שנת 2025, תהיה השנה החשובה של הערים החכמות בעולם

עיר חכמה, היא יותר ממערכת התראות ופינוי זבל חכם. האם יש כבר מסקנות?

קרדיט תמונה: amsterdam, flickr cc-by Bert Kaufmann

קרדיט תמונה: amsterdam, flickr cc-by Bert Kaufmann

מאת תאיר קובלסקי, מנהלת HAC, האקסלרטור האורבני הראשון בישראל.

האו"ם דיווח לאחרונה כי יותר מ -60% מאוכלוסיית העולם יגורו באזורים עירוניים בשנת 2050. תהליך אורבניזציה שהתחיל את דרכו עוד במהפכה התעשייתית וטרם נגמר. הלחץ הגדל על הערים כיום, הן מבחינת תשתיות, ביטחון, צפיפות ושירות לתושב, גורם ליותר ערים וליותר חברות גלובאליות, לפנות לשוק הערים החכמות ולהשקיע מרץ, זמן וכסף, הרבה כסף, במחקר ובפיתוח.

אמריקה הלטינית והמזרח התיכון בתחתית הרשימה

נדמה כי הערים בעלות הסבירות הכי גבוהה להשלים את מהלך ה"עיר החכמה" עד לשנת 2025, הן ונקובר, אמסטרדם, קופנהגן, סידני, טוקיו, כאשר לפי המחקר של פרוסט וסאליבן, האחוזים הכי נמוכים בעולם של השקעה בתחום הם באמריקה הלטינית, במזרח התיכון, כאשר אפריקה לא מופיעה כלל על מפת החלוקה. ההשערה היא שעד לשנת 2025 אזור אסיה-פסיפיק, יוביל בתחום על פני אמריקה הצפונית ואירופה.

מחקרים במקומות שונים בעולם, בוחנים בדיוק את השפעת המרחב האורבני על אורחות החיים ומהן הדרכים בהן ניתן להפוך את הערים לחכמות יותר. השאלות העומדות בפני עיר השואפת להפוך לחכמה, הן לרוב איך להפוך את הערים לברות קיימא, שאיפה לשיפור אמינות המערכות העירוניות והתקשורת ביניהן, התמודדות טובה יותר עם אסונות המוניים או אירועי אקלים קיצוניים, וניתוח המגמות החברתיות והדמוגרפיות ע"י פיתוח סימולציות המנתחות את משמעויות הכלכלה על חוסנה של החברה, ובכלל זה התייחסות לתופעות הפשיעה ומשמעויותיה.

שלומי אשכנזי, מנכ"ל חברת GreenQ: "בבסיס החברה שלנו, עמד הצורך במידע שאינו קיים. אנחנו בעצם מאפשרים למנהלי העיר לקבל מידע והמלצות שיקלו עליהם להפנות את המאמצים, תקציבים וכוח אדם להיכן שהם נדרשים. איסוף אשפה הינו הוצאה משמעותית, למעשה מופיע בחמישייה הפותחת של רוב הרשויות. המערכת שלנו נבנתה כך שהיא יודעת לתקשר באופן פתוח ומובנה עם מערכות אחרות, וגם תשפיע על מספר תחומי חיים כמו זיהום אויר, תנועה ואיכות השירות לתושב".

קרדיט תמונה: tokyo, flickr, cc-by Moyan Brenn

קרדיט תמונה: tokyo, flickr, cc-by Moyan Brenn

נושא הביטחון והבטיחות בערים החכמות הוא קריטי; ערים בטוחות יותר נוטות למשוך השקעות, עסקים, וכוח העבודה מיומן הכרחי לצמיחה ופיתוח כלכלי. ערים חכמות, כמושג, הם גם ערים בטוחות. ממשלות פונות לפיתוחי IoT, כדי להכניס כלים חדשים במטרה לשפר את השירותים הציבוריים לתושב.

המערכות של החברות הגדולות, כדוגמת סיסקו, מציעות טכנולוגיות אבטחה המסייעות להגן על ערים מפני פשיעה, טרור, ותסיסה אזרחית. מדובר על מנגנוני אכיפת חוק מעקב אחר אזורים ציבוריים, ניתוח דפוסים, כדי לאפשר תגובה מהירה יותר, על ידי שילוב מידע ממצלמות מעקב וידאו, מדיה חברתית ודיווחים אזרחיים. אך, השאלה המעניינת היא, מה יוצרים סטארטאפים בארץ ובעולם בתחום העיר החכמה והבטוחה? והאם מדובר רק על מנגנוני הגנה מפני פשיעה? מה בנוגע לבטיחות?

הסוד טמון בשילוב מערכות

הלקחים שנלמדו בתהליך ההתהוות של הערים החכמות היום, היו בעיקר כי כמות הנתונים הגדולה מצביעה על כך ששילוב מערכות, מנצל את היכולות של מגוון רחב של מערכות מחוברות בזמן אמת. הכוונה היא שפתרון המשלב אינטגרציה, מציע הרבה יותר ערך מאשר פתרונות עצמאיים בשיפור בטיחות וביטחון הציבור. אני מעלה את השאלה, האם סטארטאפים היום לוקחים בחשבון את החשיבות של האינטגרציה, על פני דריסת מערכות קיימות?

אמוץ קוסקס, מנכ"ל חברת SayVU: "אנחנו רואים קשר ישיר בין אמצעי איסוף נתונים, שימוש בחיישנים ותושבי העיר כדי להסיק מסקנות מהירות בזמן אמת לטובת פתירת המצוקות של התושבים. הפיתוח שלנו יוביל לכך שהמערכת שלנו תדע להתממשק למערכות הפעילות בעיר, במטרה לשפר את אופן קבלת ההחלטות בעיר, לצמצם את זמני התגובה ולמקסם את יעילות הכוחות הפרוסים בשטח".

כיום, חלק מכוחות המשטרה ברחבי העולם, כבר מכירים בכך ששילוב פלטפורמות IT חדשות עם משאבים עירוניים אחרים יכולים להיות בעלי השפעה דרמטית בירידת שיעור הפשיעה והגדלת ביטחון הציבור. החיפוש של ערים חכמות אחרי טכנולוגיות, מתבטא במגוון תחומים חמים כמו פיענוח ומניעת פשיעה; ביטחון אישי ואורבני שיכול להתבטא גם במסלולי הליכה מוארים בעיר; טכנולוגיות תחבורה שונות ביניהן גם מניעת והפחתת תאונות דרכים, חניות ומטרדים אחרים, הגנה על הולכי רגל ורוכבי אופניים; מניעת חדירה למבנים והתראות מפגעים; ניהול ושליטה באירועים במרחב הציבורי; ביטחון ואבטחה במרחב הסייבר; קהילות חכמות וביטחון גבולות; וזה הוא רק קצה קצהו של תחום העיר הבטוחה והחכמה.

נדמה כבר היום כי הרוטב הסודי ליצירת ערים חכמות יותר ובטוחות יותר הוא לא לעבוד קצת יותר קשה בכמה אזורים ספציפיים ע"י שימוש נפרד בפתרונות נפרדים, אלא דווקא להימנע מהפרדת כל אחד ממרכיבי העיר הבטוחה ובחינתם לגופם. היעילות תתחיל כשהפתרונות המוצגים לעירייה יציגו וינהלו את כל החלקים השונים יחדיו בצורה הוליסטית.

יתרה מכך, הסתכלות שכזו על פיתוח מערכות ע"י סטארטאפים, בעולם הביג-דאטה תאפשר לעיר להיות באמת חכמה, כשכל נדבך יתמוך בנדבכים אחרים ועל ידי אימוץ גישה משולבת וניתוח עסקי מקיף יותר, היתרונות הפוטנציאליים יוכלו להכפיל עצמם.

בהכנת הכתבה השתתפה רפ"ק לאה שויד, ראש תחום חדשנות משטרת ישראל.

הכתבה בחסות HAC

נפתחו המיונים למחזור השלישי של HAC , האקסלרטור האורבני הראשון בישראל. במחזור הקרוב, נחפש סטארטאפים בתחומי ביטחון פנים ובטיחות למחזור בשיתוף משטרת ישראל והיחידה לחדשנות. מה מיוחד בשלושה חודשי התכנית?

תכנית חילופי סטארטאפים עם האקסלרטור הגרמני SpinLab - The HHL Accelerator, במימון התוכנית. • גישה לדטא-בייס מוניציפאלי ומשטרתי. • הזדמנות מיוחדת ל-POC עם הגופים השותפים לתוכנית. • אפיון צרכים ועבודה עם אנשי מפתח בעירייה ובמשטרה. • 5 חודשי עבודה בסביבת הפיתוח של HAC.
מה אנחנו מחפשים? צוות מלא, כולל מפתח/ת. מחויבות של 100% למיזם. עמידה בלו"ז ויעדי התכנית לשלושה חודשים.

תוהים מה זה סטארטאפ בתחום הביטחון האישי ובטיחות אורבנית? זה מתחיל במסלולי הליכה מוארים, ועד למניעת פריצות וכלה בהתמודדות עם מטרדים שונים בעיר, פיענוח פשיעה וחסימת החניות. פתרונות עבור קשישים או בני נוער, ביטחון גבולות והפחתת מספר תאונות הדרכים והולכי רגל, התראות מפגעים, סייבר, טכנולוגיות עבור רוכבי אופניים ועוד.

להרשמה ופרטים נוספים

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: