קרן Aleph סוגרת קרן שלישית בגובה 200 מיליון דולר
אחרי שהכניסה לפורטפוליו שלה את Lemonade, Bringg ו-HoneyBook, קרן Aleph מתחמשת ב-200 מיליון דולר נוספים כדי להשקיע בסטארטאפים ישראליים
מקור: Aleph
קרן Aleph הודיעה היום (ג׳) כי גייסה לשורותיה 200 מיליון דולר נוספים להשקעה בסטארטאפים ישראלים. עד היום, הקרן השקיעה בעיקר בחברות בשלבים מוקדמים, ולפי המייסד שלה, מייקל אייזנברג, היא מתכננת להמשיך ולפעול בדיוק באותה המתכונת.
מ-HoneyBook ועד Lemonade
״אנו שמחים להכריז על סגירתה של קרן Aleph III, קרן של 200 מיליון דולר שתעשה בדיוק את אותו הדבר כמו הקרנות הקודמות של Aleph. אנו שואפים להשקיע ביזמים ישראלים שאפתניים, שרוצים לבנות חברות גדולות ומשמעותיות, ומותגים עולמיים ומשפיעים מישראל״, כותב אייזנברג בבלוג הרשמי של הקרן.
קרן Aleph הוקמה ב-2013 על ידי אדן שוחט, מהמייסדים של Face.com שנמכרה לפייסבוק, ומייקל אייזנברג, שותף בבנצ’מרק קפיטל. ב-2016 הצטרף אהרון רוזנסון כשותף שלישי בקרן, שהביא איתו ניסיון של ארבע שנים בקרן הון הסיכון האמריקאית Insight. היקף השקעה בכל חברה נע בין 3 מיליון דולר ויכול להגיע עד ל-15 מיליון דולר.
במהלך 3 השנים האחרונות השקיעה Aleph כ-180 מיליון דולרים במסגרת הקרן השנייה שלה, כשההשקעה האחרונה של הקרן הייתה ב-Coralogix אשר פיתחה פלטפורמה לניהול קבצי לוג שביכולתה לזהות תקלות תוכנה באופן אוטומטי ולהתריע עליהן בזמן אמת. חברות נוספות שניתן למצוא בפורטפוליו העשיר של הקרן הן Lemonade שקיבלה את תמיכתה של Aleph עוד בתחילת דרכה ב-2015. היום, שוויה של חברת הביטוח האלטרנטיבית של היזמים שי ויניניגר ודניאל שרייבר שווה כבר יותר מ-1.5 מיליארד דולר, אחרי שגייסה במצטבר קרוב לחצי מיליארד דולר. הקרן השקיעה גם ב-Bringg המפתחת מערכת שילוח ומעקב מתקדמת שמאפשרת לכל עסק ליהנות מיכולות שילוח ומעקב דומות לאמזון; וב-HoneyBook שעומדת מאחורי פלטפורמת ניהול עסקים לפרילנסרים ועצמאים.
הילה חיימוביץ׳
גיקית, Deal With It
הגב
15 תגובות על "קרן Aleph סוגרת קרן שלישית בגובה 200 מיליון דולר"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
וואו איזו תמונה מעצבנת, בדיוק כל מה שמעפן בהייטק..כל כך מאולץ
מה מאולץ? תמונה נורמאלית לחלוטין של 3 אנשי אייפון שצוחקים על הרביעי שבדיוק הכניס את מכשיר האנדרואיד שלו לכיס וצוחק במבוכה כדי לא לצאת מעפן.
(יאללה, עוד פרשוניות – בואו נצחק קצת על התמונה הזאת)
האמת, לדעתי שניים ושניים,
אם זה מעניין. וחצי מאולץ. עומר (הכוהן, צלמת מעולה) רצתה חיוך, ואני לא משהו בזה. אהרון לקח יוזמה ואמר שאני הובלתי עיסקה בחברה שאני היסטורית מאוד התנגדתי להשקעה בה. אני יודע, מטופש, אבל זה הצחיק באותו רגע. עדיין, מאוד לא נוח לי בסיטואציה ועלית על זה.
ואז אמרתי לסטארטאפ: “בלי דמי ניהול”
אין דמי ניהול לסטרטאפ בהשקעות הון סיכון. אינקובטורים היו (עדיין?) לוקחים תשלומים חודשיים על כל מיני שרותים (ברמות שונות של ערך). הדרך שאנחנו עושים כסף זה אך ורק על ידי עליית הערך של החברה.
אהבה! רק בצחוק
לא שכחת דמי ניהול שנתיים מהמשקיעים שלכם?
על קרן של 200 מיליון דולר זה לא איזה 4 מיליון דולר לפני שאף חברה עלתה בערכה?
“יש ביקוש גדול בשוק לעוד מוצרי סייבר”
LOL
You “forgot” to mention WeWork :)
בבסיס הבעיה יש שאלות על מה תפקיד הדירקטוריון בחברה בה למעשה הוא מסורס על ידי מבנה הצבעות שאומר שכל החברים יכולים להיות מוחלפים על ידי המנכ״ל.
בישראל אין כמעט מבני הצבעה של יותר מקול אחד למניה, דבר שהפך לדי נפוץ בארה״ב. בגוגל זה עבד בגלל שהיו מספר גורמים עם סוג המניות האלה, בפייסבוק כי זה מארק, בסנאפ כי נתנו תמריצים להתנהגות קונסיסטנטית עם מה ששאר בעלי המניות רצו. בוויוורק זה לא עבד.
בבסיס זה מבנה שמאפשר שליטה חיובית (מאפשר הימורים גדולים בלי צורך בשיכנוע וועדה) ושלילית (קניית מטוס בחברה מפסידה)
תודה על השיתוף! ובהמשך לדברים – נראה לי שליזמים בכל השלבים והרמות יש הרבה מה ללמוד מהסיפור של wework, בעיקר מאנשים שחוו את זה מקרוב, באופן עסקי ואישי. יש מצב שמישהו מכם יכול לשתף באיזשהו אופן בתובנות לגבי זה?