5 סיבות למה אנחנו בבועה (אבל אוהבים כל רגע מזה)

חברות עם אפס הכנסות שוות מיליארדים, מטבעות קריפטוגרפיים מפוקפקים פורחים ומשגשגים וצעיר מקבל 50 אלף דולר תמורת סלט תפוחי אדמה. בועה? כסף קל? או שהכל בסדר?

מקור: cc-by-Serge Melki, flickr

מקור: cc-by-Serge Melki, flickr

קודם כל נתחיל בדיסקליימר: אף אחד לא יודע באמת האם אנחנו חיים בבועה. בדיוק כפי שאף אחד לא יודע מתי הבורסה תקרוס או מתי תנסוק. לא משקיעים, לא אנליסטים, לא יזמים, לא כלכלנים וגם לא עיתונאים. ראינו את זה היטב כשהתפוצצה בועת הדוט.קום בשנת 2000, וראינו את זה במשבר הסאבפריים ב-2008. ובכל זאת, בלי יומרות מאקרו-כלכליות או ניתוחים עמוקים של שוק ההון – נדמה שבזמן האחרון יותר מדי פעמים אנחנו נתקלים בסיפורים שגורמים לנו להגיד WTF, ואז שולחים אותנו להרהר במחשבה האם יכול להיות שאנחנו באמת בבועה? בועה או לא, לאוהבי חידושים וטכנולוגיות, זו תקופה מרתקת לחיות בה, ואנחנו מתים על כל רגע.

1. אפליקציית Yo מגייסת מיליון וחצי דולר

מה לא נאמר על כבר Yo, האפליקציה שכל מהותה היא שליחה של קריאת Yo בין חברים? האפליקציה, שהחלה בכלל כבדיחת 1 באפריל ונכתבה במשך 8 שעות בלבד, הפכה מהר מאוד לויראלית, זכתה למיליוני הורדות תוך זמן קצר והגיעה למקום ה-3 ב-AppStore. אין ספק שמדובר בהישג נאה למפתחים, שהצליחו לפתח בזמן קצר אפליקציה מתפקדת, עם עיצוב נאה וגימיק חביב. אולם, מאז דעך ההייפ, ההורדות פחתו, התגלתה פירצת אבטחה, תוכנית עסקית או מודל רווח טרם פורסמו, ויותר ויותר נדמה שמדובר ב-One Trick Pony. כל אלו אגב לא הפריעו למפתחים לגייס מיליון וחצי דולר.

מקור: Yo

מקור: Yo

2. CYNK חברה בלי נכסים ובלי הכנסות שווה יותר מ-AOL ומ-Zynga

תכירו את CYNK Technology Corp, חברה שהציגה רשת חברתית ייחודית, המאפשרת למשתמשיה לקבל פרטים ואף להיפגש עם אנשים מוכרים בתעשייה תמורת תשלום מסוים. כך למשל תוכלו לקבל את פרטי הקשר של ג׳וני דפ או אנג׳לינה ג׳ולי תמורת 50 דולר בלבד. ובכל זאת, החברה לא ממש הציגה הכנסות או נכסים ורשום בה עובד אחד בלבד: מרלון לואיס סאנצ׳ז (Marlon Luis Sanchez) אשר תיפקד בתור הנשיא, הדירקטור, המנכ״ל, מנהל הכספים ומנהל החשבונות בחברה. כל זאת לא הפריע למנייה שלה לזנק מאז 17 ביוני בכמעט 25,000%, ובמילים: עשרים וחמישה אלף אחוזים! מחיר מנייה זה שיקף לחברה שווי בלתי נתפס של 5 מיליארד דולר.לשם השוואה, ערך השוק הזה גבוה מערכן של Zynga או של AOL או פי ארבעה משטראוס שלנו למשל. למרבה המזל, התעוררה השבוע רשות ניירות הערך האמריקאית ועצרה את הסחר במנייה.

מקור: צילום מסך

מקור: צילום מסך

3. סלט תפוחי אדמה שעולה יותר מ-50 אלף דולר

מאז היווסדו של קיקסטארטר עלו בו עשרות אלפי קמפיינים, שניסו לגייס כספים למטרות שונות. בין קמפייני הגיוס המוצלחים ביותר ניתן למנות את את Pebble, השעון החכם, קונסולת המשחקים Ouya, פרויקט לימוד הקריאה Reading Rainbow ואפילו צידנית אחת, שהגדירה מחדש את המילה Cool. כולם פרויקטים מעניינים וחדשניים, שהביאו בשורה – כל פרויקט בתחומו. אבל הרחק הרחק מעליהם, ומעל שאר 65,610 הפרויקטים שהצליחו לסיים בהצלחה את קמפיין גיוס ההמונים שלהם בקיקסטארטר, עומד קמפיין למוצר אחד. אין בו חיישנים, אין בו פאנלים סולאריים או קישוריות Bluetooth, אין בו טכנולוגיה מהפכנית או יומרות לשנות את פני החברה. אבל יש בו הרבה מיונז… קמפיין סלט תפוחי האדמה של זק בראון, מפתח ווב ומובייל במקצועו, שבר את כל השיאים של קיקסטארטר ביחסי ההמרה בין הסכום המבוקש לסכום שגוייס בפועל. למרות שהקמפיין פעיל עדיין, וימשיך לגייס כספים עד תחילת אוגוסט, הוא עומד כבר עכשיו על 506,960% ביחס לסכום הגיוס הראשוני, מה שמהווה שיא של כל הזמנים של אתר גיוס ההמונים. יותר מ-6,100 איש תמכו בפרויקט: החל ביותר מ-1,800 איש ששילמו דולר, כדי שזאק יגיד את שמם בזמן שהוא מכין את הסלט, ועד 15 תומכים ששילמו 110$, כדי לטעום מהסלט, לקבל ספר מתכונים של סלט תפוחי אדמה וחולצה.

potato

4. סנאפצ’ט מוערכת ב-3 מיליארד דולר. ואז ב-4 מיליארד דולר.

הנה כמה נתונים מעניינים על סנאפצ’ט, האפליקציה שמאפשרת לכם לשלוח הודעה, תמונה או סרטון לחבר, כשאחרי מספר שניות, מה ששלחתם ייעלם. בארה”ב לבדה יש לסנאפצ’ט 26 מיליון משתמשים, כש-70% מהם הן למעשה משתמשות; כרבע מהצעירים בארה”ב בגילאים 18-29 הם בעלי חשבון סנאפצ’ט וכ-400 מיליון סנאפים נשלחים מדי יום. על פי החברה, כרבע מבעלי הסמארטפון בבריטניה וכמחצית מבעלי הסמארטפון בנורבגיה משתמשים באפליקציה. מרשים למדי. תוך תשעה חודשים זינק שווייה מבערך 70 מיליון דולר (הערכה של Benchmark Capital שהובילו את סבב הגיוס הראשון שלה) דרך הצעת הרכישה מפייסבוק שעמדה על 3 מיליארד דולר ועד להצעת הרכישה מגוגל שעמדה, על פי אום מאליק, בלוגר טכנולוגי נחשב, על 4 מיליארד דולר. אה, והנה עוד נתון, האפליקציה עוד לא הכניסה דולר אחד. אפס דולר הכנסות. גם בהנחה שלאוון שפיגל, מייסד החברה, יש תוכניות גאונית כיצד לייצר הכנסות מהאפליקציה (מבלי להפחיד משתמשים על ידי תשלום או פרסומות), לאף אחד לא ברור עדיין כיצד ינהגו המשתמשים עצמם. די אם נביט בהסטוריה העגומה למדי של שירותי ההודעות השונים והרשתות החברתיות, כדי לראות שנאמנות אינה המאפיין הבולט שלהם. החל מהעידן הפרה-הסטורי של ימי ICQ ו-AIM, דרך המסנג’ר של יאהו, MSN, וכלה במייל, SMS ו-Myspace.

אנחנו יכולים לראות כיצד פייסבוק הענקית סובלת מנטישה מסיבית של צעירים לטובת אפליקציות מסרים דוגמת ווטסאפ וסנאפצ’ט, כשמחקר באוניברסיטת פרינסטון, מרחיק לכת ומשתמש במספר מודלים, כדי לקבוע שהרשת החברתית תאבד 80% מהמשתמשים שלה תוך 3 שנים. וזה עוד לפני שדיברנו על השוק שגם ככה רווי באפליקציות מסרים ובדרכים לתקשר דוגמת Klik, ווטסאפ, vine, אינסטגרם, line, טוויטר, גוגל+, wechat, המסנג’ר של פייסבוק, סקייפ ו-Kakao.

 

5. הפריחה של ביטקוין ושאר המטבעות הקריפטוגרפיים

ביטקוין, ניימקוין, לייטקוין, פירקוין, מאסטרקוין, ישראקוין – עשרות מטבעות קריפטורגפיים החלו לצוץ ולפרוח בשנים האחרונות. אפילו גוגל החלה להציג שערי המרה לביטקוין. ככלל, למטבעות הקריפטוגרפיים יש יתרונות לא מבוטלים כמו האנונימיות לכאורה והימנעות מתשלום עמלות סליקה למיניהן. מצד שני, בואו נשים את הדברים על השולחן. עם כל הכבוד לכספומט הלייטקוין שהוצב בטיחואנה, לא רבים קונים את המטבעות הללו (בעיקר אלו שהם לא ביטקוין), כדי לשלם איתם חשבונות או לרכוש מוצרים. עבור לא מעט אנשים הם אפיק השקעה ספקולטיבי, שאולי מזכיר להם את הבהלה לזהב של המאה ה-19, אבל, באותה מידה גם יכול גם להזכיר את שגעון הצבעונים של הולנד במאה ה-17.
צריך לזכור שהיתרון הגדול ביותר של המטבעות הקריפטוגרפיים הוא היותם מבוזרים ללא רגולציה. וזהו גם החסרון הגדול ביותר שלהם, שגורם ללא מעט פגיעויות וחסרונות: החל במתקפת 51% (כורה 85.214.124.168  למשל שחולש על 15% מה-Hashing); סיכון בקנייה (לעומת כרטיס אשראי, בו ניתן לבטל תשלומים, אם לא קיבלתם מוצר),  אובדן עניין במטבע, שיכול לשחוק ותאורטית אף לאפס את שער הביטקוין; פשיטות רגל של בורסת ביטקוין אחת, ועוד אחת, ועוד אחת – שגרמו למאות מיליוני דולרים של השקעות להתאייד ברגע אחד.

רגע אחד הוא קרוב ל-0, רגע אחד הוא נושק ל-1,100$. שער הביטקוין בשנים האחרונות. מקור: bitcoincharts.com

רגע אחד הוא קרוב ל-0, רגע אחד הוא נושק ל-1,100$. שער הביטקוין בשנים האחרונות. מקור: bitcoincharts.com

 

 

 

יניב אביטל

עורך אתר גיקטיים, ובזמנו החופשי גיק, קופירייטר, אבא, חולה על גאדג'טים וקוד, לא בהכרח בסדר הזה

הגב

1 תגובה על "5 סיבות למה אנחנו בבועה (אבל אוהבים כל רגע מזה)"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
יוני
Guest

אני מאוד אוהב חידושים טכנולוגים ואני לא רואה שום דבר מרתק בתקופה שבה אנחנו חיים
כמובן שלצד ההישג הבלתי נתפס של ייצור שבבים בגודל של 14 ננומטר יש היסחפות לצדדים בדיוק כמו כל הדוגמאות שנתת על סטארטאפים שלא מחדשים שום דבר טכנולוגי אבל בהחלט מלמדים אותנו מחדש על הקשר בין כלכלה וחוסר הרציונליות הרגשית של הצרכנים.
אני חושב שככלל אצבע, חידוש טכנולוגי לעולם לא יבוא מסטארט אפ בגלל המחסור המובנה במשאבים או בתמריצים או בגלל הפער הסטטיסטי בין כמות העובדים המעטה אל מול אחוז האנשים בעולם שיכול להגיע לפריצות דרך טכנולוגיות

wpDiscuz

תגיות לכתבה: