מזל טוב, הווירוס חוגג 31 שנים

את הווירוס הראשון פיתח בחור משועמם בן 15, שרצה להזיק קצת לחברים. מאז התעלול התפתח, ממכתבי אהבה נגועים ברשת ועד להשמדת חלק מתוכנית הגרעין האיראנית

virusזה היה שלשום (ה’) לפני שלושים ואחת שנים בדיוק. באחד מפרברי פיטסבורג שבפנסילבניה נער בכיתה ט‘, ריצ‘ארד סקרנטה שמו, החליט שלא מספיק לו לשים דבק מגע בלוקרים של החברים או להיטפל לאיזה ילד חלש ממנו. לא, לא סקרנטה. הוא רצה לקחת את התעלולים שלו לרמה שונה לגמרי.

בשביל להבין איזה תעלול הוא המציא, וכיצד התעלול הזה משפיע עלינו עד היום, צריך להבין את התקופה בה הוא חי. בשנת 1982, בדיוק כמו היום, אנשים נהנו להחליף ביניהם משחקי מחשב. רק שהמחשב עצמו היה אז בחיתוליו, האינטרנט היה נחלתן של כמה מעבדות אוניברסיטאיות אם בכלל, והרעיון של שיתוף קבצים ”באוויר“ היה סוג של מדע בדיוני. אז מה כן היה? היו דיסקטים, שחורים, מהסוג שהקשישים שבינינו עוד זוכרים, קראו להם ”פלופי“.

בין ילד משועמם לנזקים של מליארדים

סקרנטה, כפי שכבר אולי הסקתם בעצמכם, היה גם שובב וגם חצוף. הוא לא היסס להעביר לחברים דיסקטים עם משחקים, אבל לפני שעשה זאת הוא דאג תמיד להוסיף כמה שורות של קוד. בהתחלה לא היה מדובר בדברים מזיקים במיוחד, בעיקר הודעות שמלגלגות על החבר שקיבל את הפלופי והכניס אותו לכונן.

אבל אז הגיעה חופשת החורף, וכאמור, סקרנטה היה משועמם. אז הוא רצה לבדוק את האפשרות לכתוב קוד שיעתיק את עצמו למחשב ברגע שמכניסים את הפלופי, ויעביר את עצמו לפלופי הבא שיוכנס למערכת. כן כן, הבנתם נכון. ילד בן 15 המציא את וירוס המחשב הראשון, וזה קרה לפני 31 שנים בדיוק.

רוצים עוד פריט טריויה נחמד? בשמחה. את הווירוס הראשון הזה הוא כתב באמצעות מחשב האפל 2 שלו, וכך למעשה הווירוס הראשון, שפתח שרשרת שחירבה מחשבי PC רבים, יועד בכלל למק.

הווירוס החדש אותו כתב, 400 שורות של קוד, זכה לשם Elk Cloner, והיה בלתי מזיק בעליל. אם המשתמש נדבק, הווירוס התחיל לספור כמה פעמים הוא מאתחל את המחשב שלו, ובכל כפולה של 50 היה קופץ למסך שיר חביב המתאר את הווירוס ופועלו.

אגב, הפיתוח של סקרנטה נחשב לווירוס הראשון מכיוון שהוא היה הראשון שהצליח לעבור בין מחשבים שאינם קשורים זה לזה, אבל הוא אינו נזק המחשב הראשון. את התואר הזה ניתן להעניק לאחר כבוד ל“קריפר“, וירוס שפותח כבר בשנת 1971, והפיץ את עצמו בקרב מחשבי PDP-11, שהיו מחוברים לרשת ARPANET – האם הקדמונית מאוד של האינטרנט שפיתח משרד ההגנה האמריקני. המחשבים שנפגעו, כחלק מהניסוי, זכו לראות את ההודעה המלבבת ”אני הקריפר, תפוס אותי אם תוכל“.

שנים רבות עברו מאז, והווירוסים, לצערנו, כבר לא מורכבים משירים משעשעים ובלתי מזיקים. לכבוד חגיגות יום ההולדת לתולעת היקרה, על גרורותיה, החלטנו להעלות על ראש שמחתנו כמה מהווירוסים המפורסמים, המעניינים, המצחיקים והמרושעים שידעה האנושות.

התולעת של מוריס

בשנת 1988, רוברט מוריס פיתח את התולעת הראשונה – התולעת של מוריס – בעודו סטודנט לתואר שני בקורנל. זו לא ההיסטוריה הראשונה שמוריס עשה בהקשר זה. בשל התולעת שפיתח, שהזדחלה לה למחשבים רבים, הוא היה האדם הראשון בעולם שהורשע תחת חוק הונאות המחשב האמריקני.

מכתב אהבה

בשנת 2000, מסתבר, עדיין היינו תמימים. מליוני בני אדם עשו את הטעות אותה איש לא היה אפילו שוקל לעשות כיום, ופתחו קובץ שצורף למייל ובו הכותרת ”אני אוהב/ת אותך“. למרבה הצער, הם לא מצאו שם מכתבי הערצה אנונימיים וגם לא תמונות מביכות של החבר/ה מהתיכון. במקום, הם שיחררו תוכנה זדונית שהתשלטה על קבצי התמונות שלהם. מכיוון שמדובר במכתב שרשרת במהותו, הווירוס לא חיכה שישלחו אותו לבד, אלא שלח את עצמו אוטומטית ל-50 הכתובות הראשונות בספר הכתובות של חלונות.

קוד אדום

בהשוואה לווירוסים האכזריים המוכרים לנו כיום, ”קוד אדום“ משנת 2001 הוא לא יותר מתולעת חביבה שתפקידה לזרוע מהומה. את הצלחתו הגדולה ביותר של וירוס הרשת הזה ניתן לייחס לכך שהצליח להפיל את מחשבי הבית הלבן, ולגרום למשרדי ממשלה אמריקנים נוספים להוריד את האתרים שלהם עד יעבור זעם. אומנם, כאמור, מדובר במשחק ילדים יחסית למה שיש לנו כיום, אבל ”קוד אדום“ ייזכר לעד בשל התפשטותו המהירה והפאניקה שהצליח לזרוע בציבור הממוחשב (שלא לומר הנזק הכלכלי שגרם – כמעט 200 מליוני דולרים בכל יום).

נימדה

2001, מסתבר, הייתה שנה טובה לווירוסים. לא רק ”קוד אדום“, אלא גם ”נימדה“, בא לאוויר העולם באותה שנה. מדובר באחד השילובים הקטלניים ביותר של תולעת, וירוס, וסוס טרויאני – כל סוגי הצרות שניתן לדמיין. ההרסניות של הווירוס הזה כל כך גדולה, שתוך שעה אחת בלבד מאז ששוחרר לאוויר העולם הוא הצליח לשבור את שיאי ההתפשטות ולהגיע למליוני מחשבים ברחבי העולם.

פיזר

גשו רגע לתיבת הספאם שלכם. נכון שהיא מלאה בכל מני מיילים מוזרים הקוראים לכם לקנות ויאגרה, ושאר צרות מעין אלה? את התודות אתם חייבים לפיזר, התולעת הראשונה בעולם שתוכנתה לצרכי רווחים כספיים. אם בעבר וירוסים הופצו לשם ההפצה עצמה, כעת, בשנת 2003, הוכיחו המפתחים כי ניתן לעשות בם שימוש מסחרי. פיזר אומנם התפשט באיטיות יחסית, אבל הוא גרם לכל מחשב אליו הגיע לשלוח הודעות מייל המפרסמות מוצרים תרופתיים מפוקפקים. הסיבה בשלה אולי לא שמעתם על פיזר היא, כאמור, התפשטותו האיטית יחסית. אבל על היורש שלו, SoBig, ודאי שמעתם: מדובר באותו עקרון של הפצה, רק שהפעם היא הייתה כל כך מהירה וכוללת, שמיקרוסופט בכבודה ובעצמה הציעה פרס של 250,000 דולרים למי שיביא למעצרו של המפתח.

PoisonIvy

שנת 2005 מהווה אף היא ציון דרך בעולם הווירוסים. זוהי הפעם הראשונה בה נתקל העולם בווירוס המהווה למעשה ”סוס טרויאני של שליטה מרחוק“, וכשמו כן הוא – מאפשר השתלטות טוטאלית על המחשב הנגוע, הכוללת בין היתר את האפשרות לעשות שימוש במצלמה ובמיקרופון, ולהקליט קבצי אודיו ווידאו. בהתחלה חשבו שמדובר בלא יותר מתעלול של כמה סטודנטים בסין, אך עד מהרה התברר כי המתקפה המתוחכמת הצליחה לפגוע בעשרות חברות מערביות, כולל כאלה מתעשיות הביטחון.

Oompa-A

לא מדובר בווירוס האכזרי ביותר, והנזק הכספי שנגרם בגללו בוודאי שאינו הגודל ביותר, אבל ל“אומפה“ ישנה חשיבות עצומה – מדובר בווירוס הראשון שהצליח לפגוע במחשבי מק. הווירוס התחיל להפיץ את עצמו בשנת 2006, באמצעות תוכנת הצ‘טים המובנית (iChat דאז, Messanger של ימינו), סרק את כתובות המייל בספר הכתובות של המשתמש, והפיץ את עצמו הלאה. כאמור, הנזק לא היה גדול במיוחד, אבל זו בהחלט הייתה השכמה למשתמשי המק שבטוחים (אז וגם היום) שווירוסים לא יכולים לפגוע בהם.

זאוס

התוכנה הזדונית הראשונה המזכירה את אלו המוכרות לנו כיום, הגיעה לאוויר העולם בשנת 2007, ונקראת על שם אבי האלים. מה היא עושה? מאפשרת לפרוץ למאגרי נתונים וליצור אישיויות רשת מזוייפות אותן ניתן לקנות בשוק השחור של הפיראטים בסכומים מגוחכים של כמחצית הדולר.

agent.btz

בשנת 2008 הווירוסים הפכו מבעיה פרטית של משתמשי המחשב לבעיה הלאומית של ארצות הברית, כאשר agent.btz התיישבה על מחשבי הפנטגון ודלתה משם נתונים לרוב. התפשטות הרוגלה, שבתחילה יוחסה לסוכני ביון זר, הובילה לפאניקה רבתי בפנטגון, שאסר על שימוש בכוננים חיצוניים בכל המחשבים במשרדיו. בנוסף, היא הובילה להקמת יחידה צבאית חדשה – מפקדת הסייבר האמריקנית. לא מדובר ברוגלה המתוחכמת או האכזרית ביותר שיש, אך היא זו ששמה את לוחמת הסייבר על מפת האסטרטגיה הצבאית.

סטוקסנט

שנה עברה, וארצות הברית (או ישראל? תשאלו מקורות זרים, לא אותנו), החליטה לקחת את לוחמת הסייבר צעד אחד קדימה וליצור וירוס שלא מתמקד בגניבת זהויות וירטואליות, אלא בגרימת נזק ממשי, בעולם האמיתי. הוירוס, שמטרתו ליצור נזק במערכות שליטה ובקרה של מפעלים ומערכות כבדות, נכתב במיוחד על-מנת לפגוע במתקן האיראני להעשרת אוראניום הנמצא בנתנז. לפי דיווחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הווירוס הצליח לגרום לכמות גדולה של צנטריפוגות להפסיק לפעול ואף לחסל את עצמן.

נועה זהבי רז

נועה רז, בת 30. חיה באינטרנט מאז 1999, חובבת ג'אדג'טים אך לא יודעת מה עושים איתם, וכותבת, בעיקר על כלום.

הגב

2 תגובות על "מזל טוב, הווירוס חוגג 31 שנים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* היי, אנחנו אוהבים תגובות!
תיקונים, תגובות קוטלות וכמובן תגובות מפרגנות - בכיף.
חופש הביטוי הוא ערך עליון, אבל לא נוכל להשלים עם תגובות שכוללות הסתה, הוצאת דיבה, תגובות שכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, תגובות שחורגות מהטעם הטוב ותגובות שהן בניגוד לדין. תגובות כאלו יימחקו מייד.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
אודי אורון
Guest

שווה להזכיר גם את תוכנות האנטיוירוס הישראליות, ובראשן ה-unvirus המיתולוגי של ניר ברקת, והשאר הוא היסטוריה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA

צחי תיקון מחשב
Guest

נתקלתי פה ברוב הוירוס שכתובים, כמעט לכולם יש פתרון אבל כל הזמן כל הזמן תמיד איכשהו יפיעו עוד וירוסים חדשים, כל הזמן מצליחים לתפוס אותנו לא מוכנים. השאלה האם יום אחד ננצח אותם ולא יופיעו יותר, ואז לא תיהיה לנו עבודה אז תשכחו מזה :)

wpDiscuz

תגיות לכתבה: