אירוע הדגל השנתי של קהילת האג׳ייל הישראלי חוזר בסוף ינואר ולנו יש 5 כרטיסים לחלק לכם
האירוע השנתי שעורכת חברת Ajimeh לקהילת האג’ייל בישראל חוזר לאווניו שבקריית התעופה ויתמקד השנה בדפוסים מקדמים ומעכבים בהטמעות אג׳יליות. המשתתפים ייהנו מהרצאות, סדנאות, חדר בריחה ועוד מגוון פעילויות. 5 מקוראי גיקטיים יקבלו כרטיס חינם
ארגונים רבים שואפים להיות אג’יליים, אך נתקלים בקשיים בהטמעת השיטה בתרבות הארגונית. הבולטים שבהם הם פחד מכישלון, המעכב חדשנות ויצירתיות; הרצון בוודאות, שמייצר בזבוז על ידי הערכות מדויקות ותכנון לפרטי פרטים; והפחד לאבד שליטה, הגורר צורך במיקרומנג’מנט, ריכוזיות וחוסר פיתוח עצמאות הצוות. החדשות הטובות הן שכל ארגון שיעניק התייחסות מעמיקה לדפוסים אלו, יעלה את המודעות לגביהן ויצור דפוסים מקדמים, יצליח להוביל לשינוי ולהפוך לאג’ילי. איך עושים זאת?
ביום ראשון, 27 בינואר, תקיים חברת Ajimeh את הכנס השנתי והמתקדם של קהילת האג’ייל בישראל, שיתמקד השנה בנושא דפוסים מקדמים ומעכבים בהטמעות אג׳יליות – Patterns and anti patterns in Agile implementations – ויביא גישה רעננה, יצירתית ומקורית להטמעת השיטה.
מדובר בכנס חוצה-ארגון שמיועד למומחים טכנולוגיים, מפתחים, בודקים, מנהלי מוצר, מובילי שינוי, מנהלים בכל הרמות, מנהלי משאבי אנוש, יועצים ארגוניים וכל מי שאג’ייל בנפשו.
הכנס ייערך באווניו שבקריית שדה התעופה, ויארח אנשים מובילים בתחום האג’ייל מהארץ ומחו”ל ברצף של הרצאות קצרות וממוקדות ברוח TED. בין המציגים: חיים שפירא בהרצאה ״אני חושב משמע אני טועה״; רואן ניימן (Rawn Nyman) מפינלנד בהרצאה על דפוסים בהטמעות גדולות (LeSS); גלית ישקרביץ טייץ, נשיאת ארגון ה-PMI – Project Management Institute, תסביר על כל מה שבין ניהול פרויקטים מסורתי לאג’ילי; ובכירים בתעשייה יציגו מקרי לקוח שהובילו ושינו תרבות ארגונית.
בנוסף, הכנס יציע מגוון סדנאות, אימונים, חידונים, מענה פרטי לאתגרים אג׳יליים במסווה של בית חולים (אג׳ייל קליניק), מיקרו-סדנאות של 60-30 דקות בנושאי אג’ייל מיינדסט, מודעות ופרקטיקות אג’יליות יישומיות והשנה תוכלו גם לאתגר את עצמכם עם חדר בריחה אגי’ילי – Microfocus Magic Escape Box.
מי שאוהב להגיע לכנסים בגלל הקפה, הקרואסון והמינגלינג יוכל להישאר בפואייה וליהנות משלל פעילויות, כמו להביע דעה על מגוון נושאים בעזרת לוחות מאוירים ואינטראקטיביים או לשוחח ולהכיר קולגות בשולחנות עגולים כגון שולחן למובילי שינוי, ל-Scrum Masters ול-Product Owners. הכנס ייחתם בפאנל וב-Happy Hour ליצירת נטוורקינג ושיחות קלילות, עם תפאורת פאבים הולמת.
רוצים כרטיס חינם?
5 מקוראי גיקטיים יקבלו מאיתנו כרטיס כניסה ללא עלות לכנס. כל שעליכם לעשות הוא לכתוב במערכת התגובות באתר אילו טעויות נפוצות בהטמעה אג׳ילית ומה הגורם להם. התגובות היצירתיות, המקוריות והמעניינות ביותר שייבחרו על ידי מערכת גיקטיים יזכו את כותביהן בכרטיס לכנס. את התשובות יש לכתוב עד יום חמישי, 10 בינואר, בשעה 12:00 (שימו לב: תגובות פייסבוק לא תיבדקנה). 40 המגיבים הראשונים יוכלו לרכוש כרטיס במחיר של מכירה מוקדמת.
הפעילות הסתיימה, הזוכים קיבלו הודעות רשמיות.
הגב
27 תגובות על "אירוע הדגל השנתי של קהילת האג׳ייל הישראלי חוזר בסוף ינואר ולנו יש 5 כרטיסים לחלק לכם"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
שימוש יתר בבורדים ובתוכנות ניהול, במקרה שלנו בעיקר סביב האפיון המוצרי, באופן שפוגע באג’ייליות של התהליכים – בעיקר אלו הארוכים יותר.
טעות נפוצה: לחשוב שאג’ייל משמעותו איפיון בשורת נושא של מייל, ושיש גמישות איפיונית בין שורה אחת בכותרת לשתי שורות במייל.
כשמטמיעים תפיסת Agile השאיפה היא להגדיר את תפקיד צוות הפיתוח ולאפיין את עבודתו כשילוב של עבודה יומיומית עם שיפור יומיומי. כדי לממש שאיפה זו, חברי הצוות צריכים להיות בטוחים שמותר ורצוי לנסות שיטות ורעיונות ואף להיכשל.
אם אין בארגון מחויבות אקטיבית וחיזוקים קבועים להתנהלות פתוחה, הארגון יחזור מהר מאוד להתנהלות הקודמת – וכאשר לא משתפרים – נסוגים.
אי השקעה על תכנון ארכיטקטורת פרוייקט מכוונת אג׳ייל עלולה
ליצור פרוייקט לא גנרי שזמן הפיתוח אליו אקספוננציאלי לכמות השינויים בו
אחת הבעיות לדעתי היא שחברות נוטות לאמץ את האג׳ייל כאילו זו ״תורה״ וללא שום יכולת להתגמש (האירוניה). כתוצר לוואי, יוצא מצב שהעובדים משרתים את האג׳ייל במקום ששיטת העבודה תשרת את העובדים. צריך לבחון האם השיטה מתאימה לארגון ובמידת הצורך לעשות את ההתאמות המינוריות הנדרשות או פשוט לבחור בשיטה אחרת
הכשרה לוקה בחסר או מינימלית של הצוות אודות תפיסת Agile בכלל ומתודולגיות העבודה בחברה בפרט.
לא כל חברה שעובדת ב-SCRUM היא אג’ילית. אם לא מודגים תוצאות ומתאימים תוכניות לפיהן, אז זה כנראה לא אג’ייל.
מרוב עצים לא רואים את היער – מימוש טקסים או פגישות של SCRUM לא מביאות AGILE MINDSET. העלאת השיטה על נס כדי להציג את הארגון כחדשני לא מייצג אימוץ אמיתי של השיטה וגמישות למענה לכל אתגר
טעות מספר 1 של מנהלים בהטמעה – אומרים את המילה agile יותר מדי פעמים. אם יצליחו להעביר את הרעיונות בלי להשתמש במילים:
agile, scrum, burndown וחיות אחרות – אולי משהו באמת יתפוס.
כשתורת עבודה ועקרונות פוגשים מציאות לרוב מתגלות בעיות שבהיעדר טיפול הולם יכולות לגרום לכל התהליך לקרוס… הרגלי עבודה הפוכים בתכלית, לקוחות תובעניים שלא נכללים בתהליך השינוי, הססנות וזיגזוג יכולים בקלות להוות את ההבדל בין הטמעה מוצלחת לכושלת. תחזוקת התהליך ברמה הארגונית היא חיונית ביותר עד שהאג׳ייל באמת מוטמע ב DNA של החברה וזה לוקח זמן…….ק.קק
חברה בטחונית.
לקוח ענק.
תהליך waterfall קלאסי מייאש.
יש צורך להמשיך לפרט?!
פשוט אין לי ברירה- חייב להיות בכנס!
טעות נפוצה היא להשתמש באג’ייל אבל עדיין להיות ווטרפול
1. ספרינט אמור להיות קצר ולא להמשך 200 שנים
2. בסקראם אמורים לחשוף את הכל (תשובות כמו “אני עובד כרגיל”, לא מתקבלות)
3. יוזר סטורי צריך להיות קצר ולעניין ולא מגילת העצמאות
4. done is done, תסיים כמו שצריך, ו- “סיימתי עם כמה באגים קטנים” זה לא נקרא לסיים.
טעות נפוצה באג’ייל זה שזה סקראם,
שהסקראם זה ראשי תיבות, שישיבות חייבות להיות עמידות,
שעמידה בזמנים זו המטרה העליונה, שהסקראם מאסטר הוא המאסטר של הקבוצה,
שבאג’ייל מהר יותר מקודדים, ותיעוד ותכנון ממש מיותרים,
שאין יותר צורך בבודקים, וגם לא במנהלים,
ששינוי נעשה בפקודה, שכולם יקבלו את אג’ ייל בברכה,
אז טעויות נפוצות יש לרוב,
ועל כך תשמעו בכנס הקרוב :)
מתאים לסטארטאפים קטנים?
אילו טעויות נפוצות בהטמעה אג׳ילית ומה הגורם להם?
1. לצאת לדרך (בלי) הלקוח – לפעמים שוכחים שצריך גם אותו בתהליך
2. לצאת לדרך (בלי) האנשים – חייבים לוודא שהם בעניין ומבינים את המטרה
3. לצאת לדרך (בלי) ההנהלה – גם ההנהלה חייבת להיות מגוייסת ותומכת את התהליך
בהצלחה לכולנו ובמיוחד לכל מי שההנהלה שלו הסכימה לשלם עבורו את הכנס החשוב הזה!!!
הטעות הנפוצה ביותר אצלנו בצוותים היא הפרעה לצוותים בזמן הספרינטים עם משימות שנכנסות ללא תכנון.
תמיד יש מישהו בארגון שבטוח שאם ידחו משימות “דחופות” עד הספרינט פלאן הבא. העולם יפול.
ארגונים רבים חושבים שארגון אג’ילי הוא ארגון מהיר. וזהו.
לא משנים את תפישת בניית תוכניות העבודה ולא נערכים להתמודדות טובה עם שינויים.
הגורמים שהכי קשה להם עם השינוי הם ההנהלה הבכירה שהרבה פעמים עוסקת בפוליטיקה של הדברים ולא מאפשרת קבלת החלטות מהירה ויישום יעיל ומהיר לאור תנאי השוק המשתנים.
שלום,
כיזם שעוסק כבר שנה בהעלאת מיזם מורכב ורחב, אני חושב שאין ולו בעל מקצוע אחד בכל תחום שלא כיוון אותי לשבלונה המוכרת של סדר/שלבים/תכניות וכו’ BY THE BOOK. כאיש צבא לשעבר זה קצת מצחיק אותי כי עליי תמיד היו אומרים שאני מרובע. ואני רואה שבעלי מקצוע ויועצים הם בדיוק ההיפך מאג’ילים ,כל הזמן עוצרים אותי כמו בריקוד טנגו- מתקדמים וחוזרים וחוזר חלילה. . אגב, המיזם עוסק בדיוק בלפרוץ את הסטנדרטים והקיבעון שלי ושל כל העם. בברכה ובתודה.
טעות עדינה היא להניח שיש כלל שאומר שלא כותבים מסמכים. אז נכון, דוקומנטציה מסורבלת או מקיפה מדי באה על חשבון התקדמות בפיתוח עצמו, אבל יש עדיין מקום למסמכים חשובים. השיטה היא כמובן למצא את דרך האמצע, בה רושמים את המסמכים ההכרחיים בלבד, כאשר באמת צריך אותם, בלי פרוט מיותר, ובצורה שיתופית.
אג’ייל מייצר שקיפות שבארגונים גדולים משמעותו אצבע מאשימה.
חוסר הבנה שהמטרה של ספרינט היא להגיע לתכולת עבודה סגורה. בעצם מתייחסים לכל חלק בתוכנה כמוצר עצמאי.
הטעות הכי גדולה היא להתחיל עמוס עם כל המופעים, החוקים, והכללים, במקום להתחיל בלי כלום, לאפיין בעיות ספציפיות שעולות, ולפתור אותם בזה אחר זה. כשמקדשים את הprocess ולא את הצרכים הספציפים של הצוות, נכשלים.
הבעיה של רוב הagileים היא מאוד פשוטה: מנסים לכפות על החברה שיטה שלא תפורה אישית לצרכיה.
כל עוד מנסים להכניס את כולם לתבנית במקום לתפור תבנית חכמה לדקויות הספציפיות של כל חברה, זה יוביל ליעילות שרחוקה מאופטימלית.
יש לזכור להתייחס לקווים מנחים בכל תורה שלומדים, כרעיונות שניתן להשתמש אם הם מועילים או לזרוק אם לא. וכדאי שאת זה יעשה מישהו עם נסיון, ראיה מערכתית והבנת מאקרו ומיקרו של המצב הנתון.
הטעות הנפוצה ביותר היא שארגונים בונים את כל תוכנית הפרויקט שלהם בכלי אג’יילי כגון ג’ירה ואז לרב התכנון מתבצע רק חודש קדימה (2-4 ספרינטים) ובלי יכולת לחשוף את ההתקדמות לשאר בצוותים בארגון שלא מחוברים לג’ירה כגון מכירות, שיווק ותמיכה.
ההנהלה נשארת מנותקת מקצב הביצוע, הצוותים התומכים (שיווק ומכירות) לא מעודכנים והתכנון נעשה רק בטווח הקצר