הגעתם לשלב המבחן הטכני בראיון עבודה: 6 עובדות שאתם צריכים לדעת

האם השפה שעליה מבוסס המבחן הטכני קובעת את סיכויי ההצלחה שלכם לעבור? ומה לגבי ראיון ארוך או קצר? האם הקוד שכתבתם במבחן צריך לעבוד במציאות? הנה כמה דברים שחשוב לכם לדעת לפני

תמונה: Pexels

כל מפתח ומפתחת, בין שבעלי ניסיון או רק בתחילת הדרך, יודעים שאחד השלבים הראשונים בתהליך הקבלה לעבודה בהייטק הוא שלב המבחן המקצועי, ושאין שום דרך לעקוף את שלב הסינון הזה כדי להתקבל לעבודה חדשה.

מתודולוגיית המיון הזו אינה חדשה. המבחן הטכני הראשון נוצר בכלל ב-1950 בפאלו אלטו על ידי חברה בשם “שוקלי סמיקונדוקטור”, שהייתה צריכה לבחון כישורים אנליטיים, פוטנציאל ואינטליגנציה של מועמדים לעבודה באופן מהיר. בין השאלות במבחן הזה הופיעה השאלה הזו: יש לך 8 מטבעות, כולם זהים במראה שלהם, אך אחד הוא קצת קל יותר. גלה איזה מטבע הוא הקל יותר על ידי ביצוע של 2 שקילות בלבד על מאזני שקילה.

הטכניקה שפותחה בחברת שוקלי אומצה בשנות ה-90 על ידי חברת מיקרוסופט, כשהייתה צריכה לגייס כמויות גדולות של מפתחים במהירות, תוך כדי שמירה על תהליכי סינון אחידים.

מאז ועד היום עברו המבחנים הטכניים שינויים רבים, והיום יש בחלקם שאלות קורקטיות ורלוונטיות לעבודה השגרתית של המפתחים, ובחלקם שאלות הגיון שאין להן באמת קשר לעבודה עצמה, אך מלמדות הרבה על דרך החשיבה של המועמדים והיכולת שלהם לגשת ולפתור בעיות לא מוכרות.

אם גם אתם הגעתם לשלב המבחן הטכני אתם בטח שואלים את עצמכם מה בעצם צריך לקרות במבחן כזה כדי שאחריו שהמראיין יכריז בקולי קולות “יודעים מה? ממש בא לי לגייס את המועמד הזה”. שאלה טובה בהחלט, ומתברר שגם אפשר למצוא לה גם תשובה, לפחות חלקית.

חברה בשם interviewing ניתחה מידע שהתקבל מאלפי מבחנים מקצועיים שעברו מפתחי תוכנה והגיעה למספר מסקנות מאוד מעניינות. הנה 6 המסקנות המעניינות ביותר שעלו.

1. הכנה מקדימה היא תמיד יתרון

טוב, זו באמת לא חוכמה גדולה ואנחנו לא מגלים לכם עכשיו את אמריקה, ולמרות זאת – אי אפשר שלא לציין את העובדה הבסיסית הזו שמי שמתכונן מראש למבחן מקצועי מעלה מאוד את הסיכוי לעבור אותו בהצלחה. מנתונים שנאספו מ-3,000 מבחנים מקצועיים התגלה, שמפתחים שכבר נתקלו בשאלה כלשהי לפני המבחן וניסו לפתור אותה היו בעלי סיכוי גבוה יותר ב-16.6% לענות עליה בהצלחה מאשר אלו שנתקלו בשאלה הזו בפעם הראשונה בראיון העבודה.

2. שפת הפיתוח לא משפיעה על הסיכוי לעבור את המבחן בהצלחה

החוקרים תהו אם לשפת הפיתוח שעליה מבוסס המבחן המקצועי יש השפעה ישירה על רמת הקושי של ראיון העבודה. למשל, אולי קל יותר להצליח במבחן ב-PYTHON יחסית למבחנים ב-JAVA? אז הסירו דאגה מעל לבכם – מתברר שלשפת הפיתוח הנבחרת אין השפעה על הסיכוי להצליח או להיכשל במבחן.

3. הקשר שבין היכולת הטכנית ובין התקשורת הבינאישית

זוהי נקודה שאולי תפתיע אתכם, ואולי דווקא לא: המחקר גילה שנדיר למצוא מפתח בעל ידע טכני מעולה, שאינו יודע להסביר היטב את הדרך שבה בחר לפתור את הבעיה, כלומר מדוע עשה את מה שעשה. זה כמובן עובד גם בכיוון ההפוך – ככל שאתם פחות טובים מבחינה טכנית, כך תתקשו יותר להסביר במילים את התהליך המחשבתי שלכם, מה שייצור את הרושם שיכולת התקשורת שלכם טובה פחות.

תמונה: Pexels

4. האורך לא קובע

מכירים את הראיונות האלה שלא הספקתם לעכל שבכלל נכנסתם אליהם וכבר מצאתם את עצמכם שוב מחוץ למשרד? האם זה סימן טוב או שבדיוק ההיפך? האם הייתם עד כדי כך גרועים שהמראיין החליט לסיים עם זה תוך 10 דקות, או שמדובר בסיבה אחרת שלא תלויה בכם?

אז יש מי שטוענים שראיון עבודה קצר הוא סימן מובהק לכך שהוא לא הלך טוב ושאין סיכוי לשמוע מהחברה הזו שוב. המחקר בדק גם את זה וגילה שהאורך ממש לא קובע ולא מרמז שום דבר על רמת ההצלחה בראיון העבודה. לפי המחקר, בעוד שהאורך הממוצע של ראיון טכני של אלו שכן התקבלו לעבודה היה 51 דקות, האורך הממוצע של ראיונות טכניים שלא הובילו לקבלה לעבודה היה 49.95 דקות. הבדל קטן מדי כדי לייחס לו משמעות כלשהי.

5. אבל כמות הקוד בהחלט קובעת

מצד שני, נמצא הבדל מובהק בין כמות הקוד שנכתב במבחן טכני של מועמדים שמתקבלים לעבודה לבין אלו של מועמדים שלא התקבלו. מועמדים שמתקבלים לעבודה כותבים הרבה יותר קוד מאשר אלו שלא (2,045 תווים לעומת 1,760, בהתאמה).

6. האם משנה שהקוד באמת עובד?

רבים מניחים שזה ממש לא משנה אם הקוד שכתבתם במבחן מקצועי עובד בסופו של דבר, משום שהדרך היא שחשובה: הלוגיקה והיכולת שלכם לגשת לבעיה ולמצוא לה פתרון. האם ההנחה הזו נכונה? האם מפתח שכתב קוד שיש בו המון טעויות syntax יכול למרות זאת להתקבל לעבודה? ובכן, מהמחקר התגלה שלמועמדים שכתבו קוד שרץ חלק יש סיכוי גבוה יותר להתקבל לעבודה מאשר האחרים, כך שהדרך בהחלט חשובה, אבל גם השורה התחתונה.

בקיצור, בפעם הבאה שאתם מוזמנים למבחן מקצועי בראיון עבודה, זכרו: התכוננו היטב ונסו לפתור כמה שיותר בעיות לפני הראיון, למדו לתקשר היטב את דרך החשיבה שלכם ושימו לב גם לפרטים הקטנים וגם לשורה התחתונה – כדי שגם אתם וגם הקוד שכתבתם תתחילו לעבוד.

הכתבה בחסות Sqlink

קבוצת Sqlink מספקת קשת רחבה של פתרונות בעולם המחשוב וה-IT. אנו מתמחים בגיוס עובדים לשלל תחומי ההייטק וברשותנו מאגר ענק של משרות טכנולוגיות המתחדש כל יום באתר החברה. אנו מזמינים אתכם להצטרף להצלחה ולעבוד בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, בתנאים מעולים ולהתקדם לתפקיד הבא! בקבוצת SQLink מועסקים כ-2,500 עובדים והיא כוללת מגוון חברות מובילות בתחומן כגון: GotFriends - חברת ההשמה להייטק הגדולה בישראל, חברת Opisoft המתמחה בעולמות ה bi והאנליטיקה, חברת TVUNA - המתמחה בעולמות הדיגיטל וחממת חדשנות לסטארטאפים.

יניב בן ישי, SQLINK

יניב בן ישי - סמנכ”ל השיווק של חברת התוכנה המובילה ,SQLink מומחה בעולמות השיווק והדיגיטל בדגש על שיווק לעולם הגיוס להייטק, מסייע לטאלנטים למצוא את התפקיד הבא שלהם ומייעץ לחברות וסטארטאפים בנושאי: פיתוח מקורות גיוס, חווית מועמד ומיתוג מעסיק. יניב מרצה באירועים וכנסים מקצועיים ובאקדמיה, מכור לשוקלד נוטלה ולאנשים מחייכים.

הגב

2 תגובות על "הגעתם לשלב המבחן הטכני בראיון עבודה: 6 עובדות שאתם צריכים לדעת"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
nope
Guest

אחלה סקירה, אבל יכולת להסביר קוד היא לא תקשורת בינאישית.
גם זה שחלק לא מבוטל ממי שקורא את הכתבה הזו הוא על הספקטרום ההייטקיסטי לא מצדיק את זה

Poppay
Guest

עוד כתבה של “מומחה”

wpDiscuz

תגיות לכתבה: