מאחורי הקלעים של ביטול צו הסייבר החדש [אורח]

טיוטה שהגיש מטה הסייבר הלאומי בדצמבר האחרון הובילה לתגובות זועמות של תעשיית ההיי-טק. עכשיו הודיעה המדינה – הצו מבוטל

GettyImages-513087873

קרדיט תמונה/צלם: PhotoAlto/Frederic Cirou, Getty Images Israel

יונתן ברוורמן הוא היועץ המשפטי של Cymmetria, חברת אבטחת מידע הפועלת בתחום הטעיית תוקפי סייבר.

בדצמבר האחרון העביר מטה הסייבר הלאומי להערות הציבור טיוטת צו חדש, שנועד לפקח על ייצוא מוצרים וידע בתחום הסייבר. העברת הטיוטה, שנוסחה ביחד עם אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני של משרד הביטחון ומשרד הכלכלה, מהווה שיתוף פעולה חריג בנוף הישראלי – שכן הממשלה אינה מחויבת בפרסום טיוטה של הסדר שבכוונתה להתקין, ועל כן היה מובן לכל המעורבים כי מדובר בהחלטה בעלת חשיבות אסטרטגית לתעשיית ההייטק.

כצפוי, הטיוטה עוררה הדים בתעשייה הישראלית, שכן הצו כלל בתוכו הצעות רחבות בהרבה מהפיקוח המקובל בעולם בתחום. התעשייה הגיבה להסדרים אלו באמירה כמעט גורפת כי הם יקשו על המשך קיום הפעילות העסקית במתכונתה הנוכחית בישראל. עתה התבשרנו כי הממשלה החליטה, לאחר ששקלה תגובות אלו, לחזור בה מכוונתה להרחיב על הפיקוח הבינלאומי הנהוג כיום, ואין לנו אלא לברך את העוסקים במלאכה על כך.

האינטרס הלאומי ברור, ובכל זאת

ככלל, העמדה העקרונית של הממשלה היא מובנת. האסדרה בתחום הסייבר, ובמיוחד ביחס ליכולות ההתקפיות שנגזרות ממנו, הינה כורח מציאות בשל הפוטנציאל ההרסני שטמון בחלק מן הכלים הקיימים בתחום; זוהי בין היתר הסיבה מדוע כוננו הסדרים בינלאומיים הקובעים מגבלות ייצוא של כלי סייבר התקפיים.

אך הפיקוח יכל להזיק באותה מידה בה יכל להועיל: למשל, אם המדינה הייתה מקשה שלא לצורך על יכולתה של התעשייה הישראלית להתחרות במדינות יצואניות הסייבר העולמי האחריות בתחומים שאינם מפוקחים בעולם היה יוצא שכרה של המדינה בפיקוח בהפסדהּ בייצור וייצוא.

זה היה המקרה למשל בהסדר המוצע להטיל פיקוח ייחודי בעולם על כלי פורנזיקה דיגיטלית, אשר ייעודם העיקרי הוא הגנתי ואזרחי. הטלת מגבלות בתחום זה הייתה מקשה משמעותית על הפעילות העסקית של חברות ישראליות בשוק, שכן הן היו נאלצות להתמודד מול חברות זרות שלא היו כפופות לפיקוח או רגולציה כלשהי על פעילותן בתחום הפורנזיקה. אין מחלוקת כי הפיקוח על חלק מן המוצרים המיוצרים בתעשייה כיום מהווה אינטרס לאומי של המדינה, אין זו מדיניות נכונה להכליל בשם אינטרס לאומי זה סל מוצרים מפוקחים שהוא רחב יתר על המידה.

זו הסיבה בגינה ההחלטה על פיה מדינת ישראל עתידה להיצמד להסדרי הפיקוח הבינלאומיים בלבד היא איתות מרגיע לתעשייה הישראלית, שכן הוא מעניק לה את הוודאות העסקית שתנאי הפתיחה של החברות הישראליות בתחרות אל מול החברות הבינלאומיות לא יהיו לרעתן.

ההחלטה שלא להרחיב את הפיקוח בהתאם לטיוטה אינה פשוטה, ואין להקל ראש בגודל השעה ובבגרות שגילו הצדדים בדו-שיח הפורה שהתקיים ביניהם בתחום זה. כולנו תקווה כי מקרה זה יהיה מקרה לדוגמה וכי הסדרים חדשים מסוג זה בעתיד יתקבלו על דעת התעשייה ובשיתוף פעולה עמה, וזאת על מנת להשיא את התועלת שמתקבלת מיוזמות אלו.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: