קרנות הון סיכון, מבט פנימה

הבנה טובה יותר של הקרנות, איך הן עובדות ומה המוטיבציות שלהן בהחלט יכולה לעזור בהתנהלות מולן. מי משקיע? מה מודל הרווח שלהן? ושאלות חשובות אחרות שכדאי לדעת את התשובות הנוגעות אליהן לפני שפונים לקרן הון סיכון

הפוסט נכתב ע”י עו”ד מאיה יששכרוב, שותפה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות’ ומתמחה בהקמה של קרנות ובטיפול בהן.

תמונה: flickr, cc-by, AaronPatterson

קרנות הון סיכון ישראליות משתתפות בכ-80% מסבבי ההשקעה בחברות היי-טק ישראליות, ותורמות כ-30% עד 40% מכלל הסכום שמושקע בחברות. קרנות זרות, אנג’לים ואחרים משקיעים את שאר הסכום. לכן, ככל שאתם מעורבים בעולם ההיי-טק (כיזמים, עובדים, יועצים, אנג’לים, וכיוצ”ב) חשוב שתכירו את עולמן של קרנות הון הסיכון.

בפוסט הנוכחי אנסה לתת מושג בסיסי לגבי הקרנות. הבנה טובה יותר של הקרנות, איך הן עובדות ומה המוטיבציות שלהן בהחלט יכולה לעזור בהתנהלות מולן.

מה זאת בכלל קרן הון סיכון?

קרן הון סיכון היא גוף השקעות שמנהל כסף של גופים מוסדיים (קרנות פנסיה, קופות גמל, בנקים, חברות ביטוח וכיוצ”ב), חברות גדולות ובעלי ממון. מטבעו, המנדט של קרן הון סיכון הוא השקעה בחברות טכנולוגיה. המנדט יכול לכלול התמקדות בחברות מתחום מסוים (למשל Communications, New Media, Life Sciences, CleanTech), התמקדות בשלב מסוים (למשל, Seed, Early Stage, Late Stage), ובמיקום מסויים (ישראל, ארה”ב וכד’). קרנות הון סיכון קמות בד”כ לתקופה של כ-7 עד 10 שנים ומבצעות השקעות חדשות בתקופה של 4 או 5 השנים הראשונות שלהן (תקופת ההשקעה). לכן, לפני פנייה לקבלת השקעה מקרן, צריך לבדוק מה המנדט של הקרן, והאם הקרן עדיין נמצאת בתוך תקופת ההשקעה שלה.

באופן טבעי, המטרה של קרן הון סיכון היא להשיג למשקיעים שלה את התשואה הטובה ביותר על ההשקעה שלהם. כשמשקיעים מצטרפים לקרן, הם מתחייבים להשקיע בה סכום מסויים של כסף, שהקרן משקיעה בחברות שנמצאות בתחום המנדט שלה. כשהחברות מבשילות ונמכרות או מונפקות בבורסה (IPO), הקרן מוכרת את ההשקעות שלה באותן חברות ומחלקת את הכסף למשקיעים. ככל שיש יותר אקזיטים וככל שהאקזיטים יותר גדולים ומהירים, התשואה שמניבה הקרן גדולה יותר והקרן נחשבת מוצלחת יותר.

איך בנויה קרן הון סיכון?

מבחינה משפטית, קרנות הון סיכון בדרך-כלל מתאגדות כשותפות מוגבלת אחת או יותר. המשקיעים הם השותפים המוגבלים (Limited Partners) ומנהלי הקרן הם הבעלים והמנהלים של השותף הכללי (General Partner). מקובל שבקרן יש גם חברת ניהול (Management Company), ושתי ועדות: ועדת השקעות, שבדרך כלל מורכבת ממנהלי הקרן ואחראית לאשר את בחירת ההשקעות וביצוע של אקזיטים (Investment Committee), וועדת קונפליקטים שמורכבת מנציגים של המשקיעים ומפקחת על ניגודי עניינים אפשריים של מנהלי הקרן. כאשר מנהלים משא מתן עם קרן הון סיכון, צריך לזכור שההשקעה לא תצא לפועל לפני שתאושר על-ידי ועדת ההשקעות, ולכן, כדי להבין את לוחות הזמנים של הקרן ואת מידת המוכנות שלה לחתום על הסכם השקעה, כדאי לבדוק (בעדינות) מתי ההשקעה מובאת לאישור הנדרש.

איך בדיוק נמדדת הצלחת קרן הון סיכון?

הצלחת הקרן נמדדת באמצעות שני מדדים עיקריים: מכפיל ו-IRR. המכפיל הוא היחס שבין הסכום שהקרן חילקה למשקיעיה לבין הסכום שהם השקיעו בה. לדוגמא, אם המשקיעים השקיעו מאה מיליון דולר בקרן, והקרן חילקה להם מאתיים מיליון דולר, אז המכפיל נטו הוא 2X (הקרן “הכפילה” עבור המשקיעים את ההשקעה שלהם). הפרמטר האחר, IRR (Internal Rate of Return, שיעור תשואה פנימי), לוקח בחשבון גם את מרכיב הזמן. הוא מחושב בדומה לריבית ותלוי בזמן שלקח עד שבוצעו חלוקות למשקיעים- ככל שהחלוקות בוצעו מהר יותר, באותם נתוני מכפיל, ה- IRR גבוה יותר.

כיצד משפיעים מדדי ההצלחה של הקרן על ההשקעות שלה?

הקרן מנסה למקסם את המכפיל וה- IRR על ההשקעות שלה מכיוון שהם משפיעים באופן ישיר על המכפיל וה- IRR של הקרן. כדי להשיג את זה, הקרן תבדוק, בין השאר, שהשוק הפוטנציאלי של החברה גדול, ושהמחירים שבהם נמכרו חברות דומות משקף מכפיל גבוה. בנוסף, כבר מהשלב הראשון, הקרן תבדוק שקיים אפיק אקזיט ותרצה לדעת מהו- למשל, מיהן החברות גדולות שעשויות להתעניין בטכנולוגיה ולרכוש את החברה? האם החברה תהיה מסוגלת להישאר עצמאית, לא להימכר ולצאת להנפקה בבורסה (IPO) בשווי טוב כדי להתחרות באופן עצמאי בחברות האחרות בתחום? בנוסף, הקרן תשקול את טווח הזמן שבו צפוי האקזיט לקרות, על מנת להבטיח, ככל האפשר, שהאקזיט יקרה בתוך טווח החיים של הקרן, ויניב IRR גבוה ככל האפשר.

מה יוצא מזה למנהלי הקרן?

מנהלי הקרן זכאים לקבל Carried Interest, או בעברית, דמי הצלחה, בדרך כלל בשיעור של 20% מהרווחים. התשלום משולם למנהלים כעבור שנים, רק מתוך כספים שהתקבלו אחרי שהם הצליחו להחזיר למשקיעים את סכום ההשקעה שלהם בקרן, אם הצליחו. בנוסף, המנהלים זכאים לקבל דמי ניהול שנתיים במהלך תקופת ההשקעה, בדרך כלל בשיעור של 2.25%-2.5% מהסכום שהמשקיעים התחייבו להשקיע בקרן, ואחר-כך הם זכאים לסכום נמוך יותר במשך שארית חיי הקרן.

אז איך הולך לקרנות ההון סיכון?

תמונה: flickr, cc-by, o5com

שני המשברים הכלכליים הגדולים, זה שלאחר “התפוצצות הבועה” וזה שהחל בשנת 2008, מזמנים אתגרים גדולים מאוד לתעשיית קרנות ההון סיכון – כמות האקזיטים פחתה, החברות נמכרות במחירים נמוכים יותר (מכפיל נמוך), תוך תקופה ארוכה בהרבה (IRR נמוך) והיכולת להחזיר למשקיעים את השקעתם, שלא לדבר על רווחים נאים, נפגעה באורח קשה.

בתנאים האלה, הקרנות מתקשות לגייס כסף נוסף, ואף על פי שחלה עלייה משמעותית בנתוני הגיוס של קרנות ישראליות ב-2011 בהשוואה לשנתיים שקדמו, הסכומים עדיין נמוכים בהשוואה ל-2005 ו-2007. המחסור בכסף ניכר באופן כללי בשוק ההיי-טק, וחלקן של הקרנות הישראליות במימון חברות היי-טק ישראליות ירד בשנתיים האחרונות מ- 40% ל- 30%. מי שממלא חלק מהמחסור בשלבים המוקדמים של החברות הם אנג’לים ומיקרו-פאנדס (קרנות קטנות בסדר גודל של 10-20 מיליון דולר).

בנוסף, מספר קרנות אמריקאיות גדולות הגבירו בשנים האחרונות את הנוכחות שלהן בישראל ובכך ממלאות חלק מהמחסור, בעיקר בהשקעות בשלבים מאוחרים יותר. אפשר לקוות שמיעוט הכסף הזמין להשקעה יביא לכך שרק ההזדמנויות הטובות ביותר ימומנו על-ידי הקרנות, החברות יתנהלו בצמצום תוך הקפדה על ניצול הכסף באופן נכון ובסופו של דבר, כשישתפר מצב השווקים, ניתן יהיה לראות שוב החזרים טובים על ההשקעות, ובנייה של אמון מחודש במודל קרנות ההון סיכון ובהשקעות בהיי-טק הישראלי באופן כללי.


הפוסט נכתב על ידי משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות’


משרד עמית פולק מטלון ושות’ נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג’לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.

המשרד מלווה את היזמים וחברות ההייטק בפעילותם השוטפת החל משלב הרעיון דרך הקמת החברה, הסכמי מייסדים, הלוואות, הסכמי השקעות, קבלת תמריצים ממקורות ממשלתיים, קניין רוחני, הסכמים מסחריים, מיזוגים ורכישות, עסקאות אסטרטגיות ובינלאומיות ועוד.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

3 תגובות על "קרנות הון סיכון, מבט פנימה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אחד העם
Guest
עוד כמה דברים שלא אומרים לכם על הון סיכון: 1. במהלך העשור האחרון, סך הקרנות הישראליות היו בהפסדים. לא מכפילים, לא IRR ולא נעליים. הפסדים. (כתבות נרחבות על הנושא היו במהלך השנתיים האחרונות בעיתונות הכלכלית). 2. אם יש משהו שהן לא אוהבות, קוראים לו “סיכון”: בשנים האחרונות הקרנות חוששות מאוד מהשקעה בתחומים חדשניים באמת ומעדיפות ככלל להשקיע רק ביזמים שכבר עשו אקזיט אחד – סוג של כסת”ח. אני לא יודע אם יש קשר בין זה לבין התוצאות הכספיות הלא מרשימות שלהן, אבל ייתכן. מעניין אם יש מחקרים בנושא. 3. המודל שלהן בנוי פחות או יותר על “1:20”, כלומר: חברה אחת… Read more »
אחד אחר
Guest

יפה אמרת.
כדאי גם להזכיר את http://www.thefunded.com חובה לעבור עליו לפני הפגישה בקרן. אפשר למשל לראות בבירור את ההבדל בציונים בין הקרנות הישראליות לאמריקאיות.

אאא
Guest

ממש נהניתי לקרוא!
לשם שינוי קראתי כתבה מהסוג הזה בשדר”כ מבלבל אותי עם מינוחים ומושגים עד הסוף :)

wpDiscuz

תגיות לכתבה: