סנאפצ'ט זה לזקנים: באילו שירותים משתמשים בני נוער?

אם אתם בני 25 ומעלה, מתחזקים חשבון פייסבוק פעיל ובטוחים שמיוזיקלי הוא סוג של מחזמר – כנראה שאין לכם מושג ברשתות חברתיות. איך קרה שבני עשר השתלטו על הרשתות החברתיות בלי ששמנו לב?

מקור: Pixabay

מאת: דורין רוטנשטרייך רובין, NEXTER

בכיתה ב' קיבלתי את הטלפון הראשון שלי, שבישר על סופן של שיחות הגוביינא. הוא היה גדול ומגושם, והדבר הכי מסעיר שיכולתי לעשות איתו הוא לשחק סנייק. בכיתה ג' גיליתי את ה-ICQ, וכעבור שנתיים נוספות את המסנג'ר. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נתקלתי בלחץ חברתי דרך האינטרנט, כששיחות קבוצתיות הפכו במהרה למצעד דירוגי בנים-בנות. רק בכיתה ח' פתחתי חשבון פייסבוק, ואין שמחה ממני על הילדות נטולת המסכים שזכיתי לה.

בערך עשור מאוחר יותר, התמונה שונה לחלוטין. לבני העשר שאני מכירה (כי עדיין לא המציאו את האפליקציה שתחליף את הבייביסיטר) יש סמארטפונים הרבה יותר מתקדמים משלי, ואת השמות של חלק מהרשתות החברתיות שהם חברים בהן – אני אפילו לא לגמרי בטוחה איך הוגים. נדמה שלילדים ובני נוער יש עולם שלם שאנחנו פשוט לא חלק ממנו.

"הרשת החברתית הפופולארית ביותר אצל בני נוער היא וואטסאפ. מבוגרים לא תופסים אותה כרשת חברתית, אבל מבחינת בני הנוער, שחברים בעשרות קבוצות וואטסאפ, זה לגמרי נחשב", אומר יניב ויצמן, הבעלים של חברת teenk, שמתמחה בשיווק, פרסום ותוכן לקהל צעיר. "אחר כך, יש את יוטיוב, שהצמיחה דור שלם שצורך תוכן ותרבות בצורה אחרת לגמרי, ואת אינסטגרם".

מה בנוגע לרשתות החברתיות החדשות?

"2016 הייתה השנה של סנאפצ'ט, שהייתה בצמיחה מטאורית. אבל אני חושב שאינסטגרם ופייסבוק הצליחו להדוף אותה בזכות דברים כמו לייב, שהפכו לחזקים מאוד בקרב בני נוער".

באוגוסט האחרון אינסטגרם הציגה את "סטוריז" העתק כמעט מוחלט של סנפאצ'ט – מצלמים תמונות, מקשקשים עליה, מוסיפים כיתובים ואימוג'י ומאגדים לסיפורים שנעלמים אחרי 24 שעות. תוך חודשיים דיווחו באינסטגרם שהגיעו ל-100 מיליון משתמשים, ובינואר דיברו כבר על 150 מיליון. נראה שרבים נטשו את סנאפצ'ט וחזרו לרשת הוותיקה יותר מבית פייסבוק. עם זאת, סנאפצ'ט עומדת בפני אחת ההנפקות הגדולות בענף, עם שווי מוערך של כ-20 מיליארד דולר.

"השנה, הכוכבת היא המיוזיקלי, שהתחילה כרשת חברתית של ילדות לסרטוני ליפסינק (שבהם מזיזים את השפתיים לצלילי שירים מוכרים – ד.ר.ר) והתרחבה מאוד מבחינת הפיצ'רים שהיא מאפשרת והגילאים שהיא פונה אליהם. היום מיוזיקלי מאפשרת גם להוסיף פילטרים ולשנות מהירויות של סרטונים, כך שיש הרבה יותר מקום להיות יצירתיים. האפליקציה הזו בהחלט מאיימת על אינסטגרם, כי היא פונה לאותו קהל היעד, בגדול".

"אפליקציה נוספת שעשתה קצת רעש לאחרונה היא האוספרטי", מספר ויצמן, אבל לדבריו של ויצמן, בניגוד למיוזיקלי – האוספרטי אינה מהווה איום על השחקניות הגדולות: "האוספרטי הייתה פופולארית לרגע כי יש משהו מגניב בחוצפה שלה", אומר ויצמן. "אתה מנהל שיחת וידאו עם חבר, ואנשים יכולים להצטרף לשיחה כל הזמן, בלי לבקש. אבל הבעיה שלה הייתה שהיא זוללת סוללה, ובני הנוער לא סלחנים כלפי דברים כאלה".

מה בנוגע לפייסבוק?

"פייסבוק נתקלת באתגר גדול מול בני הנוער. בני 16-17 עדיין צורכים תוכן בפייסבוק, אבל כמעט ולא מייצרים תוכן, ובני 14 ומטה כבר כלל לא פותחים חשבון פייסבוק".

זה המקום להסביר שבעקרון, בשביל לפתוח חשבון בכל רשת חברתית שהיא, גם אם היו מיועדת לצעירים, צריך להיות בגיל 13 ומעלה. זו הדרישה של האפליקציות שנובעת מחקיקה במדינות שונות. אבל כמובן שאין אכיפה של זה. אף אפקליציה לא מבקשת אישור הורים אלא מספיק לציין תאריך לידה. אז כל הילדים שרשומים, מבחינת מפתחי האפליקציות, נולדו לפני 2004.

ואמנם, מיה, תלמידת כיתה ז' מרמת גן, שפעילה ברשתות החברתיות עוד מכיתה ה', מעידה על עצמה כי היא בין התלמידים הבודדים בכיתה שמחזיקים בחשבון פייסבוק: "זה די ישן, וילדים רוצים דברים חדשים. לכל החברים שלי יש אינסטגרם וסנאפצ'ט כדי להעלות תמונות, ולכל הבנות יש מיוזקלי, כדי לצלם סרטוני ליפסינק. לחלק יש האוספרטי, אני הכי אוהבת את אינסטגרם וסנאפצ'ט, שבה התמונות שמעלים נמחקות אחרי 24 שעות, אבל יש לי את הכול".

"בני הנוער תמיד מחפשים את הדבר החדש, עם הפיצ'ר המגניב שיאפשר להם לבוא לידי ביטוי בדרך יצירתית", מסביר ויצמן. "מעבר לכך, לרשת הוותיקה בדרך כלל נכנסים גורמים לא רצויים עבור בני הנוער, כמו הורים, מורים ומפרסמים. אתה לא רוצה להיות באותה רשת חברתית עם אימא שלך".

עד כמה הרשתות האלה מתחלפות במהירות?

"לוקח זמן עד שרשת חברתית תיכנס ותוטמע. כל הזמן קמות רשתות חברתיות שקורצות לבני הנוער, אבל בסוף יש להם מקום מוגבל על המסך, והם מאוד אכזריים כלפי אפליקציות וממהרים להעיף אותן. בסופו של דבר יש להם בדרך כלל 4-5 רשתות חברתיות, שלכל אחת יש את הייחוד שלה; גם זו כמות שדי קשה לתחזק".

אתגרים מסוכנים

תופעה נוספת ברשתות החברתיות היא הצ'אלנג'ים, האתגרים. גיא ברנשטיין, מנכ"ל משרד הפרסום Z מבית ציבלין, מסביר: "מדובר בטרנדים שנועדו להעביר מסר מסוים. האתגר המוכר מכולם הוא אתגר דלי הקרח, שנועד להעלות את המודעות ל-ALS, אבל כל הזמן יש אתגרים חדשים. לאחרונה, למשל, התפרסם אתגר בובות הראווה, שבו אנשים פשוט קופאים, בדרך כלל במקומות ציבוריים, כשהמצלמה עוברת דרכם. אלה הן דוגמאות להסתגלות המהירה של בני הנוער – אם הם ראו מישהו עושה משהו מגניב, הם יעשו את אותו הדבר בלי פחד".

אלא שאלה אתגרים חביבים ובלתי מזיקים ברובם. מקסימום קצת נרטבים או מתלכלכים ולא נעים. אנחנו נחשפים ברחבי הרשת גם לאתגרים מסוכנים יותר, שבהם צריך לנפח את השפתיים בצורה שעשויה לפצוע, לשתות ולאכול כמויות מסוכנות של מזון ומשקאות או לאכול בננות דרך גרביונים על הראש תוך סכנה של חנק.

"בארצות הברית הדברים האלה די פופולאריים, ובני נוער נוטים להיגרר אחריהם. בארץ, אנחנו לא רואים דברים כאלה בהיקף רחב. יש אתגרים טובים ומצחיקים ויש גם כאלה טיפשיים, אבל אני רוצה להאמין שהדברים הטובים גוברים על האחרים", אומר ברנשטייין.

ובכל זאת, אבא אחד סיפר לנו על אתגר שרץ ברשתות הללו לפני מספר שבועות, ובו ילדים מאתגרים אחד את השני לאכול ביצים לא מבושלות. "הדברים האלה קורים והם מגעילים, אבל זה לא תופעה כמו פוקימון גו שכל העולם לוקח בה חלק", מסבירה אורנה היילנגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח.

"ככל שמשתמשים יותר במצלמה, ככה הצ'לאנגים יהיו יותר שכיחים. כל אתגר שאנחנו רואים בעולם, עושה בסופו של דבר עליה גם לארץ. האם זה יתפוס או יהיה נחלתם של בני הנוער? לא בהכרח. זה עניין תרבותי. כך או כך, צריך להיות ערים לכך שיש צ'לנג'ים מסוכנים ולא נעימים וצריך לדבר עליהם עם בני הנוער ולהסביר".

היילנגר ממליצה גם להורים וגם לילדים לדווח למרכז לאינטרנט בטוח במקרה שרוצים לדווח על משהו מסוכן או בעייתי.

הסלבס החדשים

הרשתות החברתיות החדשות הצמיחו סלבריטאים מסוג חדש. גם אם אתם לא מכירים אותם, סביר להניח שהאחים הקטנים או הילדים שלכם צורכים את התוכן שלהם על בסיס יומיומי. אלה הם אנשים בעלי אלפים או עשרות אלפים של עוקבים, שהצליחו לפצח את הקוד ולפעמים אפילו לבנות קריירה מהרשתות החברתיות.

ליגל רז (18), היא יוטיוברית בעלת עשרות אלפי עוקבים באינסטגרם, יוטיוב, סנאפצ'ט ומיוזיקלי ("אני מתה על העולם הזה"), המיוצגת ב-teenk. בשנה האחרונה, היא משתפת את העוקבים בחיי היומיום שלה, בעיקר דרך סרטונים, וזכתה לקהל מעריצים רחב, החל מגילאי 12 ועד אנשים בשנות העשרים לחייהם ("קשת הגילאים רחבה כי אני פעילה בפלטפורמות שונות"). כמות העוקבים הגבוהה שלה מיתרגמת בקלות להכנסה ("זה כיף, אבל זו גם עבודה לכל דבר").

"בהתחלה לא ממש התחברתי לרשתות חברתיות, עד שזה הפך למקום שלי להביע את עצמי", אומרת רז. "כשהתחילו לעקוב אחריי, הייתי בטוחה שהמספר ייעצר בחמישים, אבל הוא המשיך לעלות, עד שהיום יש לי צופים אדוקים, שמחכים לסרטונים שלי. כמעט בכל מקום שאני הולכת אליו מזהים אותי, ומבקשים לחבק או להצטלם".

למרות הרשתות החברתיות החדשות שעלו לאחרונה, הפלטפורמה האהובה עליה היא עדיין יוטיוב: "ביוטיוב אתה יוצר תוכן, לא סתם מעלה תמונה. אתה מצלם סרטון כשאתה לבד בחדר ומרגיש שמישהו שם מקשיב לך. אנשים כותבים לי שבזכותי הם למדו לאהוב את עצמם, להיות נאמנים לעצמם ולא להתייחס לתגובות רעות, וזה מדהים".
"אלה שצוברים אלפי עוקבים ברשתות החברתיות הם בדרך כלל אנשים עם וואו פקטור, שגורם לאחרים לעקוב אחריהם", אומר ברנשטיין, "בדרך כלל, מדובר באנשים מעניינים שיודעים לייצר תוכן, הם לאו דווקא הילדים המקובלים של הכיתה".

להיות כוכב רשת זה עסק די משתלם. "אנחנו נכנסים לעידן שבו הגופים הגדולים ישלמו ליצרני תוכן. יוטיוב כבר עושים את זה, ופייסבוק בדרך לשם", אומר ויצמן. "מעבר לזה, לוקחים אותם לקמפיינים ומשתפים אותם במהלכים שיווקיים משמעותיים. כוכב כזה שמייצר תוכן בעצמו נותן למפרסם יתרון משמעותי".

"מבוגרים פחות מבינים את התקשורת הזו"

כבר יצא לי להיתקל בילדים שיושבים אחד לצד השני ומתכתבים. סיטואציה הזויה למדי, בעיני מי שאינו חלק מדור ה-Z. לדבריו של ויצמן, זה דווקא לגיטימי: "זה חלק מתקשורת, שאנחנו המבוגרים פחות מבינים. בכלל, לרשת החברתית יש מקום חשוב ביצירת הזהות ותחושות השייכות והמשמעות של בני הנוער, ובחיזוק הדימוי החברתי שלהם".

"הדור הנוכחי הוא אחד הדורות הכי מולטי טאסקינג ויצירתיים שהיו כאן", ממשיך ויצמן, "הם סתגלנים וחושבים מחוץ לקופסא, והרשתות החברתיות מאפשרות להם לעשות כן. אבל, מהצד השני, כשמוציאים את המכשיר הסלולארי מהמשוואה, קשה להם לדבר ולהביע רגשות, הם התרגלו לאמוג'יז".

בתוך כל זה, ההורים מרגישים מעט אבודים, ודומה כי ככל שעוברות השנים – הפער הטכנולוגי בינם לבין הילדים גדל. "זו ממש אובססיה", אומרת לי דניאלה, אם לילדה בת עשר, מתל אביב. "מהרגע שהיא מגיעה מבית הספר ועד הרגע שבו היא הולכת לישון, היא עם הסמארטפון, מתכתבת ומצלמת תמונות. אין תקשורת בינינו, לא משנה מה אני אומרת או עושה – אני מדברת אליה, והיא לא מגיבה".

למרות המאמצים, היא מתקשה לעקוב אחר הפעילות של בתה: "אני מסתכלת בלילה בטלפון שלה, אבל אני כבר לא מצליחה לעקוב אחרי קבוצות הוואטסאפ – יש 50-60 קבוצות, ובחלקן יש מאות הודעות ביום, ושלא נדבר בכלל על הרשתות החברתיות החדשות שאני לא מכירה. זו פשוט נהייתה התמכרות מטורפת".

בתה של דניאלה, עלמה, תלמידת כיתה ה', מספרת: "כמעט לכל הכיתה יש מיוזיקלי, לרוב הילדים יש אינסטגרם ולחלק יש סנאפצ'ט. לי אישית יש הכול חוץ מפייסבוק, כי אבא שלי לא מרשה לי וזה גם לאנשים גדולים יותר. בכלל, ההורים שלי מעורבים ודואגים לבטיחות שלי ברשת, ומוודאים מי האנשים שעוקבים אחריי".

לעומת עלמה, מיה בת ה-13, מעידה כי ההורים שלה הרבה פחות מעורבים: "להורים שלי אמנם יש פייסבוק ואינסטגרם, אבל הם לא כל כך מעורבים בפעילות שלי ברשתות האלה, וכשזה מגיע לרשתות חברתיות אחרות – הם כבר בכלל לא מכירים אותן".

כל ילד רביעי בישראל נפגע מפשיעה ובריונות ברשת

כשמדברים על רשתות חברתיות, די ברור שמי שלא שם – לא קיים. "זה חלק חשוב מאוד מחיי החברה שלנו", אומרת מיה. "לילד שאין את זה יהיה קשה יותר מבחינה חברתית". דווקא הנקודה הזו, הופכת את הרשתות החברתיות לקרקע פורייה לשיימינג, בריונות וחרמות. למעשה, מסקר שנערך בשנת 2015 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי כל ילד רביעי במדינת ישראל נפגע מפשיעה ובריונות ברשת, וכי כל ילדה עשירית חווה הטרדה מינית ברשת. יתכן שהמספרים עלו מאז, עם התפוצה של רשתות חברתיות וסמארטפונים.

"ילדה מבית הספר שלי היא אינסטגרמרית מפורסמת, יש לה יותר מ-10,000 עוקבים", מספרת מיה. "אבל, היא מקבלת המון תגובות רעות. אומרים לה שהיא שמנה, מכוערת, שהיא לא מבינה מהחיים שלה. ההורים שלה יודעים מזה, אבל אין להם באמת מה לעשות".

נתקלת בהטרדות מיניות ברשתות החברתיות?

"אני אישית לא, אבל חברות שלי כן. בכל אופן, מדברים איתנו על זה בבית הספר, אומרים לנו להיזהר מכל מיני אנשים ואפילו ממחיזים כל מיני מקרים ומציגים לנו. אני חושבת שזה עוזר למודעות, אבל מבוגרים לא לגמרי יכולים להבין את ההתנהלות ברשתות החברתיות".

"החרם החדש הוא להסיר מישהו מקבוצת וואטסאפ", משתפת דניאלה, אמה של עלמה. "לא פעם אני רואה שהילדים מתווכחים ומעליבים אחד את השני בקבוצות. עכשיו אנחנו בתקופה יחסית רגועה, אבל בחופש הגדול זה היה אסון. הייתה תקרית אחת, שבה ראיתי שמקללים בקבוצת הוואטסאפ ילד אחד פחות מקובל. התקשרתי לכמה אימהות וזה טופל. היום, כמה חודשים אחרי, כשמספר הקבוצות וההודעות גדלו באופן משמעותי, קשה לי לעקוב אחרי זה".

"ילדים ובני נוער היום מודעים יותר להשפעות של שיימינג ובריונות ברשת, אבל עדיין, אצל ילדים כמו ילדים – האצבע קלה על ההדק", אומר ברנשטיין. "בכל הנוגע להפצת תמונות אינטימיות – בארץ הדברים האלה עדיין הרבה פחות נפוצים מאשר בחו"ל. זה קשור לאופי הישראלי הקונסרבטיבי ולמודעות הגבוהה לחיי הפרט. אבל, דברים כאלה עדיין קורים".

בחודש שעבר, החליטה ממשלת ישראל על הקמת מערך לאומי למניעת אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער ברשת (מערך מאו"ר), בהובלת המשטרה. המערך עתיד לכלול, בין היתר, יחידה ייעודית משטרתית לפשיעה כלפי קטינים באינטרנט, ומוקד לאומי להגנה על הילד, שירכז פניות בנושא בריונות ופשעי רשת 24/7.

"כשאני מסתכלת על זה מהצד השני – הרשתות החברתיות הן גם הזדמנות מבחינה חברתית", מוסיפה דניאלה. "הילדים משתמשים בהן כדי לקבוע מפגשים חברתיים בקלות, וגם יוצרים קשרים חדשים, כך שילד שיש לו בעיה חברתית – מקבל אפשרות למצוא חברים במקום אחר. בכל אופן, ההורים צריכים לנסות להדביק את הפער הטכנולוגי, להסביר לילדים ולצייד אותם בכלים כדי להתנהל נכון ברשתות החברתיות".

הכתבה פורסמה במקור ב-NEXTER

לקריאה נוספת:

מחלה טרמינלית

5 טיפים לוואטסאפ שאתם חייבים להכיר

 

NEXTER

הגב

2 Comments on "סנאפצ'ט זה לזקנים: באילו שירותים משתמשים בני נוער?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
משתמש
Guest

זה מאוד מעצבן שאתם רושמים בעברית דברים שהם לא בעברית. פשוט תרשמו Snapchat, ו- Houseparty, למה זה כל כך קשה? יותר קשה לרשום את זה בעברית, ואז גם לא מבינים בהתחלה…

זקן בן 28
Guest

וואו כ"כ!!!
לקח לי כמה דקות להבין שהאוספרטי זה HouseParty ולא אוספרטי או osperti.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: