פרויקט מיוחד מציג צדדים חדשים של 70 האנשים הבולטים בהייטק הישראלי

היזמת הסדרתית ענבל אריאלי יזמה ואצרה את פרויקט Israel70by70 במטרה להראות את הצדדים הפשוטים והאנושיים של האנשים שמאחורי ההייטק הישראלי. אז מה העצה הכי גרועה שקיבל אמנון שעשוע וממה נהנה היום מודי רוזן?

סטארטאפ ניישן, קטר המשק, אומת החדשנות – כל הטייטלים הגדולים האלה מתארים את תעשיית ההייטק הישראלית, שמהווה דוגמה ליזמים בארץ ובעולם. אך עם פריצות הדרך הטכנולוגיות, האקזיטים הגדולים וחגיגות הענק של שנת ה-70 למדינה, קל לשכוח שמאחורי כל הצלחה כזו עומד אדם, שהעבודה הראשונה שלו הייתה מוכר ירקות, מנקה חדרי מדרגות או מוכר ארטיקים בחוף הים.

לקראת יום העצמאות הושק Israel70by70, כחלק מפרויקט The Founder Studio שיזמה ואצרה היזמת הסדרתית ענבל אריאלי, ממייסדי ומנכ”לית משותפת של חברת SYNTHESIS. הפרויקט מציג את הפסיפס שממנו מורכבת תעשיית ההייטק הישראלית ומזכיר לנו שגם האנשים הגדולים שהובילו את התעשייה לא התחילו ממקום גבוה.

“כבר 20 שנה שאני פעילה בתעשייה, ופוגשת יזמים, משקיעים, מתכנתים ואנשי תוכן ומתעניינת בסיפור האישי שלהם, והעבודה על ספר חדש שייצא בקרוב בארה”ב רק העצימה את זה”, מספרת אריאלי, “בתור ילדה גדלתי על השאלון של מרסל פרוסט בתוכניתו של מבקר הספרות הצרפתי ברנרד פיבו, שראיין סופרים גדולים ובאמצעות השאלון הציג אותם בצורה אנושית. החלטתי לייצר משהו דומה לתעשיית ההייטק הישראלית – פרויקט שמעלה על נס את ההישגים של התעשייה שמורכבת מאנשים, ומצד שני מספר את הסיפורים הבסיסיים שהביאו את ההישגים האלה. בחרתי שאלות במנעד רחב – של דברים גדולים וקטנים בחיים של כל אחד מהמשתתפים – והמטרה הייתה לחשוף פן נוסף בחיים של מי שמשמשים כיום מודלים לחיקוי.

“אגב, שם הפרויקט נבחר כמחווה לפיבו וג’יימס ליפטון, שנתקל במקרה בתוכניתו של פיבו ויצר בעקבותיה את התכנית המפורסמת ‘Actors Studio’ (‘סטודיו למשחק’)”.

הפרויקט מגוון וכולל את ותיקי התעשייה כמו דב מורן, חמי פרס, ארנה ברי, מולי אדן, יזהר שי ורפי גדרון, לצד דמויות חדשות יותר כמו רונה שגב, אדם פישר, עדי סופר תאני, שי וינינגר ואפילו מייסדי גיקטיים – מורן לשם בר ויניב פלדמן.

איך החלטת מי ישתתף בפרויקט?

“קריטריון ראשון וחשוב הוא אנשים שיש להם רקע יזמי כלשהו, שהיו חלק מאיזו יוזמה, ולא משנה אם היא תעשייתית או פנים ארגונית. למשל עינב אהרוני יונס, מנכ”לית קודאק ישראל, שהייתה בכלל ראש המחלקה המשפטית בקודאק בתקופה שבה הגישה בקשה לפשיטת רגל, המציאה תפקיד וגם קיבלה אותו. זהו שינוי פנים ארגוני בעל השפעה רבה. יזמות היא קריטריון אחד, אבל יש לה פנים רבות, לא רק חדשנות טכנולוגית.

“בנוסף, רציתי לייצר פסיפס עשיר שנותן ביטוי לחברה הישראלית בתוך התעשייה הישראלית. החברה הישראלית מורכבת מהרבה פרטים, לא כולם בולטים בהייטק אבל עדיין היה לי חשוב למצוא אותם ולתת במה. למשל גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, חילונים וחרדים, ערבים ויהודים, עולים וצברים. הפסיפס הזה מראה על משהו שהסך שלו גדול מחלקיו, אבל החלקים עצמם מרתקים”.

ואחד לשנה הבאה

השאלון שיצרה אריאלי מורכב מ-12 שאלות, ובהן: מהו המנהג הישראלי האהוב עליך?; מה הייתה העבודה הראשונה שלך?; עם מי היית רוצה לסעוד ארוחת ערב?; מה העצה הגרועה ביותר שקיבלת?; ומהו זיכרון הילדות הכי משמעותי שלך? הפסיפס שהיא מדברת עליו בולט מאוד בעיצוב של הפרויקט – 7 שורות, 10 אנשים בכל אחת – אך למעשה הפסיפס מורכב מ-69 אנשים.

הקובייה האחרונה היא בעצם סימן שאלה. מדוע?

“סימן השאלה, ואיתו חוסר הידיעה, מסמן בעיניי הרבה דברים בענף – את זה שביזמות שום דבר אף פעם לא גמור ותמיד יש עוד, שהמודל לחיקוי הבא מסתובב פה ובעיקר – שזו לא רשימה סגורה”.

ואכן אריאלי מספרת שבעקבות העניין שהפרויקט יצר היא מתכוונת להרחיב את הפרויקט לעוד אנשים בתעשייה (מי שעומד בקריטריונים ומעוניין להשתתף יכול ליצור קשר כאן), וגם לייצר שאלון מקביל לקהילות בעולם מסוגים שונים, לאו דווקא הייטק.

מקור: צילום מסך

הפרויקט כאמור מעוצב כפסיפס ואפשר לשוטט בו שעות, ובכל זאת החלטנו ללקט לכם כמה פנינים ועובדות שהפתיעו אותנו.

קובי סמבורסקי מקרן גלילות קפיטל שיתף שהעצה הגרועה ביותר שקיבל היא “לעבוד במשרד ממשלתי”, בעוד לפרופ’ אמנון שעשוע הציעו להחליף מקצוע בלימודים (הוא לא שמע לה). מודי רוזן, ממייסדי קרן מאגמה, מאוד נהנה היום כי המנהג הישראלי האהוב עליו הוא פיקניק ביום העצמאות, וחדווה קלייינהנדלר, מייסדת Emerj, נהנתה אתמול לראות את זיקוקי הדינור של יום ערב העצמאות. שאול אולמרט, מייסד Playbuzz, סיפר שאחרי בית הספר הוא היה נוהג לאכול כנאפה ביפו ושם קיבל את הכינוי “הילד” (el walad) וחמי פרס, ממייסדי פיטנגו, קיבל מתנת בר מצווה מדוד בן גוריון. אלי הופמן מ- Seeking Alpha, היה רוצה לשבת לארוחת ערב עם זוכה פרס הנובל דניאל כהנמן, והנס שאקור, יזם ומייסד Markitect Consulting Firm, היה רוצה לשבת עם הדלאי לאמה.

תוך כדי עבודה, איזה פרט הכי הופתעת לגלות או עם מי הכי הזדהית?

“זו שאלה טובה. לא הופתעתי מהחיבור הרגשי שיש לאנשים שראיינתי עם המדינה, לא הופתעתי מהנכונות שלהם לספר על עצמם, ולא הופתעתי מהמילם העבריות שנבחרו. שלוש המילים שחזרו על עצמן הכי הרבה היו פרגון ולפרגן, שלום וסבבה – שלוש מילים שמאוד מאפיינות את הרוח של התעשייה, רוח חיובית, פרגון הדדי, אופטימיות וכמיהה לחברה סולידרית יותר. הזדהיתי והתחברתי לרסיסים של כל אחד מה-70, וזה היופי של פסיפס, לא צריך להתחבר רק עם אחד”.

רונה חזקיה

עורכת וכותבת על כל תחום חוץ מכדורגל. עיתונאית בעשור האחרון, בעלת תואר ראשון בספרות ולשון עברית ומגיהה גם את הגב של אריזת הקורנפלקס. כתבת מגזין והעורכת המסחרית של גיקטיים

הגב

הגב ראשון!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: