האם בזכות פיתוח ישראלי ניסע מאות קילומטרים ברכב חשמלי ונטעין את הסמארטפון פעם בשלושה ימים?
הסטארטאפ הישראלי Addionics פיתח ארכיטקטורה שמשנה את האופן שבו הסוללה עובדת. התוצאה: שיפור של עשרות אחוזים בקיבולת, לצד קיצור זמן הטעינה
יגאלו אותנו מחרדת הטווח? | מקור: Unsplash
מסמארטפונים ומכשירי חשמל שונים דרך לפטופים ועד לרכבים חשמליים. העולם הופך להיות יותר ויותר תלוי בסוללות ובביצועים שלהן, ולא פעם הסוללה והטעינה שלה הן הקריטריון הראשון לבחירת מכשירים שונים. עתה רוצה סטארטאפ ישראלי בשם Addionics לשדרג את הסוללה – ובניגוד לפיתוחים אחרים בתחום – לא מדובר בשינוי בכימיה שלה – אלא דווקא בפיזיקה.
משפרים את הפיזיקה של הסוללה
בניגוד לסוללות אשלגן-יון, שמנסות להחליף את הליתיום-יון הפופולריות – רוצה אדיוניקס דווקא לשפר את המבנה הפיזיקלי של הסוללה. "הארכיטקטורה החדשה מאפשרת לנו לשפר את קיבולת הסוללה בעשרות אחוזים ולהוריד את משך הטעינה לחצי. מעבר לקיבולת וזמן טעינה, אנחנו משפרים גם את אורך חיי ורמת הבטיחות של הסוללה, זאת מבלי לייקר את העלויות הייצור – זה הפרמטר החשוב האמיתי", אומר בשיחה עם גיקטיים ד"ר מושיאל ביטון – מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה.
באדיוניקס מתכוננים לעתיד שבו לא רק הסמארטפונים וכמות יחסית מצומצמת של כלי רכב חשמליים, אלא מצב שבו רוב (אם לא כל) כלי הרכב חשמליים ובו הביקוש לסוללות הוא אדיר, כשהרצון במקביל הוא לייצר סוללות יעילות ככל האפשר.
ד"ר ביטון נציין כי למרות שנרשמה לא מעט התקדמות בתחום הסוללות, היא היתה בעיקר בתחום הכימי – וגם בתחום זה ההתקדמות שנרשמה היא לא אדירה. אדיוניקס מפתחת אלקטרודות תלת-ממדיות שנועדו לשפר את העברת הזרם בסוללה. אוספי הזרם הסטנדרטיים הם פיסות מתכת, הדומות לנייר אלומיניום שיש לכולנו במטבח, ושעליהן נמרח חומר אקטיבי (כלומר ה"כימיה" של הסוללה) – שקובע את קיבלות הסוללה. האלקטרודות של אדיוניקס, מנגד, משמשות כ"ספוג" המלא בחומר האקטיבי של הסוללה – מה שאומר שאפשר להכניס כמות גדולה יותר שלו לסוללה, ובכך להגדיל את צפיפות האנרגיה שלה, וכפועל יוצא, גם את הקיבולת שלה.
השימוש באלקטרודות הללו מוריד גם את ההתנגדות הפנימית של הסוללה, מה שמאפשר העברת זרמים גבוהים יותר מבלי לפגוע בה – משמע טעינה ופריקה מהירה יותר. כך, אומרים באדיוניקס, יכולים למשל רכבים חשמליים גם להיטען יותר וגם להשתמש ביותר "כוח" של הסוללה, כלומר פריקת אנרגיה. השינוי במבנה שנובע מהאלקטרודות הללו גם מצמצם את ההתחממות הפנימית של הסוללות. ותשאלו את סמסונג על החשיבות של ההתחממות הזו. המבנה החדש של הסוללה שאליו הגיעו באדיוניקס מייצר פיזור חום מהיר והומוגני יותר מהמצב קיים.
המנחים לתואר שהפכו למייסדים שותפים
באדיוניקס מספרים כי הרעיון לסוללה החדשה שלהם הגיע כשהמנכ"ל, ד"ר מושיאל, עשה את הדוקטורט שלו והגיע לרעיון עם שניים ממנחיו – ולדימיר יופיט ופריד טריק – שלימים הפכו לשותפיו בהקמת החברה. הם חקרו תופעה שקשורה להתחממות ופיצוץ סוללות, כמו במקרה ה-Note 7, שמתרחשת כתוצאה מהיווצרות דנדריטים, קוצי מתכת שיכולים להוביל לקצר במערכת – ובסופו של דבר גם להתלקחות. השלושה היו הצוות הראשון שחקר את התופעה בזמן אמת בעזרת ציוד מיוחד, ומתוך המחקר הבינו כי אפשר לקחת חלק מהמאפיינים של הדנדריטים ולהשתמש בהם ליצירת סוללה מוצלחת יותר.
בהתחשב בעובדה שתחום הסוללות הוא לא אי בודד, שבו יש לא מעט מתחרים – החל בחברות הגדולות וכלה בסטארטאפים כמו אדיוניקס – שאלנו אותם מה מייחד אותם? ולדימיר יופיט, ה-CTO של החברה, סיפר לנו כי יש עוד חברות בתחום שמציעות שיפור דרך פתרונות הנדסיים של הסוללה, אבל לטענתו "שיטות הייצור שלהן נחשבות יקרות במיוחד, מתאימות רק לשימושים ואפליקציות שאינן רגישות למחיר, כמו שימושים צבאיים שישלמו כפול 10 ו-100 על סוללה, מה גם שבתחום הרכב, מוצרי החשמל ואגירת האנרגיה – לעולם לא יקרה". לדבי יופיט, באדיוניקס לוקחים את הפתרון ההנדסי "לדור הבא ובמחירי שוק – וזו החדשנות האמיתית".
לחברה יש כרגע שלושה שיתופי פעולה בתשלום עם חברות בינלאומיות, כדי להטמיע את הארכיטקטורה שיצרו בסוללות בהרכבים כימיים שונים. החברה גם הספיקה לגייס מאז הקמתה 8 מיליון דולר, כש-4.5 מיליון דולר מתוכם ממשקיעים כמו Next Gear Ventures, זרוע ההון סיכון של בנק רוטשילד ומשקיעים נוספים. לאדיוניקס 15 עובדים, מתוכם 9 במשרדיה שבתל אביב ו-6 נוספים בלונדון.
כך עובדת הטכנולוגיה של Addionics:
אושרי אלקסלסי
Your Friendly Neighborhood Geek. יש לכם סיפור טכנולוגי? דברו איתי: [email protected]
הגב
15 תגובות על "האם בזכות פיתוח ישראלי ניסע מאות קילומטרים ברכב חשמלי ונטעין את הסמארטפון פעם בשלושה ימים?"
* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.
בהצלחה, תחום חשוב.
אחת לכמה שנים יש כתבה על עוד חברה שפיצחה את הסוללה והצליחה לדאוג לקיבולת גדולה פי כמה ממה שיש היום. כל החברות הללו נעלמות לתהום הנישה ונשכחות עד הפעם הבאה שיש כתבה כזאת.
נכון. אבל יש מקום עצום לשיפור. דחיסות האנרגיה של סוללות היא נמוכה במיוחד ככה שיש מקום להכפיל פי 10 את הדחיסות הזאת ומקום עצום לתגליות. מתישהו אחת מהחברות האלו תפצח את זה ותזיז את כל התעשיה קדימה.
אני בטוח שתהיה פריצת דרך, פשוט מחכה שתהיה כתבה שלא מתארת פיץ׳ של חברה אלא המצאה ממשית שאשכרה תגיע לידיים של צרכנים בצורה כזאת או אחרת.
כבר קיימת סוללה שיכולה להספיק לזמן ממושך ולחסוך בהמון משאבים (חשמל, נפט , זיהום אוויר וכו') העצוב בכל הסיפור הזה שאדם יהודי ייצר אותה פשוט העולם לא מעוניין בדבר כזה עקב חישובים כלכליים ומשחקי אגו .
זה כמו שלפניי הרבה שנים טובות היו מקררים שהחזיקו מעמד 40 שנה , מזגני חלון שעד היום עובדים בלי שום בעיה קרוב ל-30 שנה .
אשמח לשמוע על איזה סוללה מדובר [email protected]
מה שמעניין שלא צויין על מודל שעובד והוכח אלא רק תיאורייה. מחקרים תמיד נדרשים, השאלה האם זה רק לגיוס הון או משהו אמיתי קורה כאן.
ימים יבואו.
בתחושתי, בסוף יגיעו למיצוי מסויים כמו רוב החברות בתחום עם 5 % שיפור או קצת יותר וזה כבר לא יצדיק את כל ההשקעה.
רוב המכניות החשמליות מפיצות קרינה אלקטרומגנטית מסוכנת – מעל 5 מיליגאוס constant בעיקר במושב הילדים האחורי. מתי יפתרו את הבעיה …? … אולי עוד כמה שנים טובות . אז מי ההורים האהבלים שמוכנים לסכן את ילדיהם ומשפחתם ברכב שמפיץ קרינה מסוכנת ? מי ??
תפתרו קודם את בעית הקרינה המסוכנת במושבים האחוריים . זה יותר דחוף
כמה עולה עדכנ
פעם לפני כמה שנים (אם אני לא טועה 7) דיברו על סוללה של סמארטפון שתיטען בדקה והיה גם סרטון הדגמה ואמרו שיקח שנה שנתיים עד שישווק ואני עדיין מחכה
וכנראה אותו הדבר פה
אני מכירה את מושיאל כבר המון שנים, עוד משהיה סטודנט בלונדון. הוא הקדיש יותר מעשור מחייו למחקר על בטריות, ויחד עם מומחים כמו ד"ר טריק וד"ר יופיט אין לי ספק שהסטארט אפ הזה עוד יגיע רחוק.
הקרינה המסוכנת במושב האחורי בעיקר , זה הנושא הכי מעניין ולא הספקים ואורך חיי סוללה . החיים של הילדים שלנו זה חשוב הרבה יותר !!!
מה זה הקשקוש המטופש הזה על קרינה במושבים האחוריים?
ראשית, אם היית טורח לבדוק "קרינה" ליד המיטה של הילד שלך היית מגלה שבקיר הסמוך למיטתו יש הרבה יותר "קרינה" מאשר במושב האחורי.
שנית, המושב האחורי היה רלוונטי אולי למכוניות היברידיות שם מוקמה הסוללה והמתמרים, ברכבים חשמליים הסוללה מוטמעת ברצפה וה"קרינה" כלל לא מגיעה מהסוללה אלא מהמנועים.
אין, לא היה ולא יהיה סיכון מ"קרינה" מסוללות והגיע הזמן שאת הפסיכוזה המטופשת הזו שהציגו הטמבלים האלא מהמשרד להגנת הסביבה ומגינים בעיקר על התחת של עצמם מכלום ושום דבר
.