התינוק שיחיה עד גיל 150 כבר נולד [אורח]

בסוף שנות ה-50 גודלו של מחשב היה בנפח מטוס ועלה כ-120 אלף דולר. ב-2007, כבר החזקתם מכשיר חזק פי כמה מאות ממנו בכיס המכנס שלכם

baby brothers PD

מאת דריה הניג שקד, מנכל״ית Stride Ventures.

"חברות שלא מבוססות על דאטה ימצאו את עצמן בקשיים משמעותיים בעתיד הלא רחוק" זהו אחד המשפטים שהדהדו בראשי בסיומה של תוכנית המנהלים של אוניברסיטת סינגולריטי לפני כשבועיים. בתוכנית מבית נאס"א וגוגל, טובי המרצים, מומחים עולמיים ברצף הרחב של טכנולוגיות וחדשנות העבירו את משנתם בקצב מסחרר שפתח אצל המשתתפים עולם של דמיון עם בסיס מציאותי חזק.

בשורות הבאות אנסה לשתף אתכם בכמה מהתובנות המבוססות על החומר שמטרתו: “Preparing Humanity for Accelerating Technological Change” שמכינים את האנושות לעולם של שינויים טכנולוגיים מואצים. העידן שבו אנחנו חיים, מציג קצב שינוי חסר תקדים בהיסטוריה האנושית.

קצב הגידול הליניארי שששלט עד לעידן זה בעולם הטכנולוגי, הפך לקצב אקספוננציאלי. קצב שאפשר למצוא בו תבניות של כפולות. בפשטות אפשר למצוא השוואה לקצב הגידול של חיידקים. חוק גורדון מור, שמרבים לצטט אותו בתוכנית, הראה גידול קבוע ביכולות לעומת ירידה במחיר בכל 18 חודשים ויצר גרף קבוע שמלווה את הטכנולוגיות האקספוננציאליות. לצורך הדוגמה:

  • בשנת 1957 היית צריך מטוס שלם לשאת מחשב בעל 5MB ובעלות 120,000$
  • 25 שנה אח"כ, בשנת 1982 מחשב אוסבורן שקל כ-15 ק"ג, עלה 2,500$ והיה בעל 124MB.
  • 25 שנה מאוחר יותר, בשנת 2007, האייפון (דור ראשון) שקל 150 גרם עלה 500$ והיה בעל 4GB ובעל מהירות שהיא 150 פעם יותר גבוהה ממחשב האוסבורן.
  • 25 שנים קדימה, בשנת 2032. היכולות יהיו למעשה בכל מקום (באמצעות ענן / ננו טכנולוגיה), יכולות העיבוד והזכרון יהיו אין סופיות והעלות תהיה 0 – חינם.

חשיבה אקספוננציאלית היא מנוגדת למחשבה האינטואיטיבית ולכן קשה לביצוע. הרבה פעמים חישוב המועד שבו תכנס טכנולוגיה חדשה לשלוט בשוק היא קשה מאוד לחיזוי. יחד עם זאת, ניתן לצפות ברמה גבוהה של ודאות ששלוש המגמות העיקריות שניתן לזהות כבר היום הן חופשיות המידע, מיקסום הפן הכלכלי עד כדי ביטול הערך הכספי שלו והשתחררות מהערך הפיזי של הטכנולוגיה. Dematerialized, Demonetized, And Democratized. לכן, כבר לא צריך להיות בעל נדל"ן אדיר כדי להיות חברת התיירות הגדולה בעולם (Airbnb).

טסלה, דגם אס החדשה

טסלה, דגם אס החדש

פרות קדושות מייצרות את ההמבורגרים הכי טעימים

ההיסטוריה מראה שחברות דיסרפטיביות החלו במוצר נחות שפנה ללקוחות שוליים ושבעיקר התעלמו ממנו לאורך תקופת הגדילה הראשונה. בשלב מסוים הצליח המוצר לייצר ערך שהתעלה על האפשרויות הקיימות ושאותו החברות המובילות סרבו או איחרו לאמץ. קודאק היא הדוגמה הבולטת ביותר. כשהוצגה המצלמה הדיגיטלית שהיתה נחותה מבחינת איכות, קודאק סרבו להתפשר. הם נקשרו ריגשית למוצר שלהם ולמעשה איבדו את השוק. כמו כל טכנולוגיה אקספוננציאלית, איכות הצילום הדיגיטלי השתפרה בקצב מהיר, המחיר צנח לאפס, המוצר החדש ייצר ערך שגבר על היתרונות של המצלמה עד כה וקודאק איבדה את השוק.

אובר התחיל מאובר X, שבתחילה, לא היווה תחרות מפני שהנהגים לא היו מקצועיים ולא היתה זמינות גבוהה. המוצר לא דיסרפטיבי. כשאובר השתכלל למצב שבו הוא פונה לקהל נוסעים ולקהל נהגים ויצר פלטפורמה חדשה, אז נכנס המוצר לשווקים חדשים.

דוגמה נוספת היא עולם המכוניות החשמליות שבתחילת הדרך היו יקרות ונסעו מרחק קטן מאוד עם סוללה חלשה והיום טסלה משבשת את השוק עם מהירות שמוגדרת "מגוחכת" וגבוהה ממהירות ההאצה של מכוניות המירוץ מבית מקלארן ובעלת סוללה המאפשרת מרחק נסיעה גבוה בהרבה מצורכי השוק.
מנגד, דוגמה היסטורית טובה לחברה שהמציאה את הגלגל וגם החכימה לשבש את עצמה היא אפל. סטיב ג'ובס למעשה הציג לעולם את המחשב הביתי ואת העכבר. מבלי להתאהב בהמצאה שלו עצמו, הוא שיבש את הקיים והמציא את האייפון ואת מסך המגע. הוא גם הרג את האייפוד כשהפך אותו לאפליקציה בתוך האייפון שלו עצמו.

חדשנות היא מירוץ שליחים. בעלי החזון מזניקים את הממציאים, הממציאים מעבירים את המקל ליזמים (סטיב ג'ובס) והם עושים העברה אחרונה וחשובה לבוני האימפריות (ביל גייטס) שהופכים את הרעיון לממדי ענק. זהו מעגל החדשנות, אותו צריך לתפוס בעל האופי הספציפי בשלב הנכון מבחינת רצף הזמן.

האייפון הראשון - פלא טכנולוגי של ממש בשנת 2007

האייפון הראשון – פלא טכנולוגי של ממש בשנת 2007

"100 הוא ה-60 החדש"

אחד השינויים הגדולים ביותר בתחום הרפואי הוא גידול היכולת לעומת הירידה בעלות של ריצוף הדנ"א. המידע שמתקבל מהיכולות החדשות עתיד לזהות פוטנציאל אישי לחלות במחלות מסוימות וכתוצאה מכך לייצר הנחיות לאורך חיים ספציפי שיקטינו את הסיכוי לחלות ולזיהוי מוקדם של המחלה, בשלב 0. כמו כן צופים את המשך השיפור ברפואה מותאמת אישית בעיקר בכל הנוגע ליעילות השימוש בתרופות מסוימות ומידת הרגישות אליהן. יכולות חיסון נגד מחלות באמצעות הנדסה גנטית, שינויי דנ"א. דוגמה אחת ניתן למצוא בחולה סרטן שהיה גם נשא נגיף HIV, הוא טופל בתרומת מח עצם מאדם שבשל "פגם" דנא היה חסין ל-HIV. המטופל למעשה נרפא מ-HIV בעזרת הטיפול שהוגש לו לסרטן.

העתיד הרפואי צופן לנו בדיקות חדשות ולא חודרניות לזיהוי וטיפול במחלות קיימות ועלייה בכמות המידע שאדם יכול לאסוף ולשלוט בו לגבי מצבו הרפואי. המצב החדש ישנה את מערכת היחסים שבין הרופא והמטופל. מכשירים אישיים (טבעת, צמיד, מצלמת טלפון חכם, סנסורים שונים) יסיעו בגילוי של מחלות בשלבים מאוד מוקדמים. היכולת להתאמן לפני ניתוחים על גידול מדויק שהודפס בתלת מימד, קיים כבר היום. הדפסת תלת המימד החדשה תייצר שורה של איברים להחלפה, יכולות הרישום לניסויים רפואיים יהיה זמין ופתוח ועיבוד המידע יאפשר הסקת מסקנות מהירה ויעילה. כמו כן, יכולות AI (אינטיליגנציה מלאכותית) יכנסו כחלק אינטגלרי מהטיפול הרפואי ויפתרו חלק ניכר מהשאלות הרפואיות.

בכל עשור נרשם שיפור באורך החיים הממוצע, בעולם המפותח והמתפתח גם כן. הארכה זו גדלה אף היא באופן אקספוננציאלי וכבר היום מבוצעים ניסויים בבעלי חיים המוכיחים הארכה משמעותית של אורך החיים עד כדי הכפלה. כל אלה מובילים למסקנה שאורך החיים של בני אדם ימשיך ויעלה לצד השיפור המשמעותי באיכות החיים.

השימוש בדנא לצורכי שיבוט, עתיד להשיב אל העולם זנים של בעלי חיים שנכחדו מזמן, ניסוי שמתבצע בימים אלה מנסה להביא לעולם ממותה. כך צופן לנו העתיד תיקון חלק מהפגיעה במגוון המינים, הכל כך חיוני לנו.

עכשיו גם בנטפליקס. תמונת יח"צ

בקר הקינקט הראשון – חדשנות שהכרנו רק מסרטים בדיונים

"העתיד כבר כאן אבל הוא לא מופץ באופן שווה"

הגידול המהיר בטכנולוגיות, כבר הביא שפע משמעותי בהשוואה למה שנהוג היה במאה הקודמת. מה שלא היה זמין למלכים בצרפת עד למאה הקודמת – נמצא בשפע היום לרוב העולם בכף היד.

התוצאה כפי שאני מקווה שתהיה, היא רף גבוה יותר גם לאוכלוסיות הרגישות ביותר. סטנדרטים חדשים וטובים יותר לכולם. החינוך הטוב ביותר יוכל להגיע, בעתיד הלא רחוק, אל כף ידו של כל ילד במדינות המרוחקות ביותר באפריקה. אנרגיה תהפוך לנגישה וזולה יותר באמצעות הפיתוחים האקספוננציאלים של אנרגיות נקיות. (85% מהאנרגיה בניו זילנד כיום היא ירוקה). אפריקה מדלגת על דורות של טכנולוגיות. מה תהיה המהפכה הבאה? האם אפריקה תוכל להחליף את המשאבים שהופנו לתשתיות כבישים לעבר טכנולוגיות מתקדמות יותר, כמו הכנסה מהירה, ללא עיכובי רגולציה מערביים, של טכנולוגיות תעופה?
טכנולוגיות חדשות יוצאות אל האור מדי יום, הנגישות אל רבות מהן היא גבוהה יותר מכל זמן אחר בהיסטוריה כתוצאה מהיכולות לשתף מידע על בסיס אותן טכנולוגיות. יחד עם זאת, הקצב המהיר ידרוש אדפטציה מהירה בכל תחומי האתיקה, התרבות, המדיניות הממשלתית. הרבה מאוד התאמות ידרשו ליישום בצורה מהירה ויעילה וללא ספק יגבה מחיר בגינן אך ההיסטוריה מלמדת אותנו שחששות ומחירים מהסוג הזה, לא עצרו את התקדמות הטכנולוגיה בכניסתה על חיי כולנו. הפחד מפני השתלטות רובוטים על משרות רבות הולך אחורה עד לשנות ה-30 של המאה הקודמת, אך הטכנולוגיה המשיכה להתפתח ומשרות רבות חדשות נוצרו. אין הדבר אומר שצריך להמנע מלהתכונן לשינויים הקרבים בצעדי ענק, אך לאחר שעשינו זאת, ניתן להסתכל אל העתיד בעיניים פקוחות ולהרגיש שהיינו חלק מהשלב המרתק ביותר בהיסטוריה העולמית, השלב שבו הטכנולוגיה עשתה מאמץ עילאי להשאיר לדור הבא, עולם טוב יותר.
הפחד משיבוש הוא כוח מניע גדול מאוד.

ריצ'רד פוסטר מאוניברסיטת יל מצא שאורך חיי 500 החברות הגדולות ירד מ-67 שנים בשנת 1920 ל-15 שנים היום. לפי חוק לאו ניתן לצפות שגם המספר הזה הולך וקטן בכל רגע נתון.

רם עימנואל אמר שאסור לתת למשבר לרדת לטמיון, מפני שזוהי ההזדמנות לעשות דברים שלא חשבת שתוכל לעשות. התיאוריה טוענת שבמקום לנסות ולשפר את הקיים ב-10%, מה שרוב החברות מנסות לעשות, יש לשאוף מראש להכפיל את הפעילות פי 10, זאת מפני שלצורך כך ידרש דף חלק ולא פעם – MOONSHOT (גוגל וגוגל X) שיביא את השיבוש הבא של התעשייה.

החברות המובילות בעולם מחפשות בקדחתנות את הדרכים להבטיח את חייהן לאורך תקופה ארוכה ככל שניתן במגוון רחב של דרכים. עליהן להשאר חברות לומדות, מבצעות ניסויים באופן קבוע ולא פחות חשוב, פתוחות לטעויות ולומדות מכשלונות. רוב החברות עושות את הבחירות השכיחות – מקימות אקסלרטורים, מלוות ומשקיעות בסטארטאפים שקשורים לתחום הפעילות שלהן אולי אפילו במעגל רחב, אולם הרעיונות הטובים ביותר מגיעים מהשותפים הכי בלתי צפויים. מיקרוסופט ואקס בוקס, נאסא וחברת לגו (שפועלות יחד בתחרות פתרונות לעתיד התעופה), גוגל ומג'יק ליפ (שפועלות יחד בתחום האוגמנטד ריאליטי) וכו.

חברות יחידות סגולה היום בוחרות לקחת את ההכנה לעתיד הטכנולוגי צעד אחד קדימה. הן יוצרות ראש צוות חדשנות, פנימי או חיצוני לחברה, שמבלה את מרבית זמנו בסיליקון ואלי, מנוטרל מבירוקרטיה ובעל קו ישיר למנכ"ל. הוא מוכוון דיסרפשן ומחפש את אותם שיתופי פעולה בלתי צפויים שיכולים לשבש את העתיד של התעשייה הספציפית. חברות אלו מייצרות יתרון תחרותי קריטי במירוץ הטכנולוגי שאותו אנו חווים. התוצרים של ההצלחות הללו מעצבות את העולם של כולנו, כבר היום.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

6 Comments on "התינוק שיחיה עד גיל 150 כבר נולד [אורח]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
חיליק
Guest

רק ענף הבניה בארץ תקוע עדין בשנות החמישים

A
Guest

כמה בולשיט. תת רמה

אלי
Guest

מעניין. שורה תחתונה זה שאי אפשר לחזות מאין תפרוץ הטכנולוגיה הבאה שתשנה את חיינו, כמו שאף אחד לא חזה את האינטרנט

ליאור
Guest

כל מה שנכתב פה ממחזר את הטענות של ריי קורצוייל מספרו בן 10 השנים. שום דבר חדש…. האתגר האמיתי שצפוי למין האנושי הוא לא רק לחיות עד גיל 150 אלא לעצור את תסמיני ההזדקנות. תוחלת החיים אמנם עולה ותעלה, אבל צריך שגם איכות החיים בזקנה תעלה בהתאם

יעל
Guest

באמת כתבה ממגזין לאישה. עוד כמה פעמים אנשים יכתבו שתי שורות על מהפיכת ה dna בצורה כל כך רדודה. כתבת אמצע שבוע בכיסה מקומון. זאת כתבת שווק עצמי??

shimon
Guest

ועם כל זה עדיין לא נמצאה התשובה להתקרחות….

wpDiscuz

תגיות לכתבה: