כל מה שחשוב לדעת על תוכנית החממות הטכנולוגיות והמדען הראשי
קבלת תמיכה מהמדען הראשי והחממות הטכנולוגיות כרוכה אמנם בביורוקרטיה ובמגבלות, אך זוהי הזדמנות מצוינת לגיוס כספים בתהליך קצר יחסית בנקודת זמן קריטית בחיי הפרויקט. הנה כל מה שחשוב לדעת
הפוסט נכתב על ידי עו”ד סטיבן ברק רוזן, יועץ מיוחד במחלקת ההיי-טק במשרד עמית, פולק, מטלון ושות’ ועו”ד רעיה וילנסקי ממחלקת ההיי-טק של המשרד.
משרד הכלכלה (שעד לא מזמן נקרא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה) רואה ביזמות ובחדשנות טכנולוגית את הקטליזטור לצמיחתה של ישראל – במיוחד בשווקים בינלאומיים. בכדי לתמוך בסקטור זה, לשכת המדען הראשי של משרד הכלכלה מציעה מספר תוכניות המאפשרות קבלת מימון ממשלתי לפרויקטים טכנולוגיים בשוק הפרטי. אחת מתוכניות אלו היא תוכנית החממות הטכנולוגיות אשר מטרתה עידוד יזמות טכנולוגית על-ידי יצירת מערך סיוע שיאפשר ליזמים בשלבים התחלתיים (“Seed”), בעלי רעיונות טכנולוגיים חדשניים, לפתח את הרעיון שלהם למוצר מסחרי.
מיזם אשר יאושר על ידי וועדת החממות, הפועלת מטעם לשכת המדען הראשי, יקבל מהמדינה עד 85% מהתקציב המאושר ומהחממה עצמה את יתרת ה-15% (לפחות). בחממה “רגילה” הסכום אותו יקבל היזם מהמדינה יהיה בגובה של 1,700,000 ₪ ועוד 300,000 ש”ח מהחממה עצמה. על-מנת לעודד יזמים לפתח את עסקם בפריפריה, בחממת פריפריה הסכומים גבוהים יותר – 2,125,000 ₪ מהמדינה ו-375,000 ₪ מהחממה. בפרויקטי סייבר, מכשור רפואי, “רפואי משולב” (הכוונת תרופות לאזורי מטרה בגוף) וביוטכנולוגיה ניתן לקבל אף סכומים גבוהים יותר.
תחילת הדרך
יצויין, כי המדען הראשי מגביל את השימוש בכסף. לדוגמא, פרויקט החממה חייב להיצמד לתקציב שאושר על-ידי המדען הראשי, ובתוך כך למדען נהלים מאוד מפורטים בדבר קניית חומרים, שכר העובדים המותר, הוצאות התקורה (כגון: נסיעות לחו”ל, שכר דירה, הנהלת חשבונות והדרכות), הסכומים שניתן להפנות לטובת רישום פטנטים ועוד.
בכדי שמיזם יתקבל לתוכנית החממות, עליו קודם כל לקבל את אישורו של המדען הראשי. היזמים (או באם התאגדו כבר לחברה, החברה), בעזרת החממה, יכינו תוכנית עסקית ותקציב אשר יעברו בחינה לעומק על ידי לשכת המדען הראשי. על התוכנית להדגיש את החדשנות שבמיזם, את הפרוצדורה אשר תניב את התוצאה של פיתוח המוצר החדש או אשר תשפר מוצר קיים – ובכל מקרה, יצטרך היזם להוכיח פוטנציאל מסחרי. לכשיאושר הפרויקט – המימון הממשלתי יתקבל בתשלומים רבעוניים במהלך תקופת החממה ובהתאם לתקציב שהוגש.
בזמן השהות בחממה אמורים היזמים לבנות תוכנית עסקית סביב מוצר מוגדר (אב-טיפוס או דגם עובד) אשר תוכיח את החדשנות הטכנולוגית ואת התוכנית השיווקית, ולהביא את המיזם למצב שבו הוא בשל לגיוס משקיעים נוספים (משקיעים פרטיים, אנג’לים, קרנות הון סיכון ושותפים אסטרטגיים) ולקוחות ראשונים.
למה זה טוב?
בזמן שהותו של הפרויקט בחממה, החממה מספקת לו מימון וסיוע בניהול, בשיווק ובאדמיניסטרציה (כולל משרדים). לעיתים קרובות, מסייעת החממה ביצירת קשרים עסקיים ואסטרטגיים עבור הפרויקט וכן בגיוס השקעת ההמשך.
בתמורה למימון המסופק על-ידי המדינה והחממה, מקבלת החממה הטכנולוגית בין 30% ל-50% מהון המניות של חברת הפרויקט. דבר זה משאיר בידי היזמים בין 50% ל- 70% מהון המניות של החברה שהקימו. חישוב החזקות היזמים כולל את אחזקותיהם של משקיעים אחרים אשר השקיעו לפני החממה.
תקופת החממה נמשכת בדרך כלל במשך 24 חודשים, אך ניתן לבקש לקצרה. מספר מובחר של חברות פרויקט יהיו זכאיות להאריך את תקופת החממה לשנה נוספת, בה יקבלו סכום נוסף (1,000,000 ש”ח בחממות רגילות ו- 1,250,000 ש”ח בחממות פריפריה) מהמדינה והחממה. בפרויקטי קלינטק, ביוטכנולוגיה, ורפואי משולב ניתן, גם כאן, לקבל סכומים גבוהים יותר.
את המענק אותו תקבל חברת הפרויקט מהמדינה תהיה חייבת חברת הפרויקט להחזיר על-ידי תשלום תמלוגים מתוך הכנסות החברה בשיעורים משתנים שיחושבו כאחוזים ממחיר המכירה של המוצר. בחישוב מחיר המכירה, יש לכלול עמלות סוכנים, עמלות שיווק, הוצאות הובלה, נסיעות, עמלות תיווך וכיו”ב.
בתום התקופה בה שוהה החברה במסגרת החממה, צריכה חברת הפרויקט להיות מסוגלת להמשיך בכוחות עצמה, אם צריך, תוך הזדקקות להשקעות חיצוניות ולמסלולי תמיכה רגילים של המדען הראשי.
כפופות לחוק המו״פ
חברת פרויקט אשר התקבלה לתוכנית החממות ונהנתה מהמימון הממשלתי תהיה כפופה להוראות החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (“חוק המו”פ”). חוק המו”פ מטיל מספר מגבלות וחובות על פרויקטים אלו ועל הידע שפותח באמצעות כספי המדען הראשי. כל ידע שפותח בתמיכת כספי המדען הראשי חייב להישאר בישראל, אך איסור הוצאת הידע מישראל אינו חל על המוצר הסופי כשלעצמו. גם זכויות הייצור חייבות להישאר בישראל. למדען הראשי מסלול לאישור הוצאת הידע וזכויות הייצור מישראל, אך קבלת האישור כרוך בתשלום אשר גובהו נגזר מהכספים אשר התקבלו על-ידי הפרויקט מהמדען הראשי.
יש לשים לב במיוחד כאשר עורכים הסכמי רישיון לשימוש בתוכנה, באשר הצד המקבל את הרישיון פעמים רבות יבקש לקבל לידיו את קוד המקור או יבקש כי קוד המקור יישמר בנאמנות (escrow). על-פי חוק המו”פ, מסירת קוד מקור ייחשב כהעברת ידע והוא אסור בתכלית אלא אם כן קוד המקור נשמר בנאמנות בחברת נאמנות ישראלית אשר אושרה על ידי המדען הראשי, וזאת רק בהתאם להסכם נאמנות אשר גם הוא קיבל את אישור המדען הראשי.
כמו כן, על הפרויקט מוטלת החובה להגיש דיווחים עיתיים למדען הראשי – בדרך כלל רבעוניים. כמו כן, יש להגיש דיווחים למדען כאשר חברת חממה מקבלת השקעה.
אומנם קבלת תמיכה מאת המדען הראשי והחממות הטכנולוגיות כרוכה בביורוקרטיה ומגבלות, אך זוהי הזדמנות מצוינת לגיוס כספים בתהליך קצר יחסית בנקודת זמן קריטית בחיי הפרויקט – במיוחד אם החממה הספציפית גם מסייעת בקשרים אשר יהוו סיוע אשר עשוי להיות מהותי לא פחות מהכספים עצמם.
לכתבות נוספות מאת עו”ד סטיבן ברק רוזן
האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.
קרדיט תמונה: startup via shutterstock
הכתבה בחסות APM
כתבה בחסות עמית פולק מטלון ושות
משרד עמית פולק מטלון ושות' נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג'לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.
.APM & Co
הגב
6 תגובות על "כל מה שחשוב לדעת על תוכנית החממות הטכנולוגיות והמדען הראשי"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
המדען הראשי מתיש בעיקר ומי שנהנה מהכסף זה חברות גדולות שיש להן הון לעמוד בכל הבירוקרטיה המתישה.
עדיף ללחפש אנג’לים שיכולים לתת לכם את הפוש הראשוני. לסטארטאפ צעיר לתת חמישים עד שבעים אחוז מהמניות שלו זאת מכת מוות.
נ.ב
התהליך ממש לא קצר!
שלום,
בלינק http://www.incubators.org.il/article.aspx?id=1868&catid=604 ניתן למצוא רשימה של חברות חממה אשר הצליחו. כנראה שזוהי רשימה חלקית, כיוון שאני מכיר חברות נוספות שלא מופיעות ואשר מעסיקות מאות אנשים.
כל אחד וההגדרות שלו – אך אני לא מגדיר זאת כבזבוז כספי משלמי המיסים, אלא ממש ההיפך.
כנראה שבאוצר יודעים שהעלות האמיתית של התוכנית זולה בהרבה ממה שמופיע בספר התקציב. אני לא מכיר נתונים פומביים, אך חשבו על המיסים אשר נגבים מהעובדים, המע”מ על כל ההוצאות של החברות, תשלומי התמלוגים למדינה ועוד פרמטרים ישירים ועקיפים (כגון צמיחת המשק).
אז איך בעצם מוצאים משקיעים/אנג׳לים?
בתור איש טכני, אני כעת בשלבי סיום להקמת סטרטאפ. את הפיתוח לגירסה הראשונה מימנתי מכיסי אך כעת אני מגיע לשלב בו כדי להמשיך אני זקוק למימון נוסף.יש עצות או רעיונות היכן ניתן לאתר משקיעים פוטנציאלים ?