האם אפל תציל את תעשיית המוזיקה?

המודל של אפל לשירותי הענן הוא קצת שונה מזה של גוגל או אמזון, ואפשר לומר שאולי קצת יותר מקיף וכנראה שתעשיית המוזיקה יכולה להרוויח ממנו לא מעט. רועי פוברצ'יק מסביר

צילום: יח"צ

במסגרת ה-WWDC11, הציגה אפל את ה – iOS 5 ואת הOSX Lion ושירות הענן החדש ה – iCloud. ה – iCloud הביא איתו את בשורת הסנכרון האוטומטי בין תמונות, מסמכים, אפליקציות ועוד, אבל החדשות האמיתיות לעולם המוזיקה היו המודל החדש ל – itunes והדרך בה נצרוך מוזיקה דרכה בעתיד.

השמועות על המעבר של אייטיונז לענן מלוות את חובבי המוזיקה וחובבי אפל כבר הרבה זמן והניחושים לגבי טיב השירות החדש היו רבים. איך בעצם הופכים את המוזיקה שלנו לנגישה מכל מקום ובכל זמן ואיך למעשה מתגברים על הפריצות הגדולה בנושאי זכויות יוצרים.

אמזון וגוגל – להעלות את כל המוזיקה לענן

בניסיון להקדים את המאוחר אמזון וגוגל כבר השיקו שירותי ענן משלהם, התומכים בהעלאת ספריות המוזיקה הפרטיות ונגנים מבוססי רשת שיאפשרו זמינות מלאה של המוזיקה.

הפתרון של שתי החברות הוא לבקש מהמשתמשים להעלות את המוזיקה שיש להם על המחשב (לא משנה מה המקור שלה / חוקי – לא חוקי) לחשבונות משתמש ייעודיים ב"ענן" שלהן. לחשבונות האלו אפשר לגשת מכל מחשב או מכשיר והנה המוזיקה שלכם איתכם בכל מקום.

הבעיות הבולטות פה הן :

1. מה עם זכויות יוצרים ותמלוגים? (אף אחת מהחברות לא דיברה עם חברות התקליטים, אמנים או חברות מו"ל על הנושא)
2. מעניין כמה זמן לוקח למשתמש ממוצע להעלות את כל ספריית המוזיקה שלו לשרת של אמזון או גוגל.

המודל של אפל לשירותי הענן הוא קצת שונה ואפשר לומר שאולי קצת יותר מקיף, ולפני שמדברים על איך תעשיית המוזיקה מרוויחה מזה, צריך להביא את אופי השירות ומה הוא נותן למשתמשים שלו.

בדרך לשירותי הענן עוצרים בחברות התקליטים הגדולות

אחד היתרונות הגדולים של אפל על גוגל הוא מספר החשבונות הפעילים שמשתמשים באייטיונז כדי לקנות ולצרוך מוזיקה. גוגל היא אמנם טובה ואמינה באימייל ובשירותי החיפוש שלה, אבל גוגל ומוזיקה זה קישור חדש. גוגל צריכה להתחיל להסביר למשתמשים שלה מה הקשר בינה לבין נגן מוזיקה שיושב בענן שלהם. יותר מזה, ההקשר בין גוגל למוזיקה כל כך זר, שאפילו אין להן קשר ממשי לספריית המוזיקה של המשתמשים. היא צריכה שכל משתמש יתחיל לעלות את המוזיקה שלו לשירות שלהם.

אמזון מוכרת מוזיקה כבר הרבה מאוד זמן. אבל אמזון היא לא אמצעי להאזנה למוזיקה. הקשר המוזיקלי בין המשתמש לאמזון נגמר בסוף הורדת הקובץ ומשם הוא עובר הלאה לנגן המועדף עליו.

אפל מחזיקה בשני הצדדים פה – יש לה גם חנות מקוונת לקניית מוזיקה (עם הרבה מאוד משתמשים) וגם נגן מוזיקה פופולארי מאוד (אשר מהווה את בסיס חווית המשתמש של כל המוצרים הניידים של החברה).

אפל, כחנות שמוכרת (ומקבלת אחוזים נכבדים) מוזיקה – יודעת שהכנסות זה הכנסות, זכויות יוצרים זה זכויות יוצרים ולא ממהרים לוותר על ה”זנב הארוך” שחנות האייטיונז נותנת להם. אפל גם יודעים שהחוזים הקיימים שלהם עם חברות התקליטים מקדמים אותם בצורה יוצאת דופן (ע”י תכנים בלעדיים, השקות מוקדמות, מבצעים רק לרוכשים דרך אייטיונז). שיתוף פעולה עם חברות התקליטים יכול להוליד צאצאים יפים ואטרקטיביים מאוד.

הדבר הראשון שאפל עשתה היה לחתום עם ארבע חברות התקליטים הגדולות – מה שנותן להם את האפשרות להשתמש במאסטרים של 18,000,000 שירים כבר בנקודת ההתחלה. השירים האלו זמינים כבר עכשיו במערכת הענן החדשה באיכות מקסימלית.

מה זה אומר עבור הצרכן? שלעומת גוגל, אין צורך להעלות את השירים שלך לענן ולבזבז שעות (אם לא ימים, אם לא שבועות) כדי לסנכרן את הספרייה הפרטית. המערכת עצמה מאתרת איזה שירים המשתמשים רכשו ופשוט “פותחת” להם את האופצייה לשמוע את השיר והם מנגנים אותו מתוך מערכת אחת גדולה וקבועה. הזמינות היא מיידית ובאיכות גבוהה יותר מהמוזיקה שרכשתם בעבר.

והפוטנציאל עוד גדול, תחשבו על שירים שמשוחררים אוטומטית מתנה לכל המשתמשים באייטיונז? המתנות וקידום האמנים יכול להיות הרבה יותר ישיר, והרבה יותר קורץ.

Show me the money

לפי המודל החדש אותו הציגה אפל ב – WWDC 11 יש למשתמשים שלה שתי אפשרויות:

1. סינכרון אוטומטי של השירים שנרכשו דרך ה – itunes. די מדבר בפני עצמו. כל שיר שנרכש בעבר / יירכש בעתיד דרך חנות האייטיונז יסונכרן אוטומטית לכל המכשירים שמחוברים לאותו חשבון משתמש (בעלי אותו Apple ID) בלי צורך לסנכרן בעזרת כבל כל פעם מחדש. המודל פה הוא די פשוט – אם שילמת על שיר, אין סיבה להגביל אותך או להקשות עליך להשתמש בו איפה שתרצה. באותה מידה, אם היינו קונים דיסק בעבר, אף אחד לא היה אומר לנו איפה להשמיע אותו ובכמה מערכות סטריאו שונות. המודל הכלכלי פה של איך חברות התקליטים / אמנים מרוויחים הוא די פשוט וברור. שלם עבור שיר / אלבום.

2. להרוויח גם מהמוזיקה הפיראטית. איך מרוויחים מהורדות חוקיות זה לא חוכמה. איך מרוויחים מהורדות לא חוקיות וצריבות? זאת השאלה שמתקילה את תעשיית המוזיקה הרבה מאוד זמן. אם כל המוזיקה שקנית דרך האייטיונז מסונכרנת אוטומטית לכל המכשירים, מה אני עושה עם המוזיקה שיש לי "בדרכים אחרות"? אפל נותנים שתי אופציות: 1. תמשיכי לסנכרן בעזרת כבל. 2. iTunes Match.

Itunes Match הוא למעשה שירות אשר אפל דורשת עבורו 25 דולר בשנה (שזה מעט מאוד כסף) שמאפשר לך להזין את השירים שיש לך על המחשב שלא נקנו דרך האייטיונז לענן. המערכת שלהם מזהה איזה שירים יש בספריית המוזיקה של אפל ובדיוק כמו בקבצים שנרכשו באייטיונז, למעשה פותחת לך את אפשרות השימוש בהם (שירים שלא נמצאים במערכת של אפל, צריך להעלות אותם לשרת כמו במערכת של גוגל). מתוך ה – 25 דולר הללו, אחוז מסויים מגיע גם לחברות התקליטים (תכפילו 25 דולר בכמות המשתמשים הפוטנציאליים והסכומים יחסית מצטברים).

אמנם 25 דולר הם שווי ערך לשני אלבומים מלאים ורוב הסיכויים שמי שישתמש בשירות יסנכרן כמה מאות אם לא אלפי שירים אבל למעשה שווי הרווח עצמו פחות משנה. החלק המעניין פה הוא שזוהי פעם ראשונה שיש מודל שמצליח להרוויח כסף חזרה גם ממוזיקה שהורידה אותה בצורה פיראטית. השאלה הבאה היא – האם ה – iTunes Match פה כדי להישאר, או כתקופת מעבר למעשה?

חוויית משתמש, נוחות והרגל

אם יש משהו שאפל יודעים עליו דבר או שניים זוהי חווית המשתמש. אם נחדד את זה, אפשר לומר שאפל יודעים שאנחנו פרייארים של נוחות. ברגע שאנחנו מתרגלים למשהו פשוט, נוח ומהיר יותר יהיה לנו מאוד קשה לחזור אחורה ולוותר עליו. גם אם הוא עולה לנו כסף.

אחד הדברים השנואים על משתמשי אפל ואחד הנושאים אותם החברה מנסה לקדם עם ה – iOS 5 הוא עידן הפוסט – כבל. לא צריך עוד כבל כדי לסנכרן בין המכשירים. הסנכרון תמיד לוקח הרבה מאוד זמן, צריך לזכור לסנכרן בין המכשירים כדי שהלו”ז ויומן אנשי קשר יהיו מעודכנים או כדי להעביר מסמכים. מעכשיו – כבר לא צריך את הכבל עבור זה. למעשה, האופציה היחידה שבה צריך להשתמש עכשיו בכבל היא כדי לסנכרן שירים בין המכשירים השונים, במידה ואתה לא בוחר להשתמש בשירות ה – iTunes Match ולא קנית את השירים דרך החנות עצמה. כלומר, הפיצ'ר היחיד שנשאר “טרחה” ושדורש כבל, הוא סינכרון מוזיקה שהורדת בחינם / פיראטית / מחוץ לחנות האייטיונז ובלי חשבון iTunes Match.

עם הזמן, הסינכרון הפיזי הזה ייעשה יותר ויותר מטרד לעומת הסינכרון של הפי'צרים האפליקציות האחרות מה שכנראה ידחוף יותר ויותר אנשים לרכוש את המנוי השנתי ב-25 דולר. יותר אנשים ישלמו גם על מוזיקה שהורידו בצורה לא חוקית. אני מנחש שבשנתיים שלוש נראה תנועה יחסית ערה לכיוון הזה.

נוחות היא תכונה שמתרגלים אליה מהר מאוד. והקנייה דרך האייטיונז היא אחת מצורות הקנייה הנוחות ביותר. משתמשי אייפון ואייפד כבר מכירים את האצבע הקלה על כפתור הקנייה של אפליקציה ב 99 סנט.

אם נמשיך בקו המחשבה שמתמקד בנוחות, גם הורדת מוזיקה ממקור חיצוני, להזין אותה לאייטיונז ולסנכרן אותו בעזרת iTunes Match יהפך מהר מאוד ללא נוח ופחות אינטואיטיבי לעומת קנייה ישירה. אם בכל מקרה משלמים כסף על שני השירותים (קנייה של שיר ו – iTunes Match) מה בעצם מונע מהצרכן להתפתות לעוד קיצור דרך בדרך לסינכרון המיוחל ופשוט לקנות את המוזיקה ישירות מאייטיונז?

זהו תהליך שייקח עוד כמה שנים וגם אז ברור שלא יכחיד את תעשיית ההורדות הפיראטיות או יחזיר את חברות התקליטים להתהילתם של תחילת מהפכת נאפסטר. אבל זהו מודל אשר עושה צעד משמעותי לרצות את שני הצדדים ולהחזיר מעט כסף לתעשיית המוזיקה.

אי אפשר לנצח חינם

כבר שנים שאפל יודעת לחנך את הקהל שלה לשנות הרגלים, וזה לא מקרה שאייטיונז היא חנות המוזיקה המקוונת המצליחה ביותר.
אפל יודעת שבתחרות כנגד מוזיקה פיראטית המחיר הוא לא התחרות האמיתית. אי אפשר לנצח חינם. אפל משחקת במשחק הנוחות. מי שמוריד מוזיקה פיראטית כבר הצהיר בעקיפין שהוא לא מעוניין לשלם על התוכן שהוא צורך, אבל עבור שירות שמספק נוחות, מסתמן שאנשים מוכנים לשלם הרבה.

הישארו מעודכנים עם גיקטיים!
Sign in with

*לחיצה על 'הרשמה' מאשרת לנו את תנאי השימוש.

רועי פוברצ'יק

רועי פוברצ'יק הוא יועץ לבניית קהילות סביב סטארטאפים ומותגים. רועי מתמחה בשימוש במדיה חברתית, Content marketing ו -inbound marketing להבאת ושימור משתמשים.. אפשר לעקוב אחריו גם בטוויטר roypovar@ או באתר http://roypovarchik.com

תגיות לכתבה:

  • אלון

    ההנחה שמי שיש לו מוזיקה שלא נרכשה דרך האפסטור היא פיראטית היא חוצפה ממדרגה ראשונה. לי אין מוזיקה פיראטית, את כל המוזיקה שלי העליתי מדיסקים (או רכשתי בדרך אחרת) ואין שום סיבה שיקנסו אותי פעם נוספת על המרת פורמט. מספיק שילמתי על המעבר מתקליטים לדיסקים…

  • http://roypovarchik.com רועי פוברצ׳יק

    אלון,
    זו החוכמה בקונספט.
    אתה לא משלם על המוזיקה – אתה משלם על השירות ונוחות. באותה מידה שיש אנשים שמשלמים על מובייל מי. 

  • יפתח

    אז תנו לי להבין.
    אם רכשתי בדיסקים והעברתי למחשב:

    1) שילמתי על המוזיקה
    2) משלם על "הזכות" להעלות לענן
    3) משלם על תעבורת המידע חזרה למכשיר

    גורם לך לחשוב שהעיקר פה הוא שתשלם, ואם ניתן אז כמה פעמים.

    אני אשמור את המוזיקה שלי על המכשיר שלי או בשרותי ענן חינמיים.
    ומן הסתם גם לא אגביל עצמי לפלטפורמת IOS שבטח לא תאפשר להעביר שירים לחברים או סתם להוריד אותה חזרה בתור קובץ רגיל….
    Thanks Steve, but no thanks.

    • אבי

      לא הבנת כלום.

      שילמת על המוזיקה שיש לך כבר עכשיו? הכול בסדר, השירות הזה הוא מותרות בשבילך.

      גנבת מוזיקה?
      שלם 25 דולר לשנה, וקבל:
      את כל המוזיקה שלך גם בענן, ללא העלאה (כי היא כבר שם למעשה).
      אתה יכול לסנכרן את המוזיקה לכל מכשיר שיש לך.
      אתה מקבל את המוזיקה באיכות הרבה יותר גבוהה ממה שגנבת.

      זה נשמע לך עדיין בעייתי?
      אתה מוזמן לשלם יותר לגוגל ולתת להם את המידע שלך על ידי בילוי של כמה ימים טובים של upload..

  • http://www.wp-tricks.co.il רמי

    ניתוח יפה… צריך לזכור גם שהמודל שאפל הציע לשוק הספרים האלקטרוניים הוא היום סטנדרט מקובל. המודל שלהם לשוק המוסיקה כנראה גם כן יהפוך לנורמה וגוגל תיישר קו (מבחינת התמחור) וגם חברות התקליטים יסכימו (כי אפל הוכיחה עצמה בשוק הספרים) ולדעתי זה עניין של זמן עד שהיא תפנה לשוק הטלוויזיה ותציע מודל חדש גם לאולפני הסרטים. מי יודע אולי ב2020 נוריד סרטים לטלוויזיית אפל דרך האייטיונז.

הרשם לאתר

רק גיקים יכולים ליצור דיון חדש! כדי להפוך לגיק מדופלם, הרשם לאתר.