הבועה שלך חזרה: 2012 בסצינת הסטארטאפים וההון סיכון בישראל [סיכום שנה]

שנת 2012 השיבה את עולם ההייטק הישראלי לבועה של סטארטאפים צעירים שקמים מכל רעיון מבלי להבדק ובועה של משקיעים לא מנוסים שמשקיעים בכל רעיון בלי לבדוק. יניב פלדמן ומורן בר מסכמים שנה בזירה המקומית

 

במהלך השבוע הקרוב נעלה סדרת כתבות שיסכמו את השנה החולפת בתחומים שונים בעולם הטכנולוגי ומנגד ידונו גם בתחזיות הנוגעות לשנה הבאה. כתבה ראשונה בסדרה.

אם 2011 נחשבה בעיני רבים לשנת היציאה מהמשבר שאפף את תעשיית ההייטק, הסטארטאפים וההון סיכון בארץ ובעולם, הרי ששנת 2012 היא שנת הבועה החדשה. בועה של סטארטאפים צעירים שקמים מכל רעיון מבלי להבדק ובועה של משקיעים לא מנוסים שמשקיעים בכל רעיון בלי לבדוק.

התוצאה לדעתנו? לא טובה לסטארטאפים שמגיע להם להצליח, לא טובה למשקיעים שלא יראו החזרים ראויים בסוף התהליך הזה ולא טובה לאקו-סיסטם שאיבד את היתרון הישראלי המובהק שלו – ידע טכנולוגי שאף אחד אחר בעולם לא יכול להתחרות בו.

על איזו בועה אנחנו מדברים? זו שמזכירה את הימים העליזים שבהם כמות האנשים שצפו באתר שלכם הפכו אותו לשווה ערך, בועה שמזכירה לנו את הימים שבהם כל אחד עם מעט כסף בחסכון הפך למשקיע בסטארטאפ. בועה שבה כל בוגר צבא (וגם כמה כאלו שעדיין לפני) פותח סטארטאפ וחושב שהוא יהיה האינסטגרם הבא.

לאן נעלמו היזמים הישראלים שחושבים על הקמת פייסבוק או גוגל או מיקרוסופט הבאים? הם לא נעלמו, הם פשוט הבינו שלייצר ערך אמיתי לעולם בעבודה קשה במשך כמה שנים זה יותר מדי עבודה לסטארטאפיסט הממוצע. היום מה שמעניין אותם זה לייצר אפליקציה, או עוד פתרון לבעיה שלא באמת קיימת, למשוך אליה כמה שיותר משתמשים ולמכור את החברה במיליארד דולרים לפייסבוק, או לגוגל או למיקרוסופט. הכירו את החלום הציוני החדש:

צד אחד של הבועה: אפליקציה עם קישור ל-Social, Local ו-Mobile

אחד מהסממנים הראשונים שאיפינו את בועת הדוטקום בסוף המאה הקודמת הייתה הנהירה לזהב הסטארטאפים, הן מצד המשקיעים והן מצד היזמים. כל אחד חשב שהוא יכול להיות הביל גייטס הבא (מארק צוקרברג היה אז עדיין תלמיד תיכון ולארי וסרגיי היו עדיין בימים הראשונים שלהם), בין אם על ידי פיתוח של אתר אינטרנט חדשני או אם הם כבר עשו כמה סנטים במהלך חייהם, אז על-ידי השקעה באתר שכזה.

לפי דו”ח שפרסם הסטארטאפ Appsfire (אפליקציה המציעה אלטרנטיבה לחנות האפליקציות של אפל לצורך גילוי והורדה של אפליקציות), מעל ל-100,000 מפתחים חדשים הצטרפו למערכת ועוסקים בפיתוח אפליקציות ב-2012 וזה רק עבור פלטפורמת iOS. זה אומר שכל 90 שניות עולה לאוויר אפליקציה חדשה בחנות האפליקציות של אפל ועל פי נתונים לא רשמיים נראה שגוגל נמצאת במרחק לא רב משם.

אז אנחנו חושבים שהבועה של 2012 נראית די דומה לזו של שנת 2000, רק שהפעם המובייל הוא זה שמחליף (לפחות חלקית) את אתרי האינטרנט ומספר המשתמשים באפליקציה מחליף את ה-Eyeballs של הבועה הקודמת – אתם מוזמנים להריע לאפליקציות לשיתוף תמונות, שיתוף סרטוני וידאו, שיתוף שירים ואלבומים, הכל עם אינטגרציה מלאה ל-Social, Local ו-Mobile.

וידאו: ככה נראים יזמי הבועה של 2012

גם ההיי-טק הישראלי מראה סימני מצוקה

נעשה פאוזה קצרה כדי להדגיש – לא רק סצינת הסטארטאפים במשבר מתקרב, גם ההי-טק הישראלי הותיק יותר נמצא כבר אחרי השיא: אף על פי שהמדען הראשי זכה לתוספת די משמעותית השנה (קרוב ל-90 מיליון שקלים), ההשפעה של מגמת הירידה בתקציב בעשור האחרון (קרוב ל-40% מאז שנת 2002) ניכרת ולא רק בתעשיית הסטארטאפים וההון סיכון.

אחד מהנתונים המעניינים שרבים אינם יודעים הוא שהנהנות הגדולות ביותר מתקציבי המדען הן לא חברות הסטארטאפ המקבלות השקעות באמצעות מגוון התוכניות השונות שלו, אלא דווקא חברות ההיי-טק הגדולות, הזוכות למענקים אסטרונומיים שנועדו לעזור להם להמשיך ולפתח את פעילותן בישראל על-מנת לעזור ולקדם את הייצור, המחקר והפיתוח של המשק הישראלי וכמובן לספק עבודה לעשרות אלפי עובדים המועסקים בענפי ההיי-טק השונים בישראל.

אף על פי שהפיטורים האחרונים של 500 עובדי מפעל ייצור השבבים מיקרון ועשרות עובדי טקסס אינסטרומנטס כחלק ממגמת הקיצוצים העולמית מהווים אינדיקטור למגמה השלילית שאופפת את מגזר ההיי-טק בישראל, המהלך הבולט ביותר של שנת 2012 הייתה דווקא החלטתה של ענקית המעבדים הבינלאומית אינטל להקים את מפעל הייצור של הדור הבא של שבבי המעבדים של החברה דווקא באירלנד ולא בישראל. חשוב לציין כי להחלטה הסופית של אינטל קדם דיון משמעותי שכן החברה דרשה מענקים והנחות בהיקפים אסטרונומיים, אך האובדן של מה שאמור היה להיות אחד מהמרכיבים שיעזרו להצמיח את התעשייה הישראלית לתוך העשור השני של המאה ה-21 עלול להוות מכשול לא פשוט בדרך.

המפעל הבא של אינטל לא יקום בישראל. בתמונה: מפעל אינטל בקריית גת. צילום: יח”צ

יותר השקעות, פחות אקזיטים

נחזור לסטארטאפים: גם השנה המשיכה תעשיית הסטארטאפים וההיי-טק הישראלית את מסורת האקזיטים, אך גם פה, אנו מתחילים להבחין במגמה שלילית ובירידה של קרוב ל-20% בסכום הכולל של האקזיטים (היו מספר אקזיטים שסכום המכירה הרשמי שלהם לא פורסם, אלו חושבו לפי הסכום המוערך של העסקה) שהיו השנה, ביחס לשנה שעברה.

החברה שמובילה את האקזיטים הישראלים השנה היא XtreamIO (שנמכרה ל-EMC תמורת 450 מיליון דולר), אליה הצטרפו SuperDimension (שנמכרה ב-300 מיליון דולרים), Wanova (שנמכרה ל-VMWare תמורת 100 מיליון דולרים) Traffix (שנמכרה ל-F5 תמורת 140 מיליון דולר), LiveOffice (שנמכרה לסימנטק תמורת 115 מיליון דולר) ועוד מספר מצומצם יחסית של חברות שנמכרו בסכומים שמתחת ל-100 מיליון דולרים.

כל זה כמובן מניח בצד שלוש עסקאות גדולות במיוחד (ריטליקס, NDS ו-Objet) אשר לא נחשבות לאקזיט מאחר ומדובר בחברות ישראליות שכבר נרכשו בעבר, כאלו שהונפקו בעבר בבורסה וכעת נמכרו מחדש או במקרה של Objet, במיזוג לתוך חברה אמריקאית אחרת שנסחרת בבורסה.

בנוסף לאקזיטים הגדולים, סיפור הסינדרלה של השנה שייך ל-Face.com הישראלית שפיתחה ושכללה אלגוריתם לזיהוי פנים, אשר נרכשה על-ידי פייסבוק בסכום המוערך בכ-60 מיליון דולרים. בדומה לרכישה שביצעה פייסבוק בשנה שעברה (של חברת סנאפטו הישראלית תמורת כ-70 מיליון דולר), גם הפעם בחרה פייסבוק לפרק את פעילות החברה בישראל ולהעביר את הגורמים הרלוונטיים בצוות למטה החברה בפאלו אלטו שבארצות הברית.

אף על פי שגם הפעם ניתן להסביר את חוסר הרצון של החברה לפתוח מרכז פיתוח בישראל כחלק מהמדיניות לריכוז המחקר והפיתוח בקרבה גאוגרפית למטה החברה בפאלו אלטו, הרי שהשנה בחרה פייסבוק לפתוח מרכז פיתוח ראשון מחוץ לארצות הברית, דווקא בלונדון. בשלב זה עדיין לא ברור האם יש לחברה תוכניות לפתוח מרכז פיתוח גם בישראל, אך בהתחשב במהלכים האחרונים, יכול להיות שגם פייסבוק מבחינה שמשהו לא טוב קורה בתעשיית ההיי-טק בישראל.

הצד השני: בועת ה-Early Stage

החלק היותר מהותי בבועה מגיע דווקא מהכיוון השני, זה של המשקיעים. בעוד שסביר להניח שהרעיונות לאתרים לא נחוצים ואפליקציות בגרוש תמיד יהיו שם, הכסף שנועד לממן את הפיתוח שלהם הוא מה שבדרך כלל עוצר את רוב הרעיונות והאנשים שלא מתאימים לעולם הזה. מה שהתחיל לפרוח ב-2011 ותפס תאוצה משמעותית ב-2012, הוא סצינת ה-Early Stage הכוללת מגוון רחב של משקיעים, אנג’לים, קבוצות אנג’לים ומיקרו-קרנות, אשר “זורקים” כסף על כל אפליקצית “אינסטגרם לחתולים” (שם גנרי, אנחנו מכבדים את מקומו של החתול באינטרנט כמובן).

חשוב להסביר כי לא מדובר באנשים שהמקצוע והניסיון שלהם הוא בתחום ההשקעות בסטארטאפים שפשוט השתגעו, אלא מדובר באנשים שלא קשורים לתחום ומעולם לא התנסו בכך, אבל בגלל שהדבר הכי חם עכשיו זה או להיות סטארטאפיסט או להשקיע בסטארטאפים, החליטו שבגלל שיש להם מעט כסף או שהם מכירים מספיק אנשים שיש להם כסף, הם יכולים להצטרף לחגיגה ולהשקיע סכומים קטנים יחסית ולחכות לאקזיט הגדול.

המגמה שנוצרה כתוצאה מכמויות הכסף הלא-הגיוניות-בעליל שנשפכות בשלבים המוקדמים, רק מקבלת רוח גבית מתעשיית ה-Accelerators, או תוכניות ההאצה\תוכניות יזמות לסטארטאפים בשלבים מוקדמים שקמו בישראל בשנה האחרונה. בעוד שחלק מהתוכניות מנוהלות על-ידי מי שנמצאים בתעשייה לא מעט שנים, חלק אחר, בדומה למשקיעים הנ”ל, נוצרו כבהינף יד וללא הרבה מחשבה.

אל תטעו, חלק מהתוכניות הללו מספקות לא מעט ערך מוסף לצוותים ולסאטרטאפים שעוברים דרכן, אך אם בוחנים את התמונה הגדולה יותר של מה שקורה באקו-סיסטם של הסטארטפים בישראל, דווקא נוכחות כל כך גדולה של אקסלרטורים וכמות הכסף שנשפכת בשנה האחרונה בשלבים המאוד מוקדמים של העסק, עושים נזק לא קטן בכלל לתהליך האבולוציה הטבעי של הסטארטאפים.

גילוי נאות: הכותבים הינם מקימי תוכנית האצת הסטארטאפים Venturegeeks שרצה בין אפריל ליולי 2011 והשקיעה ב-5 חברות. 

כמו כל בועה, גם זאת תתפוצץ בסוף. קרדיט תמונה: cc-by Dr Stephen Dann. flickr

התוצאה: הכשלון מגיע בשלב מאוחר יותר

אותן תוכניות והכסף הקל בשלבים הראשונים, מצליחים להרוג חלק מתהליך ההתבגרות והאבולוציה הטבעי שהיה קיים בשנים האחרונות ולמעשה מוריד את רף הכניסה של סטאטראפים חדשים לתוך האקו-סיסטם. כך נוצר מצב, שחלק גדול מהסטארטפים שלא היו קורמים עור וגידים או לחילופין, היו נתקעים בשלב יחסית מוקדם כאשר היו מנסים לגייס השקעה מהמשקיעים, הופכים לחברות סטארטאפ “לגיטימיות” הפועלות במשך מספר חודשים (או אפילו שנתיים-שלוש) ו”מבזבזות” משאבים שהיו יכולים לשמש לא מעט גורמים אחרים בתעשייה למטרות אחרות וסביר להניח שיעילות ואפקטיביות יותר.

אותן חברות, שחשבו כי להתקבל לתכנית האצה יבטיח להן את ההצלחה, יגיעו בשלב כזה או אחר למשקיעים המוסדיים והמנוסים יותר, וינסו לגייס סיבוב השקעה נוסף, אך יתקלו בתשובה שלילית בה הם היו נתקלים בשלב הקודם, אך שם היו להם משקיעים אחרים – לא מנוסים או מעורים בתעשייה, או תוכניות שונות שעזרו להם לצלוח את המכשול הראשון באופן לא טבעי, שבסופו של דבר פגעו גם בהם וגם בתעשייה שסביבם.

חשוב לציין שאמנם חלק ממשקיעי ההמשך המנוסים מתייחסים להשקעות בשלבים הראשונים כיתרון מובהק – מישהו אחר עורך את הסינון בשבילם, וכל מה שעליהם לעשות הוא לעקוב אחר התכניות הללו ולראות במי לבחור אחרי שעשו את הדרך הקצרה שם. וכך, הנפגעים העיקריים יהיו בסופו של דבר אותם משקיעים ראשונים או אנג’לים שאינם מסוגלים להמשיך לסבבי הגדולים יותר הנדרשים לקדם את הסטארטאפים הללו. כמובן שהדבר אינו נכון אם מי שהשקיע באותה תכנית הוא בגדר “כיס עמוק”, אשר משתמש בתכניות הללו כאמצעי לסינון חברות ומבין שאת רוב כספו יאבד בשלב זה על חברות שלא ישרדו.

לאן נעלמו היזמים הטכנולוגיים?

המרכיב האחרון שקובר את היזמים הישראלים הוא הסינוור מאחינו המתלהבים בארה”ב, אשר מצליחים לעמוד על במה, עם רעיון בינוני ומטה אבל עם כריזמה ויכולת הצגה מרשימה, ומצליחים לגייס כסף ממיטב המשקיעים ל…ניחשתם נכון…אפליקציה.

גם כאן, אנחנו רואים כיצד היזם הישראלי, שבודאי היה מצליח לנצח בכל אתגר טכנולוגי את עמיתו מחו”ל, מנסה להכנס לקרב שנידון כמעט בטוח לכשלון מראש: במקום לייצר טכנולוגיה שתהווה פתרון לבעיה אמיתית ברומו של עולם, הוא קופץ לעולם אפליקציות השעשוע, הרגש, שם המשחק האמיתי נמצא לא בפתרון הטכנולוגי אלא ביופי והשיווק.

ואנחנו שואלים – למה? למה היזם הישראלי לוקח שנים של נסיון בתעשיה האוירית, ב-8200 או בממר”מ לפיתוח עוד אפליקציה שתצטרף לים של מליונים אחרות? למה לא להמשיך ולכבוש את שוק אבטחת המידע שצמא לפתרונות חדשים? למה לא להמציא את המעבד הבא? את פתרון האחסון הבא או הסוללה או אולי את הדלק האורגני הבא?

מנקודת המבט של המשקיעים הסיבה היא שהם לא רוצים וכנראה גם לא יכולים לגדל כאן חברות כאלו. על כף יד אחת אפשר לספור את כמות הקרנות הישראליות או המשקיעים המוסדיים שיוכלו להעמיד על הרגליים פתרונות בתחום הרפואי, החומרה או השבבים. וגם או שיכולים, מעדיפים להכנס לרומן קצר עם חברת אינטרנט שתוכל לתת תוצאות תוך 5-7 שנים במקום להכנס למערכת יחסים ארוכת טווח של 10 שנים ומעלה עם חברה שצריכה לגדול ולהצמיח את הדור הבא של הטכנולוגיה בתחום הצ’יפים או תרופה מתקדמת לסרטן.

והנה, גם היזמים החכמים רואים את זה, ומעדיפים להכנס לתכנית האצה לשלושה חודשים עד חצי שנה ולפתח אפליקציה, לגייס קצת כסף ולדלג הלאה לסטארטאפ הבא אם לא יצליחו בלי לאבד יותר מדי שנים מחייהם. דור ה-Y עושה כאן את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – לא להתחייב, אפילו לא לעצמו, והוא משנה את היעדים שלו בהתאם – במקום להצליח לשנות משהו בעולם, הוא יסתפק באקזיט.

מורן בר ויניב פלדמן

מורן בר היא מנכ”ל Geektime ויניב פלדמן הוא העורך הראשי של האתר. שניהם הקימו יחד את Geektime (לשעבר Newsgeek) בשנת 2009.

הגב

29 Comments on "הבועה שלך חזרה: 2012 בסצינת הסטארטאפים וההון סיכון בישראל [סיכום שנה]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
ניב
Guest

כתבה מעניינת וחשובה ואני מסכים עם רוב הנאמר בה. היה מאד מועיל לו הייתם יכולים לבצע סקירה של הסטארטפים (לפחות אלה המרכזיים או שעברו את שלב הסיד) שקמו בשנתיים-שלוש האחרונות ומי מהם שרד או נמצא במצב שהוא ממשיך להתקיים קדימה.

yoyoma
Guest

הראייה כאילו רק “פיתוח שבבים” היא משהו שווה היא מוטעית.
הזלזול באותן “אפליקציות חתולים” היא מתנשאת.
השוק הולך לכיוון מסויים ואיתו היזמים. יש לעודד זאת ולא לדכא.

מורן בר
Guest

הצדק איתך, אבל לא אמרנו שאלו יותר חשובים מאלו, אמרנו שהתעשיה לא מספיק מגוונת לדעתנו בעיקר בשנה האחרונה מהסיבות שהזכרנו. על זה הביקורת.

דרך אגב, גם “אפליקציות חתולים” (חבל שנתפסת לביטוי אחד מתוך כתבה של 1800 מילים) יכולות לעשות כסף במידה ויפצחו מודל עסקי שיעבוד טוב – זה בדיוק ההבדל בין “עוד אפליקציה” לבין סטארטאפ. בהחלט לא היתה כאן כוונה להתנשא.

Amit Shaked
Guest
כתבה מצוינת, נגעתם בנקודות מאד משמעותיות ובעייתיות בהיי-טק הישראלי כיום. אני נתקל בזה הרבה כשאני עובד עם חברות סטארט אפ בשלבי הצמיחה הראשונים. על פני השטח יש חגיגה, שדרות רוטשילד מוצפות ביזמים צעירים שגייסו כסף מוקדם ואפילו יש להם אפליקציה מדליקה – בכלים של היום אפשר להרים אפליקציה מגניבה באמת תוך חודשיים – אבל רובם לא יעברו את השלב הבא. או שייתקלו בקירות של החדירה לשוק, או שינסו לגייס את הסיבוב הבא ממשקיעים קצת יותר רציניים וייעצרו שם (או שניהם). ובינתיים יש מספיק כסף ושעשועים כדי למסך את הדברים עם הפוטנציאל הגדול באמת. ואגב, הרבה מהמיזמים עם הפוטנציאל העמוק והאמיתי… Read more »
Joshua Sharon Dhokerker
Guest

כל כך מדויק. הפיסקאות של Early Stage והכישלון מתארות כל במדויק כל בועה אחרת. שאפו על הההשלכה על דור ה-Y (כואב אבל נכון) למרות שאני רואה בכך הגיון מסוים מבחינתם, אבל זה כבר דיון אחר.

אהרן
Guest
יש גם בועה של עזות מצח כנראה. ואולי גם אותה צריך לפוצץ. ניוזגיק, מגזין ראוי ומכובד, חי על הקהילה שאתם משמיצים בכתבה הזו. אנחנו הפרנסה שלכם. האם אתם חושבים שמשקיעים מוסדיים, יזמים בתחומי מדעי החיים או מדעני אטום מבקרים בניוזגיק? כנראה שלא. כנראה שאותם מפתחי אפליקציות חתולים ו”אפליקציות בשקל” הם שמבקרים פה ומספקים את הטראפיק שבזכותו אתם מקבלים חסויות. לא זכור לי שב-TWS הצגתם לראווה חברות טכנולוגיה. למעשה, רוב החברות שם היו בדיוק מאותם תחומים שאותם אתם קוטלים. עוד אפליקציה לציוץ ציוצים, עוד אפליקצייה לצילום תמונות… בנוסף, בתור גוף שעמד בחוד החנית של תכנית האצה שקידמה ומימנה (!) בדיוק את… Read more »
מורן בר
Guest
תודה אהרון על התגובה. אני אענה על כל הסעיפים : הקהל של ניוזגיק מורכב מסטארטאפיסטים, משקיעים, גם מוסדיים, גם פרטיים, גם מפתחי אפליקציות וגם מדענים. זה אחד הדברים שהכי חשוב לנו לקדם כשהקמנו את האתר – מקום שיתן במה לכולם. בנוגע להערה על האירוע שערכנו השנה – הפוקוס שלו היה עולם האינטרנט, ונבחרו הטובים לדעתנו מיותר מ-150 סטארטאפים שונים. בנוסף, אני חושבת שאתה טועה בהבחנה שלך – נתנו במה לסוגים שונים של מיזמים שיציגו- מאבטחת מסמכים, דרך פלטפורמה למשחקים, דרך מדידת לחץ אויר בגלגלים ועד אפליקציית שיתוף תמונות כמו שאמרת. היופי היה בכך שהשתדלנו לבחור מיזמים שונים מתחומים שונים. את… Read more »
Noam Vaza
Guest

היי אהרון, תוכל להזדהות?

Noam Vaza
Guest
השינוי מגיע מהכסף, היום המשקיעים מחפשים לראות רעיונות ל"אפליקציות חתולים" שמשלמות דולר למשתמש ולא להתעמק בהבנה של טכנולוגיה. רוב המשקיעים טיפשים כשזה מגיע לטכנולוגיה אמיתית ומנפנפים את היזמים מהר מאד עם שאלות שמגיעות מחוסר הבנה של השוק ושל הבעיה. השלב שבו מגיע הגיוס המשמעותי לחברה הופך להיות מאוחר יותר משום שתשומת הלב של שוק ההשקעות מופנת לרעיונות אינסטנט ולא בנייה אמיתית של תהליך מחקר למוצר עם שוק. "שלח לי שקופית עם 2 משפטים" זאת הדרישה, אני מצטער, אי אפשר להסביר טכלונוגיה אמיתית בשקופית אם אתה לא יודע לעשות לוגין לפייסבוק. "במקום להצליח לשנות משהו בעולם, הוא יסתפק באקזיט." – משפט… Read more »
Ishai Shamir
Guest

תעשיית הסטרטאפים הייתה זקוקה לזריקת הכסף שמשקיעים "רציניים" יותר לא נותנים. גם משקיעים מבוססים למדו היום שאין להם מושג מה יצליח, ולכן הם מחכים לראות מה מצליח ואז משקיעים, כך קרנות הון סיכון הפכו לprivate equity וטוב שיש אנשים שיש להם את האומץ להיכנס למקום שקרנות ההון הסיכון ברחו ממנו. התעשייה לא יכולה להתקיים בלי האנג'לים והמשקיעים הקטנים שלכאורה לא מבינים כלום אבל מבינים יותר טוב מכל המשקיעים המוסדיים מהי השקעת הון סיכון. ההנחה שקבלת השקעה היא המדד להאם סטרטאפ יצליח משקפת חוסר הבנה בסיסי של תעשיית ההון סיכון וזה מאוד מאכזב לקרוא את זה דווקא כאן

Amit Shaked
Guest
ישי, לא התכוונתי חס וחלילה להגיד שאנג'לים זה רע. יש כבר הרבה אנג'לים חכמים ןמנוסים שהיו יזמי הייטק (או יזמים בתעשיות אחרות) והם יודעים על מה להסתכל, איך לבחון את הצוות, איזה שאלות לשאול ואיך לתמוך ביזם מעבר לכסף בבנק. אנשים כאלה שווים את משקלם בדולרים ויותר. עבדתי ואני עובד עם אנג'לים כאלה, ואני מסכים לגמרי שקרנות ההון סיכון כבר לא ממש לוקחות סיכון. אני מתכוון לאנשים שפשוט זורקים כסף על יזמים עם רעיונות שטותיים (אבל מאגניבים) בלי אפילו להתייעץ עם מישהו שיש לו איזה גביע או שניים בארון אבל גם כמה צלקות טובות על הגב. זה יוצר רעש ומסך… Read more »
Ishai Shamir
Guest
תודה עמית, לא פירשתי את זה כך. כמובן שזה טוב להיות או שיהיה לך משקיע שיודע איך לבחון השקעות ואיך לעזור להן להצליח, אבל מהצד של הסטרטאפיסטים עדיף שפע מקורות מימון. גם מבחינת התעשייה בכללה עדיף שפע מקורות מימון כדי שאף סטרטאפ שעשוי להיות הגוגל הבא לא יתפספס. מה שמפריע לי הוא שלכתבה נימה של אליטיזם בסטרטאפים שהמשקיעים אמורים לבלום ועכשיו שיש משקיעים מכל הסוגים וגדלים כבר בשלב המוקדם אז הם לא בולמים את הסטרטאפים שאינם טכנולוגים מ-8200, ממר"מ או התעשיה האווירית. מה שעושה סטרטאפיסט זה התעוזה להקים משהו. אני לא חושב שיש רע בסטרטאפים שאולי לא חזקים טכנולוגית אלא… Read more »
Amit Shaked
Guest
זה באמת דיון מעניין. זה נכון שעדיף שיהיו מקורות מימון מאשר בצורת. מצד שני מי שיכול ורוצה להרים משהו אמיתי והוא באמת נעול על זה, צריך להיות מסוגל לחשוב איך להוכיח (קודם כל לעצמו ולשותפים שלו לרעיון) שיש בזה משהו, ולהשקיע מאמץ בלבחון באמת את הרעיון, ולהיות מוכן להבין שהכיוון הראשון, השני ואולי השלישי לא מחזיקים מים עד שיגיע לדבר הנכון. מה שקורה הוא שכאשר יש כסף קל, רוב היזמים הצעירים בוחרים את הבחירה הקלה ושורפים את הכסף בפיתוח בלה-לה לנד של הרעיון הראשון שעולה להם בראש, ומשאירים "אדמה חרוכה" כך שלאנשים עם רעיונות באמת טובים, שמשקיעים את המאמץ לבסס… Read more »
Ishai Shamir
Guest
אכן דיון מעניין. אני תוהה האם יש דרך והאם ראוי להקטין את היצע הסטרטאפים או את היצע המשקיעים? כמובן שניתן לשאוף לחנך את השוק אבל כשמחנכים ל"ריאליות" גם מובילים לפחות לקיחת סיכונים וכך עשויים לפספס סטרטאפים מוצלחים. ההנחה שלי היא שהמודל העסקי שיצליח עבור סטרטאפ מסויים אינו בהכרח המודל עליו חשבו בהקמתו, ולכן גם לא נורא אם לא חשבו עליו בכלל, כל עוד יעשו זאת בזמן הנכון. לגבי הבעיות בואלואציה מופרכת בשלב מוקדם, אני מסכים. אחד הפתרונות הוא לא לקבוע את הואלואציה בשלבים כאלה אלא להשאירה לסיבוב הבא. הסטרטאפ שלי ממומן בכספם הפרטי של המייסדים, ועם מודל עסקי אליו אנחנו… Read more »
אבנר
Guest
צר לי על המצב, אבל מסכים עם כל מילה. כבר זמן רב שאני רואה את הדברים ומבין שכך זה פשוט לא יכול להמשך. לדעתי, גם לתקשורת יש חלק בניפוח הבועה ובניית החלומות, ששיברם כנראה לעולם לא יסוקר. כשבלוגים ועיתונים מסקרים את הסטארטאפים מכל כיוון וכל זווית, חודרים עם מצלמות ומשדרים כתבת וידאו על החיים בסטארטאפ ועל כמה זה מגניב ושכל אחד כביכול חופשי לעשות כבשלו, בונים את האשליה ולא חושבים על ההשלכות (מיותר לציין שמרבית הסטארטאפים המסוקרים, ורוב הרשימות שנבנות והיזמים המרואיינים הם כל אותם אלה שיש להם יחסי ציבור ענפים, אבל המוצרים שהם מפתחים ממש לא מהווים פריצת דרך… Read more »
Dojon Levit
Guest
אני חושב שבסך הכל משקיע הוא בן אדם ובן אדם רוצה להשקיע המשהו שהוא מבין , מאמין בוא, חושב שמי שמציג לו יכול לממש את המוצר, חוויה, חלום טכנולוגיה וכד.. המשקיע רוצה לדעת שיש לצוות או היזמים הבנה עיסקית עמוקה של תהליכים, פיווטים אפשריים, בלת''מים תגובות ומקרים או מקרים ותגובות , שיש לחברה את היכולת לסחוב בעליה , לנתח מספרים נכון , לנתח תהליכי חדירה לשווקים רלוונטים בחומרה, תוכנה, מוצרי צריכה וכד.. ברגע שיש את כל זה המוצר לא משנה והמשקיע ישקיע.. אני חושב שתרבות האפליקציות לא דורשת את רוב האלמנטים הללו (היום אולי יותר דורשים מודל LEAN שבעצם מחנך… Read more »
אדן
Guest
I only partially agree. The bar is lower with consumer companies and indeed more investments are made in that area. deal flow is definitely skewed that way. That said, latest genesis investment is a hard core chip company, latest pitango one is security and carmel have also done a good amount of deep tech investments (tonara comes to mind). actually, looking at the companies I invested in, there are 2 enterprise (dapulse, commerce sciences) and 3 consumer (any.do, joytunes, 3dsoles) all of which are deep tech. I am not saying the article is wrong, but there is definitely a reality… Read more »
Motti Peer
Guest

פוסט משובח ואמיץ מבית היוצר של Moran Bar ו Yaniv Feldman המסכם את השנה החולפת.
החכמתי.

Tal Navarro
Guest

Yaniv מעולה! תודה

luki
Guest

מה לגבי אמובי שנמכרו ב 300 לסינגפור טלכום?

מארק
Guest
מורן – כתבה מצוינת. יש לי ביטוי יותר מוצלח לתופעה – ‘השקעות גנגנאם סטייל’, לגנגנאם סטייל יש מעל מיליארד צפיות ביוטיוב, יותר מפינק פלויד, לד זפלין ומוצארט ביחד, אפילו יותר מאייל גולן! :) מצד שני, השיר הזה הוא לא יותר מאשר גימיק. יש מצב דומה עם הסטארטאפים, היום רוב הסטאראפים הם לא יותר מאשר גימיקים, לפעמים הגימיקים עושים המון כסף, כמו draw soething אבל רובם נעלמים אחרי זמן קצר. למעשה זה סוג של לוטו, בעיתונות שומעים על מיליונרים חדשים בלוטו כל שבוע אבל זאת לא דרך להתפרנס. למשקיעים היום יש קריטריון אחד להשקעה, לא מודל עסקי, לא צוות, לא מודל… Read more »
Galit Zamler
Guest

כל התחרויות האלו בנושאי אפליקציות, שצצות עם הרבה שיווק בכל מקום- רק מעודדות את הבועה.

יוסי
Guest

כמו שהגבתי על הכתבה הזאת:
http://www.newsgeek.co.il/going-big-in-2013

אני אגיב כך גם כאן:
כתבה מעולה!!!!
מסכים עם כל מילה.

יצחק
Guest

כתבה טובה
בתור אחד שלא נמצא בנבכי השוק
שופך אור על התמורות האחרונות ושינוי כוחות השחקנים

ד”א
גם התגובות מוסיפות מידע חשוב

ITAZ
Guest

יש חברה סטרטאפ ישראלית iTAnalyzer שעושה את זה בגדול, בלי משקיעים ולא בגלל שלא רצינו, אלה בגלל שלמרות כל מה שהמשקיעים אומרים בפועל אף קרן הון-סיכון לא מוכנה להשקיע במוצר תוכנה לשוק הלקוחות הגדולים המכוון למכירה ישירה B2B
למרות ש: 1. יש מוצר נמכר ללקוחות, 2. נרשם פטנט, 3. זכו במענק של המדען הראשי
בקיצור המשקיעים רוצים אפליקציה ומובייל נקודה !!!

iTAnalyzer Q4 Newsletter
http://www.itanalyzer.net/newsletter/dec12/newsletter-dec12.html

Agmon David Porat
Guest
אני חושב שריבוי בהשקעות סיד הוא דבר מצוין וחיובי וחוץ מזה שאנחנו בחלקנו יהודים למה להתלונן על זה שיש כסף? זה מביא חברות שמשקיעים מנוסים לא היו משקיעים בהם בחיים לצמוח ולפתח רעיון מהפכני שבהגדרה הרוב לא היה מאמין בו ולא היה מקדם אותו. כמו ש Amit Shaked כתב הדברים הגדולים באמת לא נוצצים בהתחלה אבל גם הם צריכים את הכסף הראשוני שאם לא היה זורם "בשפע" בשלבי ההתחלה אז הם בכלל לא היו צצים. מצד שני הבעייה האמיתית היא שהדברים הגדולים באמת לפעמים מצריכים השקעה טכנולוגית גדולה יותר מהשקעות הסיד. ושהמשקיעים המנוסים, עכשיו כבר לא משקיעים בכלום אם אין… Read more »
Oren GoogleMoggle
Guest

אנשים נוטים לחשוב שהשגת השקעות זה משחק סכום אפס. אך לא בהכרח זה המצב.יש משקייעים שהם קרובי משפחה של היזמים ולכן יהיו מוכנים להשקיע בהם. אותם משקיעים לא ישקלו כלל להשקיע במיזם של אדם אחר אשר לא בקשר משפחתי/חברי עימם, ולכן ההשקעה במיזם X לא בהכרח "גוזלת" השקעה ממיזם Y.
אם לא השגתם משקיע, רוב הסיכויים – שהאשמה טמונה בכם, לא באחרים…

Ami Gal
Guest
בהחלט טקסט מעניין ומעורר ויכוח, יופי של נושא לדיון. מסכים שיש אוויר חם שמסתובב פה והרבה יותר בסיליקון ואלי. אציין מספר נושאים: 1. אווירת היובש מחלקים מסויימים באזור ה-VC הישראלי, מייצרת בררנות רבה עוד יותר מבדרך כלל ולדעתי אם זה ייבחן לעומק נראה לא מעט השקעות סיד ב"טכנולוגיות" דווקא ב-VC הישראליות. זה אכן קשה משום שהרוב המוחלט של ה-VCs נוטה להשקיע לאחר ולידציה עם מספר לקוחות, וזה לא קל בחברות עתירות טכנולוגיה. ניתן לראות את זה יותר אצל צוותים חזקים מאוד ו/אויזמים מצליחים חוזרים (בכל מקרה היזמים זה הפרמטר המרכזי). 2. גופי השקעה/יחידים שמשקיעים פחות כסף עם אסטרטגיית השקעה נטולת… Read more »
TZahi Ar.
Guest

סוף כל סוף כתבה עניינית ומציאותית. התיאוריה שלי בנושא גיוסי כספים היא כזו. יזמים ישראלים מקבלים מימון על סמך קשרים אישיים ,לפיכך אין אובייקטיביות בעת ביצוע סקר שוק ובדיקת תוכנית עסקית. מוזמנים לשלוח הודעה אם יש לכם אפליקציה נחמדה ולא ממוחזרת מבחינת קונספט :-)

wpDiscuz

תגיות לכתבה: