יזמים בתחום האגרוטק? הנה כל מה שצריך לדעת לפני שניגשים לרישום פטנט

תחום האגרוטק נמצא בתנופה משמעותית, אך הדרך למסחור הטכנולוגיות ארוכה ומחייבת הגנות קניין רוחני, הכרת המגמות העתידיות בשוק והוכחת היתכנות. מדריך ליזמים

התנופה הטכנולוגית בחקלאות מחייבת הגנה על הפיתוחים החדשים (צילום: Dreamstime)

מאת: ד”ר סיני יארוס, עורך פטנטים בקבוצת לוצאטו

מי שעובר היום סמוך לשטחים חקלאיים ברחבי הארץ עשוי לחשוב לרגע שהוא נקלע למעבדת ניסויים: המטעים והשדות עמוסים בשלל פיתוחים וחידושים טכנולוגיים, שחולשים כמעט על כל שלב בתהליך הגידול; טנסיומטרים אלחוטיים, מדי טמפרטורה ומדדי לחות אוויר מעבירים נתונים למערכת ניטור מרכזית, מעובדים ומגיעים לחקלאי באפליקציה או בממשק האינטרנטי; רחפנים חגים מלמעלה, פועלים כפקחי מזיקים ומעבירים מידע לטלפונים הניידים על מצב הגידול; וזה כמובן לא הכל. כל אלה נגזרים מפיתוח כללי של תחומי ה-IoT, ה-AI, תעשייה 4.0 ותחומים נוספים.

על פי כל הסימנים, תחום האגרוטק מסתמן כתעשייה החמה הבאה בהייטק הישראלי. רק תביטו בהיקפי ההון סיכון שמושקעים בתחום, בהנפקות של חברות אגרוטק בבורסה, בהיקפי הגיוס של סטארטאפים בתחום ובמספרם ההולך וגדל של מרכזי חדשנות, חממות ומאיצים שמוקמים בימים אלה בארץ ובעולם.

ההתמחות של יזמים ישראלים בתחומים כגון דאטה ותקשורת, בינה מלאכותית ולמידת מכונה, רובוטיקה ומיכון, לצד פיתוח תוכנות לאופטימיזציה של תהליכים, מנותבת היום גם לפיתוח מיזמים באגרוטק. לפי נתוני Start-Up Nation Central, ב-2019 פעלו בישראל 350 חברות בתחומי האגרוטק והפודטק. מאז, יש להניח, מספרן רק עלה. מתוך אותן 350 חברות, 239 היו סטארטאפים ו-195 מתוכם נוסדו מאז 2013 (82%). בשלוש השנים וחצי האחרונות נוסדו יותר מ-124 סטארטאפים חדשים בתחום – יותר מאשר בכל שש השנים הקודמות יחד.

לצד חברות הסטארטאפ, האקוסיסטם בתחום האגרוטק מורכב כיום מחברות מסחריות – גדולות וקטנות, מקומיות ורב-לאומיות; אקדמיה מצטיינת ומכוני מחקר; הממשלה – שמספקת תמיכה במו”פ באמצעות פתרונות מימון שונים כגון מענקי רשות החדשנות, מענקים ממשלתיים וחממות טכנולוגיות; וארגונים שונים ללא כוונת רווח שמספקים תמיכה לסטארטאפים. גם הימצאותן של חברות רב-לאומיות כאן היא עדות לחוזקתה של ישראל בתחום. בארץ פעילות גם קרנות של חברות רב-לאומיות המתמחות בתחום ומשקיעות כבר בשלבי הסיד, בהן באייר, דופונט וסינג’נטה.

באיזה שלב פונים לעורך פטנטים?

הגידול באוכלוסייה, צמצום השטחים החקלאיים בעקבות תהליכי עיור, הירידה בהיקף כוח האדם שעוסק בחקלאות, משבר האקלים, המחסור במים וההשפעות הסביבתיות המזיקות של החקלאות – כל אלה יוצרים דרישה ברורה: להוזיל את מחירי היבולים פר יחידת ייצור, או לעלות את היבול פר יחידת שטח. הדרך לכך עוברת באימוץ חדשנות טכנולוגית, וכפי שאנחנו כבר יודעים מזמן: היכן שיש ביקוש יש חדשנות ישראלית.

יזמים רבים רוצים להיכנס לתחום, אך העיסוק בפיתוח לעתים דוחה את אחת המשימות הכי קריטיות בתהליך, שבלעדיה כל העבודה הקשה עלולה לרדת לטמיון. התנופה הטכנולוגית בחקלאות הישראלית מחייבת היערכות מתאימה, הכוללת הגנה על הפיתוחים החדשים בעזרת כלי הקניין הרוחני השונים. יש לזכור שפטנטים מקנים מונופולין ובלעדיות לבעליהם במדינות בהן נרשמו, ואף אחד לא יוכל לעשות בהם שימוש באותן מדינות, אלא ברישיון של בעל הפטנט.

האדם המרכזי שאיתו עובדים יזמים ויזמות בתהליך רישום הפטנט הוא עורך הפטנטים. הוא מלווה לאורך הדרך ומסייע בכתיבה ובהגשת הבקשה לרישום הפטנט, עיצוב או סימן מסחר והגנה על אמצאה חקלאית.

אבל התפקיד שלו הוא לא רק טכני – עורך הפטנטים גם יסייע בבניית האסטרטגיה של הקניין הרוחני מהיום הראשון, בהבנת היתרונות והחסרונות של האמצאות בתחום האגרוטק ובבדיקת מצב המיזם מול מתחרים באגרוטק ובתעשיות משיקות (לדוגמה, פודטק). הוא גם ינסה להקדים את המתחרים וליצור חסמים שיבנו ערך כלכלי באופן ממוקד לשוק האגרוטק על כל דרישותיו.

תפקיד נוסף של עורך הפטנטים בליווי מיזמי אגרוטק הוא להבחין בין המוצר בכללותו לבין הפיצ’רים השונים בו. לדוגמה, בזמן שמהנדס במחלקת הפיתוח של מוצר חקלאי חושב על המוצר כמכלול, עורך פטנטים מנוסה ידע לזהות אמצאות נוספות שיכולות לבנות ערך מקסימלי לחברה ולבנות את הגנות הקניין הרוחני המתאימות. חלק קטן ממכונה שנראה למהנדס שולי ולא ראוי להתייחסות, יכול להיחשב בעיני עורך הפטנטים כבעל ערך, ולפעמים הוא ימליץ להגן עליו בנפרד מהיבטים אחרים של המכונה, כחלק מבניית אסטרטגיית הקניין הרוחני של החברה.

חשוב להבין שפטנט לא ניתן על משאלה תיאורטית, אלא על הסבר מפורט עם דוגמאות והמחשות. כלומר, זה נחמד מאוד לרצות לפתח יבול אורז שגדול פי 10 מאשר יבול רגיל, אך זה לא מספיק – צריך לספק הסבר מפורט כיצד נגיע לתוצאה שאותה הגדרנו בבקשת הפטנט. נוסף על כך, על היזם להכיר את המגמות המתפתחות בתחום האגרוטק בארץ ובעולם. רק כך ניתן לפתח טכנולוגיות שיענו על דרישות שוק החקלאות העתידיות ולהגן עליהן בזמן.

בהיבט המסחרי, כדי לנהל מו”מ על עסקאות גדולות כגון רכישת החברה, היזם יידרש להוכיח שהטכנולוגיה שהגנו עליה אכן עובדת ושיש לה ביקוש בשוק החקלאי, ותיק הקניין הרוחני בהחלט יספק ערך מוסף גבוה.

אנו מצויים היום במה שמכונה “הגל השני של האגרוטק”. הגל הראשון אפיין את החקלאות הישראלית מראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל ועד שנות ה-80 של המאה הקודמת – מהעגבניות שגודלו באדמת עין גדי הצחיחה, להפתעת כל המומחים, ועד לטפטפות. אז התמודדה ישראל עם האתגרים המקומיים של מחסור במים וקרקע, אבל היום עיקר הפיתוח הטכנולוגי, ואסטרטגיות הקניין הרוחני הנגזרות ממנו, מכוונות לשווקים הבינלאומיים במטרה לענות על הביקוש העולמי לטכנולוגיות חקלאיות שיגדילו את הפריון והתפוקה ויבטיחו חקלאות בת-קיימא המתחשבת בסביבה.

הכתבה בחסות לוצאטו

קבוצת לוצאטו הינה קבוצת הקניין הרוחני המובילה בישראל, החוגגת השנה 152 שנה.
הקבוצה עוסקת, בין היתר, בהגנה על פטנטים, עיצובים, סימני מסחר, ליטיגציה, ליווי יזמים, מסחור טכנולוגיות, ליווי משקיעים ועוד.
יש לכם רעיון פורץ דרך? טכנולוגיה חדשנית? בואו לשמוע כיצד ניתן להגן עליהם.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 תגובות על "יזמים בתחום האגרוטק? הנה כל מה שצריך לדעת לפני שניגשים לרישום פטנט"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
dffgfdf
Guest

אחלה פרסומת לעורך הפטנטים, בהצלחה

משפטן
Guest

חוץ מזה שפטנט אינו מקנה לבעליו לא מונופול ולא בלעדיות, הכל נכון.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: