תצמח מהר או תמות: איך תרבות ההייטק האמריקאית הורגת את הסטארטאפים הקטנים [דעה]

הדרך להשקעה בתל אביב מול ניו יורק. מבוסס על סיפור אמיתי

מאת פיני יקואל

בשנה שעברה, לאחר שבע שנים בהן הקמתי את הסטארט-אפ שלי בתל אביב, ארזתי את משפחתי ועברתי לניו יורק כדי לפתוח את המשרד הראשון שלנו בארה"ב. בניו יורק בדומה לתל אביב מרוכזת סצנת הייטק תוססת, אך להבדיל מתל אביב הקטנה בה גיוס של מיליון דולר אינו מובן מאליו, תרבות הסטארט-אפ של מנהטן מונעת על ידי קרנות הון סיכון עשירות והיזמים צריכים להתכונן למכירת רעיון במיליארד דולר או לחסל את המיזם.

קרנות הון סיכון המניעות את הענף מבוססות על הימורים, כך שהשקעותיהן מייצרות סיפורי הצלחה לצד מיזמים כושלים. לפי נתונים של האקסלרטור "500 Startups" שהשקיע ביותר מאלף סטארטאפים 50% עד 80% מהמיזמים בכל מחזור השקעות אינם מניבים תשואה. רק 5% – 10% מהמיזמים יגיעו לשווי של 100 מיליון דולר, אם המשקיעים יהיו ברי מזל אז 1% מהמיזמים יגיע לשווי של מיליארד דולר ובשל הנדירות של מיזמים אלו הם נקראים "חד-קרן". כל מייסד רוצה להאמין שהוא יהיה זה שיצליח בגדול, לכן הם ניגשים לגיוס עם תחזיות מנופחות ומבטיחים למשקיעים צמיחה מהירה, לוקחים את הכסף ובמקרים רבים שורפים אותו רק כדי לגלות שהסטארטאפ שלהם לא היה סיפור ההצלחה המיוחל. לפי מחקר של דאו ג'ונס יותר מ-5,000 סטארטאפים שגייסו יחד 75 מיליארד דולר נסגרו מבלי שמצאו מודל עסקי או מפטרים עובדים בהיקפים גדולים כדי להמשיך לשרוד לאחר שלא עמדו ביעדי מכירות לא מציאותיים.

מה קורה אם אתה לא חד קרן?

דפוסי השקעות אלו המבוססים על הפניית כספים למיזמים מנופחים מטיבים עם פעילות הקרנות ועם סוגי מיזמים מעטים, אך הם אינם משאירים מקום למיזמים שהמודל העסקי שלהם בנוי על הצלחה בטווח הרחוק, וכדי לייצר להם מקום בתעשיית ההייטק נדרשת תפיסה שונה של מימון וצמיחה. ידעתי שהחברה שלי אינה "חד-קרן" אך היא בעלת פוטנציאל ומעניקה ערך רב עבור לקוחותיה. לכן בחרנו לממן את פעילותנו מהכנסות המיזם ללא עזרה חיצונית וכך פעלנו במשך שש שנים לפני שהחלטנו על גיוס. התהליך לא היה קל, חווינו תקופות של חוסר ודאות, התקיימנו משכר נמוך וצמחנו באיטיות. אבל התהליך כלל כמה יתרונות כמו שמירה על השליטה בחברה, בניית זהות ומוצר כרצוננו. התהליך אילץ אותנו לפעול בצוות רזה ולשכור עובדים המתחשבים בכל האתגרים שחברה מתמודדת איתם. העסק שלנו היה תלוי לחלוטין בשמירה על לקוחותינו מאושרים, לכן קיבלנו החלטות אסטרטגיות לגבי המקומות בהם עלינו להשקיע את ההון המוגבל שלנו והתמקדנו ביצירת ערך עבור הלקוחות. מעל ל-70% מהעובדים שגויסו ועברו עם החברה את אתגרי השנים הראשונות עדיין עובדים בחברה.

אני מאמין שמסלול צמיחה כשלנו היה פחות אטרקטיבי אם היינו מתפתחים בתרבות ההייטק של סן פרנסיסקו או ניו יורק. כשנפגשתי עם קרנות הון סיכון בתל אביב לא הייתי לחוץ לגייס מהן כספים עוד לפני שהיינו מוכנים לכך, הזכרתי לעצמי שהגיוס הוא רק דרך נוספת לבניית המיזם ולא המטרה עצמה. הצמיחה האורגנית סייעה לי להבין את הפוטנציאל של הטכנולוגיות שפיתחנו ולעצב את פעילותנו ללא לחץ מצד משקיעים לעמידה במדדים רבעוניים. הצמיחה האורגנית אפשרה לנו להגיע לנקודה שבה נוכל להפיק תועלת ממימון נוסף ולא להשתמש בו כחבל הצלה. לאחר שבע שנות פעילות גייסנו 100 עובדים, 200 לקוחות, ופעילותנו הוכפלה בכל שנה במשך שלוש השנים האחרונות. ידענו מי אנחנו ושהמימון החיצוני לא ישנה את אופי החברה שלנו. היינו מוכנים להיכנס לשלב צמיחה מואץ וגייסנו 20 מיליון דולר שאפשרו לנו להרחיב את גודל החברה עם גמישות רבה יותר מצד המשקיעים.

הבעיה בדפוס ההשקעות אינה מצויה רק בשפע שקרנות ההון סיכון מפזרות על מיזמים ומנפחות אותם. זוהי בעיה מושרשת בתרבות ההייטק שמגדירה סטארטאפ כמצליח רק אם הוא קיבל הצעה בשווי של מיליארד דולר. כדי לבנות אקו-סיסטם יציב בהיי-טק אנחנו צריכים מגוון של חברות רווחיות שיעסיקו אנשים מוכשרים גם מחוץ לענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, פייסבוק וגוגל. אם נשווה את הסטארטאפים האטרקטיביים בעיניי המשקיעים לצורת החיים בטבע נראה שהמשאבים מופנים לחיות הגדולות ביותר כמו לוויתנים כחולים וג'ירפות אך מתפספסות יכולות מיוחדות כמו של הבז המחזיק בשיא עולם כחיה המהירה בטבע או הלוטרה שמסוגלת לצלול עשרות מטרים רק כדי להשיג מזון. לבעלי חיים בעלי יתרונות ייחודיים לא תינתן אפשרות להשתלב ובסוף נישאר עם עולם שיש בו רק לוויתנים כחולים או יצורים שלמדו להתנפח למימדי ענק אם הם רוצים להתקיים.

הכותב הינו מייסד ומנכ"ל Optimove

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

7 Comments on "תצמח מהר או תמות: איך תרבות ההייטק האמריקאית הורגת את הסטארטאפים הקטנים [דעה]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
יזם עולם
Guest

חשוב מאוד ליזמים ללא עבר או קשרים חזקים מאוד אחת מהאפשרויות הבאות
א. לא להקים סטארט-אפ.
ב. לדאוג שהמיזם יהיה עם מחזור כספים מהלקוח הראשון.
בברכה היזם החזק בעולם

לא תנסה לא תצליח
Guest
לא תנסה לא תצליח

הכי חשוב זה לא להפסיק לנסות- עד שתצליח (-:

הזוית הפסיכולוגית
Guest
הזוית הפסיכולוגית

יזמים אוהבים טכנולוגיה ואוהבים להמציא וליישם הכייף שלהם זה לגרום למוצר לקרום קוד וגידים הם אוהבים שמישהו משתמש בו והם צריכים כסף בשביל לגרום לזה לקרות, משקיעים אוהבים כסף וצריכים את היזמים והטכנולוגיה שלהם כדי לייצר עוד ממנו
שני הצדדים אמורים להבין את הרצונות והניגודים ביניהם אחרת יווצרו חיכוכים
אבל מאיזשהיא סיבה כל הזמן מציגים פה מצג לפיו היזם עובד אצל המשקיע ואם לא יהיה חתול צייתן ויביא דג שצד בנהר לבעלים שלו המשקיע עלול לכעוס ולפטר אותו
אני לא בטוח שזה מצג אמת…בכל מקרה מאמר מעניין…

Pini Yakuel
Guest

אתה צודק לחלוטין. גם ליזם יש המון כוח ואכן שניהם רוקדים טנגו ביחד. זאת לא הנקודה של המאמר. הנקודה היא שהמודל שלפיו עובדות קרנות ההון סיכון מייצר חוקי משחק מסוימים שהם למעשה גדולים גם מהיזם וגם מהקרן עצמה. הערכת השווי (הגבוהה) של החברה מייצרת ציפייה מסוימת, והבעיה אינה נובעת מזה שמשהו "יכעס" על היזם. היא נובעת מזה שנוצרת מכניקה שבוודאות תכשיל את החברה, אם זאת לא תצליח להראות מספר מטורפים בזמן קצר.

Asaf Shelly
Guest

יפה.
הייתי יותר מתאר את זה כמו 100 צבים קטנים שבוקעים מהביצה על החוף ורצים אל הים. כולם יודעים שרק אחד ישרוד ויגדל להיות צב בוגר והמשקיע צריך להמר על צב אחד בכל חוף. זה נשמע הגיוני להמר על הצב שרץ הכי מהר ומספר שהוא בדרך לטרוף דולפין. שאר הצבים כנראה חלשים מידי, או לא מנסים מספיק. במציאות הצב שרץ מהר מתעייף מהר וכולם מנסים לאכול את הצב הראשון במים.
אבל מה אני מבין…

Ari
Guest

פיני, מתי מעט יזמים עושים זאת בדרכך וראוי שיהיה עוד שילכו בדרך הזו. ואפרופו מטאפורות לחיות, מדובר בזן נדיר מאוד! בלי רעש, בלי PR, בלי רוח וצלצולים, אלא תהליך סיזיפי של שנים בבניית חברה. דווקא בגלל שהכל bootstrap הדבר מרשים שבעתיים, אולי אפילו בלתי נתפס.

מודל לחיקוי.

יזם
Guest

כתבה מעולה!
אחת הסיבות שכ"כ הרבה סטארטאפים נכשלים לא קשורה לאיך המוצר עובד או מה השוק שלו. היא קשורה בעיקר ל'למה' של היזמים, ומה הם מוכנים לעשות וכמה הם מוכנים ללמוד ולהתפתח – בשביל לגרום לחזון שלהם להפוך למציאות.
אם יש ליזם סיבה מספיק חזקה להקים את המיזם הספציפי הזה – הוא ישקיע את כל המשאבים שצריך, יאכל את כל המרורים בדרך ועדיין ימצא את הכוחות להמשיך.
הליכה על Bootstrap הרבה יותר מאפיינת את הקו הזה – אתה בדר"כ לא מקים חברה כזו בשביל "לנסות" (ואז התיקוף שלך הוא בלהשיג השקעה)… אתה מקים אותה בשביל להצליח.
וזה מה שיכול לעשות את כל ההבדל.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: