שבעה מומחים משיבים: האם נכון להתחיל במובייל?

המחלוקת: האם להתחיל קודם כל במובייל ואז לעבור לפלטפורמות אחרות ואולי בכלל שווה לוותר עליהן? שבעה מומחים התכנסו להשיב על השאלה

mobile smartphone via CC0 via jeshoots

mobile smartphone via CC0 via jeshoots

מאת שי בן-ברק, מאפיין UX בכיר למערכות מורכבות ולמערכות בעלות משמעות, מנהל UXD.

"קודם כל מובייל", קרא לוּק וְרוֹבְּלֶוְסְקִי בספר שלו Mobile First, שיצא לאור בסוף שנת 2011, וציווה עלינו לאפיין, לעצב ולפתח מוצרים קודם כל למכשיר הנייד – זה שנמצא איתנו תמיד, בכל מקום ובכל זמן; ורק אחר כך לדסקטופ. קצת יותר מארבע שנים חלפו מאז ואנחנו רואים המון מוצרים דיגיטליים, שישרו קו עם הקריאה הזאת – מפתחים קודם כל למובייל ולפעמים רק למובייל.

אלא שמסתבר שזה לא כל כך פשוט: מזה זמן אנחנו יודעים שרוב המשתמשים כמעט ולא מורידים אפליקציות חדשות מצד אחד, ומצד שני, אם כבר משתמשים במוצר או בשרות דיגיטלי חדש, קיימת ציפייה לזמינות שלו במגוון ערוצים ולא רק במובייל – בכל זאת לגישה באמצעות מסך גדול ומרווח יש יתרונות על פני המסך הקטן של הטלפון. הסוגייה מסובכת עוד יותר, כאשר מפתחים מוצרים שנועדו לשימוש בארגונים או על-ידי אנשי מקצוע – שם לפעמים הצרכים, התהליכים והמידע, שצריך להציג, מורכבים יותר.

אז מה הגישה הנכונה כשמפתחים מוצר חדש? האם צריך להיות הבדל בגישה בין מוצר, שנועד לשוק צרכני, לבין מוצרים שנועדו לאנשי מקצוע או לארגונים?

חפשו את "קפיצת המדרגה" בערך שאתם נותנים למשתמשים

כשהייתי נער, פיתחתי כפית מושלמת למילוי מלחייה. הכפית הזו עזרה לאבא שלי למלא את המלחייה, בדיוק כמו שהוא היה רגיל, ושיפרה מאוד את הביצועים שלו בהשוואה לשימוש בכפית רגילה – גם מבחינת מהירות הביצוע (יעילות) וגם מבחינת הדיוק (פחות לכלוך מסביב). זו באמת היתה כפית מאוד מוצלחת לאותה מטלה, אבל לא נראה לי שהיה כיף לאכול איתה גלידה… הערכים של מוצר הם לעולם אינם ערכים מוחלטים – הם תמיד נמדדים ביחס לצרכים של המשתמשים, להרגלים שלהם ולהקשרי השימוש. זמינות במובייל היא ערך מוצרי, שצריך להבחן תוך התחשבות בהקשרים הללו ולא להיות מוכתב לפי אופנה או מגמת שוק.

כאשר מגדירים מוצר, בעלי העניין צריכים לשאול את עצמם (וגם לבדוק) איפה, איך, למה ומתי ישתמשו בו המשתמשים הפוטנציאליים. הם גם צריכים לתת את הדעת על רמת המורכבות של המוצר ועל כך שהחלטה ללכת קודם כל על מובייל, תאפשר להם להציע פחות פונקציונאליות, בעיקר בגלל מגבלת המקום על המסך. רק מוצר פשוט יחסית יכול לבוא לידי ביטוי מלא בסביבת המובייל. ברגע שהצרכים הופכים להיות מעט יותר מורכבים – בין אם מדובר במשתמש ביתי ובין אם מדובר במשתמש מקצועי – משתמשים יצפו לאפשרות לגשת למוצר גם באמצעות מכשירים, שיש להם מסך גדול יותר ומקלדת נוחה יותר.

ברור שבטווח הארוך של חיי מוצר דיגיטלי, בעידן של היום, לפחות חלק מהפונקציונאליות שלו צריכה להיות זמינה במגוון ערוצים, השאלה המרכזית שמעניינת בזמן החלטה על נקודת ההתחלה, היא בעיני איפה אפשר לתת מספיק ערך, כדי לגרום לקהל של מאמצים מוקדמים (early adopters) להתחיל להשתמש במוצר. כדי לגרום למישהו להתחיל להשתמש במוצר חדש, צריך ליצור עבורו "קפיצת מדרגה" ולא שיפור קטן – אם בהתחשב בהקשרי השימוש ובאילוצי הפיתוח, אפשר ליצור את אותה "קפיצת מדרגה" בסביבת דסקטופ והרבה יותר קשה ליצור אותה במובייל, הייתי מתחיל משם. המובייל יחכה. אם לעומת זאת, ניתן לייצר ערך משמעותי במובייל והערך הזה נדרש להיות זמין גם ברחוב או כשהמשתמשים עורכים קניות במרכול, בוודאי שהייתי הולך על קודם על מובייל.

עד כאן ה"אני מאמין שלי" בסוגיית ה-mobile first. הזמנתי עוד שישה עמיתים שלי – מומחים לחוויית משתמש להתמודד עם הסוגייה ולתת את ה"אני מאמין שלהם".

מובייל עוזר לתמקד בערכי המוצר הבסיסיים, ובכל זאת זה לא תמיד מצליח

עדי מזור קריו, אדריכלית UX בכירה ומנהלת Wizard UI & UX

מניסיוני, יש לבחון כל פרוייקט UX לגופו – מי המשתמשים? מה המוצר עושה? מורכבות התרחישים והיכולות וכדומה. הרעיון לעצב למובייל תחילה נובע מתוך עיצוב רספונסיבי לווב ומקל פעמים רבות על תהליך העיצוב הגרפי אך לא תמיד תורם לאפיון המוצר שצריך לקחת בחשבון את סך חוויית המשתמש בתוכנה, בכל התרחישים ובכל הפלטפורמות. למרות שיש הגיון במעבר מהמסך הקטן לגדול ולא להיפך, יש פרוייקטים בהם mobile first לא יעיל כלל – אני ממליצה לקרוא את המאמר הזה, שמציג את ה-mobile first והאתגרים שהוא טומן בחובו, וגם מראה איך הגרסה של mobile first באדובי אקרובט לא צלחה ומסביר למה. יש הגיון להתחיל באפיון UX לפלטפורמה המגבילה ביותר, ועם הזמן גם הרווחת ביותר, כאשר המוצר מיועד למשתמשי קצה רבים (לדוגמא Consumer App), שישתמשו במוצר גם ואולי בעיקר דרך המובייל. סיבה נוספת להתחיל פרויקט במובייל הוא כאשר המוצר יפותח בכמה פלטפורמות ויש צורך בתהליך של מיקוד ב-MVP) Minimum Viable Product) במקרה זה, למעשה, המגבלות של המובייל – שטח מסך קטן, הסחות מרובות, וציפיות משתמשים לפשטות מירבית – עוזרים לרדד ולמקד את המוצר למינימום ההכרחי ול-Core features.

בתוכנות המיועדות למשתמשים מקצועיים (power users), לדוגמא מערכות IT, מערכות אבטחה, ניטור וכדומה כדאי להעביר למובייל רק את אותן פונקציות שהמשתמש ירצה לבצע גם מחוץ למשרד או תוך כדי ביצוע פעולות אחרות – לדוגמא, קבלת התראות או צפייה בנתונים. גם במקרים בהם משתמשים יבצעו חלק ניכר מהפעולות במובייל, יש צורך בבדיקה ותעדוף של הפעולות לפי תדירות וחשיבות. דוגמא טובה לכך היא עריכת נתונים – במקרה של מערכות מורכבות ומרובות נתונים רצוי להציג רק חלק מהפונקצונאליות שקיימת ב-PC במובייל.

קרדיט תמונה: mobile smartphone via CC0 by Luis Llerena

קרדיט תמונה: mobile smartphone via CC0 by Luis Llerena

הכל רגשות

יעקב גרינשפן, ד"ר, מומחה חוויית משתמש בכיר. עוסק ב-Emotional Design

אני רוצה לכפור בעצם השאלה האם גישת mobile first נכונה גם בעולם של אפליקציות עסקיות. לא שזו לא שאלה חשובה. היא חשובה מאוד. אבל היא עשויה להטעות. שאלה מתאימה יותר בהקשר הזה היא השאלה: האם המובייל שונה? ואני לא מתכוון לגודלי המסך והפונטים השונים, לכך שאין mouse over, קיום שירותי GPS ועוד. לא. אני מתכוון לעובדה הפשוטה שאנחנו כמעט תמיד מחזיקים את הטלפון ביד. למעשה, הוא כמעט חלק מהגוף שלנו. מחשבים לא. מדוע זה רלוונטי? משום שזה גורם לנו לפתח סט שונה לגמרי של רגשות לכל מה שקשור לטלפון. לכן, הרעיון של mobile first שייך במידה רבה לעידן, בו רצינו לשכפל את הפונקציונאליות של ה-PC לתוך המובייל ושאלנו את עצמנו: "איך אני אתכנן נכון יותר, כדי להגיע לתמיכה דומה וסטנדרטית בין הסביבות השונות? הטלפון יותר מוגבל, אז בואו נתחיל מהמובייל כדי שלא ניתקע". לדעתי אנחנו כבר לא שם. אף אחד לא משתמש במשהו כי הוא "צריך". אנשים משתמשים במשהו כי הם "רוצים". ולרצות זה לגמרי רגשות. לכן, בעולם בו השאלה העיקרית היא אמוציונאלית, ומערך האמוציות של המשתמש שונה למדי בין טלפון לבין מחשב, זה כבר הרבה פחות חשוב ממה מתחילים קודם. חשוב יותר להגדיר איך יוצרים נכון את הרגשות שאנחנו רוצים בכל פלטפורמה. כנגזרת של זה, צריך לשאול מה אוכל לבצע בכל סביבה. לא איך אארגן סביבות דומות ככל הניתן. כלומר, במקום לנסות לארגן סביבות דומות ככל האפשר, רצוי לשאול מה נכון לבצע בכל סביבה בהתאם לאמוציות הרצויות. לכן, מבחינתי, ככל שאפליקציות הטלפון וה-PC דומות יותר זו לזו פונקציונאלית, כך אני הופך לחשדני יותר. בעידן צרכני של משתמשים שבעים, שעושים מה שהם רוצים, ולא את מה שהם צריכים, אין משמעות רבה לשאלת ה-mobile first. יש רק משמעות לשאלה של איך מחלקים את הפונקציונאליות ואיך גורמים למשתמש להרגיש את מה שאנחנו רוצים שהוא ירגיש.

אה, כן, משפט אחרון: גם במקומות עבודה יש אנשים. או בעיקר יש שם אנשים. אז למה שזה יהיה שונה שם?

איפיון למובייל כמערכת עזר שתאלץ אתכם לצאת עם מוצר ממוקד יותר

ויטלי מיז'יריצקי, מנהל חוויית משתמש, בחברת Panaya וכותב הבלוג "יואקסטזי"

אני משוכנע שכן, צריך להיות הבדל בגישות. במקצוע שכל מהותו תפירת הפתרון המתאים ביותר להקשר שימוש מוגדר, אני בספק שמישהו, כולל לוק ורובלוסקי עצמו, יטען שמדובר בשיטה אוניברסאלית שנכונה תמיד.

אז לטעמי הדיון האמיתי הוא "מתי כן ומתי לא". כמובן שהשיקול המכריע הוא סבירות השימוש במוצר במובייל. ככל שהמוצר יותר קליל ומכוון לקהל רחב יותר, כך הסבירות תגדל. מעניין שזה לא בהכרח תופס לשני הכיוונים, כלומר אי אפשר להגיד שהסבירות תקטן ככל שהמוצר יהיה מורכב יותר ומיועד לאנשי מקצוע ספציפיים יותר – כי יכול להיות שתרחישי השימוש הייחודיים שלהם דווקא מתאימים למובייל בצורה מושלמת. אבל בצד הזה של הרצף נמצא גם את אלה שזה פשוט לא רלוונטי אליהם.

וכאן מתחיל החלק המרתק באמת, כי הגישה עשויה להיות נכונה אפילו עבור אותם אנשים שאינם במובייל. כי מדובר ביותר מאשר "תאפיינו קודם כל למובייל כי מובייל מאוד נפוץ", זהו רק הפירוש השטחי והפשטני ביותר שלה. הרעיון האמיתי מאחוריה הוא יותר עמוק ויותר אוניברסלי, והוא אומר "תאפיינו קודם כל למובייל כי זה ייאלץ אתכם להוציא מוצר טוב יותר". כלומר, אילוצי הנדל"ן והתפעול של המובייל יכריחו אתכם לזרוק את כל הדברים שאינם בלב המוצר, את כל מה שרק מנפח אותו בטענה שאולי יש איזה משתמש שימצא בזה תועלת, יכריחו אתכם לקצר תהליכים ולפשט מבנים מורכבים ולהוציא מוצר הרבה יותר פשוט, נקי וממוקד.

אם כך, מדוע לא להגיד שהיא נכונה תמיד? מפני שאת כל היתרונות האלה ניתן להשיג גם בלי לאמץ את גישת מובייל פירסט, אם יש לך מספיק מודעות וניסיון. ואז אין הכרח לקבל על עצמך גם את האילוצים שבאמת מגבילים אותך ולא תמיד לצורך. אז מהבחינה המתודולוגית הזו בלבד, תוך התעלמות משאלת השימוש במובייל בפועל, Mobile First – בעיניי – היא מערכת עזר, קצת כמו סכי עיניים אצל סוסים. היא מאוד עוזרת לאמן את הסוס,  אבל סוס מיומן יביא תוצאות טובות יותר בלעדיה.

קרדיט תמונה: mobile smartphone via CC0 by Luis Llerena

קרדיט תמונה: mobile smartphone via CC0 by Luis Llerena

משל התרמיל

איל ליבנה, ארכיטקט UX בכיר בקודווליו

אי אפשר בלי מובייל. אם ב-2011 זאת היתה רק מגמה,היום זאת עובדה. במרץ 2015 עברו לראשונה מספר החיפושים בגוגל ממוביל את המספר מדסקטופ. באוגוסט עשתה זאת גם צריכת המדיה. בפורבס צופים שהשנה נתח הפירסום במובייל יעבור להובלה.

אוקיי, חייבים מובייל, אבל למה “תחילה”?

דמיינו שאתם מטילים בדרום אמריקה, כשעל גבכם תרמיל שמכיל את כל מה שאתם צריכים למחיתכם. יום אחד אתם פוגשים חבר ילדות שמזמין אותכם להצטרף אליו להמשך הטיול במכונית. כמה קל ופשוט להתרווח! עכשיו דמינו את המצב ההפוך: לחבר התקלקלה המכונית, והוא מצטרף אליכם לטיול התרמילאים. כמה קשה יהיה לו לברור מה לקחת ומה לזרוק! כמה הוא יצטער שקנה את האוהל הענק והכבד הזה.

ומה לזה ולפיתוח?

כשמתכננים למובייל חייבים לחשוב “רזה וקל”, כמו אותו תרמילאי שסוחב הכל על גבו. המסך הקטן מכריח אותנו להחליט מה חשוב יותר, פשוט כי אין מקום להכל. שיטת הניווט בטלפון מכריחה אותנו לנקות את כל מה שמיותר ולהמתמקד בעיקר, ולהציב אותו בחזית.

ובדסקטופ? יש מקום, למה לא… היום המסכים גדולים, וגם כולם גוללים עד למטה, אז למה שלא נציג את רשימת המוצרים, הסרט, הלקוחות, מה כתבו עלינו וגם קצת עלינו, והכל מעל הפולד…

כשלעצמה השיטה הזאת לא בהכרח רעה, אבל בהנחה שאת אותו אתר יראו גם במובייל, מה יותר נכון: לדחוס את עיצוב הדסקטופ למוביל, או לעבור מתרמיל למכונית?

המפתח הוא הבנת הצרכים של המשתמשים

יעל קרן, ראש תחום UX ב-Clicktale

כשבאים לפתח אפליקציה זה לפעמים חכם להתחיל עם הגירסה הניידת (mobile first) כיוון שזה מגביל את הפונקציונאליות ועוזר לשמור על פשטות ופוקוס על המשימה העיקרית. אבל אם למשל אתם מתכננים אפליקציה לאנאליסטים שעובדים עם המון מידע, מנתחים גליונות של נתונים וצריכים לראות את כל המידע על המסך בו זמנית, להשוות ולהצליב אותו, כנראה שאפליקצית מובייל לא תהיה יותר מדי אפקטיבית עבורם.

אז לדעתי כשבאים לבחור באיזו פלטפורמה להתחיל את הפיתוח חייבים להתייחס למשתמשים, למטרות שלהם ולהקשר השימוש.

אני חושבת שגישת ה"מובייל פירסט" טובה כש:

1. רוב הזמן המשתמש ישתמש באפליקציה כשהוא לא בהכרח מול מסך מחשב גדול.
2. תרחיש השימוש העיקרי הוא כשהמשתמש נייד (בדרכים).
3. לחיישנים של המכשיר הנייד (Bluetooth , GPS, מצלמה וכו') יש תפקיד מרכזי באפליקציה והם משפרים את השימושיות.
4. כאשר זה הגיוני שהמשתמש רוב הזמן יבצע את הפעולות העיקריות או את תסריט השימוש העיקרי במסך נייד קטן.

אני לא חושבת שגודל החברה משנה, אם זה סטארט אפ קטן או שזו חברת אנטרפרייז גדולה. אני חושבת שמה שמשנה זה המשתמשים והצרכים שלהם.

קרדיט תמונה: mobile smartphone via CC0 by Luis Llerena

קרדיט תמונה: mobile smartphone via CC0 by Luis Llerena

התאמה להקשרי שימוש שונים בפלטפורמות שונות

הילה הרצוג מנור, VP Product ב-Zemingo

Mobile First הפך בשנים האחרונות לבאז פרייז. המושג נולד בעולם האפיון, וחברות המוצר אימצו את המושג לתיאור הגישה כי השימוש העיקרי של המוצר יהיה במובייל ועל כן יש להוציא לשוק קודם כל את אפליקציית המובייל ואח"כ, אם בכלל, את מוצר הדסקטופ. אך אם נחזור למקורות, עבור המאפיין Mobile First משמעו אפיון ממשק המובייל לפני אפיון הדסקטופ, בטענה כי המסך הקטן מאלץ אותנו להבחין בין עיקר לתפל, להבין מה באמת חשוב לנו במוצר ולקבל החלטות קשות וחשובות. מתודולוגיית עבודה זו יכולה להתאים במצבים בהם קונטקסט השימוש של המוצר הוא זהה במובייל ובדסקטופ, ועל כן הפונקציונאליות היא דומה – דוגמת מוצרי תוכן. אך אפיון Mobile First עלול להטעות אותנו במקרים בהם קונטקסט השימוש של המובייל והדסקטופ שונים באופן מהותי והם באים למלא צרכים שונים בתהליך – לדוגמא במוצרים של חברות תעופה.

חברות התעופה המתקדמות בעולם השכילו להבין כי המובייל, מעבר להיותו בעל מסך קטן הוא גם GPS, BLUETOOTH, נוטיפיקציות ובעיקר מכשיר אישי שתמיד עלינו. לעומתו, הדסקטופ הוא בעל מסך גדול, מקלדת נוחה, נפח אחסון רחב ונמצא מול העיניים שלנו רוב שעות העבודה. האבחנה בין תכונות הפלטפורמות מאפשרת בחירה של פונקציונאליות המשלבת בין יכולותיה של כל פלטפורמה ובין קונטקסט השימוש, ולאפיין בהתאם – בדסקטופ התהליך שנמצא במרכז הוא של הזמנת כרטיס הטיסה ובמובייל, המשמש כמוצר משלים, התהליך המרכזי ולעיתים אף היחיד, הוא של ניהול ההזמנה, בחירת מושבים ו-boarding pass דיגיטלי. במקרים כאלה, אפיון Mobile First אינו רלוונטי וההחלטה מה לאפיין עבור איזו פלטפורמה לא תבוסס רק על גודל המסך אלא על מיהו המשתמש, מה הצרכים שלו ומהו הקונטקסט לשימוש במוצר.

united app

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 Comments on "שבעה מומחים משיבים: האם נכון להתחיל במובייל?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
אביחי
Guest

מה שיותר מעניין אותי זה האם חוץ מרושם ראשוני, זה משנה בכלל מה קודם למה?

תקש"חניק אנונימי
Guest
תקש"חניק אנונימי

מרתק ומעניין! סחתיין על הרשימה המכובדת!
(איל לבנה, אני כל כך שמח שזכיתי ללמוד במקום בו אתה מרצה (HIT). ממתין בקוצר רוח לשנה ב'!).

wpDiscuz

תגיות לכתבה: