אין כסף לקוטג', לאייפון דווקא יש

זה לא חדש שיוקר המחיה שערורייתי, ועדיין כמעט לכל אחד בארץ יש טלפון חכם ויקר. לא עדיף לחסוך? מסבב ראיונות שערכנו מסתבר שלא, אבל ישנה בעיה אחרת, והיא ממש לא קשורה לכסף

תמונה: יח"צ

הכירו את נ', צעירה ממרכז הארץ, עוסקת בתחום הטיפולי, ומרוויחה כ-4,500 שקלים בחודש. 2,700 מתוכם, לפעמים פחות, לפעמים יותר, הולכים על הוצאות שוטפות – שכר דירה, אוכל, חשבונות.

כמו רבים מבני גילה בימינו גם נ' עושה פשרות כלכליות רבות. למשל היא מוותרת על מוצרים בסופר כי הם יקרים, היא גרה באזור טוב פחות מזה שהייתה חפצה בו, לא קונה כמעט ביגוד ועל חו"ל אין על מה לדבר. אבל אם תסתכלו לה בכיס, תרתי משמע, תגלו שם אייפון. הסיבה? הנוחות, הפינוק, והחבילה הנוחה יחסית שהציעה לה ספקית הסלולר. מחיר התענוג? 250 שקלים לחודש, שהם 3,000 שקלים בשנה אותם יכלה נ' להוציא על דברים חשובים הרבה יותר מהמכשיר היוקרתי.

האם היא צריכה אותו לעבודתה? לא בהכרח. האם חיי היום-יום שלה לא היו יכולים להתנהל בלעדיו? קשה להניח. ועדיין היא עושה שימוש דווקא בו. בעבר היא גם ספגה את העלויות, כעת היא כבר לא יכולה, הוריה נושאים בנטל. לו יכלה, הייתה אולי מחליפה אותו במכשיר פשוט יותר, אבל חברות התקשורת בארץ פועלות כך שגם אם נרצה להחליף, עדיין נאלץ לשמור את המכשיר היקר יותר אצלנו ולשלמו עד תום, כך שברגע שקניתם אחד זו חתונה קתולית – לעולם לא תיפרדו.

אין כסף? קחו אייפון

מה עוד לא אמרו על הסמארטפונים, שמהווים חלק כל כך נרחב מחיינו. אמרו שהם הורסים את היכולת לתקשורת בין-אישית, שהם הופכים את כולנו לסוג של אוטיסטים, שבגללם אנחנו כולנו ממצמצים, פוזלים, מכורים למסכים.

אבל המכשירים הקטנים האלה מסוכנים הרבה יותר, כך מסתבר. כי המכשירים האלה, שנמצאים כבר כמעט בכל בית (ובכל כיתה, ובכל פלוגה…), מכניסים את כולנו לסחרור בלתי סופי של חוסר יכולת לדחות סיפוקים. ואני לא מדברת רק על המדיה החברתית שבגרסתה הסלולרית מאפשרת ואף דורשת התייחסות תמידית, אלא גם ובעיקר על המכשירים עצמם, שרק הולכים ומשתכללים, הולכים ומתייקרים. וכך, גם כשאנחנו מרוויחים שכר מינימום (או משהו שלא רחוק ממנו), אנחנו מוצאים את עצמנו מתפשרים על הרבה מאוד דברים החשובים לנו, אבל על דבר אחד אנחנו לא מוותרים: על המכשיר החכם, ואם אפשר שיהיה הכי חדש, הכי גדול (או הכי קטן), הכי משוכלל.

כך למשל ל', מורה במקצועה, ממרכז הארץ אף היא. בתור מורה מתחילה, היא מרוויחה כ-6,000 שקלים בחודש, לאחר התרוצצות בין מקומות עבודה שונים. ההוצאות, כשאת מוכרחה גם להתנייד בין מקומות העבודה, ולאכול מדי פעם, מגיעות כמעט לאותו סכום.

לעומת הרבה משתמשים אחרים עמם שוחחתי להכנת כתבה זו, ל' באמת עושה שימוש בסמארטפון – גלקסי 2 במקרה שלה – לצרכי עבודה ולא לצרכי משחקים / פייסבוק / טוויטר. ועדיין, על הרבה דברים היא תתפשר, על הסמארטפון לא. "אני אוכלת בחוץ מעט מאוד, יוצאת מעט מאוד וכמעט שלא הולכת להופעות, שהיו הבילוי העיקרי שלי כשהרווחתי יותר. אני מנסה לבחור דברים זולים יותר בסופר, אבל לא מוותרת על איכות בדברים החשובים, ונעזרת בהורים. בגדים אני קונה לעצמי מעט מאוד ורק במבצעים שברור לי שהם משתלמים".

תמונה: flickr, cc-by, philcampbell, כבר הרבה מעבר לסמל סטטוס

המספרים לא משקרים

כשזה מגיע לכיס שלנו, המצב נהיה הרבה יותר חמור. כמות הוויתורים שאנשים מוכנים לעשות במצב כלכלי גרוע היא עצומה, אז למה הם לא מוותרים על מכשיר שעלותו אלפי שקלים, וזה עוד לפני חבילת הגלישה והחריגות ממנה שעולות הון לא קטן מדי חודש בחודשו?

כמובן שהבעיה לא מתחילה ו/או נגמרת אצלנו. בארצות הברית למשל, יותר ממחצית מבעלי הטלפונים הסלולריים מחזיקים מכשירים חכמים מהסוג היקר, דוגמת אייפון או גלקסי. מחקרים של הממשלה האמריקנית מראים כי אנשים ביזבזו במהלך ארבע השנים האחרונות יותר כסף על חשבונות הסלולרי שלהם מאשר על ארוחות במסעדות, בגדים או בילויים. כרגע עוד אפשר אולי לומר כי אנחנו חיים בחברה צרכנית, שהשיקולים שלנו אולי מוטעים קצת, אבל בטח שלא באופן קריטי. יש גם כאלה שיאמרו שסוג התקשורת בעולם הפוסט-פוסט-מודרני השתנה וכיום הודעה בנוטיפיקיישן סנטר שקולה לחיבוק של פעם. אבל הבעיה היא שהמצב הולך ומחמיר.

בעוד שהמצב הכלכלי ברחבי המדינה הולך ומתדרדר, ויותר ויותר אנשים מגיעים אל פי פחת, מצב הוצאות הסלולרי שלנו רק הולך ותופח. חברות הסלולר, שיודעות איזה מכרה זהב יש להן בכיס, מעלות את התעריפים חדשות לבקרים, ומציעות מהירויות גלישה טובות יותר, או תוכניות דאטה מהמשובחות שיש.

רוצים לאמוד את העליה במחירים? שום בעיה. בשנת 2007, כשאפל יצאה עם האייפון הראשון, העלות השנתית של תוכנית הסלולר במשפחה אמריקנית ממוצעת הייתה 1,100 דולרים. ב-2011 היא הייתה גבוהה ב-200 דולרים יותר, וזה לא כולל את מחיר הסמארטפון עצמו. במשפחות בהן ישנו יותר מסמארטפון אחד, המספרים קופצים מייד, והממוצע עומד על 4,000 דולרים בשנה. שזה כמעט 16,000 שקלים, שזה המון כסף במונחים של סל מזון בסיסי. סכום ההוצאות על המזון בבית אמריקני ממוצע, אגב, ירד ב-48 דולרים לחודש. נחשו לאן הם הלכו.

מי רוצה לעשות שינמוך?

תמונה: flickr, cc-by, clevercupcakes, מקצצים במקומות אחרים עבורו

ועדיין, לחזור לטלפון טיפש? אני מכירה כמה אנשים שיעדיפו שיתפסו אותם צופים בפורנו במשרד. עבור כמה מהמשתמשים מדובר בסמל סטטוס עליו לעולם לא יוותרו, אחרים משתמשים במכשיר מדי יום לצרכים שונים, ואילו יש גם כאלה שפשוט התמכרו לנוחות. "הסמארטפון שלי הוא הרכוש שלי, וכמו שלא אמכור את מסך המחשב שלי כדי לקנות אחד ישן יותר וזול יותר, לא אעשה זאת גם עם המכשיר שלי", הסבירה ל'. יש לציין שבניגוד לרבים אחרים, את המכשיר שלה היא קנתה באופן פרטי ולא דרך חברת הסלולר. "גם היום הייתי קונה סמארטפון, אולי אחד זול יותר, אבל סמארטפון", המשיכה. "זה כלי עבודה עבורי ועוזר לי לנהל את עצמי בכל מיני תחומים בחיים. העולם התקדם ולהשאר מאחור כשיש משהו כל כך נוח, זה לא מתאים לי".

אצל א', פקיד מהצפון, התמונה הופכת לחדה עוד יותר. עם 5,500 שקלים בחודש, לאחר שיקלול שכר דירה, החזרי הלוואות ועוד, הוא בקושי סוגר את החודש, והפשרות, כמובן, נמצאות כמעט בכל סעיף: "מפאת המצב של איזון שברירי בין הכנסות להוצאות, אני משתדל לשקול היטב כל הוצאה שאיננה בסיסית… בשורה התחתונה, כשמגיע הראשון לחודש ואני לא במינוס מטורף, אני נושם לרווחה ששרדתי את החודש".

ומה בכיס? אייפון 4, בעלות חודשית של 300 שקלים, הכוללת בין היתר חבילת שיחות, הודעות וגלישה. נכון ש-300 שקלים לא יגרמו ל-א' לצאת מהמינוס, אבל במצטבר מדובר בלא מעט כסף. אז למה לא לעבור למכשיר זול יותר? "אני מרגיש שאייפון הוא מצרך יסוד בחיי, כלומר, בסיסי ומהותי להתנהלות חיי. אני בטוח שיש הרבה אנשים שעבורם זה פריט קישוטי ולא חיוני, אבל עבורי, כרווק, שחלק מחייו זה להיות בקשר עם חברים כל הזמן, אני חש שללא טלפון חכם הצמוד אליי בכל עת, איכות חיי תיפגע באופן דרמטי".

ואולי זה לא הכסף

כל המרואיינים בכתבה זו הם אנשים שעובדים למחייתם, ומנסים להתפרנס בדוחק. רובם פעילים חברתית, מאלה שיצאו בקיץ שעבר לרחובות. יש להם מודעות חברתית וסביבתית רחבה, עמדות פוליטיות ברורות ורהוטות, ויש להם גם מה להגיד על המחשבה שאם אין לך כסף, אולי תחזור לנוקיה, והכוונה אינה ללומיה החדש.

"ישנה גישה פטרנליסטית, מתנשאת ומעוותת של רבים מאלה שמצבם הכלכלי שפר עליהם, ובוודאי מצד אלה שלא היו צריכים להתאמץ, למשל כאלה שקיבלו כסף מההורים, כלפי המעמד הבינוני ומטה", הסביר א'. "כאילו אנחנו צריכים לחיות בפח זבל ולאכול לחם עם מרגרינה, על מנת להוכיח את מסכנותנו". לדבריו, "עוני לא מוגדר רק כחרפת רעב, אנחנו לא בהודו, ובעולם המודרני יש דברים שאנשים צריכים גם מעבר להגדרת האו"ם של מוצרי בסיס. אז לא טסתי לחו"ל מעולם, אני לא יוצא לחופשות בבית מלון, אני מתנייד בתחבורה ציבורית וקונה בסופר בזול. זה לא אומר שאחרי שעות העבודה אני אמור לחזור הביתה ולשבת בחושך עם נר".

אבל הכתבה הזו אינה על הכלכלה המתדרדרת, על הפערים החברתיים והתפישות השונות בין בני המעמדות השונים. היא גם לא על הקושי הרב הטמון בלהיות צעיר בישראל 2012, היא על סמארטפונים ועל ההשפעה שלהם על חיינו. אולי יותר מכל, אלו סדרי העדיפויות שלנו שהשתנו, ההגדרה של מה נחשב לבסיסי ומה לא, או כמו ש-א' בחר לתאר זאת: "אני לא יודע איך חייתי בצורה מלאה לפני שהמכשיר היה ברשותי. בלי אייפון, זה כמו ללכת ברגל כשכולם נוסעים ברכב, או לפחות באוטובוס".

מראיונות רבים שערכתי לצורך הכתבה עולה שבניגוד לנעשה בארצות הברית, תמונת המצב בארץ מעט שונה. כן, אנחנו במיתון כלכלי, ואנשים רבים נאלצים לעשות פשרות כואבות באיכות החיים שלהם, אבל הדיכוטומיה של סמארטפון אל מול רעב לא קיצונית כמו זו אותה מתארים החברים מעבר לים, שם הכל גדול יותר, כנראה גם המצוקה. בנוסף, מסתבר שמשתמשי הסמארטפונים פה מתייחסים אליהם כאמצעי ראשון במעלה ליצירת תקשורת בערוצים השונים, המחליפים את התקשורת הבינאישית הישנה.

רבים מהמרואיינים זיהו אלמנטים של בדידות, אותה הם מפיגים באמצעות המכשירים החכמים. אבל האם לא מדובר בחרב פיפיות? הרי אנחנו תמיד מזהים את הבעיה, אבל לא תמיד מקשרים אותה לטכנולוגיה החדשה. בהתחלה אנחנו מוצאים תירוצים, אבל כבר לא יכולים להתחמק מהידיעה שכבר חודשים שלא יצאנו עם בן/בת הזוג והסתכלנו אחד לשני בעיניים. הסיבה: או שלא יצאנו כלל, כי המצב הכלכלי לא מאפשר זאת, או שדווקא כן יצאנו, אבל במקום להתייחס זה לזו התייחסנו למכשירים שכבר ממזמן לא נמצאים רק בכיס.

אי אפשר להתחמק מהמחשבה שפעם היה חשוב לאכול טוב, לחיות טוב, לבלות עם האהובים עלינו. היום כנראה שמשמעותי יותר להרגיש שיש לנו בכיס את מוקד השליטה שלנו בעולם, את המכשיר איתו לרגע לא נהיה לבד, אבל מי יודע אם אי-פעם נהיה יחד.

נועה זהבי רז

נועה רז, בת 30. חיה באינטרנט מאז 1999, חובבת ג'אדג'טים אך לא יודעת מה עושים איתם, וכותבת, בעיקר על כלום.

הגב

17 Comments on "אין כסף לקוטג', לאייפון דווקא יש"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
גיל
Guest

שטויות. נניח שהייתה מוותרת על אייפון. מה בדיוק הייתה יכולה להשיג ב-3000 ש"ח שחסכה? האם היא יכלה לגור בשכונה יותר טובה? לא, כי הפער במחיר שווה ערך ל-12,000 ש"ח לפחות (לא כולל ארנונה גבוהה יותר, יותר ועד בית וכו'). האם יכלה לשפר את אמצעי התחבורה שלה ב-3000 ש"ח? אל תצחיקו אותי. אז איך החיים שלה יכלו להשתפר? אה, היא יכלה לקנות יותר קוטג' בסופר בשוטף. עצוב, אבל באמת עדיף אייפון. אין ספק שיחסית לדברים שאפשר להשיג בארץ ב-3000 ש"ח, הוא יסב לה הכי הרבה הנאה ואיכות חיים.

סתם אחד
Guest

אני אפילו לא אקרא את הכתבה; הכותרת הספיקה:
במדינה נורמלית יש לאדם עובד מספיק כסף לשלם שכר דירה, לשלם תשלום חודשי על סמארטפון, לשלם על כבלים, לתדלק (או לנסוע בתחבורה ציבורית בנ"י) ולהזין את בני משפחתו (וזה כולל גביע או שניים של קוטג' בשבוע).

בישראל זה לא המצב. למה? כי שכה"ד גבוה, כי האייפון עולה הרבה יותר, כי הוט ויס הן מונופול, כי הדלק רק עולה ויחד איתו מחיר התחבורה הציבורית, ושאני לא אתחיל לדבר על אוכל. ובמקביל לכל זה, השכר נשאר אותו דבר.

Moshes
Guest

רוב ה"מדינות הנורמליות" קורסות תחת נטל חובות נוראי שהן מורישות לדורות הבאים שלא מבינים למה פתאום אין כסף, ישראל היא מהמדינות הבודדות ששרדה את המשבר הכלכלי במצב סביר.

רוצה מותרות מכסף שאין? בזבז בכרטיס האשראי שלך כמה שאתה רוצה, מדינה נורמלית לא לוקחת עוד חובות כשאין כסף ושורפת את עתיד הדורות הבאים.

סתם אחד
Guest

דירה זה "מותרות"? או שאולי אתה מדבר על דלק? או על גביע קוטג'? או על חבילת ערוצים בסיסית?
כמו שאמרתי, בכל המדינות הנורמליות (ואין צורך להשתמש במרכאות) אדם עובד יכול להרשות לעצמו את כל זה, ועוד לשלם על סמארטפון.

עודד
Guest
הכל זה עניין של מותרות. אנחנו לא יכולים לקבל הכל. גם סמארטפון, גם מסעדות, גם טיולים לחו"ל, גם טלויזיה חדשה וגם לקנות בגדים כל יומיים. אז אנחנו בוחרים מה עדיף לנו. יש כאלה שיקנו בגדים ויש כאלה שיקנו סמארטפון. אני יודע שויתור על כל המותרות הללו לא יתנו לנו כסף כדי לקנות דירה. אבל עדיין מדובר בסכומים שמצטברים מחודש לחודש ויכולים לגרום לנו להסתובב עם פלוס או עם מינוס בבנק. אני ויתרתי על סמארטפון וההוצאות הסלולאר שלי מסתכמות ב2 שקל ממוצע בחודש (אני משלם 10 אגורות לדקת שיחה בהוט מובייל) ואת כל השיחות שלי אני עושה מהעבודה. אבל מצד שני… Read more »
קובי
Guest

בקשר למחאה שהייתה בקיץ 2011, ראו שלחלק מהמפגינים יש סמארטפון. על זה אמר שטייניץ (מקווה שאני לא מתבלבל בשר): "אני לא מאמין לאנשים שביד אחת מחזיקים שלט של צדק חברתי וביד השנייה מחזיקים אייפון", משמע שניתן להקריב את האייפון כויתור ולשפר במעט את איכות החיים.

רועי
Guest

הסמארטפון נעשה יותר ויותר חלק אינטגרלי מהחיים. אם אין לך סמארטפון נשארת קצת מאחור. בדיוק כמו טלפון קווי בבית לפני 50, כמו טלוויזיה לפני 40 שנה והסלולרים הראשונים לפני 15 שנה.
זה לא אומר שאי אפשר בלעדיו, אבל הוא בהחלט משנה את החיים והוא כבר לא מותרות.

טנטו
Guest

המלך הוא ערום"!!!
*********************

-אתם, תינוקות שנשבו, רוכשים סמארטפונים באלפי ש"ח…מיתון או לא מיתון..אז יאללה…, פועלים במפעלים בסין עובדים בתנאי עבדות?-למי אכפת!.
העיקר, שאני מדושן-עונג עם האייפון 5 שלי
ילדים בכיתה ה' עם מכשירים שהשומר בכניסה צריך לעבוד (בשכר-רעב של 23 ש"ח ברוטו לשעה), צריך לעבוד שנה שלמה עבורם…
מפונקים ללא תקנה… זה אנחנו… החברה "המערבית". פחחח

אורי
Guest

סמארטפון זה דבר נפלא, אבל הסמארטפונים הנפוצים הם משום מה היקרים ביותר.
יש כל כך הרבה פלאפונים זולים וטובים כמו הסמסונג גלקסי מיני שעולה 500 שקל, ועד פלאפונים סינים סופר מתקדמים של ZTE, STAR או HERO שעולים אפילו פחות.

אנחנו עדים לכשל שוק למהדרין

עדי
Guest

רק שבארה"ב גלאקסי S3 עולה 1000 שקל לא 3000 ושכר המינימום גבוה פי 2 מבישראל.

אחת
Guest

אז תקני בארה"ב (איביי) במקום להתלונן ולהמשיך לקנות פה במחיר פי 3, ואם תמצאי שם ב1000 אני אקנה לך

אחת
Guest

זאת כתבה ישנה? מי משלם היום יותר מ99 שקל בחודש?

אני דווקא בעד סמארטפונים, החיים הרבה יותר נחמדים איתם, ואם מישהו רוצה סמארטפון, שיהנה.
הבעיה שלהם היא שהם לוקחים אותם ב36 תשלומים, משלמים פי 2 על מכשיר ובסוף כבולים לחבילה ישנה במחיר מופקע, בלי שום יכולת לעבור חברה.
סמארטפון זה עדיין מותרות, זה משהו שקונים רק כשיש כבר כסף בבנק (זה לא כזה סיפור לחסוך 2500 שקל), לא ב2 תשלומים, ובטח לא ב36.

לילי
Guest
אני לגמרי מסכימה עם התופעה. עדיף סמארטפון על מסעדות ובגדים. לא צריך להיכנס לחובות בשבילו אבל כן אפשר להחליט שחוסכים כמה חודשים וקונים מכשיר. אגב, לא חייבים את המכשיר הכי חדש. אפשר לקנות למשל גלקסי 2 שאמור להיות מכשיר מעולה. אין מה לעשות. טכנולוגיה זה העתיד. טלפונים חכמים הם חלק מהעתיד. מסעדות – אולי אפילו שייך לעבר. אני כבר לא נהנית ממסעדות כמו פעם. זה פשוט כבר לא אותו כיף. בגדים – רוב הזמן אנחנו קונים בגדים בגלל אנשי שיווק ואופנה ששכנעו אותנו שאנחנו צריכים/רוצים. אפשר לקנות הרבה פחות… אופנה זה משהו שנועד לגרום לנו לבזבז עוד כסף בכך שנרצה… Read more »
שחר
Guest

הכתבה מאוקטובר 2011 כנראה. מחירי החבילות ירדו בצורה דרסטית בשנה האחרונה, ומי שמשלם יותר מ100 ש"ח בחודש לתקשורת סלולרית הכל כלול הוא פראייר שאין כדוגמתו.
בקשר לעלות המכשירים – כנ"ל. כבר פורסמו תחקירים רבים על כך שמחירי הסמארטפונים מנופחים ברשתות הסלולריות בעשרות אחוזים. אפשר לקנות אייפון 3 ב1000 ש"ח באופן פרטי (זה יוצא 30 ש"ח לחודש בחישוב לשלוש שנים), כך שהעלות ה"אמיתית" של סמארטפון כולל חבילה הוא בערך 130 ש"ח בחודש. די רחוק מהמחירים המוגזמים שהועלו בכתבה.

תלינקו
Guest

מדוע לא שאלת את המרואיינים את השאלה האחרונה? "למה את/אתה חושבים שיותר טוב לכם לצ'וטט מליצור קשר אנושי ישיר?" חבל נתת להם להתחמק מלהודות שהם בעצם בורחים מקשרים משמעותיים ואיכותיים לכמות גדולה של קשרים "מאורגנים היטב" אך קצרים ושטחיים. הם לא הולכים למסעדות ולא נוסעים לחו"ל לא בגלל הכסף – אלא בגלל שבשביל חוויות כמו מסע ביחד, ארוחה, צריך חס ושלום להשקיע במישהו יותר מדקה צ'יטוט ולהסתכן ביותר ביזבוז זמן במקרה שזה לא עובד.

אחד שדוחה סיפוקים
Guest
אחד שדוחה סיפוקים

אויש, כמה בכיינים.
אני עובד הייטק שמרוויח שכר הרבה מעל הממוצע ועדיין לא קניתי סמארטפון.
אני רוצה לקנות כבר שנתיים, ממש רוצה, אבל לא מוכן לשלם אלפיים ש"ח עבור מכשיר שתוחלת החיים שלו היא שנתיים, מקסימום שלוש.
עכשיו יצאו סמארטפונים שפויים שמחיר יחסית סביר (אלף ש"ח למכשיר ברמה קצת מעל הגלאקסי מיני) אז רכשתי אחד עבור אשתי.
להאשים את המדינה שאין לי זה ילדותי מדרגה ראשונה. כמו שנאמר, תדאגו להיות יצרניים ולהרוויח הרבה כסף. רוצים שינוי? תייצרו אותו.

אלירן
Guest

בדיוק כך! אנשים מוציאים אלפי שקלים על סלולרי כאילו כלום!

לא משנה עד כמה הוא חכם – להוציא 3000,4000 ויותר על סלולרי זו טיפשות לשמה. ואחר כך מתלוננים שאי אפשר לחיות כאן..

כולה פלאפון

וכן , גם לי יש סמארטפון , של HTC שרכשתי ב 1800 שח רק אחרי שוידאתי שאני יכול להרשות לעצמי , וזה היה הטופ של הטופ שהיתי מוכן לשלם ..

wpDiscuz

תגיות לכתבה: