כיצד הבינה המלאכותית תשפיע על שוק העבודה המקומי בישראל?

דוח עדכני מצא כי-40% מהמשרות בישראל נמצאות בסיכון גבוה לאוטומציה – כלומר, שכבר לא יהיה צורך בגורם אנושי שיבצע אותם. האם המדינה נערכת לתרחיש הלא בדיוני הזה?

מקור: Pixabay

מאת ד”ר תומר סיימון

במהלך השנים האחרונות, וליתר דיוק משנת 2013, החלה מה שמכונה המהפיכה התעשייתית הרביעית. המאפיין העיקרי שלה הוא השימוש בטכנולוגיות מתקדמות מאוד, דוגמת רובוטיקה ובינה מלאכותית, כדי לבצע אוטומציה למשימות ותפקידים אותם בני אדם מבצעים. המשמעות של אוטומציה היא השימוש בבינה מלאכותית או רובוטיקה כדי לבצע משימות לצד האדם או במקומו (augmenting or substituting).

שיא המהפיכה – שנת 2030

ב-5 השנים האחרונות התפרסמו ספרים, מאמרים ומחקרים העוסקים בנושא זה ובעיקר בהשפעה של האוטומציה על עתיד שוק העבודה בכלל ועל העובדים בפרט. בסוף שנת 2016 פירסם הבנק העולמי דו”ח המציג את תחזית השפעת האוטומציה על מדינות רבות. בין השאר, הדו”ח מציג כי פוטנציאל האוטומציה של מדינות ה-OECD עומד על 57%. כלומר, בממוצע 57% מהתפקידים באותן המדינות יעבור אוטומציה, חלקית או מלאה. דו”ח זה מתבסס על המחקר המרכזי בנושא שבוצע באוניברסיטת אוקספורד ב-2013. בישראל, מכון טאוב ביצע מחקר דומה על מנת להבין את פוטנציאל האוטומציה של משרות ותפקידים בישראל, ומצא כי-40% מהמשרות נמצאות בסיכון גבוה לאוטומציה.

אותו סיכון עשוי להתממש בתקופה הקרובה ועד ל”תאריך היעד” של המהפיכה התעשייתית הרביעית בשנת 2030.

המגמה לאורך ההיסטוריה האנושית הייתה לכיוון של שימוש בטכנולוגיות לשם ביצוע של אוטומציה למשימות פשוטות, פיזיות או קוגניטיביות. היום, בעזרת רובוטיקה ובינה מלאכותית ניתן לבצע אוטומציה למשימות שאינן שגרתיות מאחר שהטכנולוגיות מסוגלות ללמוד ולהשתפר.

חשוב להבין שהעתיד הזה כבר כאן בלא מעט תעשיות. תעשיית הכרייה עברה אוטומציה משמעותית בשנים האחרונות, ממצב בו ישנם כ-25,000 כורים במכרה למצב בו ישנם כ-600 כורים בלבד – ומרביתם מפעילים ושולטים על הטכנולוגיות מחדרי הבקרה. תחום הבנקאות עובר תהליך אוטומציה אגרסיבי בכל רחבי העולם, וצפוי לאבד מיליוני משרות עד שנת 2020. וזאת מבלי לדבר על הרכב האוטונומי והמשמעות של האוטומציה המלאה של מקצוע הנהג.

האוטומציה אינה מונעת רק בגלל אותן התפתחויות טכנולוגיות, אלא גם בגלל היעדר כוח אדם מיומן ואחוזי אבטלה נמוכים מאוד. כיום בעולם חסרים מעל ל-2 מיליון עובדים מוכשרים ומיומנים במקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), פער שאין דרך לסגור באמצעים מסורתיים של הכשרה אוניברסיטאית. במקרה הזה דרך השימוש באוטומציה של תפקידים או משימות ניתן להקטין את ההשפעה של אותו הפער. כדוגמא לטיפול באותו המחסור של אנשי פיתוח, בכיר בגוגל הכריז לפני כשמונה חודשים שבתוך עשור מחצית מהקוד בעולם ייכתב על ידי בינה מלאכותית. כמו כן, העובדה שיש אחוזי אבטלה נמוכים מאוד ביחד עם מחסור בכוח אדם גורר מלחמה על אותם כשרונות בין החברות שמחפשות לגייס, וכך לאחרונה אנחנו עדים למגמה של עלייה בשכר. דוגמא לכך ראינו אך לפני מספר חודשים כשחברת אמזון החלה לחפש מהנדסים בישראל והציע שכר של 60,000 ש״ח למורת רוחן של חברות רבות במשק. עלייה בשכר משמעותה עלות גבוהה יותר לביצוע אותן המשימות והתפקידים, ושוב נוצר למעסיקים תמריץ להשקיע באוטומציה שלהם כדי להוריד עלויות.

ומה בישראל?

בינתיים, בישראל שוררת דממה מוחלטת בכל הקשור לשינויים והתהפוכות שעוברים על העולם במגוון תחומים. למעט פוליטיקאי מוביל יחיד שהתבטא בנושא בפוסט רצוף אי דיוקים בפייסבוק, למיטב ידיעתי לא מתנהל דיון מתמשך ורשמי שעוסק במוכנות של ישראל ובהשפעה של האוטומציה על שוק העבודה המקומי.

בשנת 2006 הסתיימה כהונתו של נציב הדורות הבאים הראשון, והאחרון, בכנסת ישראל שהיה אמור לדאוג לנושאים שונים מהם גם נושא זה. ישנם שני גופים חיצוניים לממשלה שעוסקים בתחום זה, כשהראשון הוא ארגון הג’וינט שעובד מטעם משרד העבודה ומתכנן ובונה תוכניות הכשרה בתחום מקצועות הדיגיטל לזמן המיידי בשיתוף מספר חברות הייטק. הגוף השני הוא לשכת המסחר ישראל-אמריקה שהחל לאחרונה בעבודה מקיפה ביחד עם חברי הארגון כדי לענות על השאלה של future employability במסגרת תחום האחריות התאגידית של חברות ההייטק. נושא זה אמור לעזור להגדיר כיצד כח האדם הישראלי יוכל להישאר רלוונטי ואטרקטיבי לחברות הרב לאומיות לאור אותם השינויים.

לאחרונה פורסם ריאיון עם פרופ’ יצחק בן ישראל בו אמר כי בקרוב יוקם מערך של ועדות שמטרתן יהיה להשקיע ולקדם את תחום הבינה המלאכותית בישראל, וזאת כדי שבתוך מספר שנים נוכל להיות המעצמה החמישית בעולם בתחום, ולחזק את הביטחון הלאומי שלנו. מדובר על תכנית חשובה, אבל לדעתי מצומצמת מידי ולא עוסקת בשאלה המכריעה של כיצד הבינה המלאכותית הולכת להשפיע על שוק העבודה המקומי בישראל, וכיצד ניתן להיערך לכך?

מערכת החינוך תוכננה ונבנתה כדי לספק את הכלים הבסיסיים לאנשים לשוק עבודה יציב שיספק פרנסה עד הפנסיה. אף אחד לא צפה את ההתפתחויות הטכנולוגיות והמערכת לא נבנתה או תוכננה כדי לתמוך בשינויים בלתי חזויים מסדר הגודל הזה. הסטטיסטיקה היום מראה כי עד שילדים שנכנסו לאחרונה למערכת החינוך יסיימו את כיתה י״ב, 65% מהתפקידים הקיימים היום כבר לא יהיו קיימים. משרד החינוך מודה שהוא אינו יכול להשתנות ולכן רואים את השימוש ההולך וגובר באנשי הייטק כדי לסייע למערכת להתגבר על עצמה. מרבית העוסקים מבינים שבסופו של דבר זה כמו לשים פלסטר על סרטן.

לבסוף, ניתן לראות כי שתי הכלכלות הגדולות, והמנוגדות, בעולם הכריזו בשמונת החודשים האחרונים על אסטרטגיה מדינתית ועל הקמת כוח משימה ייעודי לנושא המהפיכה התעשייתית הרביעית והשפעתה על התעסוקה שם. על פי התוכניות מאות מיליוני סינים עלולים לאבד את משרתם לאוטומציה. הודו הכריזה על אסטרטגיה דומה במהלך יוני האחרון. בקנדה הוקמה בשיתוף חברת גוגל מערכת ייעוץ והכוון קריירה לאלה שאיבדו את עבודתם כתוצאה מאוטומציה. אך, בישראל לא התקיים דיון בנושא ואין כוונה באופק לבנות אסטרטגיית התמודדות, וזאות למרות ששוק העבודה כיום נטול גמישות ויכולת אמיתית להתמודד או להיערך לכך וכפוף לחסמים ממשלתיים ורגולוטוריים שונים.

לצורך המחשה, ביוני 2017 רמטכ”ל צבא ארה”ב הצהיר שעד שנת 2025 50% מהחיילים יוחלפו ברובוטים. אם בוחנים את צה”ל בנקודה זו אז מה המשמעות של “צבא העם” כשלא צריך את העם?

הכתב הוא עתידן ומנהל חדשנות ושיתופי פעולה אקדמיים באמדוקס.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "כיצד הבינה המלאכותית תשפיע על שוק העבודה המקומי בישראל?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
רוני
Guest

ישראל תתנהג כמו שטראמפ אוהב, להחזיר עבודות ישנות לשוק, כי אסור שיהיה אבטלה גבוהה, כי אז אנשים מובטלים יסתובבו ברחובות כמו שקורה בעזה ויתחילו לעשות מהומות כי אין להם כסף. אבל אפשר לחשוב על זה בצורה אחרת, שכולם עובדים, רמת אבטלה נמוכה, אבל פחות ימים בשבוע ופחות שעות ביום, תמורת אותה משכורת.

Asaf Shelly
Guest

במאזן העולמי אנשים יפוטרו. מדינת ישראל רק תרוויח. גם ככה אין פה הרבה תעשיה מכנית.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: