guest

פרסומת??

משה
Guest

אין שום כיף לעבוד באמזון, היא נחשבת חברה איומה לעובדים עם יעדים בשמיים ולחץ תמידי.
וגם בגוגל ופייסבוק לא פיקניק, זה כלוב מזהב.
אני מעדיף סטארטאפים קטנים

wpDiscuz

תגיות לכתבה: