מדענים מזהירים: בני האדם אחראים לעליה בעוצמת רעידות האדמה וזה צפוי להחמיר

בשנה שעברה נאלצו המדענים לשרטט מחדש את מפת הפעילות הסיסמית בארצות הברית. הרבה יותר רעידות מתרחשות ברחבי המערב התיכון של ארצות הברית – ובני האדם גורמים להן

משאית הנושאת מי שפכים שופכת אותם אל תוך מתקן אחסון באוקלהומה, לפני שהן מוזרקים מחדש אל תוך האדמה (צילום: מדע פופולארי)

משאית הנושאת מי שפכים שופכת אותם אל תוך מתקן אחסון באוקלהומה, לפני שהן מוזרקים מחדש אל תוך האדמה (צילום: מדע פופולארי)

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין Popular Science ישראל בגיליון 262 שראה אור בפברואר 2016 ונכתבה במקור על ידי בארי יאומן.

מארק כריסמון ואני ישבנו מחוץ לביתו באוקלהומה, מביטים בפרחי הלילית שהקיפו את האגם שלו, כשהשיחה שלנו הופרעה על ידי קול נפץ מרחוק. "הרגשת את זה?" שאל כריסמון. "תהיה בשקט לרגע. אל תזוז". כריסמון הוא גבר גבוה בן 76, שפרש לגמלאות מקריירה בתחום האלקטרוניקה, בעל שיער אפור המסורק לאחור ופנים אדמדמות. הבומים ממשיכים להישמע, פעם או פעמיים בדקה. הרגשתי אותם מתחת לעורי. "זו רעידת אדמה קטנה. נלך להסתכל על הסיסמומטר – ואני אראה לך איך זה נראה".
הלכנו אל המוסך שלו. זה היה בחודש יולי והטמפרטורה התקרבה ל-38 מעלות באזור הכפרי שצפונית לסטילוואטר. המבנה היה מלא מקפיאים שבהם כריסמון ואשתו מאחסנים את המזון שהם מגדלים, צדים, ומעשנים. זנבות איילים וזאבי ערבות כיסו את קירות הפח הגלי. על שולחן בפינה, ליד בקבוק שעליו תווית בכתב יד – ברנדי אפרסקים, היה מחשב Dell נייד מחובר באמצעות כבל לסיסמומטר שהיה מוטמן בקרקע. מדענים מאוניברסיטת אוקלהומה סטייט נתנו לכריסמון את הסיסמומטר ב-2014, כחלק מפרויקט לניטור מגפת רעידות האדמה שעוברת על המדינה.

הוא שאף מהסיגריה שבידו, ואז שם לב לשלושה פסים מקבילים שנמתחו על פני המסך: כחול בתחתית, אדום באמצע, ירוק למעלה. הם היו ישרים בעיקרם, אבל הפכו למשוננים למשך השניות שבהן חשנו את הרעידות.

"מה היית אומר אם היית צריך להתמודד עם זה יום ולילה?", הוא שאל.

כריסמון יושב ליד השולחן הזה, לסירוגין, למשך 14 שעות ביום. הוא מגיע בשש בבוקר ומצלם באמצעות מצלמה דיגיטלית את הקפיצות, כדי לתעד את מה שהוא מכנה איום גובר (גם אם הנתונים מתועדים בלי שום קשר). יש הרבה מה לצלם: אוקלהומה, שבמהלך ההיסטריה סבלה ממעט רעידות אדמה בעצמה של 3.0 ומעלה בסולם ריכטר, התחילה לרעום בקביעות בשנת 2009. סוכנות "הסקר הגאולוגי של אוקלהומה (USGS)" תיעדה 35 רעידות אדמה כאלה ב-2012, 109 ב-2013, ו-584 ב-2014. (הממוצע השנתי שקדם לכך היה פחות משתיים). עד שלהי אוקטובר 2015 כבר נמנו יותר מ-700 רעידות. המדענים הצליחו לפענח את הסיבה: הנוהג של תעשיית הנפט והגז להזריק מי שפכים עמוק מתחת לאדמה.

מאזור שקט לאזור מוכה רעידות אדמה

מרתף הגרניט ששוכן מתחת ליבשת, קילומטר וחצי מתחת לשדות החיטה ונבטי האלפלפא של אוקלהומה, מלא בשברים. בדרך כלל, לחצים טבעיים מהדקים יחד את הסלעים ומונעים מהם לזוז – כמו "מלחציים שמוצמדים לצד המזרחי והמערבי, ומישהו מסובב את הבורג", אומר טוד האליהן, הידרופיזיקאי באוניברסיטת אוקלהומה סטייט. אם מזריקים נוזלים עמוק מספיק, הוא אומר, הם זורמים אל תוך השברים בגרניט, ובעצם משמנים את הסלע וגורמים לשברים להחליק.

מפעלי נפט וגז מייצרים מי שפכים המורכבים בעיקרם ממלחים. בארצות הברית בארות הזרקה מחדירות 7.5 מיליארד ליטר מהם ביוםף אל מתחת לפני הקרקע (צילום: מדע פופולארי)

מפעלי נפט וגז מייצרים מי שפכים המורכבים בעיקרם ממלחים. בארצות הברית בארות הזרקה מחדירות 7.5 מיליארד ליטר מהם ביוםף אל מתחת לפני הקרקע (צילום: מדע פופולארי)

האליהן משווה את זה למשחק הוקי אוויר שולחני. "כשהוא כבוי, הדסקית לא נעה טוב במיוחד", הוא אומר. "אם מפעילים את האוויר, זה כמו הזרקה. הדסקית הזאת נעה ממש טוב". זה לא רק באוקלהומה שנותנים לדסקית המטפורית יותר שטח להחליק. בני האדם, שלא במתכוון, כל הזמן מוצאים דרכים לעורר רעידות אדמה. הרעדנו את האדמה על ידי שאיבה ממאגרי מים, כריית מכרות, ביצוע ניסויים בפצצות גרעין, ניצול אנרגיה גאותרמית, ודחיסת פחמן דו-חמצני אל מתחת לפני האדמה כדי להאט את ההתחממות הגלובלית.
לפעמים רעידות האדמה האלה מגיעות כמכות כמו אלה שכריסמון ואני הרגשנו מחוץ לביתו. לפעמים הן מפילות בניינים ונוטלות חיים. בכל מקום שבו הן מכות, בין אם במדינות המערב התיכון של ארצות הברית, בקליפורניה, בשווייץ, בהודו, או בסין, יש כאלה ששואלים: האם אנחנו יכולים לשלוט ברעשים או האם רעידות אדמה הרסניות הן מאפיין של העתיד?

זיהינו לראשונה את הבעיה של רעידות אדמה שהן תוצר של מעשי האדם בסביבות תחילת המאה ה-20, כשהתחלנו להכות באזורים שמסביב למכרות הזהב של דרום אפריקה ומכרות הפחם של אירופה. שחרור אנרגיית כבידה, כשהסלע מעל המכרות שקע, עורר אותן.

האגם בסמוך לסכר הובר

רק בשנות ה-30 החלו האמריקאים להבחין ברעשים האלה על קרקע ארצות הברית. כשמהנדסים יצרו את האגם ממש מאחורי סכר הובר, התוספת הפתאומית של 12 מיליארד טונות מים ככל הנראה עוררה מאות רעשים קלים לאורך גבול אריזונה-נבדה. "זה היה רגע של הארה, נקודת ציון חשובה בתחום המדע", אומר ביל אלסוורת', סיסמולוג בדימוס שעבד ב"סקר הגאולוגי של ארצות הברית" ופרופסור לגאופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד. מאז, נקשרו מאגרים לרעידות אדמה הרסניות ברחבי העולם: בצורה חד-משמעית לרעידת אדמה בעצמה 6.3 שהרגה 200 בני אדם ב-1967 ליד סכר קוינה בהודו, ועל פי ההערכה לרעידת האדמה בסצ'ואן בשנת 2008, אסון בעצמה 7.9 שמחק בתי ספר ובתי חולים בסין, והותיר מאחוריו 80,000 בני אדם מתים או נעדרים. רעידת האדמה בסצו'אן התרחשה פחות מעשרה ק"מ ממאגר סכר זיפינגפו, אומר חוקר אסונות הטבע כריסטיאן קלוס, שהצליח להוכיח את הקשר בין מפלס המים שם לתדירות הרעשים.

האירוע המקדים המאיים ביותר התרחש באוקלהומה בשנות ה-60, כשסדרה של רעידות אדמה הכתה את אזור דנוור השקט בדרך כלל. ב-1962, במהלך יומיים מרובי אירועים, ניפצו הרעשים חלונות, סדקו קירות גבס, והותירו שקעי חשמל תלויים על חוטים. "ילדים בכו מפחד", כך נכתב בדוח מדופונט, עיירה צפונית לעיר.

מדענים קישרו את העלייה בפעילות הסיסמית ל"ארסנל הר הרוקי", מתקן צבאי שייצר כלי נשק כימיים ודלק לרקטות. שבועות לפני שהחלו הרעידות התחיל הארסנל להזריק מי שפכים לעומק שלושה ק"מ מתחת לקרקע, אל תוך סלע תשתית גבישי. לאחר שהפסיקו, ב-1966, עברה עוד שנה עד שהרעידות פסקו: ב-1967 רעש בעצמה של 5.3 הפיל לבנים מארובות וגרם לנזקים ביותר ממיליון דולר.
גאולוג ששמו דיוויד אוואנס מצא קשר בין כמות הנוזלים שהוזרקה בארסנל לבין מספר הרעשים, והצביע על אפשרות הגורם והתוצאה. (כדי להדגים כיצד סלעים מסוככים מחליקים, סופר שאוונס ביצע את "ניסוי הקורס": הוא ניקב תחתית של פחית בירה, ואז הראה כיצד הנוזל הדולף הקל את החלקתה במדרון). הצבא חלק על התאוריה של אוואנס, אבל הוא זכה לתמיכה מחוקרי USGS, שעוררו פעילות סיסמית זמן קצר לאחר מכן על ידי הזרקה שיטתית של נוזלים אל תוך שדה הנפט ריינג'לי שבקולורדו.

מאפס רעידות אדמה ל-6,200

מאז נהיו המדענים מתוחכמים יותר בתיעוד השינויים בפעילות רעידות אדמה. כ-320 ק"מ דרומית לריינג'לי, בעמק פרדוקס שבקולורדו, הלישכה לטיוב (העוסקת בנסיונות להשיב את המצב לקדמותו) של ארצות הברית מזריקה מי תהום מליחים אל תוך תצורות אבן גיר עמוקות כדי למנוע זיהום נהרות. "מישהו בלישכה, שראה את הנולד אמר: 'בואו נראה איזו פעילות סיסמית קיימת שם בחוץ לפני שאנחנו מתחילים להזריק'", מספרת ליסה בלוק, גאופיזיקאית בלישכה. נתוני בסיס שנאספו במשך שש שנים הראו כמעט אפס פעילות טבעית. בניגוד לכך, מאז החל הסילוק התת-קרקעי, ב-1991, תיעדה הלשכה 6,200 רעידות אדמה, רובן קלות.

רעידות אדמה בארה״ב, 1973 עד 2014

רעידות אדמה בארה״ב, 1973 עד 2014

עד שאוקלהומה התחילה להגביר את הזרקת מי השפכים שלה עצמה – יותר ממיליארד חביות בשנה – הרעיון שבני אדם יכולים לעורר רעידות אדמה על ידי הזרקת נוזלים אל תוך הקרקע היה כבר מוכר. ובכל זאת, תושבי המדינה הופתעו כשהעיקרון הגאולוגי הזה הכה במגרש הביתי.

לילה אחד, בנובמבר 2011, כשטוד האליהן עמד במסדרון ביתו בסטילוואטר, הוא שם לב שהכוסות במטבח החלו לשקשק. כשהבניין רעד, התעוררה בלבו של ההידרוגאופיזיקאי דאגה לילדו בן השש הישן. "האם אני צריך להוציא את הילד שלי מהמיטה ולרוץ אל מחוץ לבית?", הוא נזכר שחשב. "האם אני צריך להכניס אותו מתחת לשולחן?"

האליהן חש את ההשפעות של רעידת אדמה בעצמה 5.7 – הגדולה ביותר שאוקלהומה חוותה, כך מתברר. המרכז שלה היה ליד פרייג, במרחק כמעט 80 ק"מ, שם היא גרמה לקריסת כביש מהיר ולהשמדת 14 בתים. בסלון של אחד הבתים, נפגעה אישה מאבנים שנפלו מהאח והארובה בזמן שהיא צפתה בטלוויזיה. רעידת האדמה גם הפילה צריח היסטורי באוניברסיטת סנט גרגורי שבשאני הקרובה. צוות מאוניברסיטת אוקלהומה, אוניברסיטת קולומביה, וה-USGS קבע את המקור: פריצת קו שבר שהתחילה במרחק של כ-200 מ' מבארות הזרקה פעילות. "זו הייתה הנקודה שבה הרבה אנשים התחילו להפנות תשומת לב לנושא", אומר אוסטין הולנד, שהיה הסיסמולוג של מדינת אוקלהומה עד הקיץ שעבר.

מייצרות עבודה, אבל גם רעידות אדמה

הרעיון שתעשיית הנפט והגז עלולה להיות זו שמייצרת את רעידות האדמה האלה היה נושא רגיש, הן לחברות והן למושלת אוקלהומה, מארי פאלין. מחקר אחד מראה שהתעשייה ייצרה רבע ממקומות העבודה החדשים באוקלהומה מאז 2010. תכתובות אי-מייל שנחשפו על ידי סוכנות הידיעות EnergyWire מציירות תמונה של ממשל אשר, במילותיו של דניס נורת'רופ – ראש המטה של פאלין, ניסה "לטאטא את זה מתחת לשטיח". זמן קצר לאחר רעידת האדמה בפרייג יצרו עוזריה של פאלין קשר עם חברת Devon Energy, יצרנית נפט וגז, שסיפקה להם נימוקים עבור הבוחרים ביניהם: "אין ראיות עכשוויות לכך שפעילויות נפט וגז קשורות בצורה כלשהי לרעידות האדמה הגדולות שהתרחשו לאחרונה באוקלהומה". כשפאלין נאמה ב-2013 בפני פורום איגוד המושלים הלאומי בנושא פיתוח אנרגיית פצלים, נמחקה התייחסות לבארות הזרקת מים תת-קרקעיות מהנאום שלה. "היו לנו נושאים אחרים שרצינו להדגיש", אומר אלכס ויינץ, מנהל התקשורת של פאלין עד חודש נובמבר האחרון.

ויינץ אומר שההשקפות האישיות של פאלין היו תמיד מפורטות יותר מנקודות הדיון של Devon Energy, גם אם נעשה שימוש בנקודות האלה על ידי הצוות שלה. לטענתו, ההימנעות האישית שלה מלהאשים את בארות הסילוק שיקפה את מצב המחקר בשלב שבו היא נכנסה לתפקיד ב-2011. "זו הייתה רק תחילתה של העלייה בפעילות הסיסמית", הוא אומר. "מאז, המדע התפתח".

אפילו סוכנות "הסקר הגאולוגי של אוקלהומה", של המדינה, שמסופחת לאוניברסיטה, לא מיהרה להכיר בקשר לבארות הסילוק. בהצהרה משנת 2013 היא ציינה שמסתמן שרעידת האדמה שהתרחשה בפרייג היא תוצאה של "גורמים טבעיים". הולנד, שעבד עבור הסקר, אומר, "נפט וגז הם תעשייה מאוד חשובה, ולכן… חלק מההצהרות הפומביות עברו הרבה עיבודים משמעותיים".

לאחר שהמדענים התעמקו בנתונים, הם הגיעו לידי קונצנזוס שהזרקת נוזלים אכן עומדת מאחורי הקפיצה בפעילות רעידות האדמה. אפילו פאלין חזרה בה. "כולנו יודעים עכשיו שיש קורלציה בין העלייה במספר ובעוצמת רעידות האדמה שחזינו באוקלהומה ובבארות הסילוק", היא אמרה בחודש אוגוסט, בפגישה של הוועדה לתיאום בנוגע לפעילות סיסמית מטעם המינהל שלה. למעשה, מחקר חדש מראה שרעידות אדמה מהוות סיכון לתעשיית הנפט והגז עצמה. מתקן אחסון הנפט הגולמי הגדול ביותר בעולם נמצא בקושינג, אוקלהומה, ממש מעל שבר שהפך לאחרונה לפעיל עקב ההזרקה. אם פעילות ההזרקה תימשך היא תוכל לייצר רעידת אדמה בעצמה 5.7, חזקה מספיק כדי לבקע חביות וצינורות הובלת נפט.

הבעיה לא נעצרת בגבולות אוקלהומה; רעידות אדמה שנגרמו על יד האדם הכו גם מדינות אחרות במערב התיכון של ארצות הברית. בסילבסטר 2011, ביונגסטאון, אוהיו, רעש בעצמה 4.0 הרעיד בניינים והוביל לסגירת באר סילוק שהעריכו שהיא הגורם. הזרקת שפכים נקשרה גם לרעשים בארקנסו, קולורדו, קנזס, ניו-מקסיקו וטקסס.

אם אותן רעידות אדמה היו מתרחשות במדינות פחות מפותחות, הן היו עלולות לגרום להרבה יותר נזק. "לטכנולוגיות פורצות הדרך שפותחו בעיקר בארצות הברית – כדי לחלץ גז מפצלים צפופים וכדי להפיק נפט ממאגרים לא קונבנציונליים – יש פוטנציאל להיות מיושמות ברחבי העולם", אומר אלסוורת', הסיסמולוג של USGS. "מדינות רבות לא יוכלו לעמוד בפני האפשרות לייצר משאבים משלהן. למרבה הצער, ברבות מהמדינות האלה סטנדרטי הבנייה אינם משתווים לאלה של ארצות הברית, והפוטנציאל לנזק חמור ולאבדן חיים הוא ממש גבוה".

״משתמשים בכדור הארץ ככספת לשמירת פסולת״

כל עוד אנחנו ממשיכים להשתמש בכדור הארץ ככספת להחזיק בה את הפסולת שלנו – וכמשאב שאפשר לנצל – אנחנו יוצרים מערכת אנרגיה גלובלית שסביר שתגביר את הסיכון להתרחשות רעידות אדמה קטנות, וייתכן גם גדולות. מהנדסים יצטרכו לבחון כל משאב, כמה אנרגיה הוא מספק, עד כמה הוא ירוק, ואיזה סיכון סיסמי הוא מהווה.

מארק כריסמון מנטר פעילות סיסמית שנגרמת על ידי בארות הזרקה, בביתו שבאוקלהומה, כחלק מרשת סיסמית שהותקנה על ידי מדענים (תמונה: מדע פופולארי)

מארק כריסמון מנטר פעילות סיסמית שנגרמת על ידי בארות הזרקה, בביתו שבאוקלהומה, כחלק מרשת סיסמית שהותקנה על ידי מדענים (תמונה: מדע פופולארי)

במקרים מסוימים, הטכנולוגיות שהנדסנו כדי להפחית את ההשפעה שלנו על הסביבה הוכחו כגורמי רעידות אדמה בפוטנציה. בפרויקט ניסויי שנערך בדקאטור, אילינוי, פחמן דו-חמצני שנלכד ממפעל אתנול מוזרק כנוזל בעומק של כמעט 2,130 מ', אל תוך תצורת אבן חול. המטרה היא להאט את שינויי האקלים על ידי מניעת התפזרותם של גזי חממה באטמוספרה (טקטיקה שגם מקודמת על ידי תומכי "פחם נקי").
עד כה, גרמו ההזרקות רק לרעידות קלות ביותר, חלשות מכדי שאפשר יהיה להרגיש אותן. אבל הגאופיזיקאי מארק זובאק וההידרוגאולוג סטיבן גורליק מאוניברסיטת סטנפורד טענו שכדי שאחסון פחמן דו-חמצני תת-קרקעי יועיל לאקלים, יאלצו לבצע אותו בקנה מידה גדול – כזה שכנראה יעורר יותר פעילות סיסמית, ולכן עלול לבטל את יתרונותיו הוא על ידי פריקת הפחמן אל תוך האוויר. "אפילו רעידות אדמה קלות עד בינוניות מאיימות על שלמות האטימה של מאגר פחמן דו-חמצני", הם כתבו במאמר בכתב עת בשנת 2012. מהסיבה הזאת, הם הסיקו שהחדרת פחמן תהיה "אסטרטגיה יקרה ומסוכנת ביותר" להפחתת גזי חממה.

אול קאבן, גאופיזיקאי מטעם ה-USGS, המעורב בפרויקט באילינוי – אומר שאם חוקרים יכולים למפות שברים, סדקים ומעברי נוזלים באמצעות כלים מתוחכמים, הם יכולים להפחית את הסיכון, אם כי לא לבטל אותו לחלוטין. "אם משקללים את מחיר פליטות גזי החממה, ואיזו השפעה יכולה להיות לבידוד CO2 על צמצום חלק מההשפעות לטווח רחוק, השיח הזה משתנה", הוא אומר. "חלק מהסיכונים האלה עשויים להיות נסבלים".

זו שאלה קריטית: טכנולוגיה יכולה לייצר רעידות אדמה, אבל איזה נזק עלול להתרחש אם לא ישתמשו בה? קחו לדוגמה ייצור גאותרמי, משאב חשמל אמין שלא עושים בו שימוש מספיק, שגורם לנזק סביבתי מועט. "אם היינו יכולים לנצל את כל החום שקיים בתוך כדור הארץ, לא היינו נזקקים לשום מקור אחר", אומר ארנסט מאג'ר, גאופיזיקאי המקושר למעבדת לורנס ברקלי הלאומית ולמעבדות סנדיה הלאומיות.
זה לא היווה מקור נחמה בבזל, שווייץ, היכן שבדצמבר 2006 מפעילים של פרויקט "כריית חום עמוק" התחילו להזריק מים קרים אל תוך הגרניט החם באופן טבעי מתחת לעיר. בשבוע שלאחר מכן, רעש בעצמה 3.4 הרעיד חלונות וסדק קירות גבס. ההזרקה נפסקה. מחקר ממשלתי העריך סיכוי של 15 אחוז להתרחשות רעידת אדמה כתוצאה מפעילות אנושית שתגרום נזקים בערך של יותר מ-500 מיליון דולר אם הפעילות תתחדש. ב-2009 בוטל הפרויקט לחלוטין.

סדר עדיפויות של סיכונים

ייצור גאותרמי נמשך באזורים כפריים – בעיקר במתקן ה-Geysers, צפונית לאזור המפרץ בקליפורניה, שם תושבים מקומיים סובלים באופן שגרתי מנזקי רעידות אדמה קלות. "לפעמים נדמה כאילו משאית גדולה פשוט התנגשה בבית", אומר ג'ף גוספ, שיושב שם בוועדה מייעצת בנושא ניטור סיסמי. שכנים דיווחו על חלונות סדוקים וקיר תומך שמחץ רכב מסחרי.

מאג'ר מאמין שהסיכון שמהווים שדות גאותרמיים הוא מינורי בהשוואה לפוטנציאל שלהם לייצר אנרגיה נקייה. (הוא אומר שה-Geysers לבדו יוכל לספק כוח לסן פרנסיסקו כולה). "אין דבר כזה אפס סיכון", אומר מאג'ר. "כשנוהגים למכולת יש סיכון. כולם לוקחים סיכון כשהם יוצאים מהמיטה בבוקר". השוו את זה, הוא אומר, למחיר שנובע מפליטות פחמן: "אם מתחילים להסתכל על ההשלכות הבריאותיות, ההשלכות האקלימיות – כל הדברים האיומים שנובעים מכלכלת דלקי המאובנים – ובכן, אולי כדאי שנעשה משהו אחר. סיסמיות מושרית הקשורה להכנסת פחמן אל תוך הקרקע היא דבר מאוד מינורי בהשוואה לכל הסיכונים האחרים העומדים בפנינו.

בהנחה שאנחנו לא עומדים להפסיק את ייצור האנרגיה, מדענים מתמודדים עכשיו עם שאלה מורכבת יותר: אם אפשר להפחית סיכון.

אחרי הניסויים בשדה הנפט ריינג'לי שבקולורדו, בשנות ה-60 וה-70, אשר הראו שנוכל לשלוט בסיסמיות מושרית על ידי שינוי הלחץ של נוזלים מוחדרים, היו המדענים מלאי תקווה. לא רק שהם עשויים להפחית את הנזק הנגרם על ידי רעידות אדמה שהם תוצאה של מעשי אדם, אלא שהם עשויים אולי להיות מסוגלים לשלוט ברעשים טבעיים. במקום לחכות לרעש מפיל הגשרים הבא שיפגע בקליפורניה, מדעני USGS הציעו לקדוח בארות לאורך שבר סן אנדראס, להזריק מים, ולשחרר את הלחץ המצטבר בסדרה של רעשים קלים ובלתי מזיקים.

הרעיון אף פעם לא תפס תאוצה. לא רק שהיו נדרשים אלפי מיני רעשים כדי לקזז אחד גדול, אלא שזה גם יותר מדיי מסוכן. יותר ממאה חלפה מאז רעידת האדמה הקטלנית ב-1906 בסן פרנסיסקו, ופירוש הדבר הוא שהעיר יושבת על סלע שמצוי תחת לחץ גבוה. אם יחדירו מים לעומק הקרקע, אומר האליהן מאוקלהומה, "אתה עשוי מצד אחד לשחרר 100,000 רעשים קטנים. אבל מצד שני, אתה עלול לשחרר רעש אחד גדול בעוצמה זהה". גם אם הניסוי היה עובד באופן מקומי, הוא אומר, "אתה עלול להפעיל את המקטע הבא של השבר. הוא תלת-ממדי והוא מורכב: 'אמנם לא גרמנו לרעידת אדמה בסן פרנסיסקו, אבל כרגע השטחנו את LA; 'סליחה'".

היום אף אחד לא מדבר על גרימת מיקרו-רעשים באוקלהומה כדי להימנע מרעידת האדמה הבאה בפרייג. אבל המדענים דנים בדרכים צנועות יותר לשלוט בסיסמיות. "ארגז הכלים גדל", אומר אוסטין הולנד, שכיום עובד עבור USGS בניו-מקסיקו. הוא כולל הימנעות משברים מוכרים, הפחתת הנפח והקצב של הזרקת נוזלים אל תוך סלעים, הזרקה בעומק נמוך יותר, שיפור ניטור, והכנה לנטישת בארות באופן מלא אם לא מצליחים להפסיק את הפעילות הסיסמית. בשנה האחרונה הורתה ועדת התאגיד של אוקלהומה – הרגולטורית של התעשייה – להפחית נפח של בארות מסוימות, נוסף על הגבלת עומקי הזרקת מי השפכים. מערכת "הרמזורים" של המדינה, שכוננה ב-2013, מאפשר לרגולטורים להפחית או לעצור קידוחים בתגובה לפעילות סיסמית.

עם זאת, בשעה שהכתבה הזאת ירדה לדפוס הכו שמונה רעידות אדמה בעצמה 3 ו-4 בצפון אוקלהומה במהלך פרק זמן של 24 שעות. יש הרבה דברים שטרם למדנו בנוגע למה שמתרחש מתחת לפני הקרקע – ופער הידע הזה מעכב אותנו מלנהל את רעידות האדמה שלהן אנחנו גורמים.

"הנעלמים הגדולים ביותר כנראה הם המאפיינים והתהליכים שמתרחשים עמוק בתוך האדמה, דברים שקשה מאוד למדוד באופן ישיר", אומר הולנד. "כיצד מתוקשר לחץ? האם שברים פועלים כאטמים או כמוליכים? מה הם מצבי הלחץ המעשיים עמוק בתוך האדמה? זה המקום שבו המדע צריך להשקיע מידה משמעותית של מאמץ ומשאבים".

חזרה לסטילוואטר, טוד האליהן מבין את שני הצדדים. הוא רוצה שהסטודנטים ימצאו עבודה בתעשיית האנרגיה לאחר שיסיימו את לימודיהם. אבל הוא גם לא רוצה שייווצר מצב שבו יצטרך לקפוץ כדי להגן על בנו בפעם הבאה שרעש ירעיד את ביתו.

"אנחנו עומדים בפני כמה החלטות, ואף אחת מהן לא הולכת להיות פשוטה או נעימה במיוחד", הוא אומר. באופן אידאלי, פירוש הדבר לנהל דיון קר רוח על הערך של ייצור נפט וגז והאיום של רעידות אדמה – כיצד לאזן בין הניגודים האלה, וכמה חוסר ודאות אנחנו מוכנים לסבול.

אבל לא קל לדבר כשהאדמה רועדת. כל צד מתבצר בעמדה שלו. יש מנהיגים מתחומי התעשייה והפוליטיקה שמסרבים להכיר במדע המתהווה. יש תושבי אזורי רעשים אשר מרגישים שמתעלמים מהם ודורסים אותם, שמוציאים את כלי הנשק היחיד שברשותם: הרטוריקה שלהם. השיחות הופכות למקוטבות במקום מוכוונות פתרון.

הטכנולוגיה, אומר האליהן, נושאת עמה פעמים רבות נזק. "הטיטאניק היא דוגמה טובה לכך", הוא אומר. " עבדנו על פיתוח ספינות גדולות, ואנחנו הטבענו אותן. פיתחנו מטוסים וריסקנו אותם". התייחסות להשלכות לא מכוונות לא בהכרח אומרת שצריך לוותר על חידושים. היא גם לא אומרת שצריך להעמיד פנים שהן לא קיימות.

עם פעילות סיסמית, כפי שקורה עם התמכרות, הצעד הראשון הוא להודות שיש לנו בעיה שאינה בשליטתנו. "יש לצפות לכנות מהממשלה, כמו גם מהחברות האלה ", אומר לאונרדו סיבר, גאולוג רעידות אדמה במצפה לאמונט-דוהרטי. "אנחנו רוצים לנהוג במכונית שלנו. זה דורש דלק. כדי לייצר אותו, אנחנו חייבים ליצור בארות. אנחנו צריכים לשאוב מפה ולשאוב לשם. וכשאנחנו עושים את זה", הוא אומר, "אנחנו משנים את הלחץ התת-קרקעי. לפעמים עלולות להיות רעידות אדמה שאנחנו לא יכולים לחזות. עשויות להיות לכך השלכות. אבל כולנו שותפים למה שקורה".


אוהבים מדע ולא מקבלים מספיק ממנו בגיקטיים? Popular Science ישראל וגיקטיים יוצאים בשיתוף פעולה במיוחד במסגרתו יוכלו 100 הגולשים הראשונים להנות מגיליון חינם של Popular Science מתנה, ללא כל התחייבות.  לפרטים נוספים

מדע פופולארי

הגב

3 Comments on "מדענים מזהירים: בני האדם אחראים לעליה בעוצמת רעידות האדמה וזה צפוי להחמיר"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
bold
Guest

אז בעצם הזרקת שפכים מתחת הקרקע של עזה תגרום לרעידות אדמה וקריסת תשתיות המנהרות?

ASS
Guest

נשמע מצוץ מהאצבע כל הסיפור הזה. איך זה שכל הסיפורי אימה האלה לא הגיעו לחדשות?

arik100
Guest

אינטרסים…?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: