הסטארטאפ הישראלי שמצליח היכן שתראנוס נכשלה: ”אם אתה בונה רק על הייפ אתה בבעיה”

הסטארטאפ הישראלי MeMed מפתח מערכת לבדיקת דם, שמסוגלת תוך דקות להבדיל בין חידק לוירוס, ולמנוע כך אבחנות שגויות וקטסטרופה אפשרית. בראיון לגיקטיים מספר ד׳׳ר ערן אדן מייסד-שותף בחברה על הפיתוח האתגרים הקשים – ועל הדמיון לחברה של אליזבת הולמס

צילום: מימד

אחד המשפטים הקלישאתיים ביותר שיזמים אומרים הוא ״אנחנו רוצים לשנות את העולם״ – ולמרות שגם פיתוחים בסייבר חשובים, קשה להגיד שהם ישפיעו באופן ישיר על חיי היומיום שלכם וישפרו את העתיד של כולנו. אבל הסטארטאפ הישראלי MeMed הוא אחד מהסטארטאפים הנדירים האלו שבאמת יכול להציל את העולם מקטסטרופה רפואית שמטרידה רבים, וגם לפתור על הדרך כמה בעיות מעצבנות מאוד שאתם נתקלים בהן אצל הרופא.

בראיון לגיקטיים מספר ד״ר ערן אדן, מנכ״ל ומייסד החברה, על האתגרים שהחברה התגברה עליהם בשנים האחרונות; העתיד המאתגר בפני עצמו; וגם על הדמיון הבלתי נמנע לפיתוח של חברה אחרת שהחל בצורה מבטיחה והתברר כאחד ממסיפורי ההונאה הגדולים של עולם הסטארטאפים – תראנוס.

״קיבלנו החלטה לקחת את הסיכון… אם זה לא עובד, בוא נעשה משהו אחר עם החיים שלנו״

המערכת של MeMed מסוגלת, באמצעות בדיקת דם פשוטה, לנתח 3 חלבונים אשר משתתפים בתגובת מערכת החיסון של בני אדם: IP-10, TRAIL ו-CRP. באמצעות הניתוח הזה, שנעשה בעזרת אלגוריתמיקה שפיתחה החברה, מסוגלת המערכת להכריע בתוך 15 דקות האם מדובר בזיהום ויראלי או בחיידק. זו אולי נשמעת כמו שאלה פשוטה ולא קריטית, אבל כיום אין לרופאים – בטח רופאים בקהילה הרחוקים מהמעבדות בבתי החולים – כלים לזהות את ההבדל בין השניים ברגע המפגש איתכם, וגם אם הם מסוגלים לאבחן אתכם, קשה מאוד להתאים את הטיפול.

שימוש לא נכון באנטיביוטיקה מוביל לכך שהחיידקים הופכים לעמידים יותר ויותר אליה, מה שלדעת רבים עשוי להוביל למשבר הרפואי הגדול הבא. ״לקח לנו 4 שנים למצוא את המולקולות שהגוף מעלה נגד וירוסים. אנחנו הראשונים שאפיינו אותן״, מסביר אדן בשיחה עם גיקטיים. התהליך ממש לא היה פשוט. לדבריו, לנסות למצוא את המולקולות הללו בגוף האדם זה ״כמו לקחת מגרש כדורגל, לכסות אותו ב-m&m’s ולהחליף כמה m&m’s בסקיטלז – ואז לנסות למצוא מי השונים״. אבל MeMed יודעת כיום למצוא את אותו סקיטל תוך 15 דקות – וגם כאן האתגר לא מסתיים.

״קיבלנו החלטה לקחת את הסיכון ולתת את הטכנולוגיה הזאת לכמה קבוצות ברחבי העולם, ולתת להן את האפשרות לבוא ולפרסם את מה שיוצא. אם זה לא עובד, בוא נעשה משהו אחר עם החיים שלנו, ואם זה עובד, אפשר להתקדם״. לפחות לפי המחקרים והאישורים שהחברה קיבלה, זה עבד: ״נתנו את הטכנולוגיה לסופר-דוקטורים, שהתחילו לפתוח מחקרים שרצו 3-4 שנים בהולנד ובישראל והתמקדו בילדים… סך הכל היום יותר מ-20 אלף חולים שעשו שימוש. זה כמות דאטה הרבה מעבר לסטנדרט״.

למרות שהמחקרים היו חיוביים מאוד וזכו לתהודה וביקורות עמיתים, אדן מספר כי החברה ניסתה לפנות במהלך התקופה לכמה מהשחקנים הגדולים בעולם כדי להתחיל לסגור עיסקאות, ולדבריו, 10 מתוך 10 ניסיונות הסתיימו ב״לא״ מהדהד. אבל לא נראה שהסירובים מרגשים את אדן, כיוון שהוא מאמין שהסקפטיות היא זו שמובילה לאותם ״לא״, וסקפטיות בעולם הרפואה היא דבר מבורך מבחינתו. למרות זאת, לפני שנה החברה חתמה על העיסקה הראשונה שלה, ולפני שבועות ספורים קיבלה גם אישור ראשון באירופה על הפלטפורמה של אותה חברה.

האתגר הגדול באמת שעומד מול חברות שמנסות לפתח מוצרי רפואה חדשים הוא ללא ספק ה-FDA האמריקאי. ״התחלנו לעבוד על זה לפני 5 שנים… הוכחנו שזה עובד על מבוגרים, ילדים, זמנים שונים מהופעת הסימפטומים״, ואכן – ה-FDA השתכנע והעניק לחברה את אישור ה-510k המיוחל. ״פה חצינו Milestone. זה הוביל אותנו לאיפה שאנחנו נמצאים היום״.

לא שוכחים את השוק הישראלי בדרך לאמריקה

תמונה: יוגב עזריאל

ה״היום״ הזה הוא הודעה על גיוס ענק של 93 מיליון דולר בהובלת Horizon Ventures ובהשתתפות Shavit Capital,Union Tech Ventures, Social Capital, Touchwood, La Maison וגם כמה משקיעים מוסדיים כמו קיסריה מדיקל אחזקות, כלל ביטוח, הפניקס, בנק הפועלים ומשקיעים נוספים. ״הגיוס הנוכחי הוא שלב נוסף במסע של כמעט עשור, שבו אכלנו חצץ במריצות תוך כדי שאנחנו מטפסים על ההר״ מספר אדן. עם המשאבים שהחברה גייסה כעת, היא עתידה לנסות לעשות Scale Up ליכולת הייצור שלה ולבנות יכולות מסחריות גם בשוק המרכזי שלה בארצות הברית: ״פתחנו חברת בת בבוסטון וגייסנו לה 25 אנשים ועושים מהלך משולב של מכירה ישירה וחלק עושים עם שותפים. זה תהליך שמתחיל כרגע, ובטח בעולמות הרפואה זה לא קורה ביום אחד״, כך לדברי אדן.

בניגוד ללא מעט סטארטאפים שמפתחים מוצרים עבור ארגוני ענק וחברות בחו״ל, אדן מבטיח ש-MeMed לא שוכחת את השוק הישראלי וטוען ש״גם ישראל היא שוק ייחודי והיא ארגז המשחקים שלנו… אנחנו עומדים לראות בארץ מקרים שמשתמשים בבדיקה. אנחנו צריכים להרחיב את זה יותר ויותר בארץ״. כשאני לוחץ את אדן לספר לי מתי נוכל לראות את המכשיר של MeMed אצל רופא המשפחה בקופת החולים, הוא טוען ש״כמו שאתה מכיר אותנו, אנחנו קודם עושים, ורק אז רצים לספר לחבר׳ה. נותנים לדאטה לדבר עבורנו״.

תראנוס? ״עקבנו אחריה בהתחלה מרחוק״

אליזבת הולמס

הודעת גיוס ההון של MeMed מתפרסמת פחות משבוע אחרי ההרשעה של אליזבת הולמס, האישה שמאחורי Theranos – הרשעה שהגיעה אחרי 3 חודשי משפט. היזמת, שרצתה להיות ״סטיב ג׳ובס של עולם הרפואה״, הצליחה להביא את החברה שלה לשווי שוק מטורף של 9 מיליארד דולר עם הבטחה מעניינת, ותעצרו אותנו אם זה נשמע לכם מוכר: מכונה קומפקטית שמסוגלת לקחת בדיקת דם ובמקום לשלוח אותה למעבדה – לבצע בדיקות בו במקום. מספיק קרוב?

רק שתראנוס טענה שהיא מסוגלת לבצע 200 בדיקות שונות מטיפת אדם אחת. במקביל לה, MeMed המשיכה את פיתוח המוצר שלה, שפתאום היה יכול להראות דווקא כנחות טכנולוגית לזה של הולמס. כשאני שואל את אדן על הפרשה, הוא מספר שבמהלך הדרך – הרבה לפני הסוף העגום של תראנוס – הוא נתקל בלא מעט שאלות על הדומה והשונה בין החברות: “שאלו אותנו למה הם יכולים למדוד 200 חלבונים מטיפה אחת ואנחנו רק מספר מוגבל״, אבל התשובה שלו הייתה פשוטה: ״אנחנו כפופים לחוקי הפיזיקה״. הטכנולוגיה של תראנוס הייתה מרשימה מאוד רק ברמת הקונספט, אבל פשוט לא הייתה קיימת במציאות.

הפרשה פגעה בכם בסופו של דבר? משקיעים ולקוחות הפכו ליותר חשדנים?

אדן: ״האם זה פגע בנו? אני חושב שלא. בסופו של דבר זה גרם להעלות את הרף, זה גרם לנו להיות יותר מתוחכמים. אם אתה בונה רק על הייפ אתה בבעיה, אם אתה בונה משהו אמיתי ויש לך דאטה להוכיח את זה, זה עוזר להוציא את המוץ מן התבן… לתראנוס היה מודל עסקי יפה ומעניין. ברמה העסקית זה היה יכול להיות אחלה, אבל לא הייתה יכולה להיות להם טכנולוגיה שעושה את שהם אומרים ולא היה peer review. אתה צריך מידע בלתי תלוי מקבוצות בלתי תלויות שלוקחות את המוצר שלך״.

ביקורות העמיתים האלו, ההתקדמות האיטית אך המוכחת מדעית – הם למעשה מקדמי ההגנה המשמעותיים שיש לחברה נגד הסקפטיות שתראנוס השאירה בתעשיה כולה. ״האם זה עלה במהלך הדרך?  בלי סוף. האם זה השפיע? כן. האם זה השפיע לרעה? לא בהכרח. זה גורם לאנשים להיות יותר סקפטיים וביקורתיים שזה לגיטימי, כי אנחנו משפיעים על חיים של אנשים״, טוען אדן. הוא מסביר כי בתור יזם הוא תמיד נמצא על הספקטרום שבין אופטימיות זהירה לבין חשש מהמתחרים, אך למרות שהחברות עבדו בדומיינים דומים, הייחודיות של MeMed נשמרה גם כשהאיום הכללי של תראנוס ריחף בעיקר הודות למולקולות שהחברה גילתה, ועליהן יש לה פטנטים. רגע לפני שאנחנו מסיימים לשוחח, אדן מצליח להפתיע אותי ואומר: ״יש לנו פה בכניסה את הספר Bad Blood. יש הרבה שיעורים שאפשר ללמוד מהסיפור הזה. דברים טובים ברמת המודל העסקי, ודברים לא טובים ברמת הניהול״.

העבודה הבאה שלכם מחכה לכם בגיקטיים אינסיידר העבודה הבאה שלכם מחכה לכם בגיקטיים אינסיידר כנסו לראות את כל המשרות השוות בהייטק

עידן בן טובים

נולד עם ג׳ויסטיק ביד. יש לו הרבה יותר מדי גאדג׳טים והרבה פחות מדי זמן פנוי כדי לשחק עם כולם. בעל פטיש לא מוסבר לביצוע קליברציות לסוללות של מכשירים. כשהוא לא עסוק בלכתוב על טכנולוגיה, הוא אוהב לדבר עליה, והרבה

הגב

2 תגובות על "הסטארטאפ הישראלי שמצליח היכן שתראנוס נכשלה: ”אם אתה בונה רק על הייפ אתה בבעיה”"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
ASD
Guest

אין שום קשר בין מה שהם עושים למה שהולמס התיימרה לעשות

כן ולא
Guest

עד לנקודת הזמן שבה הם הבינו שזה לא מעשי, הסיפור שהם רצו איתו היה שאת הבדיקה שלהם הם יבצעו על בסיס טיפת דם (”דם קפילרי”, בניגוד ל”דם וורידי”). מכאן הדמיון.

ההבדל הדרמטי הוא שבזמן שהם סיפרו על החזון לעתיד, בתראנוס שיקרו על המצב בהווה.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: