אירוע הדגל השנתי של קהילת האג׳ייל הישראלי חוזר בסוף ינואר ולנו יש 5 כרטיסים לחלק לכם

שימוש יתר בבורדים ובתוכנות ניהול, במקרה שלנו בעיקר סביב האפיון המוצרי, באופן שפוגע באג'ייליות של התהליכים – בעיקר אלו הארוכים יותר.

טעות נפוצה: לחשוב שאג'ייל משמעותו איפיון בשורת נושא של מייל, ושיש גמישות איפיונית בין שורה אחת בכותרת לשתי שורות במייל.

כשמטמיעים תפיסת Agile השאיפה היא להגדיר את תפקיד צוות הפיתוח ולאפיין את עבודתו כשילוב של עבודה יומיומית עם שיפור יומיומי. כדי לממש שאיפה זו, חברי הצוות צריכים להיות בטוחים שמותר ורצוי לנסות שיטות ורעיונות ואף להיכשל.

אם אין בארגון מחויבות אקטיבית וחיזוקים קבועים להתנהלות פתוחה, הארגון יחזור מהר מאוד להתנהלות הקודמת – וכאשר לא משתפרים – נסוגים.

אי השקעה על תכנון ארכיטקטורת פרוייקט מכוונת אג׳ייל עלולה
ליצור פרוייקט לא גנרי שזמן הפיתוח אליו אקספוננציאלי לכמות השינויים בו

אחת הבעיות לדעתי היא שחברות נוטות לאמץ את האג׳ייל כאילו זו ״תורה״ וללא שום יכולת להתגמש (האירוניה). כתוצר לוואי, יוצא מצב שהעובדים משרתים את האג׳ייל במקום ששיטת העבודה תשרת את העובדים. צריך לבחון האם השיטה מתאימה לארגון ובמידת הצורך לעשות את ההתאמות המינוריות הנדרשות או פשוט לבחור בשיטה אחרת

הכשרה לוקה בחסר או מינימלית של הצוות אודות תפיסת Agile בכלל ומתודולגיות העבודה בחברה בפרט.

לא כל חברה שעובדת ב-SCRUM היא אג'ילית. אם לא מודגים תוצאות ומתאימים תוכניות לפיהן, אז זה כנראה לא אג'ייל.

טעות מספר 1 של מנהלים בהטמעה – אומרים את המילה agile יותר מדי פעמים. אם יצליחו להעביר את הרעיונות בלי להשתמש במילים:
agile, scrum, burndown וחיות אחרות – אולי משהו באמת יתפוס.

חברה בטחונית.
לקוח ענק.
תהליך waterfall קלאסי מייאש.
יש צורך להמשיך לפרט?!
פשוט אין לי ברירה- חייב להיות בכנס!

טעות נפוצה היא להשתמש באג'ייל אבל עדיין להיות ווטרפול
1. ספרינט אמור להיות קצר ולא להמשך 200 שנים
2. בסקראם אמורים לחשוף את הכל (תשובות כמו "אני עובד כרגיל", לא מתקבלות)
3. יוזר סטורי צריך להיות קצר ולעניין ולא מגילת העצמאות
4. done is done, תסיים כמו שצריך, ו- "סיימתי עם כמה באגים קטנים" זה לא נקרא לסיים.

ישנה טעות נפוצה בהטמעת אג'ייל שמקורה ברמת הארגון כולו. ארגון גדול יכול לקבל החלטה כמן "בואו נעשה פיילוט על אג'ייל". ואז בוחרים צוות כלשהו שעובד על פרוייקט בשיטה "כאילו אג'ילית" – מנסים לארגן את העבודה לפי ספרינטים, עושים מפגשי בוקר יומיים, וכו'. אבל מה הבעיה? מבחוץ, כלומר ברמת ההנהלה מלמעלה, מתייחסים לצוות כאל "קופסה שחורה", ומתנהלים מולו באותן שיטות ישנות כמו בעבר: גאנטים קשיחים, סגירת כל התכולה מראש, וכדומה. מה מקבלים? waterfall במסווה אג'ילי. אבל אג'ייל לא עובד ככה. הגישה האג'ילית מחייבת שינוי תפישתי ברמת הארגון כולו, שמגיע לעיתים גם ל"חינוך" הלקוח לחשוב בצורה אחרת. מרבית ההטמעות המוצלחות של אג'ייל… Read more »

טעות נפוצה באג'ייל זה שזה סקראם,
שהסקראם זה ראשי תיבות, שישיבות חייבות להיות עמידות,
שעמידה בזמנים זו המטרה העליונה, שהסקראם מאסטר הוא המאסטר של הקבוצה,
שבאג'ייל מהר יותר מקודדים, ותיעוד ותכנון ממש מיותרים,
שאין יותר צורך בבודקים, וגם לא במנהלים,
ששינוי נעשה בפקודה, שכולם יקבלו את אג' ייל בברכה,
אז טעויות נפוצות יש לרוב,
ועל כך תשמעו בכנס הקרוב :)

טעויות? קבלו! אג’ייל מתחיל בזה שחייבים אתגר ואומץ ניהולי הסביר: ששיתוף פעולה ועבודת צוות תהליך הטמעה חייב להיות מותאם לארגון בעיקר מצד החברה המייעצת שמובילה אותו. לאג’ייל – המנוע לשיפור של הארגון לכיוון הנכון ואפשר לתאר את האתגר כאי ניהול השינוי יצירת קואליציה, מנהיגות – ללא עמוד שידרה, בניית יכולות – רק בתכנון וללא עשייה בפועל, המשאב האנושי (החשוב ביותר) – יש חשיבות רבה ביכולת של הצוות להתגבש ולעבוד כיחידה אחת, ישנם מצבים שבהם צוות הסקראם מפוזר בקומות / בחללים / בבניינים שונים ולא מדובר בצוותים שונים ומובזרים יש לתת על זה את הדעת. עזבו, לבסוף ההנהלה הבכירה נכנסת לתמונה… Read more »

מתאים לסטארטאפים קטנים?

אילו טעויות נפוצות בהטמעה אג׳ילית ומה הגורם להם?
1. לצאת לדרך (בלי) הלקוח – לפעמים שוכחים שצריך גם אותו בתהליך
2. לצאת לדרך (בלי) האנשים – חייבים לוודא שהם בעניין ומבינים את המטרה
3. לצאת לדרך (בלי) ההנהלה – גם ההנהלה חייבת להיות מגוייסת ותומכת את התהליך
בהצלחה לכולנו ובמיוחד לכל מי שההנהלה שלו הסכימה לשלם עבורו את הכנס החשוב הזה!!!

הטעות הנפוצה ביותר אצלנו בצוותים היא הפרעה לצוותים בזמן הספרינטים עם משימות שנכנסות ללא תכנון.
תמיד יש מישהו בארגון שבטוח שאם ידחו משימות "דחופות" עד הספרינט פלאן הבא. העולם יפול.

ארגונים רבים חושבים שארגון אג'ילי הוא ארגון מהיר. וזהו.
לא משנים את תפישת בניית תוכניות העבודה ולא נערכים להתמודדות טובה עם שינויים.
הגורמים שהכי קשה להם עם השינוי הם ההנהלה הבכירה שהרבה פעמים עוסקת בפוליטיקה של הדברים ולא מאפשרת קבלת החלטות מהירה ויישום יעיל ומהיר לאור תנאי השוק המשתנים.

שלום,
כיזם שעוסק כבר שנה בהעלאת מיזם מורכב ורחב, אני חושב שאין ולו בעל מקצוע אחד בכל תחום שלא כיוון אותי לשבלונה המוכרת של סדר/שלבים/תכניות וכו' BY THE BOOK. כאיש צבא לשעבר זה קצת מצחיק אותי כי עליי תמיד היו אומרים שאני מרובע. ואני רואה שבעלי מקצוע ויועצים הם בדיוק ההיפך מאג'ילים ,כל הזמן עוצרים אותי כמו בריקוד טנגו- מתקדמים וחוזרים וחוזר חלילה. . אגב, המיזם עוסק בדיוק בלפרוץ את הסטנדרטים והקיבעון שלי ושל כל העם. בברכה ובתודה.

טעות עדינה היא להניח שיש כלל שאומר שלא כותבים מסמכים. אז נכון, דוקומנטציה מסורבלת או מקיפה מדי באה על חשבון התקדמות בפיתוח עצמו, אבל יש עדיין מקום למסמכים חשובים. השיטה היא כמובן למצא את דרך האמצע, בה רושמים את המסמכים ההכרחיים בלבד, כאשר באמת צריך אותם, בלי פרוט מיותר, ובצורה שיתופית.

אג'ייל מייצר שקיפות שבארגונים גדולים משמעותו אצבע מאשימה.
חוסר הבנה שהמטרה של ספרינט היא להגיע לתכולת עבודה סגורה. בעצם מתייחסים לכל חלק בתוכנה כמוצר עצמאי.

הטעות הכי גדולה היא להתחיל עמוס עם כל המופעים, החוקים, והכללים, במקום להתחיל בלי כלום, לאפיין בעיות ספציפיות שעולות, ולפתור אותם בזה אחר זה. כשמקדשים את הprocess ולא את הצרכים הספציפים של הצוות, נכשלים.

הבעיה של רוב הagileים היא מאוד פשוטה: מנסים לכפות על החברה שיטה שלא תפורה אישית לצרכיה.
כל עוד מנסים להכניס את כולם לתבנית במקום לתפור תבנית חכמה לדקויות הספציפיות של כל חברה, זה יוביל ליעילות שרחוקה מאופטימלית.
יש לזכור להתייחס לקווים מנחים בכל תורה שלומדים, כרעיונות שניתן להשתמש אם הם מועילים או לזרוק אם לא. וכדאי שאת זה יעשה מישהו עם נסיון, ראיה מערכתית והבנת מאקרו ומיקרו של המצב הנתון.

הטעות הנפוצה ביותר היא שארגונים בונים את כל תוכנית הפרויקט שלהם בכלי אג'יילי כגון ג'ירה ואז לרב התכנון מתבצע רק חודש קדימה (2-4 ספרינטים) ובלי יכולת לחשוף את ההתקדמות לשאר בצוותים בארגון שלא מחוברים לג'ירה כגון מכירות, שיווק ותמיכה.
ההנהלה נשארת מנותקת מקצב הביצוע, הצוותים התומכים (שיווק ומכירות) לא מעודכנים והתכנון נעשה רק בטווח הקצר