10 עצות בדרך למשרת סטודנט מושלמת בהייטק

שנת הלימודים האקדמית כבר בפתח, ורבים מכם תוהים האם להשקיע את כל כולכם בלימודים, או לחפש משרת סטודנט. הנה כמה רעיונות שיעזרו לכם בדרך להחלטה, ובעיקר בדרך למשרה עצמה

תמונה: Pixabay

מאת: יואב מלמד

שנת הלימודים האקדמית נפתחת היום (א’), ועמה גם עונת משרות הסטודנט, שתמיד מגיעה אחרי החגים. הטור הבא מוקדש למי שמחפשים משרה חלקית בתחום לימודיהם, שניתן לשלב עם הקורסים באוניברסיטאות ובמכללות. כנקודת מוצא, חשוב להבין: כשאין לכם שום ניסיון תעסוקתי רלוונטי, ההבדלים ביניכם ליתר מאות המועמדים לכל תפקיד התחלתי יהיו זניחים ביותר. אין לכם את הפריבילגיה לפספס הזדמנויות, כי מי יודע מתי תגיע ההזדמנות הבאה. לכן חשוב שתתנהלו בתבונה, יעילות והתמדה ותמצו את המיטב מכל תהליך גיוס. כולי תקווה שעשר ההמלצות הבאות יעזרו לכם קצת:

1. מה יותר חשוב? הצטיינות בלימודים או צבירת ניסיון רלוונטי?

הרי שזה הגיוני להתמסר ללימודים במשך 3-4 שנים, מתוך מטרה לסיים את התואר בממוצע גבוה ככל האפשר. זה אמור להוביל למשרה טובה יותר במהירות רבה יותר. לכן יש הנמנעים מעבודה בתקופת הלימודים (בעיקר כאשר ישנו גיבוי כלכלי כלשהו) ויש העובדים במשרות קלות ומתגמלות שאינן רלוונטיות.

אלא שבתעשיית ההייטק, זוהי טעות אסטרטגית. הרבה יותר נוח להתקבל בשנה ב’/ג’ למשרת סטודנט חלקית בפיתוח/בדיקות/תמיכה/ניתוח, שמחייבת יתרת לימודים של שנתיים, מאשר למשרה מלאה כבוגר.

העבודה תפגע קשות בשעות השינה, בזמן הפנוי ובהישגים האקדמיים שלכם ועוד בתמורה לשכר ותנאים נמוכים. אלא שבסוף, שנתיים ניסיון עם ממוצע 70 יקפיצו אתכם בכמה רמות ביחס לבוגרים נטולי ניסיון עם ממוצע 90.

2. הפתרון הטוב ביותר למלכוד חוסר הניסיון הוא בניית תיק עבודות עצמאי

כשקיימת תחרות קשה על כל משרה חדשה, יש ערך עצום להמצאת רעיון/מוצר/שירות ייחודי ולמימושו לבד/בצוות, ללא שום הכוונה או שכר. זה יכול להיות אתר, אפליקציה, מסמך, קמפיין, אירוע או אפילו קבוצת פייסבוק. אם תפתחו פרויקט משלכם, הוא יקנה לכם יתרון יחסי עצום על יריביכם לתפקיד.

אין ספק שניסיון מקצועי הינו חשוב וכל מעסיק ייחל לו, אבל מי אמר שניסיון חייב להיות תעסוקתי? צרו לעצמכם תיק עבודות רלוונטי בהשראת תחום עניין או משהו שכואב לכם. כל מנהל בר דעת ידע להעריך יוזמה אישית, למידה עצמית וחשיבה חברתית שכאלה.

3. הכסף הוא לא הכל

פעמים רבות עולים בקבוצת הפייסבוק שלי דיונים על שכר התחלתי נמוך יחסית. ברור שכסף תמיד הניע, מניע ויניע את העולם. ואין ספק שרמי קליינשטיין צדק כבר בניינטיז: כל כך קר שם בחוץ, והחיים זה לא קיבוץ. אבל אסור שהשכר יהיה השיקול היחיד בהחלטה אם לחתום על הסכם עבודה או לא.

כל עוד יאפשר לכם לגמור את החודש, חשוב יותר לשאול את עצמכם שאלות “עד כמה”: 1. עד כמה התפקיד הראשוני ימצה את כישוריכם? 2. עד כמה תיהנו בעבודה גם כשתהפוך לשגרה? 3. עד כמה תרכשו כלים וניסיון מקצועיים לעתיד? 4.עד כמה  המוצר, התעשייה, המיקום, הקולגות והתנאים יספקו אתכם?

גם אם השכר לא בשמיים, זוהי רק נקודת ההתחלה לקריירה שלכם. אם וכאשר תוכיחו עצמכם, תוכלו להגדילו משמעותית בזמן קצר.

4. אל תשלחו את קורות החיים שלכם לכל מקום אפשרי

לרבים מכם, כשהולך ומתרוקן חשבון העו”ש ו/או הדימוי העצמי, נהיה חשוב למצוא עבודה בהקדם האפשרי. כל כך חשוב עד שבמקום לעצור לרגע ולכוון את רובה הקו”ח שלכם למטרות הנכונות, אתם מעבירים לאוטומט ויורים לכל הכיוונים.

אם אינכם באמת יודעים מה מחייבת ומה כוללת המשרה שראיתם, כדאי להתעכב קצת ולחקור את התחום. אחרת, לרוב המעסיקים כלל לא יחזרו אליכם במקרה הטוב ויפסלו אתכם ממשרות רלוונטיות יותר בעתיד במקרה הרע.

וגם אם כן תיכנסו לתהליך המיון, אז בשלב מתקדם או אפילו לאחר תחילת העבודה אתם עלולים לגלות שאינכם מעוניינים. עוגמת הנפש עשויה להיחסך מכם ומהמגייסים, אם תבצעו בדיקות מקדימות ותקבלו החלטות מושכלות.

5. תחשבו טוב טוב על פתיחת הקו”ח שלכם

יש שקוראים לו ככותרת “תכונות”, “פרופיל” או “תמצית”. הכוונה לפרק המיותר ביותר בקו”ח, שמקדישים לרשימת מכולת כמו: עבודת צוות, אחריות, תקשורת בין אישית, יסודיות, עמידה בלחץ, מוטיבציה, קליטה מהירה ועוד.

למה זה רע? אין ברשימה דבר שמייחד אתכם ממה שיעידו מועמדים אחרים; אף אחד מהכישורים לא מודגם או מנומק בקובץ; ועצם העובדה שאתם מחמיאים לעצמכם אינה מחמיאה לכם.

כשמגייסת מקדישה מאילוצי זמן כ-10 שניות בממוצע לסריקה מהירה של הקובץ, חשוב לנצל היטב כל מילה בעמוד. יהיה נכון יותר לבחור שלושה יתרונות יחסיים ולהוכיח אותם בתחכום באמצעות סיפורים על דילמות, אתגרים והצלחות, כשתישאלו עליהם בריאיונות.


Geektime Insider שם את חברות הטכנולוגיה במרכז. בעמוד של כל חברה תוכלו להיחשף לאחורי הקלעים: להתרשם מהמשרדים, לצפות בראיונות וידאו, לקרוא על החברה, על העובדים ועל החוויות שלהם ביומיום ורק אז להחליט אם מדובר במקום שתרצו לעבוד בו.


6. ואם כבר עסקנו בקורות חיים: תחשבו טוב טוב על סיום הקו”ח שלכם

כשהקו”ח של מועמדים חסרי ניסיון דומות מדי, חיוני ליצור יתרון תחרותי. אני ממליץ על הוספת הפרק “שונות”, שמתאים לשילוב בסוף הקובץ. אני מציע תמיד למועמדים לשבץ שם Bullets על:

א. מה שאיכשהו רלוונטי בעיניהם לתחום, ששווה שורה אך לא פסקה. לדוגמא: בלוג שכותבים, פורום שמנהלים או שירות מילואים שאופיו אזרחי.

ב. כל דבר לא שגרתי לגביהם, שעשוי לעורר עניין, לייצר רושם ו/או להיות זכיר אצל המגייסים: התנדבות למען אוכלוסייה חלשה, נגינה על כלי מוסיקלי או פעילות אקסטרימית כלשהי.

זאת עשויה להיות התוספת שתופסת. וכסיום אלגנטי לקובץ, לכו על “פרטי התקשרות עם ממליצים יימסרו בשמחה על פי בקשה”.

7. היו מוכנים לציפיות השכר

אתם שולחים קו”ח למשרות, בתקווה שיחזרו אליכם לראיון טלפוני מקדים. באותה שיחה תישאלו לרוב על הצפ”ש, ולא תמיד תדעו מראש לענות. אסור לשדר בתשובה “מה שיוצא, אני מרוצה”, לציין טווח שהפרשו גדול מ-2 (לדוגמא:K 9-K6 שקל) או לזרוק בחיפזון מספר קיצוני נמוך (K5) או גבוה (K20).

מותר להחזיר את הכדור למגייס/ת, לבקש בנימוס את הטווח שהוגדר לתקן, וכתגובה לאשר שיש התאמה. אפשר לומר שהתשובה תלויה במספר השעות, מורכבות התפקיד ו/או התנאים הנלווים, וכך לקנות זמן לגיבוש סכום ריאלי עד לריאיון הפרונטלי.

הטווח/הסכום שתגדירו משמעותי מאוד. אם יהיה גבוה מדי, כנראה שמועמדותכם תבוטל. אם יהיה נמוך, לא תוכלו במעמד המו”מ על החוזה לחשב מסלול מחדש.

8. כדאי לכם להיות מוכנים לשאלת השאלות

“איפה אתה [רואה את עצמך/תרצה להיות] בעוד 5 שנים?” זאת כנראה השאלה הכי מעצבנת שאפשר לשאול אתכם בריאיון HR. יש עובדים מנוסים בני 40 ומעלה, שלא יודעים מה יקרה איתם מקצועית בעוד חצי עשור. אז קל וחומר כשמדובר בסטודנטים, שטרם עבדו במשרה רצינית אחת ולפני 5 שנים חלקם אפילו היו חיילים.

יחד עם זאת, מדובר בשאלה שהסבירות שתעלה בריאיון גבוהה מאוד, אז כדאי שתגיעו מוכנים לשכנע. התשובה המיטבית שבאפשרותכם לספק, לדעתי, היא משהו כמו: “כמובן ש-5 שנים זה הרבה זמן. אבל אני בטוח שאשאר בתחום הזה, מקווה שבתפקיד ניהולי יותר, ואשמח שזה יהיה כאן אצלכם”.

9. אל תשכחו, מותר וכדאי לכם לשאול שאלות

כמעט כל המועמדים, ובפרט חסרי הניסיון, חושבים בטעות שריאיון עבודה נועד להיות במעמד צד אחד. כלומר: המראיין רק שואל, ואתם רק עונים. בפועל, מדובר בשיחה אז מוטב שתהיה דו-סטרית ככל האפשר. אל תסתפקו בשאלות מאולתרות ומאולצות בסוף הפגישה, כשיגידו לכם: “תודה רבה, יש משהו שתרצה לשאול?”.

אני יכול להבטיח שהשאלות שתעלו ביוזמתכם במהלך הריאיון יועילו לכם יותר מהתשובות שתענו למראיין. שאלות כמו: “מה האתגר המשמעותי שאתה רואה בתפקיד שאני מועמד אליו?” או “מה היעדים המרכזיים של החברה לשנה הקרובה?” יציגו אתכם כאנשים חושבים עם ראייה קדימה וחיבור לארגון. והן יותירו רושם מצויין על מי שיחליט לגבי המשך מועמדותכם.

10. לא התקבלתם? אתם חייבים לדעת למה

עם כמה שזה מבאס, בעל המאה הוא בעל הדעה. לפיכך, המעסיק יכול להחליט שאינכם מתאימים למשרה (בהנחה שאין מדובר באפליה). אלא שזכותו של כל מועמד לבקש לדעת מדוע נפסל איפשהו בין הריאיון הראשון לטיוטת החוזה.

אני תמיד מופתע כשמחפשי העבודה, הפונים אלי לייעוץ והכוונה, אינם מממשים זכות זאת. אם קיבלתם הודעת דחייה יבשושית במייל, אתם חייבים לעצמכם להרים טלפון מייד למי ש”הפיל” אתכם.

הסבירו שאתם כמובן מכבדים את החלטתו, אבל ממש יעזור לכם לקבל ביקורת בונה קצרצרה, כדי שתנסו ליישמה ולהצליח בתהליך הבא שלכם.סביר שיבין שזה המינימום שהוא חייב לכם, וישתף בתמצית במה שהפריע לו. וכשמדובר בדחייה טלפונית, הבירור נוח בהרבה.

יואב מלמד

מייסד ומנהל “משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון”, קהילת חיפוש העבודה הגדולה בפייסבוק בישראל. יזם חברתי שמתמחה בגיוס ובהשמת עובדים, מרצה לסטודנטים ובוגרים על בניית קריירה ומייעץ למועמדים ולארגונים ממגוון תחומים. בעבר עבד במשך 8 שנים בתפקידי שיווק ופרסום ושימש 6 שנים נוספות כתב ועורך ב"מעריב" ו"במחנה".

הגב

1 תגובה על "10 עצות בדרך למשרת סטודנט מושלמת בהייטק"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 

* שימו לב: תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של Geektime, לרבות דברי הסתה, הוצאת דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב ו/או בניגוד לדין ימחקו. Geektime מחויבת לחופש הביטוי, אך לא פחות מכך לכללי דיון הולם, אתיקה, כבוד האדם והדין הישראלי.

סידור לפי:   חדש | ישן | הכי מדורגים
Ronen
Guest

הכותב רדוד

wpDiscuz

תגיות לכתבה: