מאחורי הגב: מי באמת שולט בחברה שלך?

חשבת שהעובדה שאתה מנכ"ל נותנת לך שליטה? לא מדוייק. מה כוחם של המשקיעים, של הדירקטוריון, למי יש זכות וטו ואיך הדירקטוריון עלול לנטרל אותך עקב 'ניגוד עניינים'? על האותיות הקטנות שאחראיות לבעיות הגדולות שעלולות לצוץ בהמשך הדרך

עו"ד סטיבן ברק רוזן – הינו עו"ד במחלקת החברות/היי-טק במשרד .APM & Co והמלווה חברות פרטיות וציבוריות בעסקאות מסחריות מקומיות ובינלאומיות, וכן קרנות השקעה פרטיות והון סיכון וחממות טכנולוגיות בביצוע עסקאות השקעה בישראל ובחו"ל.

cc by flickr, U.S Embassy, New Delhi

בשעה טובה קיבלת הצעת השקעה ראשונה. מזל טוב!

אבל… רגע, מה זה אומר בעצם? ומה עושים עם כל המונחים המשפטיים האלה?

חשוב להבין שלרוב, המשקיע מיוצג על ידי עורכי דין שבדרך כלל הם גם אלו שכתבו וניסחו את הצעת ההשקעה. היות והצעת ההשקעה נכתבה על ידי אנשי מקצוע הבקיאים במשמעויות ובניואנסים של הצעות ההשקעה, חשוב מאוד שיזמים יבינו בעצמם את התנאים בהצעות ההשקעה (כן, גם אם יש להם כבר עורך דין). אי הבנת הנקרא עלול לרדוף אותך, היזם, ואת החברה שלך, בעתיד – ולעיתים לאורך כל חיי החברה. העוסקים במלאכה עדים לא פעם למצבים שבהם תנאי נידח ושולי שסוכם בתחילת הדרך צץ באירוע לא צפוי ומנע (או איפשר – תלוי בזווית) עסקה או פעולה מסוימת. אסקור את שלושת המושגים השכיחים ביותר בהצעות ההשקעה הנוגעים לשליטה בחברה, או, כפי שמכונים בעגה המקצועית, Term Sheets:

1. המשקיע (Investor)

אולי דיברת עם פלוני על השקעה, או עם אלמוני שהציג במפורש שהוא מייצג "קבוצת משקיעים". האם מדובר באדם פרטי? חברה בע"מ? שותפות מוגבלת מאיים באוקיאנוס האטלנטי? לרוב אין ליזמים את הפריביליגיה לסרב להשקעה בגלל זהות המשקיע, אך חשוב להבין עם מי אתם "נכנסים למיטה" ומי אלו שעומדים מאחורי הגוף המדובר. האם מופיעים אנשים שאת שמם כלל לא הכרתם? האם האפשרות שישקעו אנשים נוספים אשר זהותם טרם ידועה נשארת פתוחה?

זה המקום והזמן לבקש לדעת מיהם ומה הקשר שלהם לאלו שעימם דיברת. אם הזהות טרם ידועה, חשוב לשמור על האפשרות לסרב לקבל השקעה ממשקיע שלא נראה לך, וזאת על מנת לא למצוא את עצמך עם בעלי מניות אשר אינם לרוחך (לפחות בתחילת הדרך, הרי תמיד יכול ליפול דבר גם בין חברים טובים).

2. דירקטוריון החברה (Board of Directors)

cc by flickr, tiarescott

מנהלה הכללי של החברה (המנכ"ל) אחראי לתפעולה היום יומי של החברה. עם זאת חשיבותו של הדירקטוריון גדולה לא פחות, לדוגמא; דירקטוריון החברה מתווה את מדיניות החברה ומפקח על ביצוע תפקידי המנכ"ל ופעולותיו. יתרה מכך, לא ניתן להקצות מניות בחברה, לאשר דו"חות כספיים ולקבוע מדיניות שכר ללא אישור הדירקטוריון. גם מינויו ופיטורו של המנכ"ל נתונה לסמכותה של הדירקטוריון.

בסעיף דירקטוריון החברה ייקבע למי יש הסמכות למנות חברים לדירקטוריון. עדיף ליזם לשמור על האפשרות למנות את רוב חברי הדירקטוריון, אך שכיחים המקרים בהם לא ייוותר בידיו רוב לאחר השקעה משמעותית. חשוב גם לזכור, שלפי הדין הישראלי ישנם מקרים, בעיקר כאשר יש נגיעה אישית בנושא, בהם דירקטור פסול מלהשתתף בדיון בנושא מסוים ואף להצביע בנושא זה, דבר אשר עלול להפוך את הרוב שלך ללא רלוונטי בנושאים קריטיים.

לעיתים נקבע, כי יוותר מקום ל"מומחה תעשייה" (Industry Expert), ועל כן חשוב לראות כיצד מומחה זה מתמנה ומפוטר מתפקידו, ובכלל כשיר להתמנות לתפקיד זה.

3. זכויות וטו (Veto Rights)

זכויות הווטו מחולקות לשני סוגים עיקריים, כאשר הראשון הוא וטו המונע מהחברה מלבצע פעולה מסוימת ללא קבלת אישור מקדמי מבעל הזכות והשני (והפחות מקובל) נותן לבעל הזכות אפשרות למנוע פעולה מסוימת, אך אינו מחייב את אישורו מראש. בפועל, הפעולות הרלוונטיות, אשר נתונות לזכות הווטו, מגוונות והשמיים הם הגבול. גם הניואנסים הינם רבים ולעיתים הרי גורל.

הזכויות השכיחות הינן בתחומים של שינוי זכויות המניות המוחזקות על-ידי המשקיעים או מתן זכויות שוות ערך או עדיפות לבעלי מניות אחרות, ביצוע אקזיט, ביצוע שינויים לתקנון החברה, שינוי תחומי הפעילות של החברה ומניעת פעולות אחרות במטרה לשמור על הנכסים העיקריים של החברה (בין הכספים או הנכסים המוחשיים ובין הקניין הרוחני). לצד האינטרס של המשקיע להשפיע על פעילות החברה באמצעות חברות בדירקטוריון וזכויות הוטו, משקיעים נוהגים לבקש לעצמם זכויות שיאפשרו להם גישה למידע ואת היכולת לפקח על ניהולה של החברה. שתי הזכויות השכיחות הינן:

  • זכויות מידע (Information Rights) – חוק החברות הישראלי מחייב חברות ישראליות להביא את הדוחות הכספיים השנתיים שאושרו על-ידי דירקטוריון החברה לידיעת בעלי המניות. לפיכך, זכויות מידע אלה בדרך כלל מאפשרות לבעלי הזכות לקבל מהחברה נתונים עסקיים וכספיים נוספים, ובמועדים תדירים יותר מפעם בשנה, במטרה לעקוב אחר ההשקעה וההתקדמות של החברה. לעיתים זכות זו מאפשרת לבעל הזכות לבקש מהחברה מידע בכל נושא כאשר החברה תהיה מחויבת להיענות לבקשה. הגבלת זכות זו לבקשות סבירות, ובכפוף לחתימה על הסכם סודיות, מקובלת מאוד. עוד מקובל להגביל את זכות למידע לבעלי מניות המחזיקים אחוז מסוים ומעלה, וזאת על-מנת למנוע מכל בעל מניות קטן בחברה מלהציק להנהלת החברה.
    .
  • זכויות גישה וביקור (Access & Visitation Rights) – זכויות אלה חודרניות יותר מזכויות המידע המאוזכרות לעיל כיוון שהן מאפשרות לבעלי הזכות גישה אל הנהלת החברה לצורך "ייעוצים" שונים וכן לספרי ונכסי החברה לצורך עיון ובדיקה. יש לשים לב שבדרך כלל זכות זו מוגבלת לשיחות וביקורים מתואמים מראש, באופן סביר, ושאינו מפריע לפעילות השוטפת של החברה. גם כאן, מקובל להגביל את הזכות למחזיקים באחוזים מסוימים ובכפוך לחתימה על הסכם סודיות.

בפוסט הבא נמשיך בעניין זה ונרחיב על סעיפים הנוגעים להחזקה ועסקאות במניות של החברה שלך.

* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.


הפוסט נכתב על ידי משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות'


משרד עמית פולק מטלון ושות' נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג'לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.

המשרד מלווה את היזמים וחברות ההייטק בפעילותם השוטפת החל משלב הרעיון דרך הקמת החברה, הסכמי מייסדים, הלוואות, הסכמי השקעות, קבלת תמריצים ממקורות ממשלתיים, קניין רוחני, הסכמים מסחריים, מיזוגים ורכישות, עסקאות אסטרטגיות ובינלאומיות ועוד.

.APM & Co

הגב

2 Comments on "מאחורי הגב: מי באמת שולט בחברה שלך?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
צחי
Guest

מרתק.

מעניין כמה מנכ"לים לא מודעים לחלק מהדברים שהועלו כאן…

דני (עורך) דין
Guest
דני (עורך) דין

כדאי למשקיעים לעגן לעצמם זכות ביקור אצל חברי ההנהלה ועובדי החברה ולא רק אצל המנכ"ל. זו אולי נראית כמו "הצקה" בלשון כותב המאמר, אבל קבלת מידע ממקור אחד, המנכ"ל, מסוכנת עד מאוד. גם הדו"חות הכספיים עלולים לגלות את המידע מאוחר מדי וגם יש דרכים יצירתיות ליפות אותם. על מנת להיות עם היד על הדופק ולדעת באמת מה קורה בחברה צריך לדבר עם העובדים. אין תחליף להיומינט :)

wpDiscuz

תגיות לכתבה: