מדריך הסטארטאפיסט לגלקסיה

רגע לפני שהשנה האזרחית החדשה מתרגשת עלינו לטובה, מגיע אלינו זהר ארד עם מדריך טכנולוגי מקוצר לסטארטאפיסט המתחיל המנסה לגשר על הפער בין הרעיון ובין הטכנולוגיה המניעה אותו. מומלץ להצטייד במגבת, קורטוב הומור וכמובן בלי פאניקה!

Hitchhiker's Guide to the Galaxy - Buena Vista Pictures (2004)

Hitchhiker's Guide to the Galaxy - Buena Vista Pictures (2004)

מדינתנו הקטנה רוחשת סטארטאפים חדשניים הצצים כפטריות אחרי הגשם. חלקם טובים ומצליחים יותר וחלקם פחות, אבל רעיונות לא חסרים. כידוע לנו, הדרך מרעיון למוצר מצליח רצופה מהמורות ומכשולים ועדיין לא נולד היהודי שמצא את המתכון הבטוח לסטארטאפ מצליח. בתחום עיסוקי (בניית אתרי אינטרנט) שמתי לב שלא פעם, מתעלמים היזמים מהפן הטכנולוגי הכרוך בהגשמת רעיונם (לרוב בשוגג, עקב חוסר מודעות או ידע רלבנטי). דפוס זה עומד בסתירה חדה לאופייה היזמי של מדינתנו הקטנה, כאילו אומרים אנחנו – רעיונות לא חסר וידע טכנולוגי יש בשפע, אך אין לנו את ה"דבק" המחבר בין השניים.

כמו שדאגלס אדמס הזה לילה אחד בשוכבו בתעלה אי שם באירופה את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, כך אנסה אני לדמיין כיצד ייראה המדריך הטכנולוגי לסטארטאפיסט המתחיל היוצא לדרך החתחתים רצופת המושגים הזרים בלעז שעשויה להראות לצופה התמים כיקום מקביל של גיקים. אבקש מראש את סליחתכם על יומרתי שהרי קטונתי מלדעת הכל, ואמליץ כאדמס שתצטיידו במגבת, קורטוב הומור וכמובן, Don't Panic.

1. הגלגל – בצאתכם למסע בנבכי הטכנולוגיה, חשוב לזכור שהגלגל הומצא לפני כמה אלפי שנים ומאז נשאר בעיצובו המקורי – עגול. בבואכם לפתור בעיה טכנולוגית בה נתקלתם, אל לכם להמציא את הגלגל מחדש. רוב הסיכויים שמישהו המציא אותו לפניכם, ממש כמו את הגלגל המקורי. התגברו על האגו הישראלי שלכם, בלעו את רוקכם והקדישו מספר שעות למחקר באינטרנט. סביר להניח שתמצאו את מבוקשכם במהרה, ותחסכו לעצמכם כסף, זמן וכאב ראש.

2. דע את האויב – אם הנכם יזמים ללא רקע טכנולוגי, הקדישו זמן ללמוד את הטכנולוגיה עימה אתם הולכים לעבוד כדי שתוכלו לקבל החלטות מושכלות. הטכנולוגיה אינה אויב ואפילו אם אינכם דוברים גיקית שוטפת, מושגי יסוד והבנה בסיסית של הטכנולוגיות עימן אתם עתידים לעבוד עשויים להכריע את הכף בין החלטה נכונה או שגויה (לדוגמה, בחירת מערך שרתים לפריסת היישום שלכם). דמיינו שעולם הטכנולוגיה שקול לעולם הפיננסים, בו לכל מושג הזוי (כמו ריבית פריים) יש הסבר הגיוני ופשוט. אם טרחתם ללמוד מושגים מעולם הפיננסים מדוע שלא תטרחו ללמוד מושגים מעולם הטכנולוגיה?

3. תוכנה חופשית – אלמלא התוכנה החופשית, יש להניח שהרבה דברים שאנו לוקחים כמובנים מאליהם לא היו קיימים היום בעולם האינטרנט. בבואכם לבחור את המרכיבים מהם יהיו בנויים היישום וסביבת העבודה האירגונית שלכם זכרו שלמעט יוצאי-דופן מועטים (כמו מוצרי אדובי), כמעט לכל צורך אירגוני או פיתוחי יש מענה חופשי. כמו שאין שום סיבה לשלם על מסד נתונים של אורקל כשהממון אינו מצוי בכיסכם, כך גם אין שום סיבה לקנות מערכות הפעלה, שרתי דואר, תוכנות משרדיות, סביבות פיתוח, מנהלי גרסאות ובעצם כמעט הכל. כל התירוצים נוסח "אין תחליף לשרת אקסצ'יינג'", "העובדים שלי רגילים לאופיס וחלונות", "אין תמיכה לפיתרונות חינמיים" וכו' אינם רלבנטיים. השורה התחתונה היא שביכולתכם לענות כמעט על כל צורכי התוכנה שלכם בעלות מינימלית (הקרובה לאפס) ובצורה מצויינת, ולחסוך תשלומים עתידיים על רשיונות לתוכנה בתשלום. עם שיקול כלכלי כזה קשה להתווכח.

4. תשתיות פיתוח – נקודה כואבת בה נתקלתי לא פעם היא חברה שממציאה תשתית פיתוח משלה כדי לבנות אתר אינטרנט. אם קראתם את סעיף 1) ודאי שמתם לב שהגלגל הומצא כבר ואין צורך להמציאו מחדש. עדיין לא פגשתי מתכנת שהצליח לשכנע אותי מדוע התשתית שהוא כתב עבור החברה בה הוא עובד טובה יותר מתשתית קיימת (דג'אנגו, ריילס, סינטרה, CakePHP, סימפוני, AppEngine ועוד רבות) שנכתבה ע"י קהילת מפתחים בצורה מסודרת ולאורך זמן. לצערי, הדבר גובל בבורות ויהירות שעולות כסף רב אותו היה עדיף להשקיע בפיתוח המוצר עצמו.

5. ניהול קוד – מפתחים ויזמים יקרים, SVN הוא כלי לניהול קוד כמו שאינטרנט אקספלורר 6 הוא דפדפן טוב או כמו שהאתר העתידי שלכם יעבוד טוב על פנטיום 4. חוץ מכורח ההרגל (עליו נדבר עוד רגע קט) אין שום סיבה שלא להשתמש במנהל קוד מבוזר בעידן האינטרנט הנוכחי (גירסה 2.0 כך נאמר לי). מעבר לאפקט ה Cool (עיינו ערך "אגו") למנהלי הקוד המבוזרים יתרונות ברורים על חלופות הנושנות שיתרמו משמעותית ליעילות ויציבות סביבת הפיתוח המוצר שלכם.

6. כורח ההרגל – כולנו בני תמותה (למעט מתכנתי ++C) ואנשי הרגלים. חלקם טובים, חלקם פחות אבל את כולם ניתן לשנות. בבואכם להגשים את רעיונכם המקורי, הניחו שחלק ניכר מהבחירות הטכנולוגיות שתעשו ינבעו מתוך הרגל ונסיון קודם. טוב תעשו אם תנסו להפריך את הנחות היסוד שלכם (או לפחות לבדוק את אמיתותן) לפני בחירת הפתרונות הטכנולוגיים בהם תעזרו להוציא את יוזמתכם מן הכורח אל הפועל. אחת הדוגמאות הקלאסיות היא בחירת שפת התכנות בה כתוב היישום שלכם. למרות טענות הפנאטיים ש"אין כמו ג'אווה", ש "PHP היא השפה המתאימה ביותר לכתיבת אתר" או ש"פייתון פי 4 יותר מהירה מרובי אז ברור שנבחר בה" יש לזכור שההצהרות הללו באות לרוב מהכרות עם הקיים ולא עם החדש (דהיינו הרעיון שלכם). לכל שפה יש את היתרונות והחסרונות שלה ולכן הבחירה בשפת תכנות חייבת להיות כרוכה ביכולות של אותה שפה לענות על דרישות המוצר בצורה הטובה ביותר ולא ביכולות המתכנת להלל את מעלותיה ואת חסרונות השפות האחרות.

7. הטמעה רציפה ובדיקות אוטומטיות – הטמעה רציפה (Continuous Integration) ובדיקות אוטומטיות הם תהליכי עבודה המאפשרים חיסכון בתהליכי בקרת איכות ותורמים הן ליציבות והן לפשטות תהליכי פריסת הקוד על שרתי הקצה (deployment). כמיזם בתחילת דרכו, שקרוב לודאי עובד ללא מחלקת בקרת איכות, הטמעת תהליכים אלו יתרמו רבות לתהליך הפיתוח, יחסכו זמן יקר ויביאו לשיפור באיכות ויציבות המוצר.

8. אנשים – נסכים כולנו שללא הגורם האנושי, גם הרעיון הטוב ביותר לא יצא אל הפועל. מעבר למידות ותכונות האופי הרצויות לכם במועמדים לתפקידי מפתח טכנולוגיים, נסו למצוא אנשים שחיים טכנולוגיה ולאו דווקא אנשים עם ידע ספציפי. שפות תכנות אפשר ללמד בקלות, סקרנות ורעב לחדשנות קצת יותר קשה ללמד. רוב הסיכויים שאדם ש"חי טכנולוגיה" וטורח להתעדכן בנעשה ובמתחדש בגלקסיית הגיקים יביא עימו ערך מוסף למיזם שלכם שיתרום להצלחתו באופן משמעותי יותר מהחלופה היבשושית.

לסיכום, כמה טיפים כלליים מתפריט הקינוחים של המסעדה בסוף היקום:

  • ערכו הכרות עם מסדי-נתונים מבוססי-מסמכים (Document-Oriented Databases) דוגמת CouchDB, MongoDB ו Riak. מסדי הנתונים הללו נותנים מענה מצויין למגוון בעיות נפוצות באתרי אינטרנט גדולים שלמסדי הנתונים הקלאסיים (Relational Databases) קשה להתמודד עימן.
  • בדקו את Trac ואת Redmine המספקים פתרונות ניהול פרוייקטים ובאגים מצויינים ובחינם.
  • חקרו את שלל שרתי ה Web הזמינים לכל דורש – Apache, Lighttpd, NginX, Mongrel, Unicorn, Tornado ואחרים.
  • בדקו עלויות אחסון באמזון, Heruku, Google AppEngine או כל חברת איחסון מתאימה המספקת שירותי מחשוב מעוננים (Cloud Computing Services).
  • השוו יכולות בין סוגי שרתים שונים (לדוגמה, OpenSolaris לעומת אובונטו) לפני בחירת מערכת ההפעלה עליה ירוץ המיזם שלכם. לשם המחשה, התמיכה של OpenSolaris בניטור תהליכים בזמן אמת (dtrace) מהווה שיקול משמעותי אם מדובר ביישום המריץ תהליכים קריטיים.
  • ערכו הכרות עם סלניום, puppet, capistrano, Cruise Control, וכל כלי אחר שיכול להאיץ ולהקל על ניהול תהליכי הפיתוח שלכם.
  • הניחו שאינכם יודעים הכל – התייעצו, התעניינו והשתמשו בשירותי החיפוש של גוגל. עדיף לבזבז יום של מחקר בשביל לאשש את הנחת היסוד שלכם מלהתקע עם פתרון גרוע לזמן ארוך.
  • נשמו עמוק – זה לא שכדור הארץ עומד להיות מושמד בידי הווגונים.

זהר ארד

בן 35, קיבוצניק שהדרים לעיר הגדולה, מפתח client-side בנשמתו (מטהקפה, קול הקמפוס 106fm ואחרים). משתמש מקינטוש מושבע (שחוטא גם בלינוקס בשעות הפנאי). מעדיף הכל פשוט, מינימליסטי ועובד טוב ומשתדל להמנע מדברים עם הלוגו של מיקרוסופט ונהגי מוניות כעסנים. אוהב הרבה Web, מתובלת בג'אווהסקריפט, HTML, CSS, פייתון ורובי, ספרים, פפאיות ומוזיקה מהחנות (בדיסק המקורי). מתנודד תדיר בין אקזיסטנציאליזם לאינדיבידואליזם ונכון להיום עדיין אוחז ב-fetish לא מוסבר לצבים.

הגב

13 Comments on "מדריך הסטארטאפיסט לגלקסיה"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
צחי אפרתי
Guest

אחלה פוסט. במקרה אתמול פרסמתי בלוג עם עצות למי ששוקל לעבוד בחברת סטארט-אפ. נראה לי ששני הפוסטים מכסים את שני הצדדים של עובדים בסטארט-אפ: יזמים ועובדים.
http://bit.ly/6cSCak

נאור
Guest

אחלה פוסט. (ובאמת שני הפוסטים משלימים זה את זה)
והצעה – אולי שווה להקדיש סרייה של פוסטים על כל אחד מהטיפים – ברמה המקצועית יותר, יתרונות וחסרונות של כל אופציה, עבור איזה סוגי אפליקציות כדאי לשקול כל אופציה וכדומה – ברור שהמידע נמצא שם ברשת, אבל ראיתי לא מעט יזמים (וגם הטכנולוגיים שבהם) שפשוט "הולכים לאיבוד" מרוב אינפורמציה (שחלקה מוטה על פי הכותב)

יובל
Guest

אז כנראה שאני בן אלמוות, ותודה לC++

זהר
Guest

יובל, חוש ההומור הקלוקל שלי הוא שמביא אותי להזכיר בפרסומי מדי פעם שמתכנתי C++ אינם אנשים רגילים. שמחתי לתרום לתוחלת החיים שלך :)

נאור, אקח לתשומת ליבי ואנסה לחשוב על פורמט מתאים – קשה מאוד להתמקד בנושא כה רחב אבל אני מודה לך על ההצעה – היא מאוד במקום.

אפי
Guest
מצטרף למחמאות, אכן מאוד ממצה וכולל. אחד הדברים שכל סטארטפיסט מקווה לו הוא הצלחה. אחת 'מתופעות הלוואי' של הצלחה זה גידול מהיר וגיוס עובדים. כדאי להניח יסודות טובים כבר מהתחלה. לחלקם התייחסת הפוסט אבל תחת הכותרת הרגלי עבודה יש עוד הרבה דבריםץ אני מציע שניים: 1. code standards – מאפשר להבין קוד של אחרים (יש גם עזיבות, מילואים וכו'), להרגיל אנשים לכתוב נכון, יעיל. לטפל בקוד הגנתי וטיפול בשגיאות. אלו דברים שיחסית קל לכלול אותם תוך כדי פיתוח (ובד"כ בעלויות סבירות) אך להשחיל אותם לקוד כתוב לא כיף, אין 'תקציב' ועוד דברים רעים 2. טיפול בתשתיות – לא כל 'מתלהב… Read more »
רן רובינשטיין
Guest
רן רובינשטיין

איזה יופי של פוסט. כל כך הרבה פעמים אני רואה יזמים משקיעים חודשים ארוכים בפיתוח תשתיות שהיו יכולות להיפתר בהורדה של חבילה או שתיים מ sourceforge, ונשארים עם באגים ומערכות קשות לתחזוק.

לגבי ההערה על SVN קשה לי להסכים עם זה, אבל אולי זה מחוסר נסיון בשימוש במבוזרים. לדעתי האינטגרציות של SVN וכלי ה IDE הבשלים, מחפים על הביצועים הבינוניים. ההרגשה שלי היא שהיתרון המרכזי של מערכות מבוזרות הוא לא מהירות אלא זה שאין צורך באדמיניסטרציה מרכזית ותמיכה בהמוני מפתחים במקביל – לא רלוונטי לסטארטאפים

טיפ נוסף: Hudson במקום Cruise Control
http://hudson-ci.org/

Neta
Guest

מנסיוני, לרוב הבעיה בסטרטאפים (בעיקר בארץ) היא הפוכה – המון טכנולוגיה ומעט מאוד חשיבה על מהו המוצר, מי ישתמש בו, איך מגיעים לשוק ואיך עושים מזה כסף.
פעם כתבתי על זה בלוג: http://cafe.themarker.com/view.php?t=46066

יזם בדם
Guest

ידידי הבלוגר, לא תזיק לך קצת צניעות. וקצת עבודת שטח רצינית יותר.
SVN מציע גם פתרונות מבוזרים, ואני אישית תכננתי כאלה בארץ ובחו"ל.

אם אתה יזם אמיתי, אני חושב שהיית שמח מאוד לעשות פרומיל מהכסף שרץ בשוק העולמי על הפתרונות המבוזרים ש- SVN מציע… להיות שכיר בסטרטאפ עדיין לא הופך אותך ליזם.

זהר
Guest
שלום יזם בדם (חבל שאין שם מלא). אם תקרא את תחילת הפרסום תבחין בבקשתי את סליחת הקוראים על מה שעשוי להתפרש כדברי יומרה ואם תקרא את הפרסום עד סופו תבחין שלא התיימרתי בשום שלב להיות יזם. אין בכוונתי לפגוע בציפורי נפשו של איש ואם נפגעת מדברי אני מתנצל. לגופו של עניין, אני מודע לקיומן של גרסאות מבוזרות של SVN אך מכיוון שבמקור SVN לא תוכנן ככלי מבוזר, מנהלי קוד שנבנו מראש כמבוזרים עדיפים עליו לדעתי. לשם הדוגמה, זה כמו לקחת רכב כביש ולהסב אותו לרכב שטח – סביר להניח שתוכל לטייל איתו במדבר והוא ישרת אותך, אך לא טוב כמו… Read more »
trackback

[…] הפוסט מדריך הסטארטאפיסט לגלקסיה אנחנו עומלים רבות כדי להביא לכם את הידיעות המעניינות […]

שרון ושלר
Guest

יופי של פוסט, הצעת המשך – גיוס ההון הראשוני, אשמח לתרום מנסיוני

שרון ושלר

גלובל מרקטים
http://www.global-marketeam.com

פרויקה
Guest

תודה רבה. סופר אחלה פוסט.
המלצה חמה לכל מי שלא מכיר את הטכנולוגיות והמוצרים שבועז מדבר עליהם – להכנס ללינקים וללמוד…
הייתי מוסיף לפוסט עוד נקודה:
9. שימוש בתשתיות ענן – סופסוף סטארטאפ יכול להתעסק בעיקר ולא בתחזוקת IT. לדוגמא:
Google app engine
Amazon: storage (S3), computing (ec2) and DB
Source control/ bug management as a service

פרויקה
Guest

תיקון : בועז=> זוהר

wpDiscuz

תגיות לכתבה: