קרן Aleph סוגרת קרן שלישית בגובה 200 מיליון דולר

אחרי שהכניסה לפורטפוליו שלה את Lemonade, Bringg ו-HoneyBook, קרן Aleph מתחמשת ב-200 מיליון דולר נוספים כדי להשקיע בסטארטאפים ישראליים

מקור: Aleph

קרן Aleph הודיעה היום (ג׳) כי גייסה לשורותיה 200 מיליון דולר נוספים להשקעה בסטארטאפים ישראלים. עד היום, הקרן השקיעה בעיקר בחברות בשלבים מוקדמים, ולפי המייסד שלה, מייקל אייזנברג, היא מתכננת להמשיך ולפעול בדיוק באותה המתכונת.

מ-HoneyBook ועד Lemonade

״אנו שמחים להכריז על סגירתה של קרן Aleph III, קרן של 200 מיליון דולר שתעשה בדיוק את אותו הדבר כמו הקרנות הקודמות של Aleph. אנו שואפים להשקיע ביזמים ישראלים שאפתניים, שרוצים לבנות חברות גדולות ומשמעותיות, ומותגים עולמיים ומשפיעים מישראל״, כותב אייזנברג בבלוג הרשמי של הקרן.

קרן Aleph הוקמה ב-2013 על ידי אדן שוחט, מהמייסדים של Face.com שנמכרה לפייסבוק, ומייקל אייזנברג, שותף בבנצ’מרק קפיטל. ב-2016 הצטרף אהרון רוזנסון כשותף שלישי בקרן, שהביא איתו ניסיון של ארבע שנים בקרן הון הסיכון האמריקאית Insight. היקף השקעה בכל חברה נע בין 3 מיליון דולר ויכול להגיע עד ל-15 מיליון דולר.

במהלך 3 השנים האחרונות השקיעה Aleph כ-180 מיליון דולרים במסגרת הקרן השנייה שלה, כשההשקעה האחרונה של הקרן הייתה ב-Coralogix אשר פיתחה פלטפורמה לניהול קבצי לוג שביכולתה לזהות תקלות תוכנה באופן אוטומטי ולהתריע עליהן בזמן אמת. חברות נוספות שניתן למצוא בפורטפוליו העשיר של הקרן הן Lemonade שקיבלה את תמיכתה של Aleph עוד בתחילת דרכה ב-2015. היום, שוויה של חברת הביטוח האלטרנטיבית של היזמים שי ויניניגר ודניאל שרייבר שווה כבר יותר מ-1.5 מיליארד דולר, אחרי שגייסה במצטבר קרוב לחצי מיליארד דולר. הקרן השקיעה גם ב-Bringg המפתחת מערכת שילוח ומעקב מתקדמת שמאפשרת לכל עסק ליהנות מיכולות שילוח ומעקב דומות לאמזון; וב-HoneyBook שעומדת מאחורי פלטפורמת ניהול עסקים לפרילנסרים ועצמאים.

מי יהיו הסטארטאפ, הקרן והאקסלרטור של השנה? מי יהיו הסטארטאפ, הקרן והאקסלרטור של השנה? הגישו את המועמדים שלכם לפרסי ה-GeekAwards

Avatar

הילה חיימוביץ׳

גיקית, Deal With It

הגב

15 תגובות על "קרן Aleph סוגרת קרן שלישית בגובה 200 מיליון דולר"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
רונן
Guest

וואו איזו תמונה מעצבנת, בדיוק כל מה שמעפן בהייטק..כל כך מאולץ

ASD
Guest

מה מאולץ? תמונה נורמאלית לחלוטין של 3 אנשי אייפון שצוחקים על הרביעי שבדיוק הכניס את מכשיר האנדרואיד שלו לכיס וצוחק במבוכה כדי לא לצאת מעפן.

(יאללה, עוד פרשוניות – בואו נצחק קצת על התמונה הזאת)

אדן
Guest

האמת, לדעתי שניים ושניים,

אם זה מעניין. וחצי מאולץ. עומר (הכוהן, צלמת מעולה) רצתה חיוך, ואני לא משהו בזה. אהרון לקח יוזמה ואמר שאני הובלתי עיסקה בחברה שאני היסטורית מאוד התנגדתי להשקעה בה. אני יודע, מטופש, אבל זה הצחיק באותו רגע. עדיין, מאוד לא נוח לי בסיטואציה ועלית על זה.

אלדד יחוזעם
Guest

ואז אמרתי לסטארטאפ: “בלי דמי ניהול”

אדן
Guest

אין דמי ניהול לסטרטאפ בהשקעות הון סיכון. אינקובטורים היו (עדיין?) לוקחים תשלומים חודשיים על כל מיני שרותים (ברמות שונות של ערך). הדרך שאנחנו עושים כסף זה אך ורק על ידי עליית הערך של החברה.

אלדד יחוזעם
Guest

אהבה! רק בצחוק

דמי ניהול?
Guest

לא שכחת דמי ניהול שנתיים מהמשקיעים שלכם?
על קרן של 200 מיליון דולר זה לא איזה 4 מיליון דולר לפני שאף חברה עלתה בערכה?

אדן
Guest
שים לב שהתשובה שלי היתה לגבי לקיחת דמי ניהול מהסטארטאפים בהם אנחנו משקיעים. כפי שציינת, דמי הניהול של קרן נלקחים מהמשקיעים ומשמשים למימון הקרן. הרעיון של מודל ה-2% הוא שרוב מי שמשקיע בקרנות לא אופרטיבי ולכן לא בא ממקום שמחפש לאשר תקציב, והקרנות רוצות גמישות על ההוצאות. ה-״סוד״ של התעשיה זה שיש ניגוד אינטרסים. אם אתה מאמין ביכולת שלך לייצר החזרים כמשקיע/קרן, אז יש לך תמריץ להשתמש באותם דמי ניהול בשביל לבנות את הקרן, הפעילות, ערך לחברות, וכולי. ה-20% שמקבלים מכל החזר מעל הכסף מהנוהל (לפני דמי הניהול, למעשה הם משקולת שמקשה עליך לעשות זאת), הרבה יותר משמעותיים. לעומת זאת,… Read more »
משתמש אובונטו
Guest

“יש ביקוש גדול בשוק לעוד מוצרי סייבר”

אדן
Guest

LOL

Warrez Bonson
Guest

You “forgot” to mention WeWork :)

אדן
Guest
למעשה, בהודעה שלנו (https://aleph.vc/aleph-iii-71819670289e) לא ציינו אף חברה. אבל מכיוון ששאלת, אז – אם היו שואלים אותי לפני 5 שנים האם הייתי משקיע בחברה שתעסיק 8,000 עובדים (אז, לזכרוני היו מאות אחדות), שמנהלת 500 בניינים, ותסיים את השנה עם קצב הכנסות של קרוב ל-5 מיליארד דולר, התשובה היתה כן. הון סיכון כולל את ההכרח של לקחת סיכון. זה לא מוריד כלל מהעצב על אלפים שפוטרו לאחרונה, מהשיעורים הרבים לגבי הטעויות שנעשו ועל ה-6 חודשים האחרונים שהשותף שלי כמעט לא ראה את משפחתו ובטח לא אותנו בשביל להציל את החברה. עדיין, כפי שאני חושב שהשנים הבאות יראו, בניהול שממצה רווח, יש… Read more »
יוני
Guest
תשובה מעוררת הערכה. אתם ידועים כנראה כקרן אחת הכי טובות אם לא הכי טובה ומשקיעים בחברות הכי מעניינות והיזמים הכי נועזים. עם זאת, מה שקרה בחברה הזו חורג מניהול סיכונים רגיל וכנראה חורג מכל החברות שאתם השקעתם בהן. ראשית, איך תסבירו שכאנשים שישבו במועצת המנהלים, על עסקאות עם ניגודי עניינים שזועקים לשמיים, שלא לדבר על חצופים וחסרי כבוד לאנשים שהשקיעו בך. שלא לדבר על מטוסים פרטיים של חברה שמפסידה מיליארדים וניהול חסר מיקוד כאשר אתה לא רווחי אפילו בתחום הליבה (בתור חסיד של get things done זה די נוגד את משנתך). בנוסף מבחינה עסקית, מדובר בחברה עם מודל עסקי שמבוסס… Read more »
אדן
Guest

בבסיס הבעיה יש שאלות על מה תפקיד הדירקטוריון בחברה בה למעשה הוא מסורס על ידי מבנה הצבעות שאומר שכל החברים יכולים להיות מוחלפים על ידי המנכ״ל.

בישראל אין כמעט מבני הצבעה של יותר מקול אחד למניה, דבר שהפך לדי נפוץ בארה״ב. בגוגל זה עבד בגלל שהיו מספר גורמים עם סוג המניות האלה, בפייסבוק כי זה מארק, בסנאפ כי נתנו תמריצים להתנהגות קונסיסטנטית עם מה ששאר בעלי המניות רצו. בוויוורק זה לא עבד.

בבסיס זה מבנה שמאפשר שליטה חיובית (מאפשר הימורים גדולים בלי צורך בשיכנוע וועדה) ושלילית (קניית מטוס בחברה מפסידה)

עמית נ.
Guest

תודה על השיתוף! ובהמשך לדברים – נראה לי שליזמים בכל השלבים והרמות יש הרבה מה ללמוד מהסיפור של wework, בעיקר מאנשים שחוו את זה מקרוב, באופן עסקי ואישי. יש מצב שמישהו מכם יכול לשתף באיזשהו אופן בתובנות לגבי זה?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: