גיק-על-אחד: אלון ברמן, מנכ”ל אריקסון ישראל

אלון ברמן מסביר לנו מעט על התפתחות המפעילות הסלולריות, מלחמתן המתמדת עם ספקיות התוכן וכיצד אריקסון נכנסת לתמונה

אלון ברמן, מקור: יח"צ

אלון ברמן, מנכ”ל אריקסון ישראל הוא בעל תואר BSc בהנדסת חשמל מהטכניון וניהול מאוניברסיטת תל אביב, MSc בהנדסה מאוניברסיטת תל אביב ו-MBA מאוניברסיטת תל אביב. יש לו 25 שנות ניסיון בשוק התקשורת הישראלי. לפני שהחל את תפקידו בחברה, כיהן כסמנכ”ל תקשורת ניידת ונייחת בפרטנר ולפני כן עבד כ-6 שנים כסמנכ”ל טכנולוגיות בפרטנר ועוד שנתיים כסמנכ”ל אינטרנט ותקשורת קווית.

אריקסון ישראל, שפתחה את שעריה בשנת 1997 והחלה מעורבות רבת שנים בשוק התקשורת הישראלי, היא המובילה העולמית באספקת טכנולוגיות, פתרונות ושירותים לשוק התקשורת ומובילה בטכנולוגיות הסלולר בדור השני, השלישי והרביעי. כיום מספקת אריקסון שירותי תשתיות ומנהלת רשתות, המשרתות למעלה מ-2 ביליון מנויים ברחבי העולם ומובילה את השוק העולמי. סל מוצרי החברה כולל תשתיות לרשתות תקשורת ניידות ונייחות, פתרונות תוכנה ופתרונות מולטימדיה בפס רחב עבור מפעילות הסלולאר, ארגוני אנטרפרייז ותעשיית התקשורת.

עם רכישתה של מוטורולה על ידי גוגל וההתפתחות של אמזון וקינדל, המודל של המפעילות בסכנה. האם הם הופכים לצינור טיפש? כיצד אריקסון מושפעת מכך?

בשנים האחרונות יש שחקנים חדשים כגון גוגל ואמזון, כמו גם מודל חדש של Over The Top בו הספקים מספקים שירותים ללקוחות ברמה אחת מעל המפעילים. בסופו של דבר נוצר מודל מפתה יותר ואני לא רואה שהמפעילים בהכרח נפגעים מכך, אלא נכנסים שחקנים חדשים שגם הם מרוויחים מה-Eco System שנוצר. זה נכון שיש במצבים כאלה שאלות כגון “האם יש מלחמות בין השחקנים או שיש שיתוף פעולה” ואני מאמין ששיתוף פעולה מוביל למצב בו כולם מרוויחים – מהלקוח ועד אחרון השחקנים בשוק.

אני רוצה להאמין שזה גם מה שיקרה פה – אני לא חושב שהמפעילים יהיו צינור טיפש, אני חושב שלמעשה הם יהיו “צינור חכם” – כלומר מצד אחד הם אכן יספקו את התשתית ללקוח וכתוצאה מהקשר עם הלקוח וכתוצאה מהטכנולוגיה יהיו בעלי היכולת לפתח מודלים עסקיים שונים שיאפשרו להם לחייב, או לקחת את החלק שלהם בעוגה – גם מספקיות התוכן ולא רק מהלקוחות. אני חושב שמה שנראה בשנים הקרובות זה שמצד אחד ספקי התוכן כמו גוגל ואמזון יראו הרבה ערך ויגדלו מאוד וירוויחו מכל הסיפור ומצד שני יצטרכו להתחשב גם במפעילים ויהיה איזשהו רענון בין מה שאלה מקבלים לבין מה שאלה מקבלים. בסך הכל מדובר במגמה חיובית – אם פעם הייתה איזושהי מחשבה שהמפעילים יכולים להיות גם ספקי תוכן באופן מלא, היום אנחנו יכולים לראות שהם אינם יכולים. המפעילים יכולים להיות שחקנים מקומיים ולהציע תוכן מקומי, אבל גוגל ואמזון מראים לנו שיש המון תוכן שהוא בינלאומי והמון פעילות בינלאומית שהיתרון לגודל הוא כזה שהמפעילים לא יכולים להתחרות בה ולכן כל אחד צריך לדעת את המקום שלו.

אני חושב שלמפעילים יש בסך הכל תשתית מאוד קריטית עבור הלקוח ולכן יש להם מקום של כבוד בשרשרת הערך, שלא הולך להשתנות. יכול להיות שעם השנים יהיה להם אופי יותר של תשתיות מאשר ספקי תוכן, אבל בסך הכל בחמש השנים הקרובות התחזית שלנו היא שמספר הלקוחות יגדל פי 5 – נתון בעל השפעה חיובית גם על המפעיל וגם עלינו, כי בעצם הדרישה לשירותים שאנחנו מייצרים עבורם את הציוד הולכת וגדלה כל הזמן. החזון שלנו באריקסון הוא לנסות לקדם שיתוף פעולה בין כל השחקנים, כך גם השירותים ללקוח הופכים להרבה יותר טובים, גם עלות מול תועלת משתפרת וגם כל אחד מרוויח מהערך שהוא תורם למשוואה הכוללת.

בישראל, אריקסון מזוהה בעיקר עם תשתיות לחברות הסלולר; האם האסטרטגיה של אריקסון והרכישות שעשיתם מעמידים אתכם בעמדה להרחיב את תחום הפעילות?

בפירוש כן. למעשה אם נסתכל על הרכישות שביצענו מאיזור 2005-2006, אז הרכישות הן בתחום ה-Business support system, בין אם מדובר במערכות בילינג, תשתיות בתחום הוידאו, חברות בתחום תקשורת נתונים הנייחת וכדומה. החברות שרכשנו מאפשרות לנו להרחיב את עצמנו גם בתחום מערכות IT, בתחום תקשורת נתונים קווית הכוללת גם סיבים אופטיים ובתחום מערכות וידאו. בהחלט יש לנו כוונה להתרחב בכל התחומים הללו ואנחנו כבר עושים צעדים בנושא.

מהי פעילות אריקסון בישראל? האם היא מתכננת לפתוח מרכז מו”פ?

כרגע אין תוכניות קונקרטיות לפתוח מרכז פיתוח. ההרחבה של הפעילויות שדיברתי עליהם הם יותר בתחומים שאנחנו כבר עוסקים בהם, שזה מכירות, שירות וביצוע פרוייקטים עבור לקוחות. לגבי מרכז מו”פ – זה משהו שלמעשה יקרה במידה ונאתר חברה מתאימה לרכישה או איזשהו תחום שנכון להתמקד בו דווקא בישראל.

האם אריקסון בוחנת או תבחן בעתיד אפשרויות השקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות?

אלון ברמן, מקור: יח"צ

אנחנו כל הזמן בוחנים חברות סטארטאפ וחברות מעניינות בישראל שאנחנו יכולים לשתף איתן פעולה, או להשקיע בהן ולפי העניין הרלוונטי עבורנו באותו הזמן – אנו פועלים בתחום הזה. ברגע שתהיה חברה שיהיה נכון לקנות אותה, אני מאמין שנבצע את הרכישה – וזה יכול להיות הבסיס לפתיחת מרכז מו”פ ישראלי.

יש גידול עצום בפס רחב נייד mobile broadband. עם זאת המפעילים מדווחים על חוסר יכולת להפיק רווחים מהדאטה. כיצד הם יוכלו להמשיך להרוויח?

אני חושב שקודם כל חשוב לעשות את ההפרדה, כשמסתכלים על המצב של המפעילים כיום יש מספר גורמים המשפיעים עליהם – קודם כל אנסה לעשות קצת סדר בבלאגן. בתחום הדאטה – אנו רואים שהמפעילים צוברים יותר ויותר לקוחות שדורשים מהם שירותים בתחום לעומת העבר. כמות המשתמשים של הסמארטפונים ושל גלישה סלולרית נמצאת בגידול עצום מבחינת המפעילים, כמו גם כמות הדאטה שכל משתמש צורך – כך שבסופו של דבר הדרישה של הלקוחות מהמפעילים הולכת וגוברת ולכאורה זה אומר שכמות חבילות הדאטה שהמפעילים מוכרים עכשיו גדולה הרבה יותר מבעבר. כך, שאם מבודדים את התחום הזה מכל מה שקורה מסביב למפעילים צריכת הדאטה כן נמצאת בגידול ובעיקרון המפעילים כן יכולים להגיד שהם מחייבים או שהם מקבלים איזשהו נתח מהלקוחות עבור הנושא הזה. רק מה, בשוק, לפחות בישראל, היו עוד כמה התפתחויות בתקופה האחרונה כמו רגולציה מאוד חזקה וגם הגברת התחרות כתוצאה מהגופים שעומדים להכנס לתחום כגון המפעילים החדשים – ולמעשה נוצרה תחרות ששחקה את המחירים של המפעילים ככלל.

לכאורה, ההכנסות של המפעילים לא גדלו – למרות הגידול בצריכת הדאטה ובמכירת הסמארטפונים, כי הייתה ירידה בשירותים סלולריים הכוללים בעיקר שיחות ו-SMS. אבל זה לא נכון להגיד שכתוצאה מהגידול בדאטה אין גידול בהכנסות, זה מתאפס לאור מגמות אחרות שקיימות בתחום. חוץ מזה, אני כן יכול להגיד שיש תקווה נוספת לעתיד במידה והמפעילים ישנו את מודל התמחור שלהם בתחום הדאטה. כיום יש גדלים וכמויות מסויימים ולפי זה נקבע המחיר, אין ממש סגמנטציה של השוק ואין כל מיני רעיונות שיכול להיות שיצליחו בהמשך, שיאפשרו למפעילים להתאים את עצמן למגוון לקוחות יותר רחב ואולי כתוצאה מזה גם לקבל יותר ערך מכך. לדוגמה, המפעילים יכולים להציע חבילות חברתיות לכניסה לרשתות כמו פייסבוק או טוויטר בתמחור מסויימם, או לעשות תמחור מיוחד למי שמוכן לגלוש לא בשעות השיא, או כל מיני תכניות אחרות שיאפשרו לתמחר חבילות בצורה חכמה שיגדילו שימוש ויגדילו את ההכנסה.

עוד תחום אחד שהם יכולים לקחת בו חלק, הוא להשתתף ברווחים של ספקי התוכן או של בעלי אתרים שרוצים שהתוכן יגיע ללקוחות בצורה יותר מאובטחת ויותר טובה. יש לנו באריקסון שיתוף פעולה עם חברה בשם Akamai שמבטיחה אספקת וידאו טובה ללקוחות. שיתוף הפעולה שלנו מאפשרת למפעילים לקחת חלק בתזרים ההכנסות שנובע מהפעילות הזאת. כך שאפשר להגיד שמתפתחים עכשיו מודלים עסקיים חדשים שאני מאמין שיאפשרו למפעילים לקחת את ה-Fair Share שלהם – את החלק ההוגן שלהם בהכנסות בעסק הזה.

אריקסון הדגימה קצבים של 1 ג’יגה בשנייה בטכנולוגיית LTE ADVANCED כיצד דברים אלו ישפיעו על לקוח הקצה?

חשוב להגיד שהטכנולוגיה שהודגמה נמצאת בתחילת הדרך ועד שנראה אותה בשימוש מסחרי יעברו מספר לא קטן של שנים. הטכנולוגיה שקיימת כבר מעניקה רמת קצבים מאוד גבוהה של עד 100 מגה ביט לשנייה וזה מה שאנחנו נראה בשנים הקרובות. ההתפתחות הזאת מראה לנו שיש עוד מדרגה לקפוץ עליה מבחינת הקצבים עבור הלקוחות והיא תאפשר למפעילים לתת מענה לכל המשתמשים הרבים של הסמארטפונים.

בארצות הברית יש קשיים ומגבלות אך זה לא נכון לעשות את זה, המפעיל צריך לספק את כל הדאטה שהלקוח צורך – הוא פשוט צריך לדעת לתמחר את זה בצורה סבירה. אנחנו עובדים חזק מאוד על להיות כל הזמן בקדמת הטכנולוגיה ובחזית הטכנולוגיה כדי לספק למפעילים את הטכנולוגיה, על מנת שיוכלו לספק את כל מה שהלקוחות שלהם רוצים.

ברגע שתוכל לתת 1 ג’יגה ביט למשתמש אחד, אמנם מדובר על מספר משתמשים על אותו CELL והמהירות תתחלק ביניהם, אבל עדיין ניתן יהיה לתת למשתמש קצבים מאוד גדולים ודמיונים כמעט. המשתמש הנייד, בין אם מדובר בטאבלט או סמארטפון, יוכל להוריד קבצים מאוד גבוהים ווידאו באיכות מאוד טובה. בנוסף אני מאמין שעצם הקיום של קצבים גבוהים עבור משתמשי הקצה יצרו אפשרויות וצרכים חדשים שהיום אנחנו לא יכולים לחשוב עליהם. אם נלך חמש שנים אחורה, אף אחד לא חלם על רשתות חברתיות, העלאת והורדת תמונות וכל מה שאנחנו עושים היום עם הסמארטפון – והעובדה שהרשתות התקדמו ויש להם את היכולת לתמוך בזה הן למעשה אלה שיצרו את הדרישה לאפליקציות וצורות השימוש בהן.

בחזון של אריקסון יש את חברת הרשת networked society – ואנחנו מאמינים שבטווח של חמש שנים והלאה כל מה שיכול להתחבר לרשת יתחבר וכל מה שיכול לקבל ערך מחיבור לרשת יתחבר. המודלים יהיו כאלה שיאפשרו הרבה יותר התקנים מחוברים – אנו צופים כי עד סוף העשור יהיו 50 מיליארד התקני רשת המחוברים לרשת, בעוד שכיום יש 5 מיליארד. מדובר בגדילה של פי 10 וכמובן שצריך טכנולוגיה מתקדמת כדי לתמוך בכל זה. אחד העובדים שלנו שזכה בתכניות רעיונות יצירתיים העלה רעיון שבו ברגע שאמבולנס מתקרב לצומת, הרמזור יתחלף לירוק בכיוון שצריך במקום שיתפרץ עם סירנות וכאלה. אנחנו צריכים להיות קצת צנועים ולהבין שאנחנו לא יכולים לחזות מראש לאן הטכנולוגיה תתפתח, אבל ברגע שהתשתיות מאפשרות זאת – נוצרות הזדמנויות ומהן מתפתחים מוצרים חדשים.

בארצות הברית החלו להגביל את הגלישה באינטרנט מכיוון שלא מסוגלות לספק את הדרישה – האם אתה חושב שבארץ מודל התמחור יתמקד בהתחלקות ברווחים עם ספקי התוכן?

אני מאמין שהמפעילים צריכים למצוא את הדרך להגיע עם ספקי התוכן להסכמות ולשיתוף בהכנסות. מה שקורה כיום הוא שספקי התוכן רוכבים מעל הרשתות של המפעילים, מספקים תכנים בקצבים ובהיקפים מאוד גדולים ללקוחות ולמפעילים אין תגמול על זה שהם משדרגים את הרשתות שלהם אלא הסכום הקבוע שהם גובים מהלקוחות.

הלקוחות כעת נמצאים במודל בו הם לא משלמים, אלא המפרסמים משלמים וזאת הנקודה בה גוגל מרוויחה את עיקר הכסף שלה. מדובר במודל שהלקוח מאוד אוהב – הוא מקבל את התכנים בחינם או כמעט בחינם ומי שיש לו אינטרס להעביר לו את הדאטה, מקבל את החלק שלו או משלם על זה. אני חושב שקיים וויכוח גדול שנמשך כבר כמה שנים בין ספקי התוכן למפעילים אודות חלוקת הרווחים בעוגה וייתכן כי בעתיד הלקוחות יאלצו לשלם במידה וירצו רמת שירות או תכנים גבוהה יותר.

להיכן אתה רואה את שוק התקשורת מתפתח, במיוחד לאור מגמת הגדילה של צריכה אינטרנטית דרך הסלולר?

חשוב להגיד שבשוק התקשורת יש שלוש מגמות מאוד ברורת שמובילות אותו: ניידות, broadband ומחשוב ענן. יותר ויותר אפליקציות עוברות לרשת. הקצבים הגבוהים והניידות מאפשרים למשתמשים וללקוחות לצרוך את האפליקציות מכל מקום, בכל זמן ובכל תנאי. הטכנולוגיות הללו יהיו זמינות להרבה יותר אנשים, מכיוון שקודם כל המחיר למשתמש יורד ודבר שני המרחק כבר לא מהווה עניין. סטודנט באפריקה יכול להיות שותף לקורס שמתקיים באנגליה, רופא בישראל יוכל בעתיד לנתח חולה בהאיטי ועוד מגוון אפשרויות ואופציות חדשות. יש פה המון פוטנציאל ואני חושב ששוק התקשורת הולך בכיוון של יותר ניידות, התקנים חזקים ומגוון רחב של אפליקציות שיושבות ברשת וזמינות לכולם.

מה המיקוד של החברה בתחום הצרכני כיום ובעתיד? האם יש תחום ספציפי שהיא רואה בו כגורם מרכזי בהתפתחות בשנים הקרובות? האם יש תחום ספציפי או כמה תחומים שהחברה רואה לנכון להשקיע בהם ומדוע?

אלון ברמן, מקור: יח"צ

כמובן שכל מה שסיפרתי עד כה על שוק התקשורת הוא מה שמזין את אריקסון מבחינת התוכניות שלה לעתיד. אנו נמשיך להשקיע ב-R&D בתחומים המסורתיים שלה – תקשורת סלולרית קווית וכדומה – אנו שואפים להמשיך להיות המובילים בתחום זה גם בעתיד. יחד עם זה אנחנו רואים שכל הרכישות וההשקעות שאנחנו עושים בשנים האחרונות מיועדות להביא אותנו למקום בו נוכל להביא ערך ללקוחות שלנו, גם בעולם של IT וגם בעולם התקשורת.

האם אתה רואה איזשהו הבדל משמעותי בין שוק הסלולר הישראלי לשאר השווקים בעולם?

אני חושב שהשוק הישראלי נמצא בחזית של השווקים, כלומר הוא נמצא בשורה אחת עם השווקים במדינות המפותחות כמו אירופה וארצות הברית. בתחומים מסויימים הוא מתקדם יותר ובתחומים אחרים הוא טיפה מאחור – אבל בגדול המאפיינים של השוק הישראלי הם מאפיינים של שוק מאוד מפותח ומאוד מתקדם. לאחרונה השוק האמריקאי הרביץ קפיצה גדולה מאוד קדימה כשהתקדם לתחום ה-LTE, יש פריסה של המון תשתיות בתחום אצל שני המפעילים הגדולים כגון ווריזון ו-AT&T והם עושים הרבה מאוד פעילות בתחום. השוק האמריקאי פתאום לקח הובלה למקומות שהוא לא לקח בעבר ואני מניח שגם בישראל זה יקרה בשנה או שנתיים הקרובות כשהמפעילים יכנסו לשוק ה-LTE.

האם יש לך טיפ למפתחי אפליקציות שמעוניינים להשתתף בתחרות Ericsson Application Awards?

אני מזמין את כל מפתחי האפליקציות להשתתף בתחרות השנתית שנערכת השנה בסימן הרשת – אנחנו מאוד נשמח שיהיה זוכה ישראלי בתחרות הבינלאומית ואני יודע שישראל היא אחת המדינות שיש בה הרבה מאוד יצירתיות וחדשנות כך שמאוד אשמח אם ישראלי יזכה בה.

עד היום עוד לא ראינו בתחרות התמקדות בנושא של התקנים מחוברים – כלומר, כיום רוב האפליקציות מיועדות לסמארטפונים, בהן אתה מוריד את המוצר למכשיר ושם היא רצה ומתקיימת. אני הייתי ממליץ, או הייתי שמח לראות אפליקציות שמתבססות על התקנים סלולריים שמחוברים לאביזרים אחרים, למשל עציץ שכשהוא מרגיש שהוא צריך מים הוא משדר לרשת את הסינגל והוא מגיע למי שצריך כדי שידע ללכת להשקות אותו. היום היכולת שלנו לשים התקן סלולרי מסוג זה בכל מיני מקומות, לחבר אותו לרשת ולהשתמש באפליקציות שיודעת לנצל את החיבור הזה זה חידוש שהייתי שמח לראות מיושם במסגרת התחרות.


הפוסט מפורסם בחסות אריקסון


אריקסון היא הספקית המובילה בעולם של טכנולוגיה ושירותים למפעילי טלקום. אריקסון היא המובילה בטכנולוגיות ניידות של הדור השני, השלישי והרביעי ותומכת ברשתות המשרתות יותר משני מיליארד מנויים בנוסף להיותה בעלת מעמד מוביל בשירותי מיקור חוץ.

אריקסון עורכת בימים אלה את תחרות האפליקציות השנתית של החברה – Ericsson Application Awards. השנה התחרות בסימן “יישומים לחברת הרשת” – Applications for Networked Society. מטרת התחרות היא לקדם חדשנות במגוון סביבות, מקומות, מצבים וכו’, כמו גם לחבר אנשים, עצמים ומקומות ולהעצים את בני האדם והחברה. “חברת הרשת” (Networked Society) הינה החזון של אריקסון השואף לשלב ניידות, פס רחב, מחשוב ענן, יישומים ושירותים לתועלת אזרחי העולם.

ניתן להגיש אפליקציות חדשות לתחרות עד לתאריך ה-28 בפברואר 2012. באמצע חודש מרץ יוכרזו הצוותים העולים לחצי הגמר, חמישה בכל קטגוריה. בשלב ההערכה השני של ההצעות (הצפוי להערך בסוף אפריל) שעלו לחצי הגמר יתבצע בעזרת 1,000 איש מ-4-5 ארצות בעולם ובסופו ייבחרו הצוותים העולים לגמר, השניים הטובים ביותר בכל קטגוריה. שלב ההערכה השלישי יתבצע בטקס התחרות על ידי חבר שופטים (פאנל של מומחים) אשר יבחרו את המנצחים.

פרטים נוספים על התחרות ניתן למצוא ב: www.ericssonapplicationawards.com

חן אידן

אוהבת גאדג'טים, אפליקציות ואת עולם הטכנולוגיה בכלל. שלל עיסוקיה כוללים הריסת מכשירים סלולריים לצרכי בדיקה, התעסקות בלתי פוסקת ברשתות חברתיות, סקירת אפליקציות חדשות, סטארטאפים מבטיחים והתנסות עם (כמעט) כל מוצר חדש שיוצא לשוק.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: