9 טעויות השיווק הנפוצות ביותר בקרב יזמים ישראלים [אורח]

מהמנטליות האופיינית לישראלים ועד לחוסר זמן או מחסור במשאבים – הצצה לתשע טעויות נפוצות בשיווק גלובלי האופייניות ליזמים ישראלים וכיצד ניתן להמנע מהן

קרדיט צלם\תמונה: John Lund, Getty Images Israel

מאת עינב לביב, מומחית לשיווק חברות סטארטאפ, מייסדת שותפה בחברת G2MTEAM

לאחר שנים של עבודה עם עשרות חברות סטארטאפ ישראליות (מדהימות, אגב) ושיחות עם מאות יזמים הנמצאים בשלב השיווק מול השוק הגלובלי, חשבתי שיהיה נכון לשתף אתכם בחלק מהמחשבות שלי, בתקווה שתוכלו להפיק מכך תועלת.

היום אני מודעת למספר טעויות שיווק נפוצות ודוגמות שאינן נכונות, החוזרות על עצמן בקרב יזמים ישראלים, החל בכשלים הנוגעים לאפיון קהל היעד וכלה בטעויות באומדן התקציב. כשאני חושבת על זה, אני מבינה שבסופו של דבר, לא מעט יזמים ישראלים נופלים בהבנת עולם השיווק, טקטית ואסטרטגית, והבעיה הופכת לכפולה ומכופלת כאשר חלקם מונעים ממחשבות, רעיונות ודרישות באשר לפעילות השיווקית שלהם, שהנן שגויות מיסודן.

כאשר מדובר בשיווק מול השוק הבינלאומי, אנחנו הישראלים נמצאים בבעיה. שחייה בבריכה הגלובלית שונה מאוד משחייה בבריכה (טוב נו, שלולית) המקומית, וכן, גם מול השוק האמריקאי ישנם הבדלי תרבות מהותיים שאנחנו לא מודעים אליהם. גם אם אנחנו יודעים לדבר אנגלית ברמה סבירה, וכבר ביקרנו בתפוח מספר פעמים ואפילו הגענו למערב, אנחנו לא בהכרח מבינים לעומק מה איכות החומרים שאנחנו נדרשים לייצר, ואיך אנחנו נשפטים בעיני קהל היעד. התכונה הנהדרת שלנו, הישראלים, לרוץ מהר, להתקדם ולתקן תוך כדי עבודה, עוזרת לנו במקומות רבים, אך בעולם התקשורת השיווקית היא לעיתים בעוכרינו.

בגדול, ולפני שאני מונה את הטעויות המרכזיות שאני נתקלת בהן, עולם השיווק מסתכם ביכולת שלנו לזכות באמון. אמון הלקוחות, אמון שותפים עסקיים, אמון המשקיעים וכדומה.

בהעדרה של הכרות אישית (קשרים, רבותי, קשרים), הלקוחות או המשתמשים הפוטנציאלים מחפשים עוגנים לאמון או העדרו בחומרים שאנחנו מחצינים (בעולמות המיצוב והמיתוג וגם בעולמות הפרפורמנס כמובן). הטעויות שאנחנו עושים בדרך משליכות ישירות על היכולת שלנו לזכות באמון קהל היעד, במישרין או בעקיפין.

1. אנחנו מעגלים פינות בהגזמה

כן, להיות ישראלי משמעו לעגל פינות. אגב, אני לא נגד עיגול פינות. למעשה, ההשרדות שלנו כיזמים תלויה בעיגול פינות במידה רבה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעכב על כל דבר קטן, ולהוציא מוצרים או חומרים רק כשהגיעו ל-100%. הבעיה היא שלעיתים אנחנו מעגלים פינות קצת יותר מידי, ואז אנחנו פשוט לא נראים טוב בעיניים של הלקוחות הפונטציאלים מעבר לים.

דוגמא אחת בולטת היא אתרי אינטרנט שאני נתקלת בהם. אפשר לבנות אתרים מצוינים תוך כדי פשרות מבחינת הפלטפורמה או מבחינת היכולות מאחורי הקלעים. אפשר בהחלט ‘להתפשר’ על אתרים הבנויים ב- WIX, ב- Squarespace או ב-WP רחמנא ליצלן.

אבל, לא מומלץ להשיק אתר ללא העמודים המרכזיים בכל הקשור לבניית האמון, עמודים עם הרבה מאד תנועה בדרך כלל, כמו עמוד ה’אודות’, הצוות והדרכים ליצירת הקשר. אתר אינטרנט שלא ברור מי “האבא והאמא” שלו הוא מחשיד. העדרם של עמודים אלו יפגע בהמרות.

עיגול קצוות כך שאתר האינטרנט עולה עם גליצ’ים בצפייה במובייל לא מקובל עלי. אלמנטיים גרפיים שעשיתם לבד ולכן יש להם שוליים מפוקסלים לא עוברים אצלי וכשאין פביקון (הקטנצ’יק הזה שמופיע על הטאב בבראוזר) זה נראה לא טוב.

בקיצור, יופי לנו שאנחנו יודעים לעשות דברים מהר יותר מכל אומה אחרת. וכל הכבוד לנו שאנחנו רצים קדימה, כולם יודעים שבזכות זה בנינו מדינה ב-70 שנה וניצחנו את כולם וכו’ וכו’. אבל אם אנחנו נופלים בקטנות, החברים מעבר לים יניחו שאנחנו חבורת ירוקים שיושבים בגראז’. אגב, כתיבה בסגנון כזה בבלוג מקצועי זו פריבילגיה שאני מרשה לעצמי רק בעברית.

קוריוז שבו נתקלתי לאחרונה: חיפשתי לפני מספר חודשים סוכנות לצאת איתה לטיול יומי בגרנד קניון (כן, ההוא שליד וגאס). עשיתי חיפוש חופשי בגוגל – Grand canyon tour. נכנסתי לאינספור אתרים, וכמו כל לקוח פונטציאלי, חיפשתי לנפות (דיברנו על אמון?). המדהים הוא שכל אתר אליו נכנסתי, גם אם מאחוריו עומדים נהג ומדריך ותו לא, נראה מיליארד דולר. כל עמוד ו/או כפתור לחיצה עבד מצוין בדסקטופ או במובייל, כל אתר היה משופע בתכנים מעולים. הקופי היה לא פחות מנהדר. דרכי ההתקשרות היו מפורטות, התמונות היו מרהיבות.

בחיי שלא הצלחתי לנפות. ואנחנו מדברים בסה”כ על סוכנות לטיול יומי באוטובוס (לא התחשק לי רכב, אל תשפטו). מסיעי אשדוד גרסת נוואדה. אתם יכולים לתאר לעצמכם לאן האיכות מגיעה כשמדובר בסטארטאפ היושב בסיליקון ואלי וגייס סכום מכובד בסיד או בראונד A.

חברים הפונים לשוק האמריקאי, אנחנו מתעסקים עם אלופי העולם בניראות, מיתוג ושיווק. אם נעגל פינות יותר מדי אין לנו סיכוי. פשוטו כמשמעו.

קרדיט צלם\תמונה: JGI/Jamie Grill, Getty Images Israel

2. אנחנו מתעקשים במקומות הלאו דווקא נכונים

ההפרדה בין עיקר ותפל היא אחד מהדברים המשמעותיים ביותר (כיזמים בפרט ובחיים בכלל) שכדאי לכל אחד מאיתנו ללמוד. עבורי, זה אחד היסודות הכי מורכבים באימון העובדים שלי בחברה. חוק ה-80/20 הוא הבסיס לאופטימיזציה. דרוויניזם אפילו. מה שהיה כדאי יושם בפועל. מה שלא היה מספיק חשוב נכחד.

הבעיה היא שקל להגיד וקשה לעשות. גם לך תבין מה באמת כדאי להגדיר כ-MVP. אני מוצאת את עצמי חוזרת על אותה שאלה פעמים רבות, בפגישות של ניהול האקאונט והיא “מה המטרה? למה דווקא זה עכשיו?” שאלה פשוטה, לא? יש יותר פעמים בהן אני לא שומעת תשובה הגיונית בצד השני מאשר פעמים שכן.

יתרה מכך, לפעמים העבודה ‘נתקעת’ בגלל פינגפונגים על מיקרו שינויים בטקסטים, בויז’ואלים וכיוצא בזה. הבנתם נכון. הסעיף הזה הוא הצד השני של הסעיף הקודם.

פה אני מעגלת פינות, ולפעמים לא משחקת את המשחק, אפילו שזה מאד מפתיע את הלקוח. לא משנה לי אם הלוגו מופיע בפינה הימנית או השמאלית של המודעה. זה לא ישנה את אחוזי ההמרה במספרים כל כך נמוכים. כן משנה לי אם יש או אין לוגו.

אני לא אלך לרב על כל ניואנס בכל משפט בהודעת היח”צ. אני כן אעמוד על שלי בהקשר לכותרת, כותרת המשנה, ושורת הכותרת באימייל.

אגב, אני גם לא אכין 10 עמודי נחיתה לבדיקה כשכל הטראפיק לאתר עומד על פחות מ-3,000 מבקרים בחודש. עדיף לי קודם לבנות דף אחד כמו שצריך ולהגדיל את התנועה. למה? כי אני לא אצליח לייצר הבדלים שיהיו שווים את המאמץ בשלב הזה. כאשר הטראפיק יגדל מספיק זה כבר סיפור אחר.

בעולם השיווק ובכל עולם אחר יש מחיר להתעקשות. תבחרו קרבות ראויים ותחשבו בכל רגע נתון מה הערך האמיתי בהתעקשות או הפרפקציוניזם שלנו, וחשוב מכך, מה המחיר והאם זה שווה.

3. אנחנו מגייסים אנשים שאינם מתאימים לניהול מערך השיווק הרוחבי, ואז בוכים

נשמע מוכר, נכון?

ברור לי שאין מה להרחיב על הצורך להשקיע בהון אנושי. כל יזם מכיר היטב את הנושא וגם קרוב לוודאי שנכווה פה פעם או פעמיים. בסוף ואחרי חריקת שיניים, אם יש לנו מזל, אנחנו מתהדרים בצוות מאושר של תותחים.

כמו בכל תפקיד אחר, גם בעולמות השיווק סוג המומחיות הוא קריטי. למה אני מתכוונת? ובכן, שיווק סטארטאפ הוא שונה מאוד מעבודת השיווק בחברה בינונית או גדולה, שם יש צוות רחב ותקציבים משמעותיים. מאיש השיווק בסטארטאפ, ועל אחת כמה וכמה מול השוק הבינלאומי, נדרש ידע רוחבי, מומחיות הן בעולמות האיכותניים (מיתוג, מיצוב וכו’) והן בעולמות הפרפורמנס (מדידות והמרות), אופי של לוחם גרילה (אין משאבים אין כסף והחברה בהגדרה נמצאת במצב נחות ביחס לתחרות) ונכונות להטמיע כלים וטקטיקות חדשות על בסיס קבוע.

לא פעם איש השיווק בחברת סטארטאפ כזאת או אחרת צריך להגיע עם ניסיון והבנה של CMO אבל עם אפס אגו ונכונות לבצע משימות כאחרון המתמחים.

מעטים אנשי השיווק המגיעים מחברות גדולות ויכולים להתאים לסוג כזה של משרה. בטוח שיש יוצאים מהכלל אבל לאחר אין סוף גיוסים וראיונות עבודה, רשימת הדרישות שלי היום ממועמד לתפקיד אצלנו בחברה כוללת בהכרח ניסיון משמעותי בעבודה בחברת סטארטאפ הפונה לשוק הגלובלי, בניהול וביצוע טקטיקות איכותיות ומדידות כאחד. בקצרה – Full stack startup marketer.

ומה קורה כשהגיוס לא מתאים? נוצרת הזנחה באחד או יותר מהתחומים החשובים, אנחנו לא מצליחים ללמוד מה עובד ומה לא, ואנחנו נדרשים להגדיל תקציבים שאין לנו, על מנת לבצע ‘השלמות’ במחלקת השיווק. בואו נסכים שעדיף לא להגיע לסיטואציה כזאת.

קרדיט צלם\תמונה: Tay Jnr, Getty Images Israel

4. אנחנו ‘נופלים’ בכל מה שקשור להבנת עולמות המדידה

לא קשה ‘ליפול’ במדידה. אפילו קל. למרות שאנחנו אוהבים לדבר על גישת ה-Data driven, לא ברור מה הסטנדרט וגם פה עולה שאלת העיקר מול תפל. קל מאוד להסתנוור מכמויות המידע הזמינות ופשוט למדוד את עצמינו לדעת. אין הרבה הגיון בהטמעת עשרות איוונטים עד שהאצבעות מדממות, מבלי שתהיה אסטרטגיה מוכוונת יעדים מאחורי זה. מצד שני, גם בזבוז של זמן יקר בניסיון למדוד מה שאי אפשר זה מיותר. חשוב שתשלטו במידע שלכם, ולא שהוא ישלוט בכם. אל תשאפו למדוד הכל (גם אם תשאפו, לא תצליחו), ובבת אחת. התייחסו למדידה כתהליך הדרגתי: התחילו מהמידע הכי חשוב, שבלעדיו לא תוכלו לקבל מסקנות לגבי הפעולות בהן אתם משקיעים הכי הרבה, והתקדמו משם.

כאשר אני מתחילה לעבוד עם חברות אני מתחילה פעמים רבות בהרגעת המערכת, הורדת רשימת הדרישות ממי שיושב על האנליטיקס ופישוט האקסלים. מה שאי אפשר להבין ב-5 שניות של התבוננות לא משרת אתכם היטב. אין מה להסתכל על הנתונים כל יום. זה בזבוז זמן משווע.

אני בדרך כלל מגדירה 3-4 איוונטים פנימיים (באפליקציה או באתר) למדידה לאחר הקליק או ההורדה, ומזכירה ליזמים שאנחנו תמיד יכולים להוסיף עוד כשנרצה.

אני ממש משתדלת להגדיר משפך פשוט והגיוני ולעקוב אחריו בצורה שלא תגזול יותר מדי זמן ומשאבים. אני מפצירה בכם, אל תשרפו ימים כלילות בחיפוש אחר מקור של 5% פער בין כלי אנליטיקס אחד לשני. ככה זה. תקבלו את זה, תשלימו עם זה ותזרמו הלאה. זה אף פעם לא זהה. תקבלו את זה שלפעמים למדיה יש את הטרנדים שלה, וצריך להשלים עם זה. כן, דצמבר הוא חודש יקר. בואו לא נשרוף 3 שעות על לחשוב למה ואיך. לא תנצחו את זה.

בואו גם נשלים עם העובדה שככל שקונים יותר מדיה משלמים יותר, ועם זה שלפעמים נראה תופעות מוזרות בגוגל אנליטיקס (אם זה 5 כניסות בחודש בואו נשחרר את זה בינתיים), בואו לא נסתכל על הקוהורטים בפייסבוק אנליטיס כאילו זו חידת היגיון שבה מסתתרת טעות ועלינו עכשיו לחשוף אותה בכל מחיר,
אלא-
בבקשה-
ממש בבקשה-
תסתכלו על הטרנדים. התמונה הכוללת, מלמעלה. תחפשו את הסיפור מאחורי המספרים. זו לא קלישאה.

5. אנחנו לא באמת מבינים מהן אבני הבסיס בעולמות השיווק

הן עולמות השיווק המקומיים והן הבינלאומיים מכילים בתוכם תחומים רבים. היזמים, שידם בכל, לעיתים מתקשים להפריד בין העולמות השונים ולהבין מי עושה מה, מתי ואיזה צורך זה משרת, והאם זה נדרש או לא. מה בכלל נכנס תחת יח”ץ, האם PR ותוכן באים ביחד? מה נכנס תחת עולמות התוכן? מה בדיוק נכנס בתוך הפרודקט מרקטינג?

לפעמים, כשאני נפגשת עם יזמים, אני ממש מתקשה להבין את רצונותיהם. יש כאלו שאומרים “אני צריך PR” כשמבחינתם שיווק=יח”ץ . יש כאלו שמבקשים פעילויות מסויימות ולא ברור לי למה.

למה חשוב להבין, אפילו מעט, על הטקטיקות השיווקיות השונות? פשוט כי כל חברה צריכה תמהיל מסויים ולא אחר, וגם כי כדאי לכם מאד להגדיר סט ציפיות מהאופרציה השיווקית שלכם. לא תמיד נכון לעשות השקות רועשות ולשמן כתבים של אאוטלטים מובילים. כתבת טקראנץ ומאמץ PR שיכול לעלות הון קטן לא בהכרח ירים לכם את הגרפים וייצר לידים.

אני משתדלת לעשות סדר בעת שאני נפגשת עם יזמים, ולהסביר להם את ההבדל בין עולמות הפרפורמנס לעולמות המיתוג והמיצוב, לדבר על טקטיקות ואיך הן משרתות עולם כזה או אחר (בדרך כלל את שניהם) ולשפוך מעט אור על הטרמינולוגיה בתחום.

בלי הבנה של הבסיס ומעט מהטרמינולוגיה בתחום לא תוכלו להגדיר עדיפויות בהקשר לפעילויות השיווקיות שלכם ולא תוכלו לנהל דיון עם אף סוכנות שיווק ראויה לשמה היושבת מעבר לים. ולפעמים צריך…

6. אנחנו מחלקים משאבים ותקציבים באופן לא מיטבי

גם פה הייתי עדינה.

אחד הדברים הכי מדהימים שאני נתקלת בהם הוא הפער בין העלויות האמיתיות של האופרציה השיווקית, לבין מה שהיזמים חושבים. כולם, אבל כולם יודעים מהן העלויות האדירות הכרוכות בגיוס צוות פיתוח. כולנו יודעים שעלות שכרו של איש פיתוח מוכשר יכולה להיות גבוהה, באופן אבסורדי, מזו של מנהלו.

אבל מהי עלות השכר של מנהל שיווק מיומן ומנוסה? כזה שתגייס להוביל את השיווק בחברה שלך כ- CMO? יזמים רבים נדהמים לשמוע שאנשי השיווק המנוסים בעולם ההיטק הישראלי מרוויחים לא פחות או לפחות לא הרבה פחות מאנשי הפיתוח.

אני לא מצליחה להבין את מקור ההפתעה. איש שיווק מוצלח בעולם הטק הוא כנראה מקצוען בעל לא מעט שנות ניסיון, עם טרק רקורד מכובד מאחוריו.

באותה מידה, אני מתקשה להבין את הפליאה מעלויות ההתקשרות עם סוכניות השיווק הגלובאליות הטובות בארץ. נדמה לי שבעוד כולם משלימים עם יוקר עלויות הפיתוח, יזמים מצפים להנות משיווק ראשון במעלה במחירים שאינם משקפים את המציאות.

מילא חוסר הבנה המתחילה ונגמרת בגיוס אנשי השיווק ו/או הסוכניות השונות, אבל העניין הוא שאי ההבנה משתקפת היטב בחלוקת התקציב השנתי.

אני נתקלת לא פעם ולא פעמיים ביזמים המכלים כמעט את כל התקציב על הפיתוח ומשאירים פירורים לשיווק. פירורים שאינם מספיקים לגיוס אנשים (פנימיים או חיצוניים) לתפעול הולם של האופרציה, כל שכן להפעלת קמפיינים ממומנים, השתתפות באירועי תעשייה וכיוצ”ב.

בד”כ אני שואלת שאלה מאד פשוטה שמבהירה את הבעיה: מה היעדים שלכם? האם אין לכם יעדים כלשהם מול השוק? כלום? הוכחת היתכנות? בדיקת שוק? משהו??

כן, גם בעולמות ה-B2B צריך להשקיע בשיווק. אמנם בד”כ תקציב הקמפיינים הממומנים הוא פחות בהרבה, אבל לעומת זאת יש להשקיע הרבה יותר בעולמות התוכן , חומרי מכירה ואירועי תעשייה. הדברים האלו עולים כסף, ולא מעט.

לסיכום: אם יש לכם יעדים עסקיים הקשורים לשוק, כדאי מאד שיהיה לכם תקציב מספק לשיווק. כמה? שאלה טובה, יש כאלו שטורחים לשאול אותי לדעתי אפילו לפני קבלת סכום הגיוס. תנסו לדלות מידע מחברים שנמצאים שם בחוץ וממוצבים לפניכם במסע. תדאגו לקבל מושג מול מה אתם ניצבים לפניי שגוזרים תקציב המפולח באופן לא הגיוני.

קרדיט צלם\תמונה: Jeffrey Hamilton, Getty Images Israel

7. אנחנו מגייסים סוכנויות שיווק מבלי להגדיר בבירור תהליכי עבודה, יעדים ומנגנוני פיקוח

כאשת שיווק לסטארטאפים אני נתקלת שוב ושוב בצורך להגדיר גבולות גזרה, יעדים ברורים ולתאם ציפיות עם היזמים מולם אני פועלת. יזמים רבים מתקשים להגדיר, אפילו לעצמם, מה באמת הציפיות שלהם מהעבודה המשותפת ועד כמה הן ריאליות.

הם רוצים להצליח, זה ברור, אבל לצערי, הצלחה היא לא יעד שאיתו ניתן לעבוד. רבים מהיזמים שאני משוחחת איתם מתלוננים על אכזבה מסוכנויות שיווק כאלו ואחרות, ואני מרגישה שפעמים רבות הבעיה היא אצלם.

סוכנויות שיווק קלאסיות (כגון סוכניות לעולמות הקידום האורגני והממומן, סוכנויות PR ועוד) מציעות שירות במגוון תחומים, בעולמות בהם הן מתמחות, אך על החברה עצמה לדאוג לשמור על קשר רציף עם הסוכנות, להנחות את אנשי הקשר הפועלים מולם, לתדרך אותם, להציב ציפיות ולהגדיר מנגנוני פיקוח ומדידה. זו המון עבודה הדורשת הכרות בעולם השיווק. כאן בדיוק מתחילות הבעיות. סוכנויות שיווק פר אקסלנס לא פועלות בואקום. הן לא יקומו ויטפלו במכלול הבעיות הקיימות, ולא יפקחו על צוות הספינה ממעוף הציפור.

בסופו של דבר, וגם אם סוכנות ה-PR מצוינת, אם הסיפור אינו מספיק חזק, התוצאה תהיה מאכזבת, וגם אם הסיפור חזק והכיסוי הולם, בהעדר משאב שיווקי אשר יכול למנף את הכיסוי שנוצר (לחומרים שיווקיים, הפצה במדיה וכדומה), סיכום ההשקה יהיה מאכזב.

גם אם חברת המדיה (PPC) עושה עבודה מצוינת, התוצאות לא בהכרח יהיו משביעות רצון אם האתר לא כולל את המידע הנדרש.

כאשר אתם ניצבים בפני גיוס סוכנות כזאת או אחרת, שאלו את עצמכם מה אתם מצפים לראות, תוך כמה זמן, ומה ידרש מכם תוך כדי. שתפו את אנשי הסוכנות במידע. תאמו ציפיות בלי להתבייש באופן ברור ומוגדר.

8. אנחנו מצפים לראות שינויים משמעותיים מהר מדי

אנחנו אומה חסרת סבלנות. ככה נוצרנו. ככה אנחנו נוהגים, ככה אנחנו מדברים וכך אנו מצפים שהעולם ישיב לנו: מהר ועכשיו. יזמים ישראליים נגועים אף הם בחוסר הסבלנות הישראלי הטיפוסי. הבעיה היא, שהעולם כמנהגו נוהג: מרבית ההישגים הם תוצאה של תהליכים, חלקם ארוכים. יזמים רבים מתקשים לגייס את הסבלנות הנדרשת בכדי לחזות בפירות עבודת השיווק, פירות שחלקם מבשילים רק לאחר זמן מה. במילים אחרות, הם מחפשים קוסמות… ואז מתאכזבים, נתקעים ופועלים מתוך לחץ.

חלק מהמשקיעים גם חוטאים בעניין, למרבה הצער, ובכך מחמירים מאד את הבעיה. בלחץ שהם יוצרים אל מול היזמים הם פוגעים באיכות הביצוע, במוטיבציה של אנשי הצוות וביכולת של החברה להתנהל באופן מיטבי אל מול היעדים. חבל.

אל תסכימו לגיוס המוצמד ליעדים שאינם הגיוניים בעליל. אני יודעת שכשאין כסף קשה להגיד לא, אבל באמת שבמצב בו אתם מסכימים לדרישות שאין שום סיכוי שתוכלו לעמוד בהן חותמים עסקה עם השטן. גם פה תעשו בירור נרחב, ככל שביכולתכם, על מנת לוודא שהציפיות מכם ריאליות.

9. אנחנו ממשיכים לדרוש תשובות על שאלות שלא ניתן לענות עליהן. נקודה.

“כן, כן אבל רק תני הערכה לכמה יעלה לי יוזר / ליד / משתמש נאמן” שואלים כולם, כל הזמן. האמת, אני מבינה את הצורך, בחיי שגם אני שואלת את עצמי את אותן שאלות. הצורך בוודאות הוא לגמרי מובן, אך לצערי, לא ממש ריאלי. ישנן עלויות שאין לדעת אותן לפני.

לדוגמה בעולמות הקמפיינים הממומנים. אני יודעת שליד בארה”ב יעלה יותר מליד בהודו, זה כן. אבל כמה יעלה, מה יהיה אחוז ההמרה, כמה זמן זה יקח להגיע ל-100 לידים. בחיי שלא יודעת. לא סתם מסתירה. לא יודעת. אף אחד אחר גם לא יודע. גם פייסבוק או גוגל בעצמם לא יודעים.

במקום לשאול שאלות כאלו, הייתי ממליצה לעבור לשיחה שמטרתה מיקסום התועלות בפעילות עם חוסר וודאות. לדוגמה, הגדרת תקציב פיילוט נמוך מספיק בכדי לא לבזבז כסף לריק, אך גבוה מספיק בשביל שניתן יהיה ללמוד ולשפר אחוזי המרה.

לסיכום

מסתבר שעולם השיווק, בפרט בהייטק, בפרט בזירה הגלובאלית ובפרט כשמדובר בחברות סטארטאפ, דורש מיומנות רבה. אני טוענת שכל תחום ניתן ללמוד אם רוצים. גם כאן, לא מדובר במדע טילים בסופו של דבר. כולנו יודעים שהמשמעות של להיות יזם היא ללמוד קצת על עולם הכספים, קשרי משקיעים, עניינים משפטיים, הון אנושי, לוגיסטיקה, טיפה סבלות, ידע נרחב במכירות ופיתוח עסקי, אז כן, תוסיפו קצת הבנה שיווקית לרשימה ותשתדלו לא ליפול לטעויות קריטיות אשר יכולות להסב לכם נזק רב לאורך המסע. ורק אל תשכחו להנות מהדרך.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

6 Comments on "9 טעויות השיווק הנפוצות ביותר בקרב יזמים ישראלים [אורח]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
אחד שלא יודע
Guest
אחד שלא יודע

אחלה מאמר!

Roy
Guest

כתבה נחמדה תודה. רק לא הבנתי מעין הזלזול ב WP ?

אמיר
Guest

נכון, שהוא בטוח הרבה יותר טוב וסקלאבילי ורב אפשרויות, (וחינמי) מויקס למשל. טוב זה לא משנה. עינב היא מומחית שיווק, לא מתכנתת.

OFER
Guest

מאוד נכון, תודה!

יעל
Guest

איבדה אותי בוורדפרס….כנראה מעולם לא נגעה במערכת הזאת
עוד טיפ ליזמים ישראלים – תמנעו מלקרוא כתבות מהסוג הזה

כתבה מיותרת - בזבןז זמן
Guest
כתבה מיותרת - בזבןז זמן

כתבה ארוכה מייגעת מעייפת ובעיקר בלי פואנטה! מה המסר שרצית להעביר? לר ברור.. אני פרשתי אחרי חצי כתבה כי פשוט נראה כמו מישהו שמתבכיין במקום לתת כלים רלוונטים. כתבה פשוט מיותרת

wpDiscuz

תגיות לכתבה: