בינה מלאכותית מסייעת למצוא ערים עתיקות אבודות במזרח התיכון

ארכיאולוגים משתמשים באלגוריתמים ממוחשבים כדי לנתח נתוני מסחר עתיקים החרוטים על גבי לוחות חרס ולמצוא ערים אבודות

 GP Kidd/ Getty Images Israel

צלם/תמונה: GP Kidd/ Getty Images Israel

ארכיאולוגים חושפים ערים אבודות באמצעות מגוון שיטות, שבהן ניתוח כתבים עתיקים, סיפורי פולקלור, מקורות ספרותייםחיפוש ב-Google Earth וצילומי לוויין. היירם בינגהאם השלישי הצליח לאתר את העיר האינקה העתיקה מאצ’ו פיצ’ו בפרו באמצעות סיפורי עם והיינריך שלימן התבסס על ה”איליאדה” של הומרוס כדי לאתר את הערים היווניות טרויה ומיקנה. אך כיום הכלים הדיגיטליים הם האמצעי הבולט שמשמש ארכיאולוגים לחשוף את העבר.

בסוף 2017 דיווחו חוקרים על 11 ערים אבודות שאותרו בעיראק של ימינו, שנמצאו על ידי ניתוח במחשבי-על של נתונים כמותיים שהופקו מלוחיות חרס עתיקות. האשורולוג ג’וייקו בריימוביץ’ מאוניברסיטת הרווארד משתתף בפרויקט לניתוח כתבים אשוריים עתיקים (Old Assyrian Text Project), המתמקד בתיעוד העתיק בהיסטוריה של רשת מסחר נרחבת, שהייתה פרוסה בתקופת הברונזה (בערך 1945-1730 לפני הספירה) על פני עיראק, סוריה וטורקיה של ימינו.

בתמונה: לוחות חרס עשויים להכיל רמזים לאיתור ערים אבודות (לוחית Text NBC 1907. התמונה באדיבות אוסף Yale Babylonian Collection. מקור: ג’וליאן סמית)

לאחר יותר מ-100 שנה של חפירות, הצליחו אשורולוגים לתרגם יותר מ-23,500 לוחות חרס הקשורים לתרבות האשורית העתיקה. הלוחות נכתבו בכתב יתדות אכדי, וחלקם מתאר משלוחי זהב, כסף, צמר וחומרים אחרים בין מרכזים אורבניים. “מזל שלוחות החרס האלה עדיין קיימים”, אמר בריימוביץ’, “מזל שגם ניתן לתרגם אכדית לאנגלית כמעט מילה במילה”.

בריימוביץ’ העביר תוכן של כ-12,000 חרסים לפורמט דיגיטלי, כדי להקל על ארכיאולוגים לנתח אותם באמצעות מחשבים, ולעשות זאת מהר יותר. המידע הדיגיטלי אפשר לו לנתח את תיאורי המטען בין כל שתי ערים, כדי שיוכל לחפש אותן לאורך נתיבי מסחר עתיקים. הוא זיהה 253 לוחות המתארים יותר מ-300 משלוחי סחורות בין 29 ערים, לרבות עיר המסחר המרכזית קילטֵפֶּה, הנמצאת במרכז טורקיה המודרנית, וכן 12 ערים אחרות שמיקומן אבד עם הזמן.

יישום בינה מלאכותית למציאות סודות עתיקים

בריימוביץ’ ועמיתיו נעזרו במחשבי-על הממוקמים בשיקגו ובצרפת, תוך שימוש באלגוריתם תוכנה המתבסס על גיאוגרפיה ומודלים כלכליים, סטטיסטיים ומודרניים. הנחת החוקרים הייתה שכל עיר סחרה בעיקר עם ערים סמוכות לה, ולכן האלגוריתם בחן את נפחי המסחר ונתונים נוספים, כגון מחירי הסחורות וגודל האוכלוסייה, במטרה לאמוד את המרחק בין כל צמד ערים.

לדברי בריימוביץ’, המרחק בין שתי נקודות כשלעצמו לא מראה היכן הן ממוקמות זו ביחס לזו, אפילו אם מיקומה של אחת הערים ידוע. אך באמצעות שילוב של כל האומדנים ויחד עם צוות כלכלנים, ניתן היה לבצע טריאנגולציה המספקת אומדן גס למיקום הערים שנשכחו.

בתמונה: “בהתחלה חשבתי שיהיה ניתן לבצע את החישובים באמצעות מחשבון”. מקור: ג’וליאן סמית

בריימוביץ’ אמנם לא העריך נכון עד כמה החישובים המתמטיים יהיו מסובכים, ובכל זאת צוות החוקרים שלו הצליח לפתור את בעיית הסיווג, בעיקר בזכות הטכנולוגיה, שמספקת כלים אחרים מלבד הזווית התרבותית. הקבוצה כללה מהנדסי בינה מלאכותית ומומחים בניתוח נתונים שעובדים עם מעבדת FDL של נאס”א לבניית מפות מורכבות של הקטבים בירח. כאשר הקואורדינאטות ידועות, ניתן לנבא מאפיינים אחרים על בסיס הנתונים הידועים, להסיק את הרדיוס הממוצע ואז לחשב את נקודות החיתוך תוך שימוש בנתונים אלו.

בתמונה: טכנולוגיה יכולה לסייע במציאת ערים אבודות לאורכם של נתיבי מסחר עתיקים. מקור: ג’וליאן סמית

לדברי תומאס שאנה (Chaney), מאוניברסיטת Sciences Po בפריז, המודל ששימש את החוקרים היה לא לינארי, כיוון שכל קשר מסחר תלוי בו זמנית בכל שאר הנתיבים. מסיבה זו נדרשה עוצמת חישוב משמעותית. הצוות ניתח חלק מהנתונים על שרת אקרופוליס של אוניברסיטת שיקגו, המצויד ב-500 worker clusters ויותר מ-100 גיגה בייט זיכרון. שאנה אמר שחישוב של כל אחד מ-50 האומדנים נמשך לפחות יום הרצה. “מדי פעם, נמצאו אוצרות חדשים בדמות טקסטים עתיקים נוספים, שאותם הוספנו למסד וכך יכולנו להריץ את האלגוריתם שוב עם נתונים טובים יותר”, אמר שאנה.

דיוק האלגוריתם

כדי לבדוק את דיוק האלגוריתם, הצוות הריץ אותו על שלוש ערים שמיקומן ידוע, והוא אכן הצליח לזהות את המיקום של שתיים מתוך השלוש. הוא הצליח לזהות את הערים שהיו קרובות יותר למרכז רשת המסחר, מה שמצביע על כך שהדיוק פוחת ככל שהערים נמצאות קרוב לקצה הרשת. “אם לוקחים ערים ידועות ונותנים למחשב לעשות את החישובים, הוא מצליח למצוא אותן”. אמר בריימוביץ’, “זה סימן לא רע לכך שהצלחנו לעלות על משהו”.

בריימוביץ’ הוסיף כי המחקר בדק דברים נוספים, מעבר למיקומי הערים ומצא שגורם חיוני נוסף, לפחות באשור העתיקה, היה מיקומה של העיר לאורך רשת התחבורה. לטענתו, ערים שהיו ממוקמות בצמתים של דרכי מסחר טבעיות הצליחו יותר מאשר ערים שהיו ממוקמות הרחק מצירי המסחר. הוא ציין שחלק מהערים בטורקיה קיימות כבר 4,000 שנה, בעוד שערים אחרות נעלמו.

למרות שהגישה החדשה עדיין לא הופכת את איתור הערים האבודות למשימה פשוטה, כמו מציאת פוקימונים במשחק Pokémon Go, היא יכולה להשלים את השיטות המסורתיות. בריימוביץ’ אומר שניתן להשתמש בכל מסד נתונים היסטורי קיים, לרבות נתונים של סוחרים איטלקים בימי הביניים וסוחרים יהודים בקהיר.

נתונים איכותיים, תוצאות טובות יותר

השלב הבא בפרויקט האשורולוגי הוא סריקה וניתוח דיגיטליים של לוחות נוספים. “אנו זקוקים לכמויות נתונים עצומות, 12,000 טקסטים בקושי מספיקים”. אמר בריימוביץ’.

לשאלה אם Google Translate יוכל אי פעם לתרגם את השפה האשורית העתיקה, הוא השיב שזה כנראה לא יקרה. תרגום אכדית דורש שימוש בשיקול דעת של בלשנים מומחים, כיוון שחלק מהכתב חלקי ומילים מסוימות ניתן לכתוב במגוון צורות שונות. עם זאת, בהחלט ייתכן שיהיה ניתן להיעזר בלוחות כדי להתבונן בצד החברתי של רשתות המסחר, משום שלסוחרים שונים היו סגנונות ייחודיים לכתיבת המילים בחרס וכשליש מהטקסטים כוללים שמות של שולחים ונמענים.

אבל כדי ליצור מסד כתב יד שיהיה גדול בשביל ביצוע של ניתוח סטטיסטי יש צורך לתייג מיליוני סימנים. זו הסיבה שבריימוביץ’ עובד עם ההיסטוריון אדוארד סטרפורד (Stratford) מאוניברסיטת בריגהם יאנג, שמפתח כרגע פרויקט מסד המונים, המכונה Tablet Ninjas. לדברי סטרפורד, “בני אדם טובים  בזיהוי דפוסים, וגיליתי שיש אנשים שרוצים לעזור לחוקרים בלימוד שפות עתיקות”.

אם צוות החוקרים יצליח להפיק את המידע החברתי הטמון בטקסטים, בריימוביץ’ אומר שיוכל להבין טוב יותר קבוצות קטנות של אנשים שהיו קשורות זו לזו לאורך צירי המסחר. “מדוע אנשים עשירים הופכים עשירים יותר? ניתן לשאול את אותה שאלה גם בקשר לטקסטים בני 4,000 שנה”.

הכתבה בחסות אינטל

אינטל היא חברת ההייטק הגדולה בישראל. המעבדים של אינטל מותקנים במאות מיליוני מחשבים – רבים מהם פרי פיתוח וייצור ישראלי. אולם אינטל היא הרבה יותר משבבים. בשנים הקרובות החברה תתמקד בפתרונות ענן, אינטרנט של הדברים, זיכרונות מתקדמים, רובוטים, רחפנים, לצד פיתוחים פורצי דרך נוספים.

גיא גרימלנד

גיא גרימלנד הוא דובר אינטל בישראל.

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: