לרנדר, לפסבק, לגגל – איך המילים האלה הגיעו לעברית?

תעשיית ההייטק שופעת במילים לועזיות שנכנסו לעברית, אבל מה מאפשר להשתמש במילה לועזית שכל חוקי העברית תקפים עליה? וגם: האם אתם יודעים איך אומרים באג בעברית?

קרדיט צלם\תמונה: WIN-Initiative, Getty Images Israel

לקנפג, לקמפל, לפסבק, לגגל, לרנדר – כולן מילים לועזיות שנכנסו לשפה העברית על ידי תעשיית ההייטק. אבל איך בדיוק אפשר להכניס מילים חדשות, ועוד לועזיות, לעברית ומה מאפשר את זה?

הפועל בעברית מורכב מבניינים ושורשים. הבניינים הם מעין תבניות, שאליהן יוצקים שורשים – 3 אותיות בדרך כלל, ובבניינים מסוימים גם שורש מרובע, כלומר שורש שמורכב מארבע אותיות. למשל, אם נכניס את השורש כנ"ס לבניין נפעל, נקבל את הפועל נכנס (פ,ע ו-ל מסמלות את שלוש אותיות השורש).

אבל איך מחליטים לאיזה בניין "ליצוק" את השורש? בעברית יש אמנם 7 בניינים, אבל רק 2 מהם משמשים לחידוש השפה – הפעיל ופיעל. האחרון הוא אחד משלושת הבניינים הכבדים – פיעל, פועל והתפעל (פלאשבק: דגש בע' חוק ברזל) – היחידים שמאפשרים ליצוק אליהם שורשים מרובעים.

הדוברים מחליטים

מתי בוחרים בהפעיל ומתי בפיעל? מתברר שכאשר משתמשים במילה לועזית בשפה העברית, הנטייה הטבעית של הדוברים היא לשמור כמה שיותר על הצלילים המקוריים של המילה. כלומר, אף אחד לא ישב והחליט שהמילה קליק צריכה להיכנס לעברית בבניין הפעיל, אלא כולם באופן טבעי אמרו הקליק, ולא קילק, כדי לשמור על הצליל המקורי click. אף אחד גם לא החליט שהצורה התקינה היא גיגל ולא הגגיל, כי גיגל הכי דומה בצליל לשם גוגל.

וזה היופי בשיטת הבניינים והשורשים – כל אחד יכול להמציא מילים חדשות, ושאר דוברי השפה יבינו באופן כמעט מיידי את המשמעות שלהן, למרות שמעולם לא שמעו אותן. נסו לקחת מושג מעולם ההייטק שלכם, מהעבודה היומיומית רוויית המילים הלועזיות, וליצור מילה חדשה. רוב הסיכויים הם שהקולגות שלכם יבינו ישר על מה אתם מדברים, וכך תוכלו לחדש גם את הטכנולוגיה וגם את הלשון.

ואם כבר בחדשנות עסקינן, יש גם נקודה למחשבה. דוברי השפות השמיות – למשל עברית, ערבית וגם אמהרית – שמאופיינות בשיטת הבניינים והשורשים – אולי "חיים בתבניות", כי זו הדרך היחידה שלנו לתקשר עם העולם ועם עצמנו. אבל כשהגבולות ברורים קל יותר לפרוץ אותם, ואולי גם היכולת לחדש ולהמציא בתוך התבניות היא היא החדשנות האמיתית?

ועד שתחדשו גם את השפה, האקדמיה ללשון כבר עיברתה כמה מושגים טכנולוגיים. מכירים את כולם?

המילים הללו והרבה אחרות נמצאות באתר החלופון של האקדמיה ללשון העברית.

רונה חזקיה

גיקית של הלשון העברית. אוהבת טקסטים, אנשים ובעיקר טקסטים על אנשים. העורכת המסחרית של גיקטיים

הגב

10 Comments on "לרנדר, לפסבק, לגגל – איך המילים האלה הגיעו לעברית?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
רון
Guest

מי אומר לפסבק??

משה
Guest

לא קראתי את הכתבה, הספיק לי לראות את הכותרת, מעניין… לא נתקלתי באנשים שמדברים כך, "לרנדר" אכן קיים.

yhuda
Guest

בעריכת וידאו המון משתמשים בשפה הזו

מאור מאשדוד
Guest

כתבה חשובה ומעניינת תודה

אלי
Guest

נראה לי שטעיתם את "פיצ'ר" עליכם להחליף ב'באג'.
(כותרת של התמונה השניה)

לכידה.PNG
עומר
Guest

הכותרת היא:
זה לא פיצ'ר, זה.. ?

yhuda
Guest

אהבתי את הכתבה

אריה
Guest

אני פה רק לקורא תגוביות…

אורי אלידע
Guest

טוקבקיסים יקרים,
קודם כל אני. אני אומר. אני וכל ההיטקיסטים שאני מכיר מכל הדיסיפלינות של הנדסה מקמפלים, מקנפגים, מסנתזים ומסמלצים. חלק מהעבודה וחלק בלתי נפרד מהז'רגון במקצוע.

במשך תקופה ארוכה אספתי פעלים מעוברתים כאלו, חלקם קצת הזויים, רובם בשימוש יומיומי, את כולם שמעתי בשימוש. את האוסף היקר פירסמתי בבלוג הבלשני הנהדר של רוביק רוזנטל. להלן לינק.

מומלץ בחום לבלשנים והייטקיסטים מתחילים !
אורי

http://www.ruvik.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97/2016/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A7.aspx

ליאור
Guest

הרשימה שפרסמת מעציבה אותי. חלק ממילים אני יכול להבין את הצורך בהן, ואני משתמש בהן. מצד שני, חלק גדול מהמילים הן עברות של מונחים מאנגלית, בזמן שיש מונחים מאוד דומים בעברית.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: