מדוע החלטנו לפתוח מרכז פיתוח דווקא באוקראינה [טור אורח]

שכר, מיסוי, השכרת משרדים וכל מה שמסביב – למה בחרנו לפתוח במקביל לפעילות שלנו בישראל מרכז פיתוח דווקא באוקראינה

קרדיט צלם\תמונה: andreydayen, Getty Images Israel

מאת מיקי חסלבסקי, שותף מייסד בחברת RapidAPI

בטכנולוגיה יש עבודות ותהליכים שדורשים עבודת צוות ויצירתיות טכנולוגית. אם מדובר במערכות מודיעיניות מתקדמות שמפותחות בצה׳׳ל, או במערכות Big Data ו-Deep learning המפותחות על ידי חברות פרטיות, עבודות אלו מהוות אתגר ומי טוב יותר לפתור אתגרים אלו מאשר המהנדסים הישראלים? לא פלא שחברות כמו Google, Microsoft ו-Apple פתחו מרכזי פיתוח בארץ שמשכורות המהנדסים כאן הן מהגבוהות בעולם. זו גם הסיבה שאנו בחברת RapidAPI מנהלים את מרכז הפיתוח הראשי שלנו בתל אביב ונמשיך לפעול כאן. את המוח הישראלי אי אפשר להחליף בשום מדינה אחרת.

עם זאת, יש משימות פיתוח שהן יותר 'רוטיניות', הן חוזרות על עצמן בכמויות רבות כמעט בכל תהליך פיתוח. החל מפיתוח חיבורים ל-APIs או פיתוח SDKs לסביבות פיתוח שונות, כמעט כל חברה נתקלה בכאלו בעבר. המטרה היא לסיים משימות כאלו מהר ובזול. במשכורות של מתכנתים בארץ ובמחסור בהם שקיים בשוק כיום – יש בעיה לבצע זאת. לכן, כשנתקלנו במשימות כאלו החלטנו לחסוך זמן ותקציב, לגייס את האנשים במהירות שיא ולטוס לקייב, אוקראינה.

10 השאלות שחייבים לשאול לפני פתיחת מרכז פיתוח באוקראינה:

1. האם לעבוד עם חברות השמה וניהול או לגייס אנשים בכוחות עצמנו?

קודם כל צריך להבין שבמקרה הזה החברה היא לא רק חברת השמה כפי מה שמוכר בישראל. חברת השמה גם מנהלת את התשלומים, תהליכי המיסוי, העבודה מול הבנקים וגיוס העובדים באוקראינה. במקרה שלנו רצינו לגייס 5 אנשים בזמן של בין שבועיים לחודש. חברת השמה וניהול כזו קרצה לנו מאוד, הם יודעים את העבודה, מכירים את השוק, מחזיקים במאגרי אנשים ולכן זה התאים לנו מאוד. גיוס אנשים באופן עצמאי הוא גם אופציה ששקלנו, אך לצורך כך היינו צריכים ללמוד את התהליכים, שוק העבודה והבעיות בדרך וזה יכול לקחת מספר חודשים שלא היו ברשותנו.

עם זאת: חשוב לזכור ולהיזהר מחברות שונות. לבדוק מראש את שיטת העבודה, להסביר את חזון החברה ולראות שיש הבנה מלאה בין הצדדים בנוגע לאופי האנשים והמשרות שמגייסים.

2. מה המחיר של חברות השמה בישראל המגייסות עובדים באוקראינה?

קיימות מספר חברות ניהול והשמה בישראל המנהלות צוותי Offshore באוקראינה בפרט ובמזרח אירופה ככלל. אתם תגיעו אליהם בקלות רבה ותזכו ליחס מצוין והרבה מאוד סיפורי סינדרלה (זו החוויה שאני עברתי איתן). זכרו שכל מה שאתם צריכים זה גיוס עובדים וניהול שכרם. ינסו למכור לכם המון דברים שונים כגון: משרד יקר מאוד שמשותף עם עוד חברות שונות (ארחיב בהמשך למה כדאי למצוא משרד בעצמכם), ראשי צוותים בחצאי משרות לצורך ׳ניהול טוב יותר׳ ועוד כל מיני דברים שאתם כנראה לא צריכים.

חשוב גם לעבוד עם חברת השמה על בסיס מחיר קבוע ולא אחוז משכר העובד – כדי לא לתמרץ את חברת ההשמה לחפש אנשים שרוצים שכר מוגזם.

זו השוואת מחירי חברות הניהול והשמה שדיברנו איתם תחילה:

3. אז עם מי כן לעבוד?

יש חברות ישראליות שעובדות במזרח אירופה ובפרט מספר רב של חברות שעובדות בקייב. כדאי לבצע מחקר על התחום עם מיזמים שעברו את המסלול ולקחת קצת זמן כדי להבין מי נגד מי. ניסיון של אחרים יכול לחסוך לכם עשרות אלפי דולרים בשנה ולהפנות אתכם לחברה הטובה ביותר ולדיל הטוב ביותר. אנו התייעצנו עם חמישה סטארט-אפים שונים עד שהגענו לחברה שחתמנו איתה על הסכם עבודה שוטף.

4. האם המנטליות בקייב שונה מישראל ואיך מרחיבים את התרבות של החברה לקייב?

כמו בהקמה של כל צוות חשוב להבין את היעדים והמטרות של הצוות אותו אתם מכוונים להקים. הייתי ממליץ גם לחשוב מראש על בניה של תרבות החברה (כדי לשמור על אותה תרבות כמו בצוות בארץ, במידה וקיים) ובניה של תהליכי העבודה. לטוב ולרע, המנטליות באוקראינה שונה מאוד ממה שאתם מכירים בארץ ושם לא תמצאו יוצאי 8200 שבאים ׳לטרוף את העולם׳ ולכן את מרכז הפיתוח הראשי – אנו מחזיקים בתל אביב. רוב המפתחים האוקראינים שפגשתי, ופגשתי הרבה, מבססים את היסטורית הקוד שלהם בחברות Affiliates, Gambling, Gaming והמון חברות פרויקטים.

לרוב, אתם תשמעו על פרויקטים בתחומים מאוד מצומצמים שפותחו באוקראינה. תצפו לפגוש המון מפתחים שכותבים ב-PHP ולא נחשפו פרקטית לטכנולוגיות חדשות, לכן מפתח Node.js בבק שכותב React או Angular בפרונט ידע גם לבקש שיק שמן יותר (יחסית לשכר באוקראינה). הקלף של חברות ישראליות או אמריקאיות באוקראינה הוא כרטיס היציאה והשוני מאותם תחומים החוזרים על עצמם באזורים אלו. לכן חברה בתחומי ה-Cloud, Cyber Security, Social APIs וכו׳ מעניינת מאוד את המפתחים המקומיים ומקנה יתרון גדול בפתיחת סניף מקומי. דבר נוסף שיפה באוקראינה הוא שהמפתחים מחפשים סטארט-אפ אמיתי לעבוד בו ולהתגייס למען מטרה אמיתית, לכן חשוב מאוד להבהיר ולהסביר את ה-Vision של החברה ומה היא מייצגת.

גיוס ראש צוות שאתם סומכים עליו יעזור מאוד בבניית הצוות. כשבחרנו את ראש הצוות באוקראינה חיפשנו בעיקר הבנה אמיתית של חזון החברה ויכולות מנהיגות טובות. הובלה של צוות מסוג זה ומרחוק אינו פשוט כלל, לכן חשוב מאוד לשמור על תקשורת מצויינת בעיקר מול ראש הצוות.

יעדים אישיים = יתרון לריטנשן:

אני אישית מאמין מאוד בכך שבן אדם רוצה קודם כל להתקדם ביעדים האישיים שלו, בישראל אנו משקיעים מאוד בעובדים ועושים את מירב המאמצים למדוד את ההתקדמות האישית והמקצועית של הצוות. באוקראינה העניין הופך להרבה יותר סקסי, מכיוון שחברות רבות מסתכלות על האזור כמפעל פיתוח ולא נותנים לעובדים תשומת לב אישית. ניהול התקדמות נכונה של העובדים יהפכו לכלי ריטנשן חזק מאוד ויחברו אותם לצוות ולחזון החברה.

5. האם צריך לדעת רוסית כדי לפתוח מרכז פיתוח באוקראינה?

היצע וביקוש. האנגלית המדוברת במדינות ברית המוצעות לשעבר לא מפותחת. היסטורית, היא לא קודמה אף פעם. יש הרבה מאוד חברות טכנולוגיות מקומיות באזור ולכן השפה המדוברת היא לרוב רוסית. אז מה הקשר להיצע וביקוש? פשוט מאוד – מפתח שיודע אנגלית מדוברת וכתובה טוב יותר יבקש יותר כסף, מבדיקה אישית שלי בין 25% ל-30% יותר בשכר החודשי. לכן אם יש בצוות הישראלי דובר רוסית, אפשר לחסוך אלפי דולרים ולגייס אנשים שלא דוברים אנגלית ברמה טובה במיוחד. אדגיש ואומר שלא מדובר במחסור ידע באנגלית בכלל. פשוט פרקטית, היא לא מפותחת.

מצד שני, גיוס ראש צוות שיודע אנגלית יכול לפתור לכם את הבעיה במידה ואין לכם דוברי רוסית בצוות בישראל כלל. אצלינו, יש שני חברי צוות שדוברים רוסית ולכן התקשורת וגיוס האנשים היו סביב העובדה הזו.

הצוות שלנו בקייב עם המגויס הראשון (ראשון משמאל)

6. האם ניתן לשמור על קניין רוחני (Intellectual Property) בפתיחת צוות Offshore?

השאלה תמיד עולה כשאני מדבר עם בכירים בחברות על הנושא או עם סטארט-אפים ששוקלים את ההזדמנות. אני תמיד עונה ששום דבר לא פותר משיחה עם עורך דין. אם תעבדו עם חברת השמה שתנהל את העניינים, בכל מקרה תצטרכו לדבר עם עורכי הדין שלכם כדי לחתום על הנושא – כחלק מתהליך העסקה, שמירה על הקניין הרוחני של החברה חייב להיכנס כחלק מההסכם. כמובן שכמו בכל מקום, אנחנו לא מוגנים מזדון של בני אדם. אבל לא נתקלתי במקרה כזה עדיין וגם לא שמעתי על אחד.

7. האם המשכורות בקייב באמת יותר נמוכות מבישראל?

כן. הניסיון שלי אומר שהמשכורות בקייב למפתחים נעות בין $1,000 ל-$3,000 על בסיס ניסיון, השכלה וכו׳. מהנדסי QA & Automation לוקחים בין $800 ל-$1,700. כמובן שראשי צוותים ומועמדים עם ניסיון ניהולי – יבקשו יותר. כאמור, בנוסף למשכורות עולה גם דמי הניהול של חברת הניהול וההשמה. אך עלות המעסיק נמוכה יותר מישראל ולכן זה משתלם במקרים האלו.

8. איך מנהלים את תהליכי המיסוי באוקראינה?

חברות המקבלות הטבות מס מהמדינה (למשל מהמדען הראשי) לא יכולות להעסיק צוותי off-shore מכיוון שחלק מהסכם ההטבה הוא מרכז R&D בישראל. מצד שני, העסקה ישירה של מועסקים באוקראינה דרושה בתיאום מול מס הכנסה בישראל, יש חוקים ומגבלות שצריך לקחת בחשבון בפתיחת צוות מרוחק מבחינת מיסוי. אם עובדים עם חברת השמה וניהול ישראלית המנהלת בעצמה את החשבונות והניהול הפיננסי בין ישראל לאוקראינה יש אפשרות לממש את תשלומי המיסוי דרכם. באוקראינה מצד שני רוב המפתחים עובדים בקונסטלציה המקבילה ל׳עוסק פתור׳ בארץ, מה שמאפשר להם לעבוד עם חברה בינ׳׳ל באוקראינה ולקבל תשלום מול חשבונית מחו׳׳ל. המיסוי ל״עוסק מורשה״ באוקראינה הוא כ-5% ולרוב המפתחים יתמקחו (יבקשו להכניס אותם לשכר) על חמשת האחוזים האלו עוד במהלך קביעת התנאים לאחר הראיון. כמו כן, יש שלוש רמות ל״עוסק מורשה״ באוקראינה כשרמה 3 היא הרמה איתה מקובל לעבוד בגלל שהיא מאפשרת לעובד לקבל את התשלום ישירות לבנק. לצערי בגלל שעבדנו מול חברת ניהול והשמה לא נכנסתי לעומק העניינים בפתיחת חברה רשומה באוקראינה ולכן לא אוכל להרחיב בנושא.

9. כמה קשה למצוא משרד להשכרה באוקראינה? ומה המחירים?

מכיוון שגייסנו בהתחלה צוות יחסית קטן של עד שישה אנשים חיפשנו co-working space שיאכלס אותם ויסיר מאיתנו את העיסוק בניהול משרד. כחברה אנחנו מאוד מאמינים ב-co-working spaces (משם התחלנו בעצמנו). בדיקה מעמיקה של שבע מתחמי משרדים כאלו העלתה טווח מחירי שכירות חודשית בין 400 ל-700$ למשרד של עד שישה אנשים, בארץ משרד כזה עולה כ-10 אלף שקל לחודש. המתחמים בקייב כוללים את כל הפינוקים כמו אינטרנט מהיר, קהילה, נשנושים וכו׳. יש מתחם בקייב בשם ״Platforma" שמוחזק על ידי בחור ישראלי. ולשם הלכנו – שטח המתחם הכולל הוא 2,000 מ"ר המתפרסים בין שלוש קומות ומאכלס עשרות חברות סטארט-אפ שונות ממקומות שונים בעולם (כן כן… גם ישראל). ממליץ בחום. כמובן שתמורת מחירים שונים קצת אפשר גם להשכיר משרד לעצמכם בקייב, אך זה ידרוש מכם לגייס מנהלת משרד שתענה על הצרכים הנדרשים.

קוורקינג ״פלטפורמה״

10. למה דווקא קייב ולא עיר אחרת באוקראינה?

הבחנתי שכמקובל בישראל ובמדינות המוכרות לנו תנועת העוסקים בהייטק תהיה לכיוון העיר הגדולה ולפי בדיקה שערכתי הבנתי שהתנועה זורמת בעיקר לכיוון קייב, עיר הבירה. משיחה עם מקומיים הבנתי שמטרת רוב המפתחים היא לקיים חיים בעיר הגדולה עם תנאים טובים יותר, תוך כדי קידום הקריירה ורמת השכר, בסוף כולנו חולקים את אותו החלום. עובדה זו מסכנת את טווח הזמן שבו מפתח יסכים להישאר בצוות הממוקם מחוץ לקייב. לכן ביסוס הצוות בעיר שאליה כולם שואפים להגיע מחזקת מאוד את מהלכי הריטנשן בחברה.

לסיכום

כאמור, במקרים מסוימים הפתרון הזה הוא מדהים: תהליכי פיתוח רוטיניים, משימות שלא דורשות צוות רחב לביצוען, עבודות עיצוב, עבודות פיתוח צד לקוח וצד שרת ועוד. אך חשוב להבין בשביל מה פותחים סניף בקייב ואיך מנהלים אותו. אם התהליך יבוצע בצורה נכונה – תחסכו תקציבים גדולים, תסיימו משימות מהר יותר, תגדלו כוח עבודה מצוין ואפילו תקבלו עוד יום שבו החברה שלכם יכולה לתת מענה (יום שישי הוא יום עבודה רגיל בעולם). אבל את המוחות בישראל – אי אפשר להחליף בשום מקום אחר בעולם, ולכן, את ליבת הפיתוח – נשאיר ונגדל בארץ תמיד.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

9 Comments on "מדוע החלטנו לפתוח מרכז פיתוח דווקא באוקראינה [טור אורח]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
Manager
Guest

Bullshit – the average salary for a good developer in Kiev is ~4,000$ if you want 1000-3000$ you have to get outside of Kiev

101
Guest
השכר לא נשמע הגיוני, קרוב לוודאי שעלות השכר הכוללת תתחיל מ 2000-2500 דולר למפתח חסר ניסיון מאזור קייב. במחיר כזה ועבור המטרות האלו (הזכרת עבודות עיצוב, עבודות פיתוח צד לקוח וצד שרת) עדיף לגייס בארץ הנדסאי תוכנה ממוסד לימודים מוביל והוא יוכל לעבוד במשרדים שכבר קיימים בארץ בלי לשכור חלל עבודה מעבר לים. מצטער לבשר לך אבל זה נראה כאילו "זרקת" כסף על הרפתקה באוקראינה כאשר בארץ היית יכול לבנות צוות יעיל וברמה גבוהה באותו מחיר וליצור יותר ערך לחברה שלך. אבל זה "מחלה" ידועה של חברות סטארטאפ ישראליות שהם מפסידות את ההון האנושי של המכללות להנדסאים בארץ שמאוד מתאים… Read more »
לא חושב שהאוקראינים טיפשים
Guest
לא חושב שהאוקראינים טיפשים

עבדתי בחברה שניסתה את הרעיון האוקראיני לפני כמה שנים. הנזק שגרמו אנשי הבדיקות כמעט שגרם לסגירת החברה. המפתחים האוקראינים היו בזבוז זמן מוחלט ונאלצנו למחוק את כל הקוד שכתבו במשך שנה. כמובן שהמנכ״ל פוטר. אין כזה דבר קוד פחות חשוב.

Adam Beck
Guest
מגיבים יקרים. למען גילוי נאות אציין שחברה בבעלותי היא זו שהקימה ומפעילה מרכז פיתוח עבור Rapid (ועוד לקוחות מרוצים נוספים) אז ייתכן ולא אהיה אובייקטיבי בעיניכם אבל זה מה שיש. כל מה שמיקי כתב זה נכון הן בהיבט האתגרים ותהליכים הן מבחינת העלויות והן מבחינת האכויות של המפתחים. כמו כל דבר בתעשיה צריך לדעת איך לעשות את הדברים נכון. וזה מה שעשינו. בעניין הקמה וניהול מרכזי פיתוח offshore יש הרבה חוסר ידע וניסיון בארץ וזאת הבעיה בעיקר בקרב חברות קטנות ובינוניות (שם זאת אגב התמחות שלנו), כאשר מצד שני חברות גדולות כגון viber, playtika, 888, amdocs עושות זאת בהצלחה רבה… Read more »
סטארטאפיסט
Guest

חשבתי שזיהיתי אותך בתמונה ולא הבנתי איך התגלגלת לשם. יפה.

אבשלום כפור
Guest

תיקון לשון: "בין מומחה מנוסה למומיה בכיר…" התכוונת ודאי ל"מומיה בכירה…"
אם כבר באותו הקשר – בלי לזלזל חלילה ברמתם הגבוהה של המהנדסים האוקראינים נראה לי קצת בעייתי לתת למישהו שלא יודע אנגלית טוב או בכלל לכתוב לך קוד…קוד זה כמו סיפור שמות משתנים והיחסים בינהם- שלא לדבר על דוקומנטציה של הקוד…

אדם
Guest

שלום
שמח שקראת עד הסוף וכל הכבוד על הערנות ). מעבר לכך אתה פשוט טועה אבל אני מכבד את עמדתך הלא מנומקת.

Not manager
Guest

איך אפשר לקחת ברצינות כתבה שכתוב בה "עוסק פתור" ולא פטור?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: